המקשר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
שורה 1: שורה 1:
{{חברה מסחרית
[[קובץ:המקשר.jpg|שמאל|ממוזער|200px|לוגו הקואופרטיב עם ראשי התיבות - '''ש'''רותי '''מ'''כוניות '''ע'''ירוניים. '''י'''רושלי'''ם''']]
| שם =
| שם בשפת המקור =
| קטגוריית חברה =
| סמל = [[קובץ:המקשר.jpg|מרכז|ממוזער|200px|לוגו הקואופרטיב עם ראשי התיבות - '''ש'''רותי '''מ'''כוניות '''ע'''ירוניים. '''י'''רושלי'''ם''']]
| תמונה =
| כיתוב =
| סוג = [[אגודה שיתופית]]
| סיסמה =
| תאריך הקמה =
| תאריך פירוק =
| תאריך מיזוג =
| חברת אם =
| חברות בנות =
| משרד ראשי =
| מיקום המטה = ירושלים
| מייסדים =
| ענפי תעשייה = [[תחבורה]]
}}
[[קובץ:Hamekasher_1950.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנה של "המקשר" ב[[רחוב יפו]], [[1950]]]]
[[קובץ:Hamekasher_1950.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנה של "המקשר" ב[[רחוב יפו]], [[1950]]]]
"'''המקשר'''" הייתה [[אגודה שיתופית]] – [[קואופרטיב]] – שהפעיל [[תחבורה ציבורית]] ב[[ירושלים]], באמצעות [[אוטובוס]]ים. הקואופרטיב פעל משנת [[1931]] עד [[1967]], אז [[מיזוג חברות|התמזג]] "המקשר" עם קואופרטיב [[אגד]].
"'''המקשר'''" הייתה [[אגודה שיתופית]] – [[קואופרטיב]] – שהפעיל [[תחבורה ציבורית]] ב[[ירושלים]], באמצעות [[אוטובוס]]ים. הקואופרטיב פעל משנת [[1931]] עד [[1967]], אז [[מיזוג חברות|התמזג]] "המקשר" עם קואופרטיב [[אגד]].
שורה 5: שורה 23:
==היסטוריה==
==היסטוריה==
[[קובץ:PikiWiki Israel 3719 Bus station in Jerusalem.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חניון אוטובוסים ומוסך של חברת המקשר בשכונת [[אבו בסל]] בסמוך ל[[מבנה שערי צדק הישן]] ברחוב יפו, שנות ה-30]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 3719 Bus station in Jerusalem.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חניון אוטובוסים ומוסך של חברת המקשר בשכונת [[אבו בסל]] בסמוך ל[[מבנה שערי צדק הישן]] ברחוב יפו, שנות ה-30]]
קואופרטיב "המקשר" הוקם ב-[[22 ביוני]] [[1931]] על ידי [[אברהם דוד ליכטמן]], שארגן נהגים בעלי מכוניות וקואופרטיבים קטנים שהפעילו בנפרד קווים אחדים בירושלים.{{הערה|1= מתוך הפרוטוקול הראשון: "אספה כללית של חברי קואופרטיב "המקשר", יו"ר - ליכטמן מזכיר - ברזילי. יום האישור הרשמי 22.6.1931, נוכחים הח"ח:"(25 שמות החברים) מתוך הספר מ. הורביץ (עורך), '''המקשר ליובלו'''- ל"ה שנות תחבורה ציבורית בירושלים, ירושלים, תשכ"ו, 1966. עמ' 9.}} ההתארגנות לקואופרטיב הייתה בהשפעת [[ההסתדרות]] ובתמיכת ראשי [[היישוב]] בזמנו. בשנת [[1934]] מנה "המקשר" 72 חברים; זאת לאחר שבלחץ הנהגים השכירים וההסתדרות קואופרטיב "מרץ" של הבוכרים השתלב ב"המקשר". באותה שנה הצטרף אדם פרטי בשם שוורץ, כשברשותו ארבעה אוטובוסים. שוורץ הפעיל עד למיזוגו ב"המקשר" קו שירות מ[[בית הכרם]], [[תלפיות]] ו[[מקור חיים (שכונה)|מקור חיים]] ל[[הר הצופים]].
קואופרטיב "המקשר" הוקם ב-[[22 ביוני]] [[1931]] על ידי [[אברהם דוד ליכטמן]], שארגן נהגים בעלי מכוניות וקואופרטיבים קטנים שהפעילו בנפרד קווים אחדים בירושלים.{{הערה|1= מתוך הפרוטוקול הראשון: "אספה כללית של חברי קואופרטיב "המקשר", יו"ר - ליכטמן מזכיר - ברזילי. יום האישור הרשמי 22.6.1931, נוכחים הח"ח:"(25 שמות החברים) מתוך הספר מ. הורביץ (עורך), '''המקשר ליובלו'''- ל"ה שנות תחבורה ציבורית בירושלים, ירושלים, תשכ"ו, 1966. עמ' 9.}}{{הערה|{{דואר היום||,המקשר"|1931/07/17|00506}}}} ההתארגנות לקואופרטיב הייתה בהשפעת [[ההסתדרות]] ובתמיכת ראשי [[היישוב]] בזמנו. בשנת [[1933]] מנה "המקשר" 72 חברים; זאת לאחר שבלחץ הנהגים השכירים וההסתדרות קואופרטיב "מרץ" של הבוכרים השתלב ב"המקשר"{{הערה|{{דבר||כיבוש חדש לקואופרציה ההסתדרותית|1933/07/13|00401}}}}. באותה שנה הצטרף אדם פרטי בשם שוורץ, כשברשותו ארבעה אוטובוסים. שוורץ הפעיל עד למיזוגו ב"המקשר" קו שירות מ[[בית הכרם]], [[תלפיות]] ו[[מקור חיים (שכונה)|מקור חיים]] ל[[הר הצופים]].


