קולך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמליל ארגון קולך

"קוֹלֵךְ" - פורום הנשים הדתיות היא תנועה פמיניסטית דתית אשר הוקמה ביולי 1998.[1] מטרות התנועה, כעולה מפרסומיה הן: "להוביל שינוי חברתי ותודעתי בנושא שוויון מגדרי בקהילה הדתית בישראל; להפיץ את ערכי השוויון והכבוד ההדדי, לפעול לשוויון הזדמנויות לנשים בתחום הציבורי, לקדם את זכויותיהן בספירה הדתית וההלכתית, לתקן את העדר השוויון במעמדן האישי בנישואין הדתיים ולהיאבק באופן נחרץ בכל צורה של אלימות מגדרית". הפורום הוקם על ידי חנה קהת, שעמדה בראש התנועה עד שנת 2004. כיום מנכ"לית העמותה היא עו"ד יעל רוקמן.

הקמת הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1997, שנה לפני הקמת "קולך", קם בארצות הברית הארגון (JOFA (Jewish Orthodox Feminist Alliance, שהגדיר את מטרתו כקידום שוויון דתי בין נשים וגברים אורתודוקסים באמריקה. לכנס JOFA השני שהתקיים בניו יורק הוזמנו פמיניסטיות דתיות מישראל, והן חברו יחד להקים את קולך. שם הארגון הוצע על ידי במבי שלג, כתגובה למאמר חז"ל: "קול באישה ערווה".

פעילות הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קידום שוויון מגדרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון פועל למען שוויון מגדרי באמצעות כנסים וימי עיון, עידוד כתיבה פמיניסטית והוצאתה לאור וכן תוכניות להעצמה מגדרית במרכז המנהיגות של הארגון ובמערכת החינוך הדתית עבור תלמידים ומורים. הפורום מפיץ מדי חודש עלון בשם 'קולך'.

הארגון היה שותף לעתירה לבג"ץ בה נטען שנשים אינן יכולות להתמנות לוועדה לבחירת דיינים.[דרוש מקור]

הארגון הגיש תובענה ייצוגית נגד תחנת הרדיו קול ברמה, בטענה של הדרת נשים משידוריה בשנות פעילותה הראשונות (ראו פסק דין רדיו "קול ברמה" נגד "קולך"). בית המשפט אישר את קיום ההליך, בנימוק שנשים חרדיות נרתעות מעמידה בחזית המאבק להגברת השוויון המגדרי בקהילה. התחנה ערערה על החלטה זו, ובדצמבר 2015 דחה בית המשפט העליון את ערעורה, וחייבהּ בהוצאות משפט בסך 50,000 ש"ח.[2] ב-20 בספטמבר 2018 גזר גזר בית המשפט המחוזי בירושלים שעל התחנה לשלם מיליון ש"ח לקרן תובענות ייצוגיות לטובת העצמת נשים מסורתיות, דתיות וחרדיות, ועוד 300 אלף ש"ח עבור גמול ל"קולך" והוצאות המשפט. בערעור לבית המשפט העליון הוגדל התשלום בגין גמול ל"קולך" והוצאות המשפט ל-430 אלף ש"ח. הארגון שותף גם למאבקים פמיניסטיים נגד הפרדה מגדרית באוטובוסים.

מניעת אלימות מינית וטיפול בנפגעות אלימות מינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון פועל למניעת אלימות מינית באמצעות פעילות הסברתית למניעת אלימות ופגיעה מינית בתוך המשפחה ורתימת ההנהגה הדתית למאבק בתופעה של הטרדות מיניות. מאבק שהוביל ארגון קולך נגד הרב יצחק כהן, ראש המדרשה לבנות באוניברסיטת בר-אילן, בטענה של הטרדה מינית, הביא להדחתו, לאחר שוועדת בדיקה בראשות הרב יובל שרלו מצאה שיש ממש בטענה.[3] אירוע זה היה אחד המניעים להקמת "פורום תקנה" בהשתתפות ארגון קולך. הארגון עוסק בסיוע לנשים במצוקה ובהכשרת[דרושה הבהרה] רבנים ואישי ציבור למנוע הטרדות מיניות על ידי בעלי סמכות דתית.[דרוש מקור] בנוסף הצטרף לקואליציות של ארגונים למאבק נגד אלימות כלפי נשים, הטרדות מיניות, זנות ופורנוגרפיה.

