הביצה הירושלמית

הַבִּיצָה הירושלמית (ובקיצור: הַבִּיצָה) הוא כינוי סלנג לשכבה חברתית אליטיסטית, המורכבת מרווקים ורווקות בשנות ה-20 או ה-30 לחייהם בני המגזר הדתי לאומי אשר גרים (לרוב בשכירות) בשכונות שונות במרכז ירושלים, במיוחד קטמון, ומנהלים בה חיי חברה תוססים.

הצעירים אינם מאוגדים בכל דרך שהיא ואין להם מוסד חברתי משותף, אך הם יוצרים לעצמם בילויים מסוגים שונים, אירועים חברתיים ובעיקר נודעת "הביצה" בהוויי השבתי בו הם מזמינים ומוזמנים אחד אצל השני בסעודות שבת ובתפילות המשותפות בבתי הכנסת שב"ביצה".

מקור הכינוי "הביצה" היה כלפי הפלח הירושלמי של צעירי הציונות הדתית מהסוג הזה, אך הוא נסב על התופעה הכללית של צעירים דתיים בשנות העשרים ואף השלושים לחייהם, המנהלים חיי קהילה בעלת מאפיינים של אורח חיים מסורתי מחד, ומפתחים קריירה ללא משפחה מאידך - שלא כמקובל בחברה הדתית.

היסטוריה ורקע התפתחותי

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אופי והווי

ב"ביצה" מתקיים אורח חיים של קהילה דתית אלטרנטיבית, בעלת מאפיינים דומים לשל האורתודוקסיה המודרנית. "הביצה" הירושלמית מאופיינת באוכלוסייה ישראלית מבוססת ובחברים בעלי מקצועות חופשיים, שאליה הצטרפו צעירים אנגלו-סכסיים מהאורתודוקסיה המודרנית בארצות הברית שביכרו לשעתק את אורח חייהם כרווקים המתגוררים בשכירות מחוץ לבתי ההורים - לישראל, ובירושלים הם הצטרפו ל"ביצה" שהתאימה לרוחם.

מגוריהם של רווקים ורווקות דתיים בשכנות, יוצרים תמהיל ייחודי של אורח חיים דתי, שמחד דומה, אך גם אלטרנטיבי ומעט ליברלי יותר, מזה המאפיין קהילות ציוניות-דתיות נורמטיביות. דוגמה אופיינית לדמיון וגם להבדל מול הקהילות השמרניות יותר היא העובדה שרוב הרווקים והרווקות ב"ביצה" גרים בדירות נפרדות, אך מאידך הם סועדים זה אצל זה בסעודות שבת.

המאפיינים המרכזיים של "הביצה" סובבים סביב טקסי הדת, לדוגמה: סעודות השבת והתפילות שנערכות בבתי הכנסת המקומיים: "אוהל נחמה", "יקר" ו"רמב"ן", שהפכו לחלק מסממני הזיהוי שלה. אך למרות זאת, צעירי "הביצה" עורכים אירועים חברתיים שאינם קשורים לדת. פעילויות משותפות של צעירים דתיים מתקיימות סביב ימי מועד כגון יום העצמאות או פורים, אך גם לאורך כל השנה, דוגמת ערבי שירה, קריוקי, שיעורי תורה ואף מסיבות הכוללות לעתים ריקודים מעורבים של בני שני המינים.

"ביצות" נוספות

בירושלים קיימות גם "ביצות"-בת באזורים של המושבה הגרמנית, רחביה וטלביה וצעיריהן פוקדים את בתי הכנסת "אהל נחמה", "חובבי ציון", "שירה חדשה", "רמב"ן" ואחרים. צעירים דתיים המנהלים אורח חיים פחות בורגני, בחרו להתגורר בשכונת נחלאות ושערי חסד ואף באזור שוק מחנה יהודה בהם המגורים, ככלל, זולים יותר. המגורים באזורים אלו מכונים לעתים "הביצה הקטנה" ובתי הכנסת ב"ביצה" זו מאופיינים בהוויי ניו אייג'י וחסידי יותר, דוגמת "מעיינות", "קול רינה" ו"אחדות ישראל".

