מרוץ אמסטל גולד – הבדלי גרסאות

מרוץ אמסטל גולד
Amstel Gold Race
	מרוץ אמסטל גולד, 2006
	מרוץ אמסטל גולד, 2006
מדינות	הולנד, בעיקר בלימבורג.
סוג	מרוץ חד-יומי
אורך המסלול	260 ק"מ
חודש	אמצע אפריל
משך	יום אחד
היסטוריה
התקיים לראשונה	1966
מרוצים עד כה	52
מנצח ראשון	צרפת ז'אן סטבלינסקי
מוביל במספר הניצחונות	הולנד יאן ראס חמישה ניצחונות
מנצח אחרון	פיליפ ז'ילבר
שנת מרוץ אחרונה	2017

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־23:14, 16 באפריל 2017

מרוץ אמסטל גולד הוא מרוץ אופניים חד-יומי המתקיים מדי שנה בחודש אפריל בחלק הדרום מזרחי של הולנד. המרוץ הוא צעיר יחסית למרוצים הקלאסיים והחל רק בשנת 1966. למרות זאת, נחשב המרוץ כאחד מהמרוצים הקלאסים החשובים ביותר. חשיבות זו היא בחלקה תוצאה של היות האמסטל גולד רייס המרוץ החשוב ביותר המתקיים בהולנד שהיא אחת מהמדינות החזקות ביותר בספורט מרוצי הכביש.

ההיסטוריה של המרוץ

מארגנת המרוץ מתחילתו היא מבשלת הבירה הייניקן. זו הסיבה גם שהמרוץ נקרא על שם אחד ממותגיה ה"אמסטל גולד". מארגן המרוץ ומנהלו הטכני ב-30 שנותיו הראשונות היה ההולנדי הרמן קרוט. על שמו מוענק, החל מ-1995, "גביע הרמן קרוט" לרוכב ההתקפי ביותר במרוץ. מ-1995 מנהל את המרוץ ליאו ון פליט.

במחצית השנייה של שנות השמונים עמד המרוץ בסכנת ביטול לאחר שהממשלה ההולנדית העבירה חוק שמנע פרסום פומבי של משקאות אלכוהוליים ומארגני המרוץ עמדו בפני בעיה קשה.

בשנים הראשונות של המרוץ הוא נשלט בייחוד על ידי הרוכבים ההולנדיים והבלגים אשר היו מורגלים לאופי ולתנאי המסלול. במחצית השנייה של שנות השבעים זכה הרוכב ההולנדי יאן ראס ארבע פעמים ברציפות במרוץ ונהגו לכנות את המרוץ באותן שנים "אמסטל גולד ראס". בשנות פעילותו, ניסה מספר פעמים הרוכב האמריקאי המפורסם לאנס ארמסטרונג לזכות במרוץ, (וזאת למרות שהזניח בדרך כלל מרוצים חד-יומיים), אולם הוא נכשל בכך והצליח רק לזכות פעמיים במקום השני (בשנים 1999 ו-2001) ופעם נוספת במקום הרביעי (בשנת 2002).

אחד מהמרוצים שנכנסו להיסטוריה היה ניצחונו של ההולנדי חרי קנטמן בשנת 1985. קנטמן שניצח במרוץ לראשונה ב-1974 כצעיר בן 23, הצליח לנצח שנית כרוכב מבוגר בסוף הקריירה שלו, אחרי ששנה לפני כן עבר תאונה קשה מאוד. הוא הצליח לברוח למתחריו וחצה את קו הסיום כשהוא בוכה מהתרגשות.^[1]

מסלול המרוץ

אורכו של המסלול כיום הוא כ-250 ק"מ. בעבר הוזנק המרוץ מככר השוק בעיר הארלן. נקודת הזינוק כיום היא בעיר מאסטריכט והמרוץ מתפתל בגבעות שבאזור לימבורג שהוא החלק היחידי של הולנד שאינו מישורי. מתחילת המרוץ ב-1966 ועד 1990 היה הסיום במרסן (אנ') (להוציא את שנת 1968 בה הסתיים המרוץ אלסלו (Elsloo)). מ-1990 ועד 2002 היה הסיום במאסטריכט. הסיום המישורי הביא לכך שבחלק מהפעמים הוכרע המרוץ במאוץ המוני. כדי להקשות על הרוכבים הועבר הסיום מ-2003 אל גבעת קוברג אשר נמצאת בעיר פלקנבורג (למרחק של 800 מטר בשיפוע של 12%). במרוץ של 2013 הועתק הסיום ל-1.8 קילומטרים אחרי פסגת הקוברג.^[2]

מסלול המרוץ עמוס בעליות קצרות שחלקן תלולות מאוד. בדרך כלל יש במרוץ מעל 30 עליות שכאלו ובניגוד לרונדה ון פלנדרן, העליות מתחילות מיד מראשית המסלול. כל המרוץ הוא על פני אספלט, אך הכבישים הצרים, שינויי הכיוון החדים והתכופים והרכיבה באזור הבנוי בצפיפות ברובו, מקשים על הרוכבים. הרוכבים ההולנדים, אשר נהנים מעידוד הקהל הביתי הגודש את צידי המסלול, זכו 17 פעמים בניצחון, מתוך 52 המרוצים שנערכו עד כה. אחריהם נמצאים הבלגים עם 13 ניצחונות.

