אלטער בחור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־16:44, 19 בנובמבר 2014

אלטער בחור (מיידיש: אַלטֶער בּוחֶר, או עלטערער בוחר; בתרגום מילולי "בחור מבוגר") הוא כינוי בציבור החרדי האשכנזי לבחור ישיבה שנשאר רווק בגיל מבוגר יחסית. לקבוצה המבוגרת בישיבה קוראים אלטער'ס.

תיאור כללי

בציבור החרדי מקובל שהנערים לומדים בישיבה מגיל בר המצווה ועד החתונה, גיל הנישואים נמוך ביחס לאוכלוסייה הכללית,^[1] ומקובל בו להתחתן כבר מגיל 18 לפי דברי המשנה ”בֶּן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לַחֻפָּה” (אבות, ה כ"א). בציבור החסידי גיל הנישואים המקובל נע בין 18 ל 21 ובציבור הליטאי עד גיל 25. בחורים מגיל 22 או 26 ומעלה בהתאמה, נחשבים למעוכבי שידוך ומכונים אלטער בחור. בחלק מהישיבות הליטאיות, גיל הנישואים המקובל מאוחר יותר.

השוני בין הציבור החסידי לליטאי בעניין זה נובע מהבדלים בגישה האידאולוגית; בישיבות חסידיות הנישואים מוקדמים יותר כדי ללמוד תורה בטהרה ללא מחשבות אסורות, וע"פ דברי הגמרא^[2] "עד גיל עשרים שנה יושב הקב"ה ומצפה לאדם מתי ישא אשה, כיוון שהגיע לגיל עשרים ולא נשא, אומר: תיפח עצמותיו"^[3]. ואילו בישיבות ליטאיות גיל הנישואים מאוחר קצת יותר במטרה להספיק ולקיים כמה שיותר את מצוות תלמוד התורה לפני הנישואים המטילים על האדם עול פרנסה, וכפי דברי השו"ע^[4] "ומיהו אם עוסק בתורה וטרח בה ומתיירא לישא אשה כדי שלא יטרח במזונו ויתבטל מן התורה מותר להתאחר".

הסיבות לעיכוב נישואים אצל תלמידי ישיבה מעבר לגילאים המקובלים נובעות ממספר תופעות חברתיות שחלקן ייחודיות לציבור החרדי. לדוגמה, מקובל בציבור החרדי להמתין עד שאחיו הגדולים של הבחור יתארסו לפני תחילת תהליך השידוך, לבחור בעל בעיה רפואית תוצע בדרך כלל בת זוג עם בעיה רפואית דומה, ובחור הנחשב לשבבניק יתקשה למצוא בת זוג ממשפחה מכובדת.

היחס החברתי לאלטער בחור

היחס לו זוכים הבחורים המבוגרים משתנה ולא אחיד. לעתים מכבדים אותם ורוחשים להם כבוד, הן משום שהספיקו ללמוד חלקים רבים בתורה, בתלמוד ובפוסקים, והן מפאת גילם. אך בדרך כלל ככל שהם מתבגרים ועדיין לא נישאים מרננים אחריהם, מעמידים בסימן שאלה את שמם ומעמדם ומרחמים עליהם, שכן מדובר בבחורים שלא מוצאים את ה'בשערט' - בת הזוג המיועדת להם משמים. בנוסף, הימצאות "אלטער'ס" - בחורים מבוגרים - בישיבה משמשת כאיום סמוי לבחורים המתמהמהים בבחירת שידוך^[5]. מסיבות אלו יעדיף לפעמים האלטער בחור לעזוב את הישיבה ואת מעמדו בה לטובת ישיבה אחרת בה יש יותר בחורים בני גילו. כתוצאה מכך בדרך כלל ככל שהישיבה יותר קטנה, כך יהיו בה פחות בחורים מבוגרים גם באופן יחסי. בדרך כלל פונים הבחורים המבוגרים לישיבת מיר, אליה מתקבלים רק בחורים מגיל 20 ומעלה ("קיבוץ").

