אילת ברעם-צברי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־23:56, 2 באוגוסט 2017

אילת ברעם-צברי (נולדה ב-4 בפברואר 1977) היא פרופסור חבר בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון העוסקת בתקשורת המדע.

ביוגרפיה

ברעם-צברי שירתה בצבא ככתבת בעיתון במחנה ובתום שירותה כתבה וערכה בעיתון העיר. היא סיימה תואר ראשון בהצטיינות בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב ב-2001.

במהלך לימודי הדוקטורט פרסמה טורי מדע ב"גלובס" וב"בלייזר", עבדה כעורכת משנה ויועצת מדעית של “חדשות המדע עם טל ברמן" בערוץ 8 והגישה פינות מדע בתוכניות בוקר בערוץ 2 ובערוץ 10.

בשנת 2007 השלימה דוקטורט במחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע שעסק בשאלה מה רוצים ילדים ובני נוער לדעת על מדע וכיצד מתייחסות לכך תוכניות הלימוד^[1].

החל מ-2008 ברעם-צברי היא חברת סגל בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. היא ראש קבוצת הביולוגיה וראש קבוצת תקשורת המדע בפקולטה. בשנת 2010 בילתה שנה באוניברסיטת קורנל במחלקה לתקשורת, כדי לפתח בארץ את המחקר בתחום תקשורת המדע. כיום היא חברה במרכז המצוינות לינקס - למידה בחברת המידע, מכהנת כיו"ר ועד המחקר של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ולאחרונה נבחרה כחברה באקדמיה הצעירה הישראלית. ב-2011 זכתה בפרס ינאי למצוינות בהוראה באקדמיה.

ברעם-צברי נשואה ואם לשלושה.

מחקריה

לתפיסתה של ברעם-צברי תפקיד תקשורת המדע הוא "לגשר בין זכותו של הציבור לדעת ליכולתו של הציבור להבין. בחברה דמוקרטית הציבור אמור לא רק לקבל החלטות אישיות אלא גם להשתתף בקביעת המדיניות הלאומית, ובשני התחומים חשוב שההחלטות יתקבלו על סמך עובדות וראיות. בעשור האחרון מתרחשת בעולם התקשורת תפנית דרמטית, עם עליית הבלוגים הרשתות החברתיות והיחלשותה של תקשורת ההמונים. תהליך זה מעביר את התפקיד של הערכת מהימנות המקורות מהעורכים לקוראים. המצב הזה מעמיד אתגר עצום בפני הקהילה המדעית: למסור לציבור פירות מחקריה בדרך נגישה, ברורה ומועילה"^[2].

מחקריה בוחנים דרכים בהן ניתן להתבסס על העניין והצרכים של תלמידים^[3] ואזרחים בוגרים כדי לערב אותם בנושאים מדעיים, ופיתוח כלים שיסייעו למדענים להנגיש את ממצאיהם בצורה ברורה ושימושית.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אילת ברעם-צברי בוויקישיתוף

עמוד אישי בטכניון
עמוד קבוצת המחקר של אילת ברעם-צברי
אילת ברעם-צברי באתר מוסד נאמן
עמוד בלינקס
עמוד בגוגל סקולר
תקשורת המדע בישראל
תמר, ינפלד, למה כובע עף לגובה, באתר הארץ, 8 במרץ 2008
יקי מנשנפרוינד, מדעי החלטורה, באתר העין השביעית, 12 ביוני 2012
שי זמיר, מדען נשך כלב: עיתונאים מנגה וחוקרים ממאדים, באתר ynet, 15 ביוני 2011

הערות שוליים

^ תמר, ינפלד, למה כובע עף לגובה, באתר הארץ, 8 במרץ 2008
^ "לפעמים שוכחים שהציון אמור לשרת גם את הלמידה", אתר הטכניון, 7 במרץ 2016
^ חני סבירסקי, אז מה רצית לדעת?, באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 20 במרץ 2017

[1] תמר, ינפלד, למה כובע עף לגובה, באתר הארץ, 8 במרץ 2008

[2] "לפעמים שוכחים שהציון אמור לשרת גם את הלמידה", אתר הטכניון, 7 במרץ 2016

[3] חני סבירסקי, אז מה רצית לדעת?, באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 20 במרץ 2017