הסופר [[חיים סבתו]] מתאר בספרו "[[בואי הרוח]]" נסיעה באוטובוס של "המקשר":
הסופר [[חיים סבתו]] מתאר בספרו "[[בואי הרוח]]" נסיעה באוטובוס של "המקשר":
שורה 11: שורה 29:


== שיכון המקשר ==
== שיכון המקשר ==
[[קובץ:HaMekasher_New.JPG|שמאל|ממוזער|250px|חניון "[[אגד]]" ב[[שדרות הרצל]] (לשעבר: מוסך וחניון "המקשר"); מאחוריו: שכונת [[קריית משה]] (במבט מ[[מלון קראון פלזה ירושלים|מלון קראון פלזה]])]]
[[קובץ:HaMekasher_New.JPG|שמאל|ממוזער|250px|חניון "[[אגד]]" ב[[שדרות הרצל]] (לשעבר: מוסך וחניון "המקשר"); מאחוריו: בתי "שיכון המקשר" לפני שנהרסו בשנת 2018 (במבט מ[[מלון קראון פלזה ירושלים|מלון קראון פלזה]])]]
בשכונת [[קריית משה]] נבנה על ידי הקואופרטיב "שיכון המקשר", ששימש דיור בר השגה לחברי 'המקשר' ועובדיו. השיכון כלל עשרה [[בית משותף|בתים משותפים]] מצופים [[טיח]] שנבנו על שטח משולש בן כ-7 דונם, התחום בין שדרות הרצל, רחוב פיק ורחוב קריית משה.{{הערה|1=מפת ירושלים, קנה מידה 1:12,500, אגף המדידות, ישראל, 1987}} חניון ומוסך "המקשר" היו מול השיכון בצד המזרחי של שדרות הרצל. השיכון נהרס ב-2018 במסגרת פיתוח שכונת קריית משה.
בשכונת [[קריית משה]] נבנה בשנת 1937 על ידי הקואופרטיב "שיכון המקשר", בתכנונו של האדריכל [[ריכרד קאופמן]]{{הערה|{{עיתונות יהודית היסטורית 2|הארץ|HARETZ||נפטר האדריכל ר. קאופמן ז"ל|1958/02/04|00606}}}}, ששימש דיור בר השגה לחברי 'המקשר' ועובדיו{{הערה|{{דבר||ירושלים|1937/11/30|02701}}}}. השיכון כלל עשרה [[בית משותף|בתים משותפים]] מצופים [[טיח]] שנבנו על שטח משולש בן כ-7 דונם, התחום בין שדרות הרצל, רחוב פיק ורחוב קריית משה{{הערה|1=מפת ירושלים, קנה מידה 1:12,500, אגף המדידות, ישראל, 1987}}. חניון ומוסך "המקשר" היו מול השיכון בצד המזרחי של שדרות הרצל, נחנך בשנת 1939{{הערה|{{דבר||מוסר מרכזי ל"המקשר" בירושלים|1939/05/08|00819}}}}. בשנת 1952 הם הופקעו לטובת הקמת [[קריית הממשלה]]{{הערה|{{עיתונות יהודית היסטורית 2|הארץ|HARETZ||העבודה להקמת הקריה בירושלים|1952/07/23|00441}}}}, אך ההפקעה לא בוצעה בפועל והחניון והמוסך המשיכו לשמש את "המקשר" ואחר כך גם את "אגד" שנים רבות{{הערה|{{מעריב|י לימור|הנהלת "המקשר"' בירושלים רוצה: מוסך תמורת מוסך|1963/11/11|01000}}}}. השיכון נהרס ביוני 2018 במסגרת פרויקט [[פינוי בינוי]]{{הערה|{{כל העיר|יפעת ראובן|realestate/59379|צפו: פרויקט הפינוי-בינוי הראשון בירושלים יצא לדרך|10 ביוני 2018}}}}.


