שיחה:ספירת העומר

דוד שי, האם זה באמת נכון להחסיר מהערך של ספירת העומר את הגישה הקראית, ולהציג אותה בצוורה מוטה ולא שלמה? אני חושב שכדאי להוסיף גם לכאן את מה שהוספת לערך קראים...

---

החזרתי את העמדה המלאה והמנומקת של היהדות הקראית בנוגע לספירת העומר. -- נריה הרואה.

לצערי לא הזדמן לי לענות להערתו הראשונה של נריה הרואה, וקצרה רוחו. אביא עכשיו את נימוקי. עם כל הכבוד לקראים, הם מיעוט קטן ביותר בעם ישראל, ולכן יש דיספרופורציה בהצגה מפורטת של עמדתם, לעומת הצגה קצרה מאוד של עמדת חז"ל. בגרסה שלי לערך זה, המקום שמוקדש לעמדה הקראית דומה בגודלו לזה שמוקדש לעמדה הרבנית. די בכך לקורא שמתעניין בערך שבועות - הוא מקבל את שתי הדעות. אם יתעניין בעמדת הקראים, ילחץ על הקישור לערך קראים שמוצג לנגד עיניו, ויקבל הצגה מלאה ומפורטת של עמדת הקראים. דוד שי 20:43, 22 יולי 2004 (UTC)

הנקודה היא שבהצגה קצרה ולא מפורטת של עמדת הקראים הקורא לא יקבל את כל המידע על עמדה זו ועקב כך עלול לחשוב מראש שעמדה זו שגוייה. אני אבדוק מה אני יכול לעשות בעניין. -- נריה הרואה. בכל מקרה אני לא חושב שמשנה גודלה של האוכלוסיה הקראית היום כאשר מנסים להציג את עמדתה בנושא מסויים. הגודל של האוכלוסיה לא קושר לדיון התיאורטי בנושא. -- נריה הרואה

במשנה מובאת העמדה של הקראים כעמדתה של כת הצדוקים או הביתוסים ( מסכת מנחות פ' י' משנה ג').ובמסכת ראש השנה פ' ב' משנה א' ב' מובא "מינים" וכן "כותים". מדוע בחרת להביא דוקא את הקראים במקום להביא את המקור לעמדה זו? --ישראל סלע 08:23, 19 ספט' 2004 (UTC)

אכן, כל הזרמים היהודיים בימי בית שני חוץ מהפרושים פירשו את "מחרת השבת" כמחרת השבת ולא מחרת החג, והיחידים שפירשו אחרת הם הפרושים. הפרושים, במקורות שהם השאירו, מכנים את אלה שלא הולכים בדרכם בשמות גנאי (כמו מינים).

עדיף לכתוב כאן קראים ולא צדוקים מהסיבה הפשוטה שכיום אין צדוקים בעם ישראל. והמאבק הבאמת ארוך ועיקש היה בין הרבניים לבין הקראים --נריה הרואה 17:39, 20 ספט' 2004 (UTC)

אם תרצה להיות נאמן לאמת ההיסטורית צריך דוקא לכתוב צדוקים שהרי מקור המחלוקת הוא בימי בית שני. באשר לטענה שכיום אין צדוקים, גם הקראים הם מיעוט זניח שאין לו שום השפעה על ההלכה ולא על מחשבת היהדות כיום. אם תנסה להיות פחות מגמתי ותגלה יושר אינטלקטואלי, הרי תגיע למסקנה שיש להשאיר את הגירסה "צדוקים".--ישראל סלע 18:57, 20 ספט' 2004 (UTC)

אין קשר בין הטענה מתי התחילו אנשים לפרש מחרת השבת כמחרת החג לבין השימוש במילה צדוקים מכיוון שאין קשר בין הצדוקים לקראים.

כיום הקראים הם מיעוט זניח, אבל הערך ציין שבעבר היה ויכוח חריף בין שני הזרמים, בתקופה בה הקראים היו כמחצית מהעם היהודי.