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 בשנת 2007 השלימה [[דוקטורט]] במחלקה ל[[הוראת המדעים]] ב[[מכון ויצמן למדע]] שעסק בשאלה מה רוצים ילדים ובני נוער לדעת על מדע וכיצד מתייחסות לכך תוכניות הלימוד{{הערה|{{הארץ|תמר, ינפלד|למה כובע עף לגובה|1.1309933|8 במרץ 2008}}}}.
-החל מ-2008 ברעם-צברי היא חברת סגל בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. היא ראש קבוצת הביולוגיה וראש קבוצת תקשורת המדע בפקולטה. בשנת 2010 בילתה שנה ב[[אוניברסיטת קורנל]] במחלקה לתקשורת, בכדי לפתח בארץ את המחקר בתחום תקשורת המדע. כיום היא חברה במרכז המצוינות [[לינקס]] - למידה בחברת המידע, מכהנת כיו"ר ועד המחקר של [[הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו]] ולאחרונה נבחרה כחברה ב[[האקדמיה הצעירה הישראלית|אקדמיה הצעירה הישראלית]]. ב-2011 זכתה בפרס ינאי למצוינות בהוראה באקדמיה.
+החל מ-2008 ברעם-צברי היא חברת סגל בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. היא ראש קבוצת הביולוגיה וראש קבוצת תקשורת המדע בפקולטה. בשנת 2010 בילתה שנה ב[[אוניברסיטת קורנל]] במחלקה לתקשורת, כדי לפתח בארץ את המחקר בתחום תקשורת המדע. כיום היא חברה במרכז המצוינות [[לינקס]] - למידה בחברת המידע, מכהנת כיו"ר ועד המחקר של [[הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו]] ולאחרונה נבחרה כחברה ב[[האקדמיה הצעירה הישראלית|אקדמיה הצעירה הישראלית]]. ב-2011 זכתה בפרס ינאי למצוינות בהוראה באקדמיה.
 ברעם-צברי נשואה ואם לשלושה.
@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 לתפיסתה של ברעם-צברי תפקיד תקשורת המדע הוא "לגשר בין זכותו של הציבור לדעת ליכולתו של הציבור להבין. בחברה דמוקרטית הציבור אמור לא רק לקבל החלטות אישיות אלא גם להשתתף בקביעת המדיניות הלאומית, ובשני התחומים חשוב שההחלטות יתקבלו על סמך עובדות וראיות. בעשור האחרון מתרחשת בעולם התקשורת תפנית דרמטית, עם עליית ה[[בלוג]]ים ה[[רשת חברתית|רשתות החברתיות]] והיחלשותה של [[תקשורת המונים|תקשורת ההמונים]]. תהליך זה מעביר את התפקיד של הערכת מהימנות המקורות מהעורכים לקוראים. המצב הזה מעמיד אתגר עצום בפני הקהילה המדעית: למסור לציבור פירות מחקריה בדרך נגישה, ברורה ומועילה"{{הערה| [http://www.technion.ac.il/2016/03/%D7%9C%D7%A4%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%95%D7%9B%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%9C%D7%A9%D7%A8%D7%AA-%D7%92%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94/ "לפעמים שוכחים שהציון אמור לשרת גם את הלמידה"], אתר הטכניון, 7 במרץ 2016}}.
-מחקריה בוחנים דרכים בהן ניתן להתבסס על העניין והצרכים של תלמידים{{הערה|{{דוידסון|חני סבירסקי|אז מה רצית לדעת?|scienceducation/אז-מה-רצית-לדעת|20 במרץ 2017}}}} ואזרחים בוגרים בכדי לערב אותם בנושאים מדעיים, ופיתוח כלים שיסייעו למדענים להנגיש את ממצאיהם בצורה ברורה ושימושית.
+מחקריה בוחנים דרכים בהן ניתן להתבסס על העניין והצרכים של תלמידים{{הערה|{{דוידסון|חני סבירסקי|אז מה רצית לדעת?|scienceducation/אז-מה-רצית-לדעת|20 במרץ 2017}}}} ואזרחים בוגרים כדי לערב אותם בנושאים מדעיים, ופיתוח כלים שיסייעו למדענים להנגיש את ממצאיהם בצורה ברורה ושימושית.
 ==קישורים חיצוניים==