בסמוך למוסך היה קיים בעבר שיכון נוסף של המקשר שכונה "שיכון המקשר ב'", שיכון זה הוקם על ידי חלק אחר מחברי המקשר שגרו בו. שיכון זה נאלץ להתפנות בשל הרחבה של תשתיות בירושלים, לצורך סלילת התוואי של [[כביש בגין]].
בסמוך למוסך היה קיים בעבר שיכון נוסף של המקשר שכונה "שיכון המקשר ב'", שיכון זה הוקם ב-1945 על ידי חלק אחר מחברי המקשר שגרו בו{{הערה|{{על המשמר||אושרו תוכניות שיכון וביוב בירושלים|1945/03/08|00402}}}}. שיכון זה נאלץ להתפנות בשל הרחבה של תשתיות בירושלים, לצורך סלילת התוואי של [[כביש בגין]].


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==
שורה 25: שורה 43:
{{ויקישיתוף בשורה|Category:HaMekasher}}
{{ויקישיתוף בשורה|Category:HaMekasher}}
* [http://www.hamekasher.com/ אתר נוסטלגיה ל"המקשר"]
* [http://www.hamekasher.com/ אתר נוסטלגיה ל"המקשר"]
* {{הבקר||"מהפכה" בקוי התחבורה העירונית. בירושלים|1941/12/11|00413}}
* [http://www.egged.co.il/Main.asp?lngCategoryID=3180 תחילתה של התחבורה הציבורית בירושלים], באתר "[[אגד]]"
* [http://www.egged.co.il/Main.asp?lngCategoryID=3180 תחילתה של התחבורה הציבורית בירושלים], באתר "[[אגד]]"
[[קטגוריה:אגד]]
[[קטגוריה:אגד]]

גרסה מ־03:03, 6 בנובמבר 2019


שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית

פרמטרים ריקים [ סיסמה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

המקשר
לוגו הקואופרטיב עם ראשי התיבות - שרותי מכוניות עירוניים. ירושלים
נתונים כלליים
סוג אגודה שיתופית
תקופת הפעילות 1931–1967 (כ־36 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה ירושלים
ענפי תעשייה תחבורה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תחנה של "המקשר" ברחוב יפו, 1950

"המקשר" הייתה אגודה שיתופיתקואופרטיב – שהפעיל תחבורה ציבורית בירושלים, באמצעות אוטובוסים. הקואופרטיב פעל משנת 1931 עד 1967, אז התמזג "המקשר" עם קואופרטיב אגד.

היסטוריה

חניון אוטובוסים ומוסך של חברת המקשר בשכונת אבו בסל בסמוך למבנה שערי צדק הישן ברחוב יפו, שנות ה-30

קואופרטיב "המקשר" הוקם ב-22 ביוני 1931 על ידי אברהם דוד ליכטמן, שארגן נהגים בעלי מכוניות וקואופרטיבים קטנים שהפעילו בנפרד קווים אחדים בירושלים.[1][2] ההתארגנות לקואופרטיב הייתה בהשפעת ההסתדרות ובתמיכת ראשי היישוב בזמנו. בשנת 1933 מנה "המקשר" 72 חברים; זאת לאחר שבלחץ הנהגים השכירים וההסתדרות קואופרטיב "מרץ" של הבוכרים השתלב ב"המקשר"[3]. באותה שנה הצטרף אדם פרטי בשם שוורץ, כשברשותו ארבעה אוטובוסים. שוורץ הפעיל עד למיזוגו ב"המקשר" קו שירות מבית הכרם, תלפיות ומקור חיים להר הצופים.

