פלפל חריף – הבדלי גרסאות
הוספתי מידע תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
עדכון |
||
שורה 11: | שורה 11: | ||
|שם מדעי=Capsicum annuum |
|שם מדעי=Capsicum annuum |
||
}} |
}} |
||
'''פלפלת צ'ילי''' (ידועה גם בשמות '''צ'ילי''', '''פלפל צ'ילי, פלפל חריף''') הוא שם כולל למספר [[מין (טקסונומיה)|מינים]] של [[פלפלת]], העיקרי ביניהם הוא ''Capsicum annuum''. |
'''פלפלת צ'ילי''' (ידועה גם בשמות '''צ'ילי''', '''פלפל צ'ילי, פלפל חריף''') הוא שם כולל למספר [[זן (טקסונומיה)|זנים]] מכחמש [[מין (טקסונומיה)|מינים]] שונים של [[פלפלת]], העיקרי ביניהם הוא ''Capsicum annuum''. היחוד של זנים אלו אלו מזנים אחרים של פלפלת (המכונים פלפלים מתוקים וגם משתייכים ל P. annuum) הוא שהם מכילים [[קפסאיצין]], תרכובת האחראית על תחושת החריף. מקור השם מהמילה ''chilli'' בשפת ה[[נאוואטל]], ממנה הגיעו גם שמותיהם של ה[[קקאו]], ה[[אבוקדו]] ומאכלים רבים אחרים. |
||
==היסטוריה== |
==היסטוריה== |
||
שורה 17: | שורה 17: | ||
==מינים== |
==מינים== |
||
*''Capsicum annuum'': המין הנפוץ ביותר בגידולו, |
*''Capsicum annuum'': המין הנפוץ ביותר בגידולו, אליו משתייכים הזנים [[פלפל קאיין|קאיין]], [[חלפניו]], צ'ילטפין (שנחשב העתיק ביותר מהזנים) ו[[גמבה|פלפל מתוק]]. |
||
*''Capsicum frutescens'': |
*''Capsicum frutescens'': למין זה משתייך פלפל הטבסקו (ממנו עשוי רוטב [[טבסקו]]) והפירי-פירי האפריקאי. |
||
*''Capsicum chinense'': |
*''Capsicum chinense'': אליו משתייכים הזנים נאגה, הבנרו, דטיל וסקוטש בונט. למין זה גם משתייכים רוב הפלפלים המכונים "חריפי על". |
||
*''Capsicum pubescens'': מין הנפוץ ב[[אמריקה הדרומית]], |
*''Capsicum pubescens'': מין הנפוץ ב[[אמריקה הדרומית]], אליו משתייכים פלפלי הרוקוטו. |
||
*''Capsicum baccatum'': מין הנפוץ באמריקה הדרומית, |
*''Capsicum baccatum'': מין הנפוץ באמריקה הדרומית, אליו משתייך פלפל האחי (aji) ה[[פרו]]אני. |
||
==חריפות== |
==חריפות== |
גרסה מ־16:45, 3 בדצמבר 2020
פלפלת | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | צומח |
מערכה: | בעלי פרחים |
מחלקה: | דו-פסיגיים |
סדרה: | סולנאים |
משפחה: | סולניים |
סוג: | פלפלת |
מין: | פלפלת צ'ילי |
שם מדעי | |
Capsicum annuum |
פלפלת צ'ילי (ידועה גם בשמות צ'ילי, פלפל צ'ילי, פלפל חריף) הוא שם כולל למספר זנים מכחמש מינים שונים של פלפלת, העיקרי ביניהם הוא Capsicum annuum. היחוד של זנים אלו אלו מזנים אחרים של פלפלת (המכונים פלפלים מתוקים וגם משתייכים ל P. annuum) הוא שהם מכילים קפסאיצין, תרכובת האחראית על תחושת החריף. מקור השם מהמילה chilli בשפת הנאוואטל, ממנה הגיעו גם שמותיהם של הקקאו, האבוקדו ומאכלים רבים אחרים.