ריכוז דומה של צעירים דתיים רווקים, אם כי קטן יותר, מתגבש בשנים האחרונות גם במרכז תל אביב סביב בית הכנסת "איחוד עולם" וגם בקהילת "יקר" תל אביב של הרב חננאל רוזן והרב יהושע אנגלמן לשעבר, וגם בגבעת שמואל, עיר בה אחוז הדתיים לאומיים גבוה. "הביצה" ה"גוש-דנית" בגבעת שמואל, נתפסת כבעלת אופי בורגני יותר ממקבילתה הירושלמית.

התייחסות חברתית לתופעה

רבים מראשי הציונות הדתית אינם רואים בעין יפה את היווצרותה של תופעת "הביצה". יש הטוענים כי רווקות ממושכת אינה מתיישבת עם אורח חיים יהודי-דתי שעליו להיות מאופיין בחיי משפחה ונישואין, מה גם שאינטראקציה בין בנים ובנות שלא על בסיס נישואין אינה מקובלת כלל על החלק החרדי לאומי בציונות הדתית וגם לא על חלקים אחרים בציונות הדתית. יש הטוענים כי למרות ששאיפתם של רבים מצעירי הביצה היא להתחתן, הרי שבפועל חיי קהילה של רווקים דתיים, הופכת את הרווקות לאורח חיים נוח ונטול מחויבות. מאידך, טוענים אחרים כי למנהיגי הדתיים הלאומיים אין כלים להתמודד עם תופעת הרווקות ולכן הם משליכים את האשמה לתופעה על הרווקים עצמם, במקום להכיר בקושי של צעירים דתיים להינשא. יש אף הרואים בתופעת הביצה סוכן שינוי חברתי חיובי לציונות הדתית, כיוון שבאורח החיים המתעצב בביצה קיים ערעור על הבניות חברתיות שמרניות בציבור הציוני דתי. כך מקיימים צעירי הביצה אורח חיים ליברלי יחסית המאופיין בקרבה רבה יותר בין נשים וגברים, באינטראקציה עם התרבות הישראלית החילונית ובבדיקת גבולות ההלכה היהודית והחברה הדתית ובכך קוראים לבחינה מחודשת של נורמות חברתיות והלכתיות שאינן רלוונטיות בעיניהם למאה ה-21.

הרווקות המאוחרת מעוררת שאלות הלכתיות בדבר קיום מגע גופני בין המינים, ואף יחסי מין לפני החתונה. הביצה הירושלמית נחשבת למתירנית יחסית בעניין הזה, למרות האיסור החמור על כך בחוגים דתיים שמרנים יותר.

בתרבות

ביוני 2008 החלה להיות משודרת ב-YES הסדרה "סרוגים" העוסקת בחיים בתוך הביצה הירושלמית. הסדרה עוררה הד ציבורי רב וזכתה להצלחה, דבר שגרם לפרסום ל"ביצה".

לקריאה נוספת

• יאיר שלג, הדתיים החדשים, הוצאת כתר, 2000.

קישורים חיצוניים

• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
  פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית עופר ינאי, פולילוג – כרוניקה של רווקות נצחית, באתר nrg‏, 31 במרץ 2008
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
  פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יטבת פייראיזן-וייל, עמוק בביצה, באתר nrg‏, 21 בנובמבר 2006
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
  פרמטרים ריקים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אפרת ליבמן, אהבת שוכני הביצה, באתר nrg‏, 18 באוגוסט 2005
• "סרוגים", סדרת טלוויזיה המבוססת על הביצה, וואלה yes
• "דוסילנד" המרכז מידע על אירועי "הביצה"
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
  פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ג'ונגל פיתוח, באתר nrg‏, 3 ביולי 2006 - סרט טבע הומוריסטי על הביצה הירושלמית
• הרב מנחם בורשטיין, "למה זה לא הולך?
• הרווקות הדתית המאוחרת, אתר "שורש"
• רווקות במגזר הדתי לאומי, אתר "אנשים בישראל"
• ידידיה בן אור, דווקא "הביצה" היא המכשול בדרך לחופה, באתר ערוץ 7, 29 ביוני 2010