אני בכלל לא מגמתי, אני פשוט רואה שמהגירסה שלך נראה כאילו הקראים הם המשך של הצדוקים דבר שהוא לא נכון.--נריה הרואה 22:43, 20 ספט' 2004 (UTC)

כ"כ ההוכחה מהתורה שהגנבת בסוף המאמר לשיטת הקראים אינו רלונטי, שכן גם לשיטת הפרושים לא היה תאריך קבוע לחג שבועות, ראה עריכתי שם.--ישראל סלע 19:05, 20 ספט' 2004 (UTC)

אני לא מנסה להגניב כלום, בגלל זה לא התנגדתי לעריכה שלך. --נריה הרואה 22:43, 20 ספט' 2004 (UTC)

לדוד שי כעת הערך אוביקטיבי במידה סבירה--ישראל סלע 20:01, 20 ספט' 2004 (UTC)

הערך עדיין לא מדוייק. אני מתקן את הנקודות הבאות:

• תיקוני זמנים. הווה לעבר.
• תיקונים בנוגע לכתות השונות.
• תיקון הנוסח על מנת להבהיר שאין הקראים מהווים המשך של הצדוקים.--נריה הרואה 22:43, 20 ספט' 2004 (UTC)

הורדתי קישור למאמר באנגלית, משום שזו ויקיפדיה עברית, ולכן קישור למאמר באנגלית ראוי שיופיע כאשר לעברית אין מה לומר בנושא זה, או כאשר המאמר באנגלית היה מקור חשוב לכתיבת הערך. מי שרוצה מידע בשפות אחרות יעבור לויקי בשפה המתאימה, ויקבל שם את מבוקשו. בנסיבות הקיימות אין הצדקה לקישור למאמר באנגלית. דוד שי 04:04, 21 ספט' 2004 (UTC)

אני מחזיר את הקישור למאמר באנגלית, משום שהמאמר בעברית לא מפורט בכלל, ולא מספר בכלל על הסיבות לגישה הקראית. אין שום סיבה למנוע מהקורא מידע (שאני הייתי מכניס אותו בערך האמת, אבל התפשרתי על זה)--נריה הרואה 19:30, 22 ספט' 2004 (UTC)

ישראל סלע שינה אחד המשפטים בערך ונימק את הסרתו ב"הסרת מגמתיות". הוא כתב:

"לגבי מועד תחילתה של ספירת העומר ואופן הספירה, התקיימה בימי בית שני מחלוקת בין חז"ל לכתות בית שני שכפרו בתורה שבעל פה. הצדוקים והביתוסים פירשו את המילה שַּׁבָּת כשבת ממש ולא כחג."

משפט זה לא מדוייק מהסיבות הבאות:

1. המחלוקת לא הייתה בין חז"ל לבין כתות, אלא בין הכתות עצמן. כת הפרושים טענה משהו ושאר הכתות טענו משהו אחר. למושג חז"ל אין משמעות כאן, כי לכתות האחרות היו חכמים משלהם. מושג כזה אפשר לכתוב באיזה מאמר אורתודוקסי אבל לא באינציקלופדיה.
2. למילה כפרו יש משמעות שלילית והיה מגמתית.
3. לפי המחקרים של ימינו גם לכת הצדוקים הייתה ככל הנראה תורה שבעל פה (ספר הגזרות שלהם לדוגמא) אלא שהיא הייתה שונה זאת של הפרושים.
4. לא רק הצדוקים והבייתוסים התנגדו לפירוש של הפרושים שהמילה שבת ציינת חג ולא שבת אלא כל הכתות. אפילו הנצרנים, תלמידי ישו, שאז עוד נחשבו כיהודים פירשו שהכוונה ליום שבת, ועד ימינו חג השבועות הנוצרי נופל תמיד ביום ראשון.

הערך כרגע מגמתי, ולכן הוא יתוקן. --נריה הרואה 19:30, 22 ספט' 2004 (UTC)

הביטוי יהדות רבנית

כדאי להבהיר כבר בערך עצמו מה הכוונה ביהדות הרבנית ולא רק להסתפק בהפניה לערך, כיון שזהו ביטוי שניתן לתרגמו בשתים שלוש מילים. אני מציע יהדות אורתודכסית, למרות הבעייתיות שבכך כיון שלקורא הממצוע הדבר יבהיר את הכוונה. איני משנה זאת בעצמי כיון שאני רואה שערך זה הפך לטעון אצל כמה אנשים פה. maruvkay

אולי יש כאן התחקות אחר מקורם של יהודי אתיופיה?

אולי קראים?

הוספת התבנית "ספירת העומר"

הועבר מויקיפדיה:מזנון/ארכיון 174#ענין שהוא perdicteble אבל משתנה:

בדרך כלל יש ענין להסתייג מדברים אקטואלים שמכיוון שגורר מחלוקת עריכה, מה הדין לענינים שהם לא קאנטראווערסים ולא ערכים של חדשות שאין שום מחלוקת אודות הפרטים איך זה באמת.

