עדי נס – הבדלי גרסאות

עדי נס
לידה	1966 (בן 58 בערך); קריית גת, ישראל
תחום יצירה	צילום
פרסים והוקרה	פרס ליאון קונסטנטינר (2003)

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־02:11, 19 בינואר 2014

עדי נס (נולד ב-1966 בקרית גת) הוא צלם ישראלי. מתמחה בצילום אמנותי המציג סיטואציות שונות תוך התייחסות להיבטי הגבריות וההומוארוטיות הניכרים בהן. בין היתר התפרסם בסדרת עבודות המתעדת הווי חיילים בצה"ל, צילומים המתארים את הווי עיירות הפיתוח, וסדרת צילומים העוסקת בסיפורי התנ"ך. על יצירתו זכה בשנת 2000 בפרס קרן גוטסדינר לאמן ישראלי צעיר.

ביוגרפיה

עדי נס נולד בשנת 1966 בקריית גת, כבנם של מהגרים מאיראן. בין השנים 1989-1992 למד נס צילום בבצלאל. בשנת 1993 יצר, ביחד עם הצלמת נעמי טליתמן, פרויקט צילום תיעודי בשם "חיים יהודיים הומוסקסואלים בלונדון". הפרויקט הוצגה בשנה זו בגלריה של בית הספר קמרה אובסקורה בתל אביב. בשנים 1996-1997 למד מולטימדיה ותכנות במכללת סיוון בתל אביב.

בין השנים 1994-2000 יצר נס את סדרת ה"חיילים", המתמקדת בתצלומים מבויימים ובהם דימויים של חילי צה"ל. הצילומים המוקדמים בסדרה תיארו את החיילים כאקרובטים, להטוטנים או בולעי אש, באופן שהדגיש את התיאטראליות של הדימויים. באחד התצלומים, לדוגמה, מופיע חייל הצועד על קו הפרדה של כביש אספלט כאילו היה הולך על חבל.^[1] בתצלום אחר מופיע חובש המטפל בחייל פצוע באמצעות ערכת איפור.^[2]

בעבודות מאוחרות יותר מן הסדרה, יצר נס דימויים של חיילים במצבים אנטי הירואיים שונים כגון שינה. העבודה הידוע ביותר מן הסדרה, "ללא כותרת" משנת 1999, מציגה קבוצה של חיילים לצד ששולחן אוכל מאולתר. סידור הדמויות והקומפוזיציה של הצילום מזכירים את ציורו של לאונרדו דה וינצ'י "הסעודה האחרונה". ב-16 במרץ 2005 נמכר צילום זה ב-102,000 דולר במכירה פומבית.‏‏^[3] ב-27 בפברואר 2007 נמכר הצילום בשנית, הפעם ב-264,000 דולר, בכך שבר נס את שיא התמחור על צילום ישראלי.^[4]

ב-1999 קיבל נס את פרס שר החינוך והתרבות לאמנות חזותית ובשנת 2000 זכה בפרס גוטסדינר של מוזיאון תל אביב. בעקבות הזכייה הציג נס תערוכת יחיד במוזיאון תחת השם "תצלומים חדשים".

בשנת 2003 הוזמן נס ליצור סדרת תצלומי אופנה עבור מגזין הגברים של ירחון האופנה Vogue‏ ( Voguue Hommes International). סדרת התצלומים שיצר נס הציבה את פרטי הלבוש בתוך מסגרת נראטיבית המתרחשת בבית כלא דמיוני. הבחירה במיקום זה עבור הצילומים, ובדמויות שאינן דומות לדוגמני אופנה, מיקדה את תשומת הלב אל תכנים פוליטיים וחברתיים, והעלתה שאלות בכל הקשור ליחס שבין הצופה אל יצירת האמנות.^[5]