עלייה מפורסמת אחרת היא קויטנברג הנמצאת כ-10 ק"מ לפני הסיום.

רוכבים אשר צברו מספר גדול של ניצחונות במרוץ

חמישה ניצחונות

יאן ראס ניצח ברציפות בשנים 1977 עד 1980 ובנוסף, ניצח במרוץ גם בשנת 1982

ארבעה ניצחונות

פיליפ ז'ילבר בשנים 2010, 2011, 2014 ו-2017

שני ניצחונות

אדי מרקס בשנים 1973 ו-1975
חרי קנטמן בשנים 1974 ו-1985
רולף יארמן בשנים 1993 ו-1998
אנריקו גספרוטו בשנים 2012 ו-2016

רשימת המנצחים בשנים האחרונות

קישורים חיצוניים

האתר הרשמי של המרוץ.^[3]
רשימת המנצחים עד 2013, באתר המרוץ

הערות שוליים

^ חרי קנטמן לאחר ניצחונו ב-1985
^ Finish Line, באתר הרשמי של המרוץ (כולל מפת המרוץ), אפריל 2014
^ יש להקיש תאריך לידה בכניסה לאתר כדי לוודא שהמשתמש בן 18 ומעלה, בהתאם לחוק ההולנדי על פרסום אלכוהול

[1] חרי קנטמן לאחר ניצחונו ב-1985

[סיוםאתר-2] Finish Line, באתר הרשמי של המרוץ (כולל מפת המרוץ), אפריל 2014

[3] יש להקיש תאריך לידה בכניסה לאתר כדי לוודא שהמשתמש בן 18 ומעלה, בהתאם לחוק ההולנדי על פרסום אלכוהול

