ארמטה פיירוטי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־16:22, 11 במרץ 2017

ארמטה פיירוטי (באיטלקית: Ermete Pierotti) היה מהנדס וארכאולוג, איטלקי ממודנה שחי באמצע המאה ה-19. קצין הנדסה בצבא ממלכת סרדיניה שנבחר על ידי הפאשה לשמש כיועץ אדריכלי, מודד וארכאולוג. מהנדס העיר ירושלים בין השנים 1854–1861.

פעילותו בירושלים

בשנת 1854, הגיע לירושלים לאחר שנבחר על ידי הפאשה לשמש כיועץ לעבודות השיפוצים על הר הבית. בנוסף לקח חלק, כמהנדס, במפעלי בנייה שונים שנעשו אז בעיר, כמו ההוספיס האוסטרי סמוך לוויה דולורוזה; בדק הבית שנעשה בכנסיית סנטה אנה; בנין מנזר האחיות ציון; ובנין מבנים לשירות עולי הרגל הרוסיים. סוראיה פשה, מושל ירושלים העות'מאני, מינה אותו לתפקיד מהנדס העיר ירושלים. בתפקיד זה טיפל, בין היתר, במערכת המים העירונית. תפקיד זה פתח בפניו מקומות שהיו סגורים לחוקרים מערביים, ובעיקר אלה של הר הבית ומסגדיו, שם גם עלה בידו לצלם לראשונה, בעזרתו של הצלם מנדל ג'ון דינס.

אחד המבנים שפיירוטי היה קשור בבנייתו, ועל כן גם בחפירות האתר לצורכי הבנייה, הוא מנזר האחיות ציון. פיירוטי עשוי אפוא להימנות על חבורת הארכאולוגים לפי אמות המידה של אמצע המאה הקודמת. באתר זה הייתה מצויה הקשת הידועה בשמה המסורתי "קשת אקה הומו". חפירת השטח חשפה חלקים נוספים של המבנה, ונתברר כי מדובר בשער בעל שלוש קשתות, שהשתמרותו טובה למדי. למרות המסורת הדתית הנוצרית הקשורה במקום זה, קבע פיירוטי נכונה כי השער מן התקופה הרומית, ומאוחר בהרבה לאירוע בתולדות הנצרות לו הוא מיוחס.

פיירוטי בנה את המיצדית התורכית (כיום בשטח העיר חולון), שהיתה אחת מ-17 תחנות משמר שנועדו לאבטח את דרך העגלות לירושלים (שסלילתה הושלמה ב-1869).^[1]

לאחר שנים אחדות של פעילות בירושלים, נקלע פיירוטי למחלוקת שבין ג'ורג' ויליאמס ובין ג'יימס פרגוסון שנתמך על ידי ג'ורג' גרוב (מהקרן לחקר ארץ ישראל), בעניין מקומה הנכון של כנסיית הקבר הקדוש.

משפרסם את ספרו המונומנטלי "ירושלים הנחקרת", נטען כלפיו כי המידע שפורסם על-ידו, ובעיקר תוכניותיו ותצלומיו, ובעקבותיהם מסקנותיו המדעיות, הם בבחינת גניבה ספרותית. המחלוקת התגלגלה אל בתי המשפט בלונדון. גרוב ופרגוסון יצאו לאירופה לחפש נתונים אודותיו. בארכיון בפריז נמצא מסמך הקשור בממלכת סרדיניה שהייתה קשורה בברית עם נפוליון השלישי, ועל פי המסמך נמצא קפטן פיירוטי בשנת 1849 אשם במעילה בכספי יחידתו הצבאית, וכעונש הורד מדרגתו וגורש לצמיתות מארץ מולדתו. המסמך שנמצא על ידם פורסם ברבים, כתוצאה מכך נעלם פיירוטי מירושלים, באופן פתאומי בדומה להופעתו הפתאומית כעשור שנים קודם לכן.

