ציד מכשפות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏מבחני מכשפות: כתיבה מחדש בצורה מבוססת אקדמאית
שורה 11: שורה 11:
'''ציד מכשפות''' הוא גם כינוי ב[[השאלה (לשון)|השאלה]] לרדיפה אחרי בני אדם, בהאשמות שאינן מבוססות. בפרט זכתה לכינוי זה פעילותו של הסנאטור [[ג'וזף מקארתי]], אשר האשים אמריקאים רבים בהיותם [[קומוניזם|קומוניסטים]]. סגנונו של מקארתי הביא ליצירת המושג [[מקארתיזם]].
'''ציד מכשפות''' הוא גם כינוי ב[[השאלה (לשון)|השאלה]] לרדיפה אחרי בני אדם, בהאשמות שאינן מבוססות. בפרט זכתה לכינוי זה פעילותו של הסנאטור [[ג'וזף מקארתי]], אשר האשים אמריקאים רבים בהיותם [[קומוניזם|קומוניסטים]]. סגנונו של מקארתי הביא ליצירת המושג [[מקארתיזם]].


==איתור מכשפות==
==איתור והרשעת מכשפות==


אופים של העוסקים בכישוף תואר בספר המרכזי באותה תקופה, [[פטיש המכשפות]], מהמאה ה-15. איתור המכשפות, העמדתן למשפט והוצאתן להורג נעשתה ברוחו של ספר זה, שהציג את מלאכת הכישוף כמציאותית, כשטנית וכמאיימת על שלטון האל. גם מרכזיותן של נשים כחשודות תואר בספר זה, ואכן רוב הקרבנות של צייד המכשפות היו נשים. {{הערה|שם=ben-yehuda|1=Ben-Yehuda, Nachman (1985). [https://books.google.co.il/books/about/Deviance_and_Moral_Boundaries.html?id=qlJ1QgAACAAJ&redir_esc=y Deviance and Moral Boundaries: Witchcraft, the Occult, Science Fiction, Deviant Sciences and Scientists].University of Chicago Press}}. במהלך הזמן השתנו והשתכללו האופנים בהן נמצאו העוסקים בכישוף והוכחה אשמתם.{{הערה|שם=Pihlajamäki|1=http://www.tandfonline.com.elib.openu.ac.il/doi/pdf/10.1080/01440362108539608?needAccess=true}}
אופים של העוסקים בכישוף תואר בספר המרכזי באותה תקופה, [[פטיש המכשפות]], מהמאה ה-15. איתור המכשפות, העמדתן למשפט והוצאתן להורג נעשתה ברוחו של ספר זה, שהציג את מלאכת הכישוף כמציאותית, כשטנית וכמאיימת על שלטון האל. גם מרכזיותן של נשים כחשודות תואר בספר זה, ואכן רוב הקרבנות של צייד המכשפות היו נשים. {{הערה|שם=ben-yehuda|1=Ben-Yehuda, Nachman (1985). [https://books.google.co.il/books/about/Deviance_and_Moral_Boundaries.html?id=qlJ1QgAACAAJ&redir_esc=y Deviance and Moral Boundaries: Witchcraft, the Occult, Science Fiction, Deviant Sciences and Scientists].University of Chicago Press}}. במהלך הזמן השתנו והשתכללו האופנים בהן נמצאו העוסקים בכישוף והוכחה אשמתם.{{הערה|שם=Pihlajamäki|1=http://www.tandfonline.com.elib.openu.ac.il/doi/pdf/10.1080/01440362108539608?needAccess=true}}

גרסה מ־17:20, 10 באוגוסט 2017

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
תחריט עץ משנת 1508 המציג הענשת מכשפות.

ציד מכשפות הוא רדיפה של בני אדם שנחשדו כעוסקים בכישוף, בדרך כלל נשים. בניגוד לדעה הרווחת ציד המכשפות היה קטן יחסית בימי הביניים. הרדיפה האמיתית תפסה תאוצה בתחילת המאה ה-15, תום ימי הביניים ותחילת הרנסאנס. אפשר ליחס את ראשיתה הממוסדת לבולה שהוציא אינוקנטיוס השמיני ב-1484, השנה שבה החלה כהונתו, לבקשת האינקוויזיטור הגרמני היינריך קרמר. "שמענו בצער", כתב אינוקנטיוס, "על גברים ונשים המוסרים עצמם לשדים ומבצעים מעשי כישוף המזיקים לאדם, לחיות המשק ולכל תנובת השדה".

ציד המכשפות החל בגרמניה ובאיטליה, והתפשט ברחבי מערב אירופה וגם ביבשות אחרות. מספר מקרי המוות כתוצאה מהציד מוערך ב-40,000 עד 100,000.