אבל זה ענין שמשתנה כל זמן ויכולין לדעת את הפרט בעת שמשתנה האם אני יכול לשנות את הפרט?--יידל 18:05, 12 באפריל 2007 (IDT)

לא הבנתי את השאלה. מה זה "קאנטראווערסים"? בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 18:07, 12 באפריל 2007 (IDT)

שנויים במחלוקת. ‏DGtal‏ 18:08, 12 באפריל 2007 (IDT)

אני ויידיש כנראה לא מסתדרים. בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 18:31, 12 באפריל 2007 (IDT)

היה לי דיון עם משתמש:יידל בדף השיחה שלי, הדין נסב על רצונו להוסיף לספירת העומר את תבנית:ספירת העומר כדי שמי שייכנס יראה מה הספירה היום. הוא שם את זה בערך ספירת העומר וזה בוטל ע"י משתמש:Rotemliss "שיחזור: לא נהוג פה". ‏DGtal‏ 18:12, 12 באפריל 2007 (IDT)

אבל אני מבקש שהדיון פה לא יסתובב על הענין הזה של דת, משום שאני מבין שרוב הקהילה לא רואים בספירת העומר ענין של אינפארמאציע אלא סתם מצוה פרימיטיווי. אבל השאלה הוא כענין כללית על כל כתבות, אם יש כתבה שהוא אקטואלי אבל אין בעיות של ערכים אקטואלים על זה, מכיוון לא מעורפל, האם מותר להוסיף את הפרט האקטואלי?--יידל 18:17, 12 באפריל 2007 (IDT)

צר לי אך לא הבנתי מה שנוי במחלוקת? דווקא הדוגמה שניתנה מוצאת חן בעיני מאד. דהיינו, להציב על הערך ספירת העומר את התבנית הנחמדה הזו במועד שבו היא רלבנטית. הדבר מייצג באופן יפה את היתרון הגדול של אנציקלופדיה דיגיטלית המתעדכנת תדיר על פני אנציקלופדיות מן העבר. היה יפה, לדעתי, אם היה ניתן לעשות זאת גם עם ערכי מועדים אחרים בשנה: עשרת ימי תשובה, וכד' העובדה שהקורא המתעניין ידע שלערך רלבנטיות נוספת במועד שבו הוא מעיין בו, מוסיפה מידע ועניין לערך. --‏Golf Bravo‏ 18:24, 12 באפריל 2007 (IDT)

זה שנוי במחלוקת מכיוון שרוב וויקפידים הם אנטי-דתיים, ובאמת זה ענין צדדי רק בספירה אפשר להוסיף את זה ולא בעשרת ימי תשובה, מפני שערך העיקרי דן בענין של היום ולא כמו שאר ערכים של חגים. אבל על ספירה זה כן שייך.--יידל 18:27, 12 באפריל 2007 (IDT)

לכתוב "מכיוון שרוב וויקפידים הם אנטי-דתיים" זה סוג של בחינת כליות ולב, והנחת חוסר תום לב מצד מי שלא מסכים לדעתך. לא מנומס במיוחד. ערןב 18:34, 12 באפריל 2007 (IDT)

סליחה. אבל זה דעתי.--יידל 18:35, 12 באפריל 2007 (IDT)

(לא ממש שייך לכאן, אולי יותר ל"כיכר העיר", אבל ניחא) ואם זו דעתך, יש מה להתפלא שאחרים מפחדים, מצידם, מכפייה דתית למשל? הנה הצעה: הנח שאחרים אינם אנטי דתיים, והם לא יניחו שאתה מנסה לכפות עליהם דתיות. ערןב 18:37, 12 באפריל 2007 (IDT)

פרלמנט.. H2O‏ • שיחה 18:38, 12 באפריל 2007 (IDT)

אני מבין לכולם, וכמו שאני חרדי ואנטי-יהודי-חופשי ולא מסתיר את זה למה שאתם יסתירו את המציאות להיפך. זה דבר מאוד טבעי שדעות של אנשים הולכים אחרי דרך חייהם.--יידל 18:40, 12 באפריל 2007 (IDT)