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 |מדינות={{דגל|הולנד||+}}, בעיקר ב[[לימבורג]].
 |סוג=[[מרוץ אופניים חד-יומי|מרוץ חד-יומי]]
-|אורך המסלול=250 ק"מ
+|אורך המסלול=260 ק"מ
 |חודש= אמצע אפריל
 |משך=יום אחד
 |התקיים לראשונה=1966
-|מרוצים עד כה=51
+|מרוצים עד כה=52
 |מנצח ראשון={{דגל|צרפת||+}} ז'אן סטבלינסקי
 |מוביל במספר הניצחונות={{דגל|הולנד||+}} יאן ראס
 חמישה ניצחונות
 |מוביל מנצחי הקטעים=
-|מנצח אחרון={{דגל|איטליה}} [[אנריקו גספרוטו]]
+|מנצח אחרון={{דגל|בלגיה}} [[פיליפ ז'ילבר]]
-|שנת מרוץ אחרונה=2016
+|שנת מרוץ אחרונה=2017
 }}
@@ שורה 27: / שורה 27: @@
 במחצית השנייה של שנות השמונים עמד המרוץ בסכנת ביטול לאחר שהממשלה ההולנדית העבירה חוק שמנע פרסום פומבי של משקאות אלכוהוליים ומארגני המרוץ עמדו בפני בעיה קשה.
-בשנים הראשונות של המרוץ הוא נשלט בייחוד על ידי הרוכבים ההולנדיים והבלגים אשר היו מורגלים לאופי ולתנאי המסלול. במחצית השנייה של שנות השבעים זכה הרוכב ההולנדי [[יאן ראס]] ארבע פעמים ברציפות במרוץ ונהגו לכנות את המרוץ באותן שנים "אמסטל גולד ראס". בשנים האחרונות, ניסה מספר פעמים הרוכב האמריקאי המפורסם [[לאנס ארמסטרונג]] לזכות במרוץ, אולם הוא נכשל בכך והצליח רק לזכות פעמיים במקום השני (בשנים 1999 ו-2001) ופעם נוספת במקום הרביעי (בשנת 2002).
+בשנים הראשונות של המרוץ הוא נשלט בייחוד על ידי הרוכבים ההולנדיים והבלגים אשר היו מורגלים לאופי ולתנאי המסלול. במחצית השנייה של שנות השבעים זכה הרוכב ההולנדי [[יאן ראס]] ארבע פעמים ברציפות במרוץ ונהגו לכנות את המרוץ באותן שנים "אמסטל גולד ראס". בשנות פעילותו, ניסה מספר פעמים הרוכב האמריקאי המפורסם [[לאנס ארמסטרונג]] לזכות במרוץ, (וזאת למרות שהזניח בדרך כלל מרוצים חד-יומיים), אולם הוא נכשל בכך והצליח רק לזכות פעמיים במקום השני (בשנים 1999 ו-2001) ופעם נוספת במקום הרביעי (בשנת 2002).
 אחד מהמרוצים שנכנסו להיסטוריה היה ניצחונו של ההולנדי [[חרי קנטמן]] בשנת 1985. קנטמן שניצח במרוץ לראשונה ב-1974 כצעיר בן 23, הצליח לנצח שנית כרוכב מבוגר בסוף הקריירה שלו, אחרי ששנה לפני כן עבר תאונה קשה מאוד. הוא הצליח לברוח למתחריו וחצה את קו הסיום כשהוא בוכה מהתרגשות.{{הערה|[http://www.nrc.nl/W2/Lab/Profiel/Wielrennen/kneteman.jpg חרי קנטמן לאחר ניצחונו ב-1985]}}
@@ שורה 34: / שורה 34: @@
 אורכו של המסלול כיום הוא כ-250 ק"מ. בעבר הוזנק המרוץ מככר השוק בעיר [[הארלן]]. נקודת הזינוק כיום היא בעיר [[מאסטריכט]] והמרוץ מתפתל בגבעות שבאזור [[לימבורג]] שהוא החלק היחידי של הולנד שאינו מישורי. מתחילת המרוץ ב-1966 ועד 1990 היה הסיום ב[[מרסן (הולנד)|מרסן]] {{אנ|Meerssen}} (להוציא את שנת 1968 בה הסתיים המרוץ [[אלסלו]] (Elsloo)). מ-1990 ועד 2002 היה הסיום במאסטריכט. הסיום המישורי הביא לכך שבחלק מהפעמים הוכרע המרוץ במאוץ המוני. כדי להקשות על הרוכבים הועבר הסיום מ-2003 אל גבעת קוברג אשר נמצאת בעיר [[פלקנבורג]] (למרחק של 800 מטר בשיפוע של 12%). במרוץ של 2013 הועתק הסיום ל-1.8 קילומטרים אחרי פסגת הקוברג.{{הערה|שם=סיוםאתר|1=[http://www.amstel.nl/evenementen/amstelgoldrace/wedstrijd/route Finish Line], באתר הרשמי של המרוץ (כולל מפת המרוץ), אפריל 2014}}
-מסלול המרוץ עמוס בעליות קצרות שחלקן תלולות מאוד. בדרך כלל יש במרוץ מעל 30 עליות שכאלו ובניגוד ל[[רונדה ון פלנדרן]], העליות מתחילות מיד מראשית המסלול. כל המרוץ הוא על פני אספלט, אך הכבישים הצרים, שינויי הכיוון החדים והתכופים והרכיבה באזור הבנוי בצפיפות ברובו, מקשים על הרוכבים. הרוכבים ההולנדים, אשר נהנים מעידוד הקהל הביתי הגודש את צידי המסלול, זכו 17 פעמים בניצחון, מתוך 51 המרוצים שנערכו עד כה. אחריהם נמצאים הבלגים עם 12 ניצחונות.
+מסלול המרוץ עמוס בעליות קצרות שחלקן תלולות מאוד. בדרך כלל יש במרוץ מעל 30 עליות שכאלו ובניגוד ל[[רונדה ון פלנדרן]], העליות מתחילות מיד מראשית המסלול. כל המרוץ הוא על פני אספלט, אך הכבישים הצרים, שינויי הכיוון החדים והתכופים והרכיבה באזור הבנוי בצפיפות ברובו, מקשים על הרוכבים. הרוכבים ההולנדים, אשר נהנים מעידוד הקהל הביתי הגודש את צידי המסלול, זכו 17 פעמים בניצחון, מתוך 52 המרוצים שנערכו עד כה. אחריהם נמצאים הבלגים עם 13 ניצחונות.
 עלייה מפורסמת אחרת היא קויטנברג הנמצאת כ-10 ק"מ לפני הסיום.
@@ שורה 42: / שורה 42: @@
 *[[יאן ראס]] ניצח ברציפות בשנים [[1977]] עד [[1980]] ובנוסף, ניצח במרוץ גם בשנת [[1982]]
-===שלושה ניצחונות===
+===ארבעה ניצחונות===
-*[[פיליפ ז'ילבר]] בשנים [[2010]], [[2011]] ו-[[2014]]
+*[[פיליפ ז'ילבר]] בשנים [[2010]], [[2011]], 2014 ו-[[2017]]
 ===שני ניצחונות===
@@ שורה 70: / שורה 70: @@
 *[[2015]] - [[מיכל קוויאטקובסקי]]
 *[[2016]] - [[אנריקו גספרוטו]]
+*[[2074]] - [[פיליפ ז'ילבר]]
 ==קישורים חיצוניים==