בספרו "מנהגים ומסורות בארץ ישראל", עורך פיירוטי השוואה בין מנהגיהם של "העברים הקדומים" ושל יהודי ארץ ישראל בתקופת בית שני והתלמוד, לבין מנהגיהם של תושבי הארץ הערבים בתקופתו, תוך שהוא משתדל למצוא נקודות דמיון רבות ביניהם. בתיאורו את מנהגי הרחצה, אומר פיירוטי על יהודי ארץ ישראל בני זמנו, כי הם "תאבי בצע וקמצנים מכדי לשלם את דמי הכניסה לבית המרחץ".^[2]

לקריאה נוספת

N.A. Silberman, 'Digging for God and Country, New York, 1982, pp. 73-78, 209-210
Ermete Pierotti, Jerusalem Explored, being a Description of the Ancient and Modern City, London, 1864, pp. 60-63, 140-141, Pls. XII_XIII
Ermete Pierotti, Customs and traditions of Palestine: illustrating the manners of the ancient Hebrew , Cambridge , 1864

ארמטה פיארוטי, מנהגים ומסורות בארץ ישראל, ההדיר: רחבעם זאבי, תרגם מאנגלית: עמיהוד ארבל, הוצאת משרד הביטחון, תל אביב תשמ"ה - 1985

קישורים חיצוניים

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

ניצה בראון-רוזובסקי וקרני א"ס גאווין, ‏חייו ועבודתו של הצלם מנדל ג'ון דינס: צלם, מיסיונר, מטיף ומספר סיפורים, קתדרה 75, אפריל 1995, עמ' 75-71
ספרו של פיירוטי בגוגל ספרים - Customs and traditions of Palestine: illustrating the manners of the ancient Hebrews
שגיאות פרמטריות בתבנית:הספרייה הדיגיטלית
סוג לא תואם [ 3 ] ארמטה פיירוטי, Jerusalem Explored, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
ניר חסון, המהנדס האיטלקי, הצלם שהתנצר והמאבק הראשון בפלשתינה על זכויות יוצרים, באתר הארץ, 3 ביולי 2012

הערות שוליים

^ על פי השלט המוצב על המיצדית התורכית בחולון.
^ ארמטה פיארוטי, מנהגים ומסורות בארץ ישראל, עמ' 112.

[1] על פי השלט המוצב על המיצדית התורכית בחולון.

[2] ארמטה פיארוטי, מנהגים ומסורות בארץ ישראל, עמ' 112.

[1]