למה להיות אנטי? תהיה אתה בעד יהדות דתית, ואחרים יהיו בעד חילוניות. כל אחד בעד, אף אחד לא נגד. אם אתה נגד, הרי שמייד יתיצב מולך מישהו נגד הנגד (בעד?), וסתם תריבו באופן לא-פרודוקטיבי, במקום לנסות להגיע להסכמה פרודוקטיבית. אני ממליץ לנסות מדי פעם. ערןב 18:44, 12 באפריל 2007 (IDT)

תודה וכן אני מקבל את דברי התוכחה שלך, אבל נא לא להסיט הדיון פה. תודה.--יידל 18:48, 12 באפריל 2007 (IDT)

אני לא דתי ולא חרדי. אני בעד התבנית אך היא צריכה להיות קטנה יותר. H2O‏ • שיחה 19:02, 12 באפריל 2007 (IDT)

עיצבתי את התבנית בצורה קצת יותר נורמלית והפכתי אותה לחצי-אוטומטית (כשמעדכנים את התאריך העברי של העמוד הראשי - תתעדכן גם התבנית. כאשר אנחנו לא נמצאים בתקופת העומר, התבנית מציגה כלום. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 19:03, 12 באפריל 2007 (IDT)

תודה רבה. יונה (נשתקתי עוד הפעם' לנוכח התרומות המדהימות שלך לויקיפדיה העברית)--יידל 19:07, 12 באפריל 2007 (IDT)

אני לא דתי, אבל ממש לא רואה מה הבעיה בתבנית, היא מוסיפה עוד מידע למי שרוצה לדעת. לדעתי יש מקום לדבר דומה גם בערך "ראש השנה" (התאריך העברי, ומספר הימים מ\אל ראש השנה הבא). האזרח דרור 20:14, 12 באפריל 2007 (IDT)

אני כן דתי, ולפיכך אני רואה מה הבעיה בתבנית - בעוד שהערך אמור להציג את מכלול הדעות, הרי הוא מציג מנהג רבני אשכנזי. דניאל צבי 20:34, 12 באפריל 2007 (IDT)

ראשית כל, חבל שיידל פירש שלא כהלכה את ההסרה. אין כאן עניין של דתיים מול חילוניים, אלא של מוסכמות: לא נהוג כלל להוסיף תוכן דינמי (במובן זה שהוא אמור להתעדכן באופן סדיר, ולא סתם כל פעם שיש עדכון) בערכים. באותה מידה יכולנו להוסיף בראש הערך של היום הודעה: "זהו היום", או בראש הערך על שנה מסוימת "זוהי השנה הנוכחית". למה לנו לעשות דבר שכזה? זוהי אנציקלופדיה. המידע הדינמי מוצג בשני מקומות: העמוד הראשי (שם אכן נכללת ספירת העומר במקום המתאים לה), והפורטלים. אין מקום לתוכן דינמי־ממש בערכים – ויקיפדיה היא אנציקלופדיה מתעדכנת, אבל אין טעם לכתוב דברים שממש אינם מתאימים ואינם חשובים. למען הסר ספק, הייתי מסיר הודעה דומה גם בראש השנה הנוכחית, או בערך חג המולד. הודעות במדיה ויקי:Sitenotice על מועדים חשובים אפשריות, בדוחק, אבל לא תוכן דינמי בערכים, שאמורים להיות מעודכנים להתרחשויות האחרונות אבל לא ללוח השנה. בנוסף, התבנית עשויה לא להתעדכן עד שלא תבוצע עריכה ריקה בערך, וזאת בניגוד לעמוד הראשי שם תמיד מבוצעות עריכות ריקות, ולכן היא עשויה שלא להיות אוטומטית. ‏– rotemliss – שיחה 21:37, 12 באפריל 2007 (IDT)

דניאל, אל תהרוס 20 דקות של עבודה אינטנסיבית רק כדי להוכיח נקודה. למעשה, יש דף שאוסר את זה באיזה שהוא מקום. אם אתה רוצה, אתה יכול לשנות את התבנית כך שתציג גם את המנהג הספרדי וגם את המנהג האשכנזי (לא ידעתי שיש הבדל, ואני די מתפלא למה לא אמרת שום דבר על האשכנזיות בעמוד הראשי). רותם, האין אפשרות שהתבנית תתעדכן אוטומטית? אנחנו צריכים למצוא דרך לעדכן את כל הדפים שצריכים עדכון באמצעות קליק אחד. בטוח יש דרך לעשות את זה, לא? ‏Yonidebest Ω Talk‏ 21:47, 12 באפריל 2007 (IDT)

לא ממש. אפשר אולי לכתוב דף עם קישורים לפעולות purge, אך עדיין יהיה צורך לבצע זאת לכל דף בנפרד, וכל יום. בנוסף, הבעתי גם מספר התנגדויות עקרוניות.