ראו גם

קישורים חיצוניים

נטע סלע, משודכים: כך עובדת תעשיית השידוכים במגזר החרדי, זמן ירושלים באתר nrg מעריב, 11 באוגוסט 2010

הערות שוליים

^ החרדים - תפרוסת גאוגרפית, ומאפיינים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים של האוכלוסייה החרדית בישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יולי 2004
^ קידושין כט:
^ בעקבות כך השתרש מנהג בישיבות הליטאיות, בו בלילה בו מגיעים לגיל 20 ערים ועוסקים בלימוד התורה כל הלילה. לבטא שהסיבה לעיכוב הנישואין היא הרצון לעמול בתורה ברוגע.
^ אה"ע סי' א סעי' ג
^ ר' רוז, חנן אלפר, תמר אלמוג, ‏הישיבה הגדולה בחינוך החרדי, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל", 31.3.2008

ערך זה הוא קצרמר בנושא סוציולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] החרדים - תפרוסת גאוגרפית, ומאפיינים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים של האוכלוסייה החרדית בישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יולי 2004

[2] קידושין כט:

[ליל_תיפח-3] בעקבות כך השתרש מנהג בישיבות הליטאיות, בו בלילה בו מגיעים לגיל 20 ערים ועוסקים בלימוד התורה כל הלילה. לבטא שהסיבה לעיכוב הנישואין היא הרצון לעמול בתורה ברוגע.

[4] אה"ע סי' א סעי' ג

[5] ר' רוז, חנן אלפר, תמר אלמוג, ‏הישיבה הגדולה בחינוך החרדי, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל", 31.3.2008

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 ==תיאור כללי==
-ב[[יהדות חרדית|ציבור החרדי]] מקובל שהנערים לומדים בישיבה מגיל [[בר מצווה|בר המצווה]] ועד ה[[חתונה]], [[גיל הנישואים]] נמוך ביחס לאוכלוסייה הכללית,{{הערה|1=[http://www.cbs.gov.il/www/publications/int_ulor.pdf החרדים - תפרוסת גאוגרפית, ומאפיינים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים של האוכלוסייה החרדית בישראל], [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]], יולי 2004}} ומקובל בו להתחתן כבר מגיל 18 לפי דברי המשנה {{ציטוטון|בֶּן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לַחֻפָּה|אבות, ה כ"א}}. בציבור ה[[תנועת החסידות|חסיד]]י גיל ה[[נישואים]] המקובל נע בין 18 ל 21 ובציבור ה[[ליטאים|ליטאי]] עד גיל 25. בחורים מגיל 22 או 26 ומעלה בהתאמה, נחשבים למעוכבי שידוך ומכונים אלטער בחור. בחלק מהישיבות הליטאיות, גיל הנישואים המקובל מאוחר יותר.
+ב[[יהדות חרדית|ציבור החרדי]] מקובל שהנערים לומדים בישיבה מגיל [[בר מצווה|בר המצווה]] ועד ה[[חתונה]], [[גיל הנישואים]] נמוך ביחס לאוכלוסייה הכללית,{{הערה|1=[http://www.cbs.gov.il/www/publications/int_ulor.pdf החרדים - תפרוסת גאוגרפית, ומאפיינים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים של האוכלוסייה החרדית בישראל], [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]], יולי 2004}} ומקובל בו להתחתן כבר מגיל 18 לפי דברי המשנה {{ציטוטון|בֶּן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לַחֻפָּה|אבות, ה כ"א}}. בציבור ה[[תנועת החסידות|חסיד]]י גיל ה[[נישואים]] המקובל נע בין 18 ל 21 ובציבור ה[[ליטאים (זרם)|ליטאי]] עד גיל 25. בחורים מגיל 22 או 26 ומעלה בהתאמה, נחשבים למעוכבי שידוך ומכונים אלטער בחור. בחלק מהישיבות הליטאיות, גיל הנישואים המקובל מאוחר יותר.
 השוני בין הציבור החסידי לליטאי בעניין זה נובע מהבדלים בגישה האידאולוגית; בישיבות [[תנועת החסידות|חסידיות]] הנישואים מוקדמים יותר כדי ללמוד תורה ב[[טהרה]] ללא מחשבות אסורות, וע"פ דברי הגמרא{{הערה|1=קידושין כט:}} "עד גיל עשרים שנה יושב הקב"ה ומצפה לאדם מתי ישא אשה, כיוון שהגיע לגיל עשרים ולא נשא, אומר: תיפח עצמותיו"{{הערה|שם=ליל תיפח|בעקבות כך השתרש מנהג בישיבות הליטאיות, בו בלילה בו מגיעים לגיל 20 ערים ועוסקים בלימוד התורה כל הלילה. לבטא שהסיבה לעיכוב הנישואין היא הרצון לעמול בתורה ברוגע.}}. ואילו בישיבות ליטאיות גיל הנישואים מאוחר קצת יותר במטרה להספיק ולקיים כמה שיותר את [[תלמוד תורה (מצווה)|מצוות תלמוד התורה]] לפני הנישואים המטילים על האדם עול [[פרנסה]], וכפי דברי השו"ע{{הערה|1=אה"ע סי' א סעי' ג}} "ומיהו אם עוסק בתורה וטרח בה ומתיירא לישא אשה כדי שלא יטרח במזונו ויתבטל מן התורה מותר להתאחר".