[2]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 '''ארמטה פיירוטי''' (ב[[איטלקית]]: '''Ermete Pierotti''') היה [[מהנדס]] ו[[ארכאולוג]], [[איטלקי]] מ[[מודנה]] שחי באמצע [[המאה ה-19]]. [[קצין]] [[הנדסה צבאית|הנדסה]] בצבא [[ממלכת סרדיניה]] שנבחר על ידי ה[[פאשה]] לשמש כיועץ אדריכלי, מודד ו[[ארכאולוג]]. מהנדס העיר ירושלים בין השנים [[1854]]–[[1861]].
 ==פעילותו בירושלים==
 בשנת [[1854]], הגיע לירושלים לאחר שנבחר על ידי הפאשה לשמש כיועץ לעבודות השיפוצים על [[הר הבית]]. בנוסף לקח חלק, כמהנדס, במפעלי [[בנייה]] שונים שנעשו אז בעיר, כמו [[ההוספיס האוסטרי]] סמוך לו[[ויה דולורוזה]]; בדק הבית שנעשה ב[[כנסיית סנטה אנה]]; בנין [[מנזר האחיות ציון (העיר העתיקה)|מנזר האחיות ציון]]; ובנין מבנים לשירות עולי הרגל הרוסיים. סוראיה פשה, [[ירושלים בתקופה העות'מאנית|מושל ירושלים העות'מאני]], מינה אותו לתפקיד מהנדס העיר ירושלים. בתפקיד זה טיפל, בין היתר, במערכת המים העירונית. תפקיד זה פתח בפניו מקומות שהיו סגורים לחוקרים מערביים, ובעיקר אלה של [[הר הבית]] ו[[מסגד]]יו, שם גם עלה בידו ל[[צילום|צלם]] לראשונה, בעזרתו של ה[[צלם]] [[מנדל ג'ון דינס]].
 אחד המבנים שפיירוטי היה קשור בבנייתו, ועל כן גם בחפירות האתר לצורכי הבנייה, הוא מנזר האחיות ציון. פיירוטי עשוי אפוא להימנות על חבורת הארכאולוגים לפי אמות המידה של אמצע המאה הקודמת. באתר זה הייתה מצויה הקשת הידועה בשמה המסורתי "[[קשת אקה הומו]]". חפירת השטח חשפה חלקים נוספים של המבנה, ונתברר כי מדובר בשער בעל שלוש [[קשת (מבנה)|קשת]]ות, שהשתמרותו טובה למדי. למרות המסורת ה[[דת]]ית ה[[נצרות|נוצרית]] הקשורה במקום זה, קבע פיירוטי נכונה כי השער מן [[התקופה הרומית בארץ ישראל|התקופה הרומית]], ומאוחר בהרבה לאירוע בתולדות הנצרות לו הוא מיוחס.
+פיירוטי בנה את [[המיצדית התורכית]] (כיום בשטח העיר [[חולון]]), שהיתה אחת מ-17 תחנות משמר שנועדו לאבטח את דרך העגלות לירושלים (שסלילתה הושלמה ב-1869).{{הערה|על פי השלט המוצב על המיצדית התורכית בחולון.}}
 לאחר שנים אחדות של פעילות בירושלים, נקלע פיירוטי למחלוקת שבין [[ג'ורג' ויליאמס]] ובין [[ג'יימס פרגוסון]] שנתמך על ידי [[ג'ורג' גרוב]] (מ[[הקרן לחקר ארץ ישראל]]), בעניין מקומה הנכון של [[כנסיית הקבר הקדוש]].
-משפרסם את ספרו המונומנטלי "ירושלים הנחקרת", נטען כלפיו כי המידע שפורסם על-ידו, ובעיקר תוכניותיו ותצלומיו, ובעקבותיהם מסקנותיו המדעיות, הם בבחינת [[גניבה ספרותית]]. המחלוקת התגלגלה אל בתי המשפט ב[[לונדון]]. גרוב ופרגוסון יצאו לאירופה לחפש נתונים אודותיו. ב[[ארכיון]] ב[[פריז]] נמצא מסמך הקשור ב[[ממלכת סרדיניה]] שהייתה קשורה בברית עם [[נפוליון השלישי]], ועל פי המסמך נמצא  קפטן פיירוטי בשנת [[1849]] אשם ב[[מעילה]] בכספי יחידתו הצבאית, וכעונש הורד מדרגתו וגורש לצמיתות מארץ מולדתו. המסמך שנמצא על ידם פורסם ברבים,  כתוצאה מכך נעלם פיירוטי מירושלים, באופן פתאומי בדומה להופעתו הפתאומית כעשור שנים קודם לכן.
+משפרסם את ספרו המונומנטלי "ירושלים הנחקרת", נטען כלפיו כי המידע שפורסם על-ידו, ובעיקר תוכניותיו ותצלומיו, ובעקבותיהם מסקנותיו המדעיות, הם בבחינת [[גניבה ספרותית]]. המחלוקת התגלגלה אל בתי המשפט ב[[לונדון]]. גרוב ופרגוסון יצאו לאירופה לחפש נתונים אודותיו. ב[[ארכיון]] ב[[פריז]] נמצא מסמך הקשור ב[[ממלכת סרדיניה]] שהייתה קשורה בברית עם [[נפוליון השלישי]], ועל פי המסמך נמצא  קפטן פיירוטי בשנת [[1849]] אשם ב[[מעילה]] בכספי יחידתו הצבאית, וכעונש הורד מדרגתו וגורש לצמיתות מארץ מולדתו. המסמך שנמצא על ידם פורסם ברבים, כתוצאה מכך נעלם פיירוטי מירושלים, באופן פתאומי בדומה להופעתו הפתאומית כעשור שנים קודם לכן.
 בספרו "מנהגים ומסורות בארץ ישראל", עורך פיירוטי השוואה בין מנהגיהם של "העברים הקדומים" ושל יהודי ארץ ישראל בתקופת בית שני והתלמוד, לבין מנהגיהם של תושבי הארץ הערבים בתקופתו, תוך שהוא משתדל למצוא נקודות דמיון רבות ביניהם.