בנוגע לדף: ויקיפדיה:אל תגרמו למהומה כדי להדגיש עמדה. ‏– rotemliss – שיחה 21:53, 12 באפריל 2007 (IDT)

אני מצטער אם גרמתי למהומה, בוודאי שלא לזאת היתה כוונתי. הבה ואסביר - יש שינויים נוסח בין האשכנזים לספרדים לגבי הניסוח של המשפט, והפתרון היחיד הוא פשוט להזכיר את מספר הימים. צר לי על העבודה הרבה שהושקעה לשווא, אך זה המצב. דניאל צבי 14:15, 13 באפריל 2007 (IDT)

ופעם הבאה, תוכל לשאול לפני שאתה משחזר דף שלא צריך לשחזרו, ומאשים אותי בפעולה מסיבות לא עניינות. דניאל צבי 14:18, 13 באפריל 2007 (IDT)

עברה שנה, ושוב אני מביע מורת רוח מהתבנית האשכנזית. דניאל צבי • שיחה 00:31, א' באייר ה'תשס"ח (6.05.08)

ובעיית העדכון של התבנית החריפה השנה (בשל שינוי השיטה בתאריך העברי). אני מסיר את התבנית מהערך עד שהיא תיפתר, וכדאי שגם הבעיה שעליה הצבעת תיפתר. ‏– rotemliss – שיחה 18:37, 6 במאי 2008 (IDT)

דיון שהועבר מההצבעה

אני מבקש להקפיא את ההצבעה כיוון שלא מוצה הדיון, ולפיכך אין על מה להצביע. הדיון במזנון היה רחוק מלהיות ממצה, ורובו לא התמקד בכלל בנושא. כמו כן, רוב ההודעה שלי שם נשארה ללא תגובה. ‏– rotemliss – שיחה 14:58, 6 במאי 2007 (IDT)

העברתי את הדיון הנ"ל לכאן על מנת שנוכל להמשיך בדיון. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 15:02, 6 במאי 2007 (IDT)

העברתי לדף השיחה, כיוון שלא בטוח שנגיע להצבעת מחלוקת בסופו של דבר. ‏– rotemliss – שיחה 15:28, 6 במאי 2007 (IDT)

המשך הדיון

לענ"ד אין טעם להמשיך בדיון - אתה חושב שלא צריך מידע שמשתנה בערך כל יום ואני חושב שאין עם זה בעיה. על טעם ועל ריח אין מה להתווכח. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 15:02, 6 במאי 2007 (IDT)

לדעתי יש על מה לדון. אתה אומר שאין בעיה עם מידע שמשתנה בערך כל יום. האם תסכים גם להוספת הדוגמאות שהצעתי לעיל – למשל, לכתוב בעוד כמה ימים יגיע יום מסוים, או לכתוב מתי חלים חגים מסוימים, וכיוצא בזה? הוספת מערכת כזו אפשר לשקול (אם כי אני לא בטוח שאני בעד), אבל הוספת מערכת כזו לערך אחד בלבד היא בעייתית הרבה יותר, לדעתי. ‏– rotemliss – שיחה 15:28, 6 במאי 2007 (IDT)

יוני אני לא מבין בעניני טכניקה אבל אני חשוב שרותים צודק צריך לעשות refresh כדי שהתבנית יהיה של היום חדש, אם לא עושים יש את המידע של אתמול.--71.249.38.93 17:14, 6 במאי 2007 (IDT)

רותם, לא הצעתי לכתוב בעוד כמה ימים יתקיים חג זה או אחר. הצבתי לכתוב איזו יום היום חוגגים בספירת העומר, בערך ספירת העומר. זה שתי דברים שונים. אנונימי - בתבנית הזו יש תבנית שצריך לעדכן בכל זאת, {{יום עברי נוכחי}}, ולכן נראה שהתבנית הזו מתעדכנת אוטומטית. את ספירת העומר סופרים, ולכן כדאי לציין באיזה יום אנחנו נמצאים. את הראמאדן לא סופרים, פשוט חוגגים חודש שלם, ולכן הוא לא מצריך תבנית דומה. מצד שני, לא אכפת לי אם תהיה תבנית בערך ראמאדן, בחודש הראמאדן, שבה יהיה כתוב ש"עכשיו הראמאדן". חבל על הזמן שלנו, עוד רגע נגמר ספירת העומר, אז לאור זאת אני מציע שנמשיך להתכווח על זה בזמן שהתבנית בערך. ככה יש גם יותר סיכויים שמישהו יראה את התבנית בערך וירצה להגיב. אני מחזיר את התבנית. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 15:15, 7 במאי 2007 (IDT)