ביחס למוסד הנישואין[עריכת קוד מקור | עריכה]

על בסיס העמדה כי מוסד הנישואין הכפוף בישראל לדין תורה אינו שוויוני, פועל הארגון להקלת היציאה ממנו ולחיזוק מעמד הנשים באמצעות קידום ההסכם לכבוד הדדי וכן קידום הצעות חוק ורעיונות הלכתיים במטרה לסייע למסורבות גט ועגונות. חלק מחברות הארגון גם מתנגדות לנישואים ברבנות ואילו אחרות תומכות בנישואים דרכה תוך שינוי המסגרת 'מבפנים'.[4]

פולמוסים עם רבנים ועם הממסד הדתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 השתתפה חנה קהת כנציגת "קולך" ברב שיח בנושא מסורבות גט, בו קראה לחילונים להימנע מנישואים הלכתיים. על בתי הדין הרבניים אמרה: "הם לא מאוימים על ידי שום דבר. האיום היחיד זה שהווירטואליות שלהם תתגלה".[5] דבריה זכו לתגובות חריפות וגינויים בקרב הקהילה הדתית. יושב ראש ארגון רבני צהר, הרב דוד סתיו, אמר כי ההצעה לוותר על נישואין היא בלתי אחראית ונובעת מניתוק מהחברה הישראלית.[6]

בשנת 2010 פנה הארגון לשר המשפטים וליועץ המשפטי לממשלה בקריאה להעמיד לדין רבנים שחתמו על פסק הלכה נגד מכירת דירות לערבים באזורים יהודים, בגין הסתה לגזענות.[7] הארגון גם פרסם הצהרה ש""פסק ההלכה" הפשיסטי של חמישים "רבני ערים ויישובים" – אינו תורה ואינו הלכה אלא חוטא לתורת האמת ומסית נגדה, מרבה בחילול השם ובפגיעה בבני אדם."[8] בתגובה לכך, כתב הרב אליעזר מלמד כי "הכותבות דברי בלע שכאלה מוכיחות כי הן אכן שליחות נאמנות של הקרן לישראל חדשה, ושהן מעוניינות לבולל את היהדות בתוך התרבות המערבית השמאלית", וש"כמי שמייצגות כאן את התרבות המערבית, הן מזלזלות בנשים שבחרו להקים משפחה גדולה".[9]

הארגון השתתף בעתירה לבג"ץ בדרישה לאפשר לראשונה לרווקות, אלמנות וגרושות, לטבול במקוואות המופעלים על ידי המועצות הדתיות לישראל. בעתירה נטען כי הרב הראשי ומועצת הרבנות הראשית "הוציאו תחת ידיהם הנחיה שנועדה לכפות איסור דתי, ומונעים מנשים לקיים מצוות טבילה לפי השקפתן - דבר שמהווה כפייה דתית והפרת חופש הדת והמצפון".[10] בעקבות העתירה הסכימה הרבנות להורות לבלניות שלא לשאול את הטובלות האם הן נשואות.

אותות הוקרה ותמיכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004 קיבלה חנה קהת את אות הנשיא למתנדב על הקמת קולך. בשנת 2007 קיבל הארגון את אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג של האגודה לזכויות האזרח, על "תרומה מיוחדת לקידום זכויות האדם בישראל".[11] באותה שנה הביעה שולמית אלוני תמיכה בארגון וכן תקווה שהוא יצליח יותר מאשר הצליחה היא במאבק בבתי הדין הרבניים.[12]

מימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מימון העמותה מורכב בעיקר מתרומות וכן מדמי חבר ומהקצבות ממשלתיות. תורמת מרכזית היא הקרן החדשה לישראל, שבשנת 2011 מימנה כמחצית מתקציבה של קולך.[13] מימון נוסף התקבל מקרן דפנה יזרעאלי, ממשרד החינוך ומגופים נוספים.[14] מחזור הפעילויות של העמותה הסתכם בכ-1,404,000 ש"ח בשנת 2013 ובכ-978 אלפי ש"ח בשנת 2014.[15]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


פמיניזם
ערכי ליבה
זרמים ופילוסופיות פמיניזם רדיקליפמיניזם ליברליפמיניזם שחורפמיניזם מזרחיפמיניזם פוסטמודרניפמיניזם סוציאליסטיפמיניזם מרקסיסטיפמיניזם תרבותיפמיניזם פוסט-קולוניאליאנרכה-פמיניזםאקופמיניזםפמיניזם לסביפמיניזם דתי (יהדות)פמיניזם אסלאמיפמיניזם הצטלבותיסייברפמיניזםטרנס-פמיניזםקוויר-פמיניזםפמיניזם סקס-פוזיטיבפמיניזם בדלניפמיניזם צ'יקנהפמיניזם נוצריפרוטו-פמיניזםסופרג'יזםפמיניזם אפריקאילסביות פוליטיתפמיניזם אנליטיפמיניזם שמן
תאוריה מגדרהטמעת חשיבה מגדריתלימודי מגדרלימודי נשיםלימודי גבריותפדגוגיה פמיניסטיתהגישה הפמיניסטית למשפטאתנוגרפיה פמיניסטיתהעסקה הפטריארכאליתמדע ומגדר
מושגים קורטיזנהמטריארכיהפטריארכיהקיריארכיהמיזוגיניהתרבות אונסתקרת הזכוכיתהסגברהManspreadingאפקט מטילדהג'נדרסיידהאשמת הקורבןצווארון ורודהיא-סטוריההכחדה סימבוליתמדיניות הרבעיםלו"ז אונסהטרוסקסואליות כפויה
סמלים סמלה של ונוסרוזי המסמררתיונישילה נה גיגמשולש שחור
Womanpower logo.jpg
ארגונים ומוסדות
בעולם איום הלוונדרגרילה גירלזפמןליגת נשים בינלאומית לשלום וחירותמוחרס ליברסצבא נשות השלוםתא 16גולאבי גאנגW.I.T.C.Hמפלגת הנשים הלאומיתהכצעקתההארגון הבינלאומי לנשים בטכנולוגיהקולקטיב נהר קומבהיקומן נה מאןאיניניה נה הריןWomen2Drive
בישראל א-סיוואראחותי - למען נשים בישראלאיתך - משפטניות למען צדק חברתיאל"ף (ארגון לסבי פמיניסטי)אשה לאשה - מרכז פמיניסטי חיפהבת שלוםעמותת כ"ןכייאןמרכז צדק לנשיםנשים לגופןקואליציית נשים לשלוםקולךקל"ףרוח נשיתשדולת הנשים בישראלתנד"י
היסטוריה
כללי הגל הראשון של הפמיניזםהגל השני של הפמיניזםהגל השלישי של הפמיניזם
אירועים ומחאות ועידת סנקה פולסשביתת הנשים באיסלנד 1975מלחמות המין הפמיניסטיותשביתת הנשים למען השלוםצעדת השרמוטותמרד הנשים באבאוקוטהמצעד הדייקיותהמצעד למען חיי נשיםהכנס הפמיניסטי העשירי בגבעת חביבה, 1994מצעד הנשים 2017מצעד הנשים 2018
שונות יום האישה הבינלאומיעידוד רדיקליחופש הפטמהמניפסט ה-343Me Too
חברה
סוגיות חברתיות ומעמד זכויות האישההפרדת עיסוקים מגדריתהדרה חברתיתרצח תינוקות בנותג'נדרסיידאונס בנישואיםהטרדה מיניתמעמד האישה בישראלמעמד האישה ביהדותמעמד האישה באסלאםמעמד האישה בחברה הערביתנישואים בכפייה
חוק ומשפט החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"םועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדריחוק שיווי זכויות האישההגישה הפמיניסטית למשפטפמיניזם משפטי בתאוריה ובפרקטיקהמעמד האישה - משפט ושיפוט, מסורת ותמורה
שונות אות האומץ הנשי הבינלאומי
תרבות
ספרי עיון המין השניהמסתורין הנשילאחותי, פוליטיקה פמיניסטית מזרחיתמיתוס היופימשגלנשים לגופןפוליטיקה מיניתפמיניזם זה לכולםפמיניזם משפטי בתאוריה ובפרקטיקהשעבוד האישהשבע אימהותגברים מסבירים לי דבריםילוד אישהמניפסט החלאהכוס: הצהרת עצמאותהאישי הוא הפוליטיתחת עיניים מערביות
סיפורת פמיניסטית חדר משלךבית הרוחותג'יין איירהגבר הנקביהנשים שהגברים אינם רואיםהסיפור של זהרההצבע ארגמןמעשה השפחהערפילי אבלוןהטפט הצהוב
כתבי עת .MsOff our backsהסולםנגה
טלוויזיה, קולנוע ומוזיקה מבחן בקדלתקרת הצלולואידתלמה ולואיזסופרג'יסטיותליגה משלהןהפנסים האדומיםלהרוג את בילהכל אודות אמאריוט גירלפוסי ריוט
אמנות אמנות פמיניסטיתגרילה גירלזמונולוגים מהווגינהמסיבת ארוחת הערבברברה קרוגרמרים שפירוג'ודי שיקגו
לקטגוריהלפורטל