בשנת 2007 נערכה בגלריה ג'ק שיינמן בניו יורק ובמוזיאון תל אביב לאמנות תערוכת היחיד של נס "סיפורי התנ"ך". התערוכה הציגה סדרה של 14 צילומים ובהם התייחסויות מודרניות אל דמויות תנכיות. נס בחר להציג את הדמויות התנ"כיות על ידי שימוש בדמויותיהם של מהגרים, פליטים ואנשים משולי החברה הישראלית. בראיון שנערך לקראת הצגת התצלומים הצביע נס על הפן החברתי שבתצלומים אלו. "הרגשתי, אמר נס, "שאם אני חי ועובד פה, אני חייב לשקף גם את המצב הזה. חשבתי מה בעצם נשאר מהזהות שלי ומהזהות של המקום לאחר שהכל מתפורר. בדרך כלל אני עוסק בבנייה של זהות גברית, ישראלית; הפעם החלטתי לעסוק באנשים שאיבדו את זהותם. במשך העבודה על הסדרה חשבתי שמה שנשאר אחרי שהכל מתפורר, הסיבה היחידה לקיום שלנו פה, הוא החיבור ליהדות. כשסיימתי את הפרויקט הבנתי שגם זה עלול להתפורר ומה שנשאר זה קשור לאנושיות, שגם זה נמצא בלב התנ"ך והיהדות. כך נוצרה בעצם סדרה של תמונות שמדברת על הקיום האנושי, שעוסקת בקיום האנושי דרך הנרטיב שמוכר לנו מהתנ"ך".^[6]

בצילום "אברהם ויצחק" (2006), לדוגמה, מוביל אברהם את בנו יצחק על גבי עגלת סופר מלאה בבקבוקים. דמויותיהן של רות ונעמי לעומת זאת, מתוארות כמלקטות בצלים באזור שהוא כנראה חלקו של שוק עירוני שומם. הסדרה זכתה להצלחה רבה והוצגה בין השנים 2008-2009 עוד בארבע תערוכות נוספות ברחבי העולם.

אחד מן העבודות שצולמו במסגרת הסדרה היה צילום פורטרט של אבשלום. לבסוף בחר נס להשמיט את דמות זו מן הסדרה ולהציג אותה בשנת 2010 תחת הכותרת "ללא כותרת (ישו)", בתערוכה קבוצתית שהוצגה בזאגרב, קרואטיה ^[7]

ב-17 במאי 2012 נפתחה בגלריה זומר תערוכה בה הציג נס סדרת צילומים בשם "הכפר". התערוכה תוצג במקביל גם בניו יורק ובפריז.^[8]

גלריה

ללא כותרת, 1995
אוסף מוזיאון ישראל
ללא כותרת, 1996
ללא כותרת, 1998
ללא כותרת (הסעודה האחרונה), 1999
אוסף מוזיאון ישראל
ללא כותרת (מסדרת הנערים), 2000
ללא כותרת (מסדרת הנערים), 2000
ללא כותרת (מסדרת הנערים), 2000
ללא כותרת (מסדרת האסירים), 2003
אברהם ויצחק (מסדרת סיפורי התנ"ך), 2006
יוסף (מסדרת סיפורי התנ"ך), 2006

השכלה

1989-1992 בצלאל, ירושלים

פרסים

1993 - מענק השלמת עבודה מטעם הוועדה לאמנויות פלסטיות, משרד החינוך והתרבות
1993 - מלגת הקרן סנדרה ג'ייקובס לצילום תיעודי, לונדון
1999 - פרס שר החינוך התרבות והספורט, משרד החינוך התרבות והספורט
2000 - פרס קרן גוטסדינר לאמן ישראלי צעיר, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
2003 - פרס ליאון קונסטנטינר לצילום לאמן ישראלי, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
2005 - הקרן למצוינות בתחום האמנות פלסטית

תערוכות יחיד

1993 גלריה קמרה אובסקורה, תל אביב (עם נעמי טליתמן)
1996 "מערכה ראשונה", הגלריה של המחלקה לצילום, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים
1997 "ללכת שבי", המוזיאון לצילום, תל חי
1998 "החיילים", גלריה מילקווח, אמסטרדם
2000 גלריה דביר, תל אביב (קטלוג)
2001 "תצלומים חדשים", מוזיאון תל אביב לאמנות (קטלוג)
2002 מוזיאון לאמנות עכשווית, סן דייגו, קליפורניה; מוזיאון לצילום עכשווי, קולומביה קולג', שיקגו (דפדפת)
2003 תערוכת פרס קונסטנטינר לצילום, מוזיאון תל אביב לאמנות (קטלוג)
2003 גלריה UQAM מונטריאול, קנדה (במסגרת חודש הצילום)
2003 גלריה ג'ק שיינמן, ניו יורק
2004 גלריה ג'ק שיינמן, ניו יורק
2004 גלריה פראז- דלאוואלאד, פריז
2004 "בין הבטחה לאפשרות: התצלומים של עדי נס", מוזיאון לאמנויות יפות, סן פרנסיסקו (קטלוג)