בעד להשאיר את התבנית האוטומטית. למי זה מפריע? אין פה מגע יד אדם. חגי אדלר 17:36, 7 במאי 2007 (IDT)

שם הערך

נע להעביר את ספירת העומר ל-ספירת העמר (אני מאמין שצריך לדבר עברית נכונה כמו שרשום בתורה (ויקרא,אמור,רביעי)) נא לקבל לתשומת הלב שמי שירשום "ספירת העומר" יעבור אוטומטית לדף "ספירת העמר" וכך בתוך הקישוריות שבתוך הדפים גם.•

מקור: ט וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. י דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כִּי-תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם, וּקְצַרְתֶּם אֶת-קְצִירָהּ--וַהֲבֵאתֶם אֶת-עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם, אֶל-הַכֹּהֵן. יא וְהֵנִיף אֶת-הָעֹמֶר לִפְנֵי ה', לִרְצֹנְכֶם; מִמָּחֳרַת, הַשַּׁבָּת, יְנִיפֶנּוּ, הַכֹּהֵן. יב וַעֲשִׂיתֶם, בְּיוֹם הֲנִיפְכֶם אֶת-הָעֹמֶר, כֶּבֶשׂ תָּמִים בֶּן-שְׁנָתוֹ לְעֹלָה, לה'. יג וּמִנְחָתוֹ שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן, אִשֶּׁה לה'--רֵיחַ נִיחֹחַ; וְנִסְכֹּה יַיִן, רְבִיעִת הַהִין. יד וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ, עַד-עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה--עַד הֲבִיאֲכֶם, אֶת-קָרְבַּן אֱלֹקיכֶם: חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם. {ס}

טו וּסְפַרְתֶּם לָכֶם, מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם, אֶת-עֹמֶר הַתְּנוּפָה: (ויקרא, כג)
מקור:
בתודה o barda

אני לא מבין גדול בנושא. נחכה לדעת אחרים. בברכה, תומר 15:51, 24 ביוני 2007 (IDT)

מתנגד להעברה. אמנם בתורה הכתיב חסר אך חוץ מבתנ"ך הכתיב המקובל הוא מלא. ואין כאן שוני בין עוד הרבה מילים שלקוחות מהתנ"ך (כמרבית העברית המודרנית) שנכתבות במשך מאות ואלפי שנים בכתיב מלא גם כשבתנ"ך הכתיב חסר. דוגמה שאמנם לא דומה בדיוק לנידון, אבל מוכיחה את הענין בכללותו: המילה רוצח מופיעה רק ב- 3 מ- 11 המופעים בתנ"ך בכתיב מלא. ועם זאת, אף אחד לא יטעון שהכתיב האנציקלופדי הנכון הוא רצח (כתיב חסר). הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 14:22, 2 ביוני 2009 (IDT)

התבנית

התבנית "ספירת העומר" כבר פועלת נראה לי. אפשר להחזיר אותה לערך הזה? גולן

לא, כי היא לא תפעל בו ולא תתעדכן. ‏– rotemliss – שיחה 21:14, 2 ביוני 2008 (IDT)

מרשימת ההמתנה למומלצים

― הועבר מהדף ויקיפדיה:ערכים מומלצים/הוספה למומלצים/רשימת המתנה
כידוע בזמן זה היהודים סופרים את ספירת העומר - וראוי מאוד שערך זה יופיע בשער האתר, ובכלל עדיף שתמיד בערבי חגים ישימו את הערכים של החגים. אשמח מאוד אם תצביעו בעד ―Noamya (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אולי די לדחוף לנו את הדת לגרון?! eman • שיחה • ♥ 18:03, 11 באפריל 2009 (IDT)

מה הבעיה בדת?