הסופר חיים סבתו מתאר בספרו "בואי הרוח" נסיעה באוטובוס של "המקשר":

"והאוטובוס, או הגיע או לא הגיע. אם הגיע היה עמוס ודחוק, או עצר או לא עצר. התחנה הייתה מלאה... הנוסעים שבאוטובוס היו עומדים צפופים, נתלים ברצועות עור שהשתלשלו מן הגג, מתנודדים מצד אל צד. והנהג היה מניף את ידיו כמי שמשתתף בצערם של העומדים בתחנה וצועק: מלא, מלא. אם רק פתח דלת להוריד נוסע, מיד נדחפו הכול לפתחו כגוש אחד."

עמ' 9

שיכון המקשר

חניון "אגד" בשדרות הרצל (לשעבר: מוסך וחניון "המקשר"); מאחוריו: בתי "שיכון המקשר" לפני שנהרסו בשנת 2018 (במבט ממלון קראון פלזה)

בשכונת קריית משה נבנה בשנת 1937 על ידי הקואופרטיב "שיכון המקשר", בתכנונו של האדריכל ריכרד קאופמן[4], ששימש דיור בר השגה לחברי 'המקשר' ועובדיו[5]. השיכון כלל עשרה בתים משותפים מצופים טיח שנבנו על שטח משולש בן כ-7 דונם, התחום בין שדרות הרצל, רחוב פיק ורחוב קריית משה[6]. חניון ומוסך "המקשר" היו מול השיכון בצד המזרחי של שדרות הרצל, נחנך בשנת 1939[7]. בשנת 1952 הם הופקעו לטובת הקמת קריית הממשלה[8], אך ההפקעה לא בוצעה בפועל והחניון והמוסך המשיכו לשמש את "המקשר" ואחר כך גם את "אגד" שנים רבות[9]. השיכון נהרס ביוני 2018 במסגרת פרויקט פינוי בינוי[10].

בסמוך למוסך היה קיים בעבר שיכון נוסף של המקשר שכונה "שיכון המקשר ב'", שיכון זה הוקם ב-1945 על ידי חלק אחר מחברי המקשר שגרו בו[11]. שיכון זה נאלץ להתפנות בשל הרחבה של תשתיות בירושלים, לצורך סלילת התוואי של כביש בגין.

לקריאה נוספת

  • הליכטמנים – סיפורם של חלוץ וחלוצה, ירושלים: הוצאה פרטית-משפחתית, תשרי תשנ"ט – אוקטובר 1998 (ספר).
  • וינשטוק צבי, המקשר ירושלים 1931–1966: חצי יובל לאיחוד המקשר-אגד, ירושלים: דפוס "אגד", [1991] (חוברת).
  • וינשטוק צבי, גולדשמידט דני (ליקוט החומר, כתיבה ועריכה), 50 למדינת ישראל בראי "אגד", תל אביב: דפוס אגד, תל אביב, תשנ"ח-1998 (חוברת).
  • מ. הורביץ (עורך), המקשר ליובלו: ל"ה שנות תחבורה ציבורית בירושלים, ירושלים: תשכ"ו-1966.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המקשר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ מתוך הפרוטוקול הראשון: "אספה כללית של חברי קואופרטיב "המקשר", יו"ר - ליכטמן מזכיר - ברזילי. יום האישור הרשמי 22.6.1931, נוכחים הח"ח:"(25 שמות החברים) מתוך הספר מ. הורביץ (עורך), המקשר ליובלו- ל"ה שנות תחבורה ציבורית בירושלים, ירושלים, תשכ"ו, 1966. עמ' 9.
  2. ^ ,המקשר", דואר היום, 17 ביולי 1931
  3. ^ כיבוש חדש לקואופרציה ההסתדרותית, דבר, 13 ביולי 1933
  4. ^ נפטר האדריכל ר. קאופמן ז"ל, הארץ, 4 בפברואר 1958
  5. ^ ירושלים, דבר, 30 בנובמבר 1937
  6. ^ מפת ירושלים, קנה מידה 1:12,500, אגף המדידות, ישראל, 1987
  7. ^ מוסר מרכזי ל"המקשר" בירושלים, דבר, 8 במאי 1939
  8. ^ העבודה להקמת הקריה בירושלים, הארץ, 23 ביולי 1952
  9. ^ י לימור, הנהלת "המקשר"' בירושלים רוצה: מוסך תמורת מוסך, מעריב, 11 בנובמבר 1963
  10. ^ יפעת ראובן, צפו: פרויקט הפינוי-בינוי הראשון בירושלים יצא לדרך, באתר כל העיר, 10 ביוני 2018
  11. ^ אושרו תוכניות שיכון וביוב בירושלים, משמר, 8 במרץ 1945