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אבירמה גולן, "מסלול חדש ומלהיב לבנות שלושים פלוס", הארץ, יום שישי, ט"ו באב תשנ"ח, 7 באוגוסט 1998, עמ' ב6; יעל לוין, "ירושלים של זהב", הצופה, יום שישי, ח' בתמוז תשס"ח, 11 ביולי 2008, סופרים וספרים, עמ' 41–43.
  2. ^ לילך דניאל, ‏העליון אישר: ייצוגית נגד רדיו "קול ברמה" בגין אי השמעת נשים בשידורי התחנה, באתר "תקדין", 10 בדצמבר 2015
  3. ^ נדב שרגאי, ‏ללא תקנה, באתר ישראל היום, 19 בפברואר 2010;יאיר שלגעד כאן, אמר הרב גוטל, באתר הארץ, 23/06/06
  4. ^ שלומית רביצקי טור-פז, "נישואים שלא ברבנות", מאמר באתר קולך
  5. ^ אבישי בן חיים, טורנדו קהת תקף את הממסד הרבני, באתר nrg‏, 11 במרץ 2007
  6. ^ תגובת רבני צהר לחנה קהת, באתר nrg‏, 13 במרץ 2007
  7. ^ ריקי שפירא רוזנברג, "מכתב לשר המשפטים וליועה"מ לממשלה", באתר קולך
  8. ^ "תגובת קולך לפסיקה נגד השכרת בתים לערבים", באתר קולך
  9. ^ אורי פולק, ‏הרב מלמד נגד "קולך", באתר כיפה, כ"ט טבת תשע"א, 05/01/2011
  10. ^ אורי פולק, ‏הרב מלמד נגד ´קולך´: "הוציאו עצמן ממסגרת הציבור הדתי", באתר כיפה, ט"ז טבת תשע"ב, 11/01/2012
  11. ^ יאיר אטינגרפרס האגודה לזכויות האזרח לארגון המקדם נשים דתיות, באתר הארץ.
  12. ^ בשבע י"א כסלו תשע"א עמוד 18
  13. ^ לפי עמ' 18 בדוחות הכספיים של הקרן החדשה לישראל (באנגלית)
  14. ^ על פי הדוחות המתפרסמים באתר גיידסטאר ישראל.
  15. ^ דוחות העמותה באתר guidestar.org.il