2007 "סיפורי התנך", גלריה ג'ק שיינמן, ניו יורק
2007 "סיפורי התנ"ך", מוזיאון תל אביב לאמנות (קטלוג)
2008 "סיפורי התנ"ך", גלריה פראז דלאוואלאד, פריז
2008 "סיפורי התנ"ך", מרכז ווקסנר לאמנויות, אוהיו
2008 "סיפורי התנ"ך", גלריה Light&Sie דאלאס, טקסס
2009 "סיפורי התנ"ך", מוזיאון ליהדות עכשווית, סן–פרנסיסקו
2010 "Deposition", מוזיאון האקדמיה הקרואטית למדעים ואמנות, זגרב, קרואטיה
2011 "Deposition", המוזיאון הלאומי לצילום, פירנצה, איטליה
2012 "הכפר", גלריה זומר, תל אביב
2012 "הכפר", גלריה ג'ק שיינמן, ניו יורק
2012 "הכפר", גלריה פראז דלאוואלאד, פריז

קישורים חיצוניים

עדי נס - אתר הבית
עדי נס באוספי מוזיאון ישראל
שגיאות פרמטריות בתבנית:מרכז מידע לאמנות ישראלית
פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית עדי נס, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
יצירות של עדי נס באתר אירופיאנה.
עדי נס - ביקורות וכתבות
עדי נס באתר הקרן למצוינות בתרבות
דליה קרפל, קוויר בעיירה, באתר הארץ, 6.4.2001
טלי כהן גרבוז, הגר בשנות האלפיים, באתר ynet, 22 במרץ 2007
שרון שילוח, פשט, 04.04.2007, נענע 10
דוד שפרבר, שבירת ההיררכיה והמיתוס הפטריארכלי ביצירתו של עדי נס, באתר טקסטורה
דוד שפרבר, ‏עקידת הבנים והנפתם - מדורא-אירופוס לעדי נס, באתר קולך
לימור בן רומנו, על התערוכה "הכפר", מאקו, 28 במאי 2012

הערות שוליים

^ ללא כותרת (1996). ראו: עומר, מרדכי (אוצר), עדי נס, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 2007, עמ' 65.
^ ללא כותרת (1995). ראו: עומר, מרדכי (אוצר), עדי נס, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 2007, עמ' 55.
^ ‏הישג: צילום של עדי נס נמכר ב-102 אלף דולר, באתר Gogay, 17 במרץ 2005‏
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית עוד נס לעדי, באתר nrg‏, 27 בפברואר 2007
^ ראו: לויטה-הרטן, דורית, "יותר מהאימה, החסד", בתוך: עומר, מרדכי (אוצר), עדי נס, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 2007, עמ' 23.
^ גילרמן, דנה, לכולם יש בעיה עם הבית, באתר הארץ, 24 בינואר 2007
^ ראו: שפרבר, דוד, "המתווך הישועי", באתר ערב-רב, 26 ביוני 2010
^ ראו: "הכפר" של עדי נס ו"ורוניק דוואנו" בגלריה זומר, הפורטל הישראלי לאמניויות

[1] ללא כותרת (1996). ראו: עומר, מרדכי (אוצר), עדי נס, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 2007, עמ' 65.

[2] ללא כותרת (1995). ראו: עומר, מרדכי (אוצר), עדי נס, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 2007, עמ' 55.

[3] ‏הישג: צילום של עדי נס נמכר ב-102 אלף דולר, באתר Gogay, 17 במרץ 2005‏

[4] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית עוד נס לעדי, באתר nrg‏, 27 בפברואר 2007

[5] ראו: לויטה-הרטן, דורית, "יותר מהאימה, החסד", בתוך: עומר, מרדכי (אוצר), עדי נס, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 2007, עמ' 23.