אתה מתבייש שאתה יהודי???! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראשית - תחתום!, שנית - מה הקשר?! צנטוריון - שיחה 12:26, 12 באפריל 2009 (IDT)

עמנואל, מה התגובה הפלצנית הזו? זכותו לחשוב שיש מקום לערך זה כערך מומלץ. מה זה קשור לדת? היית אומר אותו דבר אם היה מבקש המלצה על הערך איך להכין רוגטקות לפגיעה מדויקת ביהודים? חגי אדלר • שיחה • ל-72 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ח בניסן ה'תשס"ט • 12:38, 12 באפריל 2009 (IDT)

באמת, התגובה הזאת לא הייתה במקום. כי זה כמו שאני אמליץ עכשיו על רבין (מה שעשיתי - רק קטגוריה אחת למעלה בדף הזה, כעת) ואתה תגיד לי - "אולי די כבר להראות שאתה שמאלני?" (למרות שהאמת היא, אני לא, אבל לא משנה). זכותו להמליץ על כל ערך שהוא רוצה. ולחגי - יש ערך כזה? =] מתברר שבוויקיפדיה יש ערכים על הכל, כמו ארוחת בוקר אנגלית. :-) אולי גם נעשה ערך עלייך, חגי. חג שמח ושבוע טוב לכולם. אלון - יום טוב לכולם - שיחה 19:40, 13 באפריל 2009 (IDT)

סטו כאן מנושא הדיון. בדקתי את הערך והוא בהחלט עשוי להיות מומלץ. רצוי לשמוע תגובות ויקיפדים נוספים, ולא בסגנון הנאלח דלעיל. בברכה - ברי"א • שיחה • כ"ב בניסן ה'תשס"ט • 01:02, 16 באפריל 2009 (IDT)

הערך הוא באמת אחד הערכים היותר טובים בנושאים יהודיים אך ישנה בעייה לא מבוטלת שהיא חסרון רב במקורות - למשל "יש הנוהגים בכתיבת תאריכים לציין את היום בספירה" - מי נוהג? מה מקור המנהג? עוד דוגמא: ההסברים למה לא מברכים שהחיינו - מי מביא אותם? ההסברים על פי הקבלה - איזה מקובל אמר אותם בדיוק? אלו רק מעט מן החוסרים. היתה גם קביעה תמוהה שם שהוספתי לה דרישת מקור של ממש (היתר עוד בגדר הסביר ולכן לא הוספתי). אסי אלקיים - שיחה 23:02, 16 באפריל 2009 (IDT)

רבונו של עולם, איזו שגיאה פאטאלית הן בערך זה והן בערך מנחת העומר, יש להבדיל בין קרבן העומר שהוא כבש לבין המנחה העשויה משעורים. בעזהשי"ת אנסה לתקנו אולי מחר, כי השעה כבר מאוחרת. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • כ"ג בניסן ה'תשס"ט • 01:18, 17 באפריל 2009 (IDT)

בעד הציוני האחרון - שיחה 23:24, 19 באפריל 2009 (IDT)

הערה אעיר שנית, זוהי אינה הצבעה (עדיין) אלא מקום להעלות פידבקים והערות שונות על מנת לשפר את הערכים לקראת הצבעה • עודד (Damzow) • שיחה • יש לך משנה ויקיפדית? 22:39, 25 באפריל 2009 (IDT)

יפה מאוד. אבל מה עם תמונות? אנסה למצוא תמונה מהפולקלור היהודי שתתאים לערך. --Galoren.com - שיחה 20:16, 21 במאי 2009 (IDT)

סוף העברה

התגובה של עמנואל למעלה איננה מכובדת בלשון המעטה. ובסגנונו הייתי מבקש ממנו לא לדחוף את האף שלו לכל דיון, בעוד תרומותיו הויקיפדיות למרחב הערכים הן מזעריות, אם בכלל. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 20:29, 17 ביוני 2009 (IDT)

על כן מניפים את העומר כהודאה על הקציר

או הודיה?

משוב מ-25 באפריל 2013

למה לא כותבים על מי מתאבלים בימים אלו הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
85.250.101.43 13:38, 25 באפריל 2013 (IDT)

דווקא כתוב על מי מתאבלים בפסקה 'מנהגי אבלות בספירה' Guy.al - שיחה 22:30, 25 באפריל 2013 (IDT)

אבלות על תלמידי רבי עקיבא?

