אהרן אמינוף – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 21: שורה 21:
לאהרן אמינוף ושני אחיו הייתה קריירה כ[[כדורגלן|כדורגלנים]] בקבוצת [[בית"ר ירושלים]]. אמינוף החל את דרכו כשחקן בקבוצת הנוער של [[מכבי חשמונאי ירושלים|מכבי ירושלים]], בגיל 15 וחצי. לאחר שנתיים פורקה הקבוצה ואמינוף עבר לקבוצת בית"ר ירושלים בעידוד המאמן [[ארנסט וינברגר|ארנסט "וורמש"]]. שנות השיא בקריירה שלו היו בין השנים [[1959]] - [[1962]], תוך שהוא משתף פעולה עם אחיו [[יוסי אמינוף]]. בשנת [[1969]] פרש מהקבוצה{{הערה|רון עמיקם, מאיר גבאי, רוני דיאון, '''אני אוהב אותך בית"ר - תולדות בית"ר ירושלים''', פרק רביעי, [http://www.beitarfc.co.il/wp-content/themes/soccer-child/ebook/ebook_iloveubeitar/index.php#/38 אהרן אמינוף - החלוץ שהפך לשופט מחוזי], עמוד 67, הוצאת Media41LTD}}.
לאהרן אמינוף ושני אחיו הייתה קריירה כ[[כדורגלן|כדורגלנים]] בקבוצת [[בית"ר ירושלים]]. אמינוף החל את דרכו כשחקן בקבוצת הנוער של [[מכבי חשמונאי ירושלים|מכבי ירושלים]], בגיל 15 וחצי. לאחר שנתיים פורקה הקבוצה ואמינוף עבר לקבוצת בית"ר ירושלים בעידוד המאמן [[ארנסט וינברגר|ארנסט "וורמש"]]. שנות השיא בקריירה שלו היו בין השנים [[1959]] - [[1962]], תוך שהוא משתף פעולה עם אחיו [[יוסי אמינוף]]. בשנת [[1969]] פרש מהקבוצה{{הערה|רון עמיקם, מאיר גבאי, רוני דיאון, '''אני אוהב אותך בית"ר - תולדות בית"ר ירושלים''', פרק רביעי, [http://www.beitarfc.co.il/wp-content/themes/soccer-child/ebook/ebook_iloveubeitar/index.php#/38 אהרן אמינוף - החלוץ שהפך לשופט מחוזי], עמוד 67, הוצאת Media41LTD}}.


בשנת [[1957]] התגייס אהרן אמינוף ל[[צה"ל]], בתחילה במסגרת [[שירות ללא תשלום|של"ת]] מוקדם בגרעין [[נח"ל]] של תנועת הנוער [[בית"ר]] ולאחר מכן שירת בנח"ל וב[[פיקוד המרכז]].
בשנת [[1957]] התגייס אהרן אמינוף ל[[צה"ל]], בתחילה במסגרת [[שירות ללא תשלום|של"ת]] מוקדם בגרעין [[נח"ל]] של תנועת הנוער [[בית"ר]] ולאחר מכן שירת בנח"ל וב[[פיקוד המרכז]]. השתחרר בשנת [[1960]].


בין השנים 1962 ל-[[1966]] למד אהרן אמינוף ב[[הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים|פקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים]]. בזמן לימדיו עסד בסניף הראשי של [[המוסד לביטוח לאומי]] בירושלים.
בין השנים 1962 ל- [[1966]] למד אהרן אמינוף ב[[הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים|פקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים]]. בזמן לימדיו עבד בסניף הראשי של [[המוסד לביטוח לאומי]] בירושלים.


במהלך לימודיו בשנת [[1965]] נשא אהרן אמינוף לאשה את [[עירית אמינוף|עירית]] שנודעה לימים כ[[סופר]]ת וחוקרת [[המקרא]], ה[[תלמוד]] ו[[מחשבת ישראל]].
במהלך לימודיו בשנת [[1965]] נשא אהרן אמינוף לאשה את [[עירית אמינוף|עירית]] שנודעה לימים כ[[סופר]]ת וחוקרת [[המקרא]], ה[[תלמוד]] ו[[מחשבת ישראל]].

גרסה מ־10:20, 21 באפריל 2017

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.


שגיאות פרמטריות בתבנית:משפטן

פרמטרים [ נולד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אהרן אמינוף
לידה 28 באוקטובר 1938 (בן 85)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית
השתייכות מערכת בתי המשפט הישראלית
תפקידים בולטים
בן או בת זוג עירית אמינוף עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים הראל נוף עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אהרן אמינוף (נולד ב-28 באוקטובר 1938) הוא שופט בדימוס שכיהן כסגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, ובצעירותו כדורגלן ששיחק בעמדת החלוץ בקבוצת בית"ר ירושלים.

כיהן בעבר כמזכיר של שלוש ועדות חקירה ממלכתיות: "ועדת עציוני", "ועדת ויתקון" ו"ועדת אגרנט".

ראשית דרכו

אהרן אמינוף נולד בירושלים בשנת 1938 להורים שעלו ארצה מאוזבקיסטן בקיץ 1936. הוריו יצאו בדרכם לארץ ברגל מסמרקנד בשנת 1933 והגיעו לארץ, בדרכי ההעפלה של יהודי בוכרה, בנדודים דרך אפגניסטן, איראן והודו. אהרן אמינוף גדל בשכונת הבוכרים בירושלים. עד גיל עשר למד בתלמוד תורה "נזר ישראל" ובתום מלחמת העצמאות עבר ללמוד בבית הספר היסודי "עירוני לבנים" בירושלים. בשנת 1953 החל את לימודיו התיכוניים בגימנסיה "כרמיה" בירושלים.