[6] גילרמן, דנה, לכולם יש בעיה עם הבית, באתר הארץ, 24 בינואר 2007

[7] ראו: שפרבר, דוד, "המתווך הישועי", באתר ערב-רב, 26 ביוני 2010

[8] ראו: "הכפר" של עדי נס ו"ורוניק דוואנו" בגלריה זומר, הפורטל הישראלי לאמניויות

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 31: / שורה 31: @@
 Voguue Hommes International). סדרת התצלומים שיצר נס הציבה את פרטי הלבוש בתוך מסגרת נראטיבית המתרחשת ב[[בית כלא]] דמיוני. הבחירה במיקום זה עבור הצילומים, ובדמויות שאינן דומות לדוגמני אופנה, מיקדה את תשומת הלב אל תכנים פוליטיים וחברתיים, והעלתה שאלות בכל הקשור ליחס שבין הצופה אל יצירת האמנות.<ref>ראו: לויטה-הרטן, דורית, "יותר מהאימה, החסד", בתוך: עומר, מרדכי (אוצר), '''עדי נס''', מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 2007, עמ' 23.</ref>
-בשנת [[2007]] נערכה בגלריה ג'ק שיינמן ב[[ניו יורק]] ובמוזיאון תל אביב לאמנות תערוכת היחיד של נס "סיפורי התנ"ך". התערוכה הציגה סדרה של 14 צילומים ובהם התייחסויות מודרניות אל דמויות תנכיות. נס בחר להציג את הדמויות התנ"כיות על ידי שימוש בדמויותיהם של מהגרים, פליטים ואנשים משלולי החברה הישראלית. בראיון שנערך לקראת הצגת התצלומים הצביע נס על הפן החברתי שבתצלומים אלו. "הרגשתי, אמר נס, "שאם אני חי ועובד פה, אני חייב לשקף גם את המצב הזה. חשבתי מה בעצם נשאר מהזהות שלי ומהזהות של המקום לאחר שהכל מתפורר. בדרך כלל אני עוסק בבנייה של זהות גברית, ישראלית; הפעם החלטתי לעסוק באנשים שאיבדו את זהותם. במשך העבודה על הסדרה חשבתי שמה שנשאר אחרי שהכל מתפורר, הסיבה היחידה לקיום שלנו פה, הוא החיבור ליהדות. כשסיימתי את הפרויקט הבנתי שגם זה עלול להתפורר ומה שנשאר זה קשור לאנושיות, שגם זה נמצא בלב התנ"ך והיהדות. כך נוצרה בעצם סדרה של תמונות שמדברת על הקיום האנושי, שעוסקת בקיום האנושי דרך הנרטיב שמוכר לנו מהתנ"ך".<ref>{{הארץ|גילרמן, דנה|לכולם יש בעיה עם הבית|1.1380911|24 בינואר 2007}}</ref>
+בשנת [[2007]] נערכה בגלריה ג'ק שיינמן ב[[ניו יורק]] ובמוזיאון תל אביב לאמנות תערוכת היחיד של נס "סיפורי התנ"ך". התערוכה הציגה סדרה של 14 צילומים ובהם התייחסויות מודרניות אל דמויות תנכיות. נס בחר להציג את הדמויות התנ"כיות על ידי שימוש בדמויותיהם של מהגרים, פליטים ואנשים משולי החברה הישראלית. בראיון שנערך לקראת הצגת התצלומים הצביע נס על הפן החברתי שבתצלומים אלו. "הרגשתי, אמר נס, "שאם אני חי ועובד פה, אני חייב לשקף גם את המצב הזה. חשבתי מה בעצם נשאר מהזהות שלי ומהזהות של המקום לאחר שהכל מתפורר. בדרך כלל אני עוסק בבנייה של זהות גברית, ישראלית; הפעם החלטתי לעסוק באנשים שאיבדו את זהותם. במשך העבודה על הסדרה חשבתי שמה שנשאר אחרי שהכל מתפורר, הסיבה היחידה לקיום שלנו פה, הוא החיבור ליהדות. כשסיימתי את הפרויקט הבנתי שגם זה עלול להתפורר ומה שנשאר זה קשור לאנושיות, שגם זה נמצא בלב התנ"ך והיהדות. כך נוצרה בעצם סדרה של תמונות שמדברת על הקיום האנושי, שעוסקת בקיום האנושי דרך הנרטיב שמוכר לנו מהתנ"ך".<ref>{{הארץ|גילרמן, דנה|לכולם יש בעיה עם הבית|1.1380911|24 בינואר 2007}}</ref>
 בצילום "אברהם ויצחק" (2006), לדוגמה, מוביל [[אברהם]] את בנו [[יצחק]] על גבי עגלת סופר מלאה בבקבוקים. דמויותיהן של [[רות]] ו[[נעמי]] לעומת זאת, מתוארות כמלקטות בצלים באזור שהוא כנראה חלקו של שוק עירוני שומם. הסדרה זכתה להצלחה רבה והוצגה בין השנים [[2008]]-[[2009]] עוד בארבע תערוכות נוספות ברחבי העולם.