היסטוריה
פלפלת הצ'ילי בויתה באמריקה הצפונית לפני כ-6,000 שנה. עדויות ארכאולוגיות מצביעות על כך שגידול פלפלת הצ'ילי היה מהגידולים הראשונים בעלי האבקה עצמית. כריסטופר קולומבוס היה האדם האירופאי הראשון שנתקל בהם בביקורו בקריביים, ונתן להם את הכינוי פלפל, ככל הנראה בגלל קרבת הטעם בינם לבין הפלפל השחור המוכר למטבח האירופי. בשנת 1493, הביא עמו דייגו אלוורז צ'אנצה, רופא במשלחת המסע השני של קולומבוס לאיי הודו המזרחית, את פלפלת הצ'ילי לספרד, כתרופה חדשה. עם השתלטות הספרדים על מקסיקו ועל נתיבי המסחר באוקיינוס השקט, התפשטה פלפלת הצ'ילי לכיוון הפיליפינים, יפן, סין, הודו וקוריאה. הצ'ילי הגיע להודו גם דרך נתיבי הסחר הפורטוגזים.
מינים
- Capsicum annuum: המין הנפוץ ביותר בגידולו, אליו משתייכים הזנים קאיין, חלפניו, צ'ילטפין (שנחשב העתיק ביותר מהזנים) ופלפל מתוק.
- Capsicum frutescens: למין זה משתייך פלפל הטבסקו (ממנו עשוי רוטב טבסקו) והפירי-פירי האפריקאי.
- Capsicum chinense: אליו משתייכים הזנים נאגה, הבנרו, דטיל וסקוטש בונט. למין זה גם משתייכים רוב הפלפלים המכונים "חריפי על".
- Capsicum pubescens: מין הנפוץ באמריקה הדרומית, אליו משתייכים פלפלי הרוקוטו.
- Capsicum baccatum: מין הנפוץ באמריקה הדרומית, אליו משתייך פלפל האחי (aji) הפרואני.
חריפות
חריפות הפרי של פלפל הצ'ילי נובעת מריכוז הקפסאיצין הגבוה ברקמת החיבור שבין הגרעינים לפרי ובגרעינים עצמם. בכל זן פלפל כמות שונה של קפסאיצין וחומרי טעם נלווים אליו, הקרויים קפסאיצינואידים (capsaicinoids). הקפסאיצין הוא החומר הפעיל בתרסיסי גז פלפל, והוא מוצק נטול ריח וצבע במצבו הטהור. עם אכילת פלפלת הצ'ילי, הקפסיאיצין נקשר לקולטני כאב בלשון ובלוע המשויכים בדרך כלל לזיהוי חום. אותה תחושת חום מדידה על בסיס סולם סקוביל ביחידות הקרויות SHU, המייצגות את מידת המים הנדרשת למהילת הקפסאיצין עד כדי העלמת תחושת החריפות. פלפלים מתוקים (גמבות) נמדדים ב-0 יחידות SHU, ופלפלי הבנרו, למשל, ב-100,000 עד 350,000 יחידות.
שימושים במטבח
פלפלת הצ'ילי היא חלק חשוב במטבח המקסיקני ובמטבח דרום ארצות הברית, ומהווה חלק עיקרי במספר תבשילים ידועים, כגון התבשיל הלאומי של טקסס, צ'ילי קון קרנה. אף על פי שבאפריקה ובאסיה הצ'ילי הוא תוספת מאוחרת (לאחר גילוי העולם החדש), פלפלת הצ'ילי מהווה חלק נכבד במטבחים מזרח אסייתים רבים, ופופולרית גם במטבחי צפון אפריקה. היא חלק עיקרי בממרחים כגון האריסה התוניסאית, תבשילי קארי הודיים, ובסמבל המלזי והאינדונזי. בצפון הודו נהוג לנגוס בפלפל צ'ילי טרי במהלך הארוחה, וחלק מהמאכלים מוגשים עם פלפלי צ'ילי ירוקים כתוספת, לצד פרוסות עגבניות וליים. באיטליה נהוג לפזר פלפלי צ'ילי חתוכים דק כתוספת לפיצה. עלי צמח פלפלת הצ'ילי הם מרכיב במטבח היפני, הקוריאני והפיליפיני.
קישורים חיצוניים
- פלפל חריף, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)