בעל קורא – הבדלי גרסאות
סירקונירלה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ ←סומך: תקלדה, ניסוח |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
כסיוע נוסף, במקרים שבהם הבעל קורא אינו בקיא דיו בהגיית הטקסט המקראי ובסימניו, עומד לידו אחד המתפללים (שנקרא "סומך"), ומאזין בקפדנות ומקרוב לקריאה בתורה. ומעמיד אותו על טעויותיו. מקובל שגם הסומך יהיה בעל ידע לשוני מספיק על מנת לדעת מתי לתקן. |
כסיוע נוסף, במקרים שבהם הבעל קורא אינו בקיא דיו בהגיית הטקסט המקראי ובסימניו, עומד לידו אחד המתפללים (שנקרא "סומך"), ומאזין בקפדנות ומקרוב לקריאה בתורה. ומעמיד אותו על טעויותיו. מקובל שגם הסומך יהיה בעל ידע לשוני מספיק על מנת לדעת מתי לתקן. |
||
נפוץ בבתי הכנסת שהקהל |
נפוץ בבתי הכנסת שהקהל מתקן את בעל הקורא אם הוא שוגה, ונחלקו ה[[פוסקים]] האם זה ראוי מצד [[הלבנת פנים]]{{הערה|אורלי הררי, [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/302541 פסק הלכה: אסור לפגוע בקורא בתורה ששוגה], באתר [[ערוץ 7]], א' באב ה'תשע"ה (17 ביולי 2015)}}. |
||
ניגון טעמי המקרא שונה מעדה לעדה, ולכן בעל קורא הוא בדרך כלל בעל ידע המאפשר לו קריאה בתורה רק בבית כנסת של בני עדתו. |
ניגון טעמי המקרא שונה מעדה לעדה, ולכן בעל קורא הוא בדרך כלל בעל ידע המאפשר לו קריאה בתורה רק בבית כנסת של בני עדתו. |
||
גרסה מ־19:29, 12 ביולי 2017
בַּעַל קוֹרֵא (או בַּעַל קְרִיאָה) הוא אדם העוסק בקריאה בתורה בבית הכנסת בפני ציבור המתפללים.
ספר התורה המשמש לקריאה בתורה מכיל את הטקסט בכתיב חסר, ללא סימני ניקוד וללא טעמי המקרא, הקובעים את ההפסקות בקריאה (בדומה לפיסוק), ואת נעימת הקריאה. מצב זה הופך את פעולת הקריאה בתורה לפעולה לא פשוטה, שלא די בידיעת קריאה כדי לעשותה, ונדרשים מומחיות ואימון, שהרוכש אותם קרוי "בעל קורא".
לפי ההלכה ראוי שכל אדם ידע לקרוא בספר תורה ללא טעמים, אך בעקבות ריבוי עמי הארצות תיקנו חז"ל שיהיה בכל בית כנסת אדם שידע לקרוא בתורה[דרוש מקור].
מקור
בעבר כל אדם שעלה לתורה היה קורא בעצמו את הקריאה, בדורות מאוחרים התבטל נוהג זה. הרב אפרים מרגנסבורג כתב בחריפות נגד ביטול המנהג, אולם הרא"ש כתב שכדי למנוע מריבות בבית הכנסת רשאים שהשליח ציבור יקרא בקול והמברך יקרא בלחש ביחד אתו, כדבריו נוהגים כיום ברוב הקהילות [1]. ביהדות תימן עד היום נוהגים כמנהג הקדום.
ותיפח רוחם של חזנים שהעומד לקרות בתורה מברך לפניה ולאחריה והחזן קורא. ועוד פעמים ששותק הקורא ומברך ברכה לבטלה והציבור לא יצאו ידי קריאת שבעה והחזן מברך ששה [פשיטים] לכבוד התורה והוא קלון התורה ועתיד הקדוש ברוך הוא לפרע ממי שיש בידו למחות ואינו מוחה, ובידי אין למחות כי אומרים מנהג אבותינו תורת משה רבינו כמו שכתבת.
— הרב אפרים מרגנסבורג מובא בספר שבלי הלקט סימן לה
תיקון קוראים
כסיוע לבעל קורא, בעת שהוא מתאמן על קריאתה של פרשת השבוע, הודפס ספר תיקון קוראים, שבו הטקסט המקראי מופיע בו בשתי עמודות, אחת הזהה לטקסט המופיע בספר התורה, והאחרת מכילה את הטקסט יחד עם ניקוד וטעמי המקרא.
סומך
כסיוע נוסף, במקרים שבהם הבעל קורא אינו בקיא דיו בהגיית הטקסט המקראי ובסימניו, עומד לידו אחד המתפללים (שנקרא "סומך"), ומאזין בקפדנות ומקרוב לקריאה בתורה. ומעמיד אותו על טעויותיו. מקובל שגם הסומך יהיה בעל ידע לשוני מספיק על מנת לדעת מתי לתקן.
נפוץ בבתי הכנסת שהקהל מתקן את בעל הקורא אם הוא שוגה, ונחלקו הפוסקים האם זה ראוי מצד הלבנת פנים[2].
ניגון טעמי המקרא שונה מעדה לעדה, ולכן בעל קורא הוא בדרך כלל בעל ידע המאפשר לו קריאה בתורה רק בבית כנסת של בני עדתו.
הערות שוליים
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קמ"א, סעיף א'. ודעת הפרי חדש שהמנהג שהחזן קורא אפילו שהעולה בקיא בקריאה
- ^ אורלי הררי, פסק הלכה: אסור לפגוע בקורא בתורה ששוגה, באתר ערוץ 7, א' באב ה'תשע"ה (17 ביולי 2015)
| חיי הקהילה היהודית | ||
|---|---|---|
| תפקידים על-קהילתיים | חכם באשי • שד"ר • אדמו"ר • גדול הדור • רב ראשי | 
|
| תפקידים מקומיים | מרא דאתרא • רב • דיין • פרנס • שליח ציבור • גבאי • גבאי צדקה • בעל קורא • מוהל • שוחט • מלמד • דרשן • סופר סת"ם • בלנית • משגיח • משגיח כשרות | |
| מוסדות | תלמוד תורה • ישיבה • ישיבה קטנה • ישיבה גדולה • כולל אברכים • מקווה • בית כנסת • בית מדרש • חברה קדישא | |
| דברים שבקדושה | מניין • היכל/ארון קודש • חזנות • תפילת עמידה • שחרית • מנחה • ערבית • מוסף • קריאת התורה • שמע ישראל • ברכה • קידוש • רשימת תפילות וברכות | |
| ניהול חיי הקהילה | בית דין • תקנות הקהילה • פדיון שבויים • כתב מגידות | |
| תפקידים היסטוריים | אב הכנסת | |