מזה מאות שנים שמקובל לומר שלא מתחתנים ולא מסתפרים משום אבלות. אם אכן כך, מדוע לא נזכר מנהג זה בתלמודים? והרי מדובר באיסור משמעותי החל בכל שנה ושנה למשך זמן רב. האם ייתכן שמנהג כה משמעותי לא נזכר כלל בתלמוד? 109.186.109.245 23:21, 24 באפריל 2014 (IDT)

סיבת מנהגי האבלות בספירה

החזרתי את הניסוח הקודם (שחלקו שלי) בדבר סיבת מותם של תלמידי ר' עקיבא ע"פ איגרת רב שרירא גאון. הניסוח לפני השינוי כלל פרטים לא רלוונטיים (שייכותם, לכאורה, של הסוברים כך לציונות הדתית), וסברה מקורית (שהתקופה המודרנית הביאה לדעה זו). מתייג את משתמש:אלון שכטר. נא לא לשחזר לפני דיון בדף השיחה. ‏Kiru‏ 00:04, 3 בפברואר 2015 (IST)

שלום Kiru !

• הטענה אינה מקורית. אני מקפיד מאוד בעניין זה, וכל כתיבתי בנושא נובעת מעיון בכל המקורות שהצלחתי להשיג (בהקשר של ל"ג בעומר).

ראה:

• • גורן, זכריה. תשנ"ב. על מקורו של ל"ג בעומר וגלגוליו. מחקרי חג 3, 36-42 (מייחס ישירות את הפרשנות הקושרת בין המוות בין המרד לתנועה הציונית, וקובע שמקורה של הסברה הוא בציונות הדתית). קישור לחלק הרלוונטי במאמר (מפאת זכויות יוצרים לא אוכל להציג את כולו)
  • ליכט, חיים. תשמ"ט. על מותם של תלמידי רבי עקיבא. בתוך איילי, מאיר (עורך), טורא אסופת מאמרי הגות ומחקר במחשבת ישראל. (מייחס את הפרשנות הקושרת בין המוות לבין המרד לחוקרי תולדות עם ישראל, כלומר לתקופה המודרנית)
  • בן עמי, ירון ואמיתי, אורי. 2014. משדר ל"ג בעומר - דר אורי אמיתי מהחוג להיסטוריה כללית משוחח עם ירון בן-עמי על אירועי החג. אוניברסיטת חיפה, פרק ג (על הקשר בין ל"ג בעומר, בר כוכבא והציונות)
  • ל"ג בעומר בספריית מטח (על התנועה הציונית שאימצה את הקשר של ל"ג בעומר לבר כוכבא)

כדי שנוכל להתקדם, אני מציע לחדד את המרכיבים של הטענה שלי:

• אין הסבר אחד למותם של תלמידי ר"ע
• בתקופה המודרנית העלו את הסברה שמותם זה קשור למרד בר כוכבא. אולי הסברה הזו הייתה קיימת לפני כן, אך אין עדויות ישירות. כלומר, מדובר בניתוח מודרני (לכל הפחות) של טקסטים ומנהגים קודמים.
• הסברה הזו מבוססת על האגרת של הרב שרירא גאון. ייתכן שגם הוא ייחס זאת למרד, אך הוא לא כתב את הייחוס הזה במפורש, אלא נדרשת פרשנות על מנת להבין זאת כך. פרשנות זו ניתנה בתקופה המודרנית ועל ידי הציונות הדתית וחילונית. אולי גם לפני כן ועל ידי זרמים אחרים; זאת איני יודע.
• התנועה הציונית והציונות הדתית היו הגורמים המרכזיים שנתנו את הפרשנות הזו, ואולי אף היחידים.

כל אלו אינן מסקנות מקוריות שלי אלא מסקנת החוקרים של ימינו, בעיקר זכריה גורן. ייתכן שלא הצלחתי לנסח בצורה מדויקת מספיק.

כמובן שאין להבין זאת, כאילו נפגע דבר מה מכבודה של הפרשנות לפיה המוות קשור למרד. אני בסך הכל מביא דברים בשם אומרם, או לכל הפחות בשם מי שהעצימו מאוד את הדברים וייחסו להם מקום מרכזי. בהקשר זה: נראה לי די ברור שיש לציין של מי הפרשנות, כאשר כותבים אותה. זה נהוג גם במקורות היהודיים וגם במחקר האקדמי, נכון?

בקיצור, אולי אפשר לנסח את המשפט שנמחק אחרת כך שישקף את הנקודות שהעליתי בצורה נאמנה יותר. אולם זוהי נקודה חשובה להבנת המורכבות של הסוגיה, שעולה מן המחקר ההיסטורי, ואין להתעלם ממנה.