בשנת 1692 התרחש ציד המכשפות בסיילם שבמסצ'וסטס. בשנת 1735 נאסר ציד מכשפות בחוק האנגלי.

ציד מכשפות הוא גם כינוי בהשאלה לרדיפה אחרי בני אדם, בהאשמות שאינן מבוססות. בפרט זכתה לכינוי זה פעילותו של הסנאטור ג'וזף מקארתי, אשר האשים אמריקאים רבים בהיותם קומוניסטים. סגנונו של מקארתי הביא ליצירת המושג מקארתיזם.

איתור והרשעת מכשפות

אופים של העוסקים בכישוף תואר בספר המרכזי באותה תקופה, פטיש המכשפות, מהמאה ה-15. איתור המכשפות, העמדתן למשפט והוצאתן להורג נעשתה ברוחו של ספר זה, שהציג את מלאכת הכישוף כמציאותית, כשטנית וכמאיימת על שלטון האל. גם מרכזיותן של נשים כחשודות תואר בספר זה, ואכן רוב הקרבנות של צייד המכשפות היו נשים. [1]. במהלך הזמן השתנו והשתכללו האופנים בהן נמצאו העוסקים בכישוף והוכחה אשמתם.[2]

ראיות לכישוף היו קשורות בעיקר להשתתפות בטקסים, אך אלו היו נדירות. ראיות מקובלות יותר היו השפעות עקיפות על אחרים, כמו גרימת חולי, שתוארו ככישוף. כל אלו דרשו הסתמכות על עדויות מהימנות, ומכאן שהעיסוק בעדויות, בעדים ובאמינותם היה מרכזי. גם החזקת חיית מחמד נחשבה לרמז מחשיד, או אמצעי כישוף (כמו חפץ ששייך לאדם שכושף). היו גם מבחנים מורכבים יותר, להלן הבולטים שבהם.[3]

  • מבחן המים הקרים: רגליה וידיה של החשודה נקשרו, והיא הושלכה למים קרים. במידה וצפה, הרי שזוהי ראייה לכך שהיא מכשפה. במידה ושקעה, היא נחשבה לזכאית ונמשתה מהמים[4].
  • סימן השטן: חיפוש אחר "פטמה" לא טבעית (לדוגמה יבלת בולטת או שומה), שנחשבה לסימן שהשטן מותיר במכשפות. סימן השטן אינו רגיש לכאב ואינו מדמם, לכן נהוג היה לדקור את גופה של החשודה על מנת לזהותו.

עם זאת, הדרך המרכזית היא באמצעות הודאה של הנאשמת. הודאה זו חולצה, לרוב, בעינויים או באיומי עינויים.[1]. היחס בין סוגי הראיות השונות היה שונה בתקופה ובמקום, והמשמעות המשפטית שונה. מבחן המים הקרים נחשב לעממי, ובחלק מהמקומות נפסל במשפטים רשמיים. סימן השטן נחשב למקצועי יותר, ופותח על ידע מומחים. הוכחה באמצעות וידוי (שכאמור הושג בעינויים) נחשבה להוכחה הרציונלית ביותר, והפכה לכלי הרשמי העיקרי. לפעמים מבחנים אחרים נעשו רק כדי לבסס חשד, והחשודה נשלחה לעינויים על מנת לחלץ הודאה.[2]

ציד מכשפות בספרות

ציד מכשפות ביהדות

ערך מורחב – איסורי כישוף ביהדות

התורה אוסרת על כישוף, ואף גזרה דין מוות על העוסקים בו, כנאמר: "מכשפה לא תחיה" (שמות, כ"ב, י"ז). שני מקרים ידועים של ציד מכשפות מהמקורות הם: הרג המכשפות שנעשה בידי שאול המלך, עליו מסופר בביקורו אצל בעלת האוב בעין דור (ספר שמואל א', פרק כ"ח), ובתלמוד מסופר על רבי שמעון בן שטח שהרג שמונים מכשפות ביום אחד באשקלון כהוראת שעה.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ציד מכשפות בוויקישיתוף
  1. ^ 1 2 Ben-Yehuda, Nachman (1985). Deviance and Moral Boundaries: Witchcraft, the Occult, Science Fiction, Deviant Sciences and Scientists.University of Chicago Press
  2. ^ 1 2 http://www.tandfonline.com.elib.openu.ac.il/doi/pdf/10.1080/01440362108539608?needAccess=true
  3. ^ Darr, Orna Alyagon (2011). Marks of an Absolute Witch: Evidentiary Dilemmas in Early Modern England. Ashgate
  4. ^ קיימת סברה מודרנית שהחשודה הושארה למות בטביעה (למשל באתר זה), אך זוהי טעות