לאהרן אמינוף ושני אחיו הייתה קריירה ככדורגלנים בקבוצת בית"ר ירושלים. אמינוף החל את דרכו כשחקן בקבוצת הנוער של מכבי ירושלים, בגיל 15 וחצי. לאחר שנתיים פורקה הקבוצה ואמינוף עבר לקבוצת בית"ר ירושלים בעידוד המאמן ארנסט "וורמש". שנות השיא בקריירה שלו היו בין השנים 1959 - 1962, תוך שהוא משתף פעולה עם אחיו יוסי אמינוף. בשנת 1969 פרש מהקבוצה[1].

בשנת 1957 התגייס אהרן אמינוף לצה"ל, בתחילה במסגרת של"ת מוקדם בגרעין נח"ל של תנועת הנוער בית"ר ולאחר מכן שירת בנח"ל ובפיקוד המרכז. השתחרר בשנת 1960.

בין השנים 1962 ל- 1966 למד אהרן אמינוף בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים. בזמן לימדיו עבד בסניף הראשי של המוסד לביטוח לאומי בירושלים.

במהלך לימודיו בשנת 1965 נשא אהרן אמינוף לאשה את עירית שנודעה לימים כסופרת וחוקרת המקרא, התלמוד ומחשבת ישראל.

קריירה משפטית

עם סיום לימודיו בשנת 1966 התמחה אמינוף במוסד לביטוח לאומי, קיבל רשיון לעריכת דין בשנת 1968 ולאחר מכן עבד כשכיר בחברת עורכי דין ופתח משרד עצמאי. במקביל להיותו עצמאי היה למנהל המחלקה לביקורת פנימית בהנהלת בתי המשפט, כשבתחום אחריותו כל בתי המשפט במדינה, לרבות המשרד הראשי של הנהלת בתי המשפט. בין השנים 1970 ל1972 היה אחראי גם על הביקורת הפנימית של בתי המשפט הערביים באזור יהודה ושומרון.

בשנת 1971 נתמנה אהרן אמינוף ליועץ מקצועי ומזכיר ועדת עציוני שהייתה חקירה ממלכתית לחקירת השחיתות בהליגה הלאומית לכדורגל. בשנת 1972 נתמנה למזכיר ועדת ויתקון שהייתה ועדת חקירה ממלכתית לחקירת פרשת "נתיבי נפט". באותה שנה התפטר מעבודתו בהנהלת בתי המשפט והחל לפעול כערך דין פרטי. ב-1 באוקטובר 1973 שב לשירות המדינה וב6 באוקטובר, יום פרוץ מלחמת יום הכיפורים גוייס לשירות מילואים. ב-1973 מונה לסגן מזכיר ועדת אגרנט שהייתה ועדה לחקר נסיבות פריצתה של מלחמת יום הכיפורים. עבודת הועדה ארכה ארבעה עשר חודשים ברציפות. במקביל המשיך בעבודתו השוטפת כמנהל המחלקה לביקורת פנים בהנהלת בתי המשפט.

לאחר סיום עבודתו בועדת אגרנט יצא בשנת 1975 עם משפחתו לשליחות בת שנתיים מטעם תחלקת הנוער והחלוץ של הסוכנות היהודית לאוסטרליה. מגוריו היו במלבורן והוא פעל לאורך החוף המזרחי של אוסטרליה במדינות ניו סאות' ויילס, ויקטוריה, קווינסלנד, אוסטרליה הדרומית וכן בקנברה הבירה,

לאחר שובו לארץ, בשנת 1979 חזר לעבוד בהנהלת בתי המשפט ובדצמבר 1979 מונה לשופט בבית משפט השלום בעפולה, לשם עקר עם משפחתו מירושלים. בשנת 1983 נתמנה כשופט בפועל של בית המשפט המחוזי בנצרת, ולאחר מכן במינוי של קבע. בשנת 2002 נתמנה לסגן נשיא בית משפט זה. במשך חמש שנים שימש יושב הראש של ועדת השחרורין לאסירים וביקר דרך קבע בבתי הכלא בצפון הארץ על מנת לבדוק את תנאי החזקת האסירים בהם. במשך למעלה מעשר שנים שימש כראש ההרכב במשפטי פשעים חמורים.

כשופט עסק גם בתחום המשפט האזרחי, במשפטים מנהליים ומסחריים ובעירעורים, כדן יחיד, על החלטות בית המשפט לענייני משפחה. הוא נודע כשופט חרוץ ודייקן המקפיד על מתן פסקי הדין שלו תוך המועד הקבוע בחוק. נחשב כשופט מחמיר אך הוגן.

במקביל למשרתו השיפוטית בבית המשפט כיהן אהרן אמינוף כאב בית דין בבית דין צבאי בדרגת רב סרן,

בנוסף לתפקידיו השיפוטיים שימש אהרן אמינוף בין השנים 1982 ל-1991 כמרצה לענייני משפט באוניברסיטת חיפה ובמכללה האקדמית עמק יזרעאל. כמו כן שימש בהתנדבות כמרצה אורח במכללה האקדמית לחינוך אורנים, בבתי ספר, בקיבוצים ובמושבים.

ב-28 באוקטובר 2008, במלאות לאהרן אמינוף שבעים שנה, פרש לגמלאות. אהרן אמנוף הוא אב לשני בנים ובת והוא מתגורר בעפולה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רון עמיקם, מאיר גבאי, רוני דיאון, אני אוהב אותך בית"ר - תולדות בית"ר ירושלים, פרק רביעי, אהרן אמינוף - החלוץ שהפך לשופט מחוזי, עמוד 67, הוצאת Media41LTD