יצחק רצאבי – הבדלי גרסאות

**יצחק רצאבי**
	הרב רצאבי בצעירותו
	הרב רצאבי בצעירותו
לידה	4 בספטמבר 1953 (בן 70); כ"ד באלול ה'תשי"ג; כְּפַר סָבָא, ישראל
מדינה	ישראל
מקום פעילות	בני ברק
השתייכות	יהדות תימן
תחומי עיסוק	הלכה, תלמוד
רבותיו	אביו הרב נסים רצאבי
חיבוריו	שולחן ערוך המקוצר ועוד

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־00:24, 1 בפברואר 2021

הרב יצחק רצאבי (נולד בכ"ד באלול ה'תשי"ג, 4 בספטמבר 1953) הוא פוסק תימני-ישראלי, ומחבר ספרים, מנהיג קהילת פעולת צדיק.

ביוגרפיה

נולד בכפר סבא בשנת 1953. בנוסף ללימודים בבית הספר הממלכתי דתי סיני בעיר, למד אצל אביו, הרב נסים (נחום) שהיה רב הכפר רצאבה (ער') שבמחוז דמאר, תימן. החל מאלול תשכ"ז למד במשך שש שנים בישיבת "קול תורה" בירושלים. לקראת נישואיו הוציא לאור את ספרו הראשון, "תגא דאורייתא" (כמפורסם באוצר החכמה). בגיל 20 לאחר נישואיו, עבר ללמוד בכולל של המרכז לחינוך תורני בזכרון יעקב. לאחר כשנתיים עבר לשכונת נוה אחיעזר בבני ברק, שם הוא מתגורר עד היום.

בבני ברק למד בכולל "תורה ושלום" והוסמך להוראה בהלכות איסור והיתר ונדה על ידי הרב שמואל הלוי וואזנר. מאוחר יותר הקים את המכון ובית המדרש "פעולת צדיק" על שמו של מהרי"ץ, במסגרתו הדפיס את ספריו, בהם שו"ת "עולת יצחק" ו"שולחן ערוך המקוצר".

עמדותיו

הרב רצאבי שואף להמשיך את מנהגי יהדות תימן גם בארץ ישראל, לכך חיבר את "שולחן ערוך המקוצר" במתכונת ספרו של הרב שלמה גאנצפריד, המיועד למגזרי יהדות תימן בלדים ושאמים, להוציא את הדרדעים. בנוסף, שואף הרב להחדיר את מסורתו של מהרי"ץ, שפעל במאה ה-18.

לדבריו, למרות שחכמי תימן קיבלו עליהם את הרמב"ם לפוסק - בדברים שבהם אין מנהג ידוע מכריעה דעתו של רבי יוסף קארו בעל השולחן ערוך, גם אם אינה כדעת הרמב"ם^[1] וכך הבין בדברי מהרי"ץ^[2]

בנוגע להלכות צניעות דעתו היא מחמירה. בתש"ע הביע תמיכה בנשים הלובשות שאלים ורעלות. לדבריו היה מנהג כזה בעבר בימי המקרא, בימי חז"ל ובעדות המזרח. ”למעשה אין לנו תירוץ טוב וברור, למה בדור שלנו הנשים אינן יוצאות עם רדיד, וכמובן שזה גורם למכשולים גדולים, אבל אף אחד לא עמד נגד זה. כעת קמו נשים צדקניות שחידשו את זה. לבוא עכשיו ולהתנגד, הדבר נראה לי חמור מאד. גם אם הרבנים אינם יכולים להנהיג זאת חזרה”^[3].

יחסו לדרדעים

הרב רצאבי כתב כי יהודי תימן עזבו "מזה כמה מאות שנים" את דרכו של הרמב"ם בענייני מיסטיקה, כגון שמות הקודש, קמעות, כישופים ושדים^[4].

כך גם מתנגד לשיטת הדרדעים וסובר שגם כיום ישנם כאלו בסתר. כך גם דעתו בקשר לרב יוסף קאפח^[5]. הוא מתבסס על החרם שהטילו עליהם בית דין בירושלים, ומפסיקת הרב יוסף שלום אלישיב, שדינם ככופרים בתורה.

לאות מחאה, הוא אינו מציין את שמות רבני הדרדעים במפורש בספריו המפורסמים, בניגוד לחיבוריו הראשונים שבהם עדין לא נקט עמדה^[6]

ההתנגדות לשיטתו

חלק מרבני העדה התימנית אינם מסכימים עמו וסבורים כי נטייתו של המהרי"ץ אחרי הרמב"ם גדולה יותר^[7] מכפי שמציג זאת הרב רצאבי^[8].

כחמישה עשר מרבני תימן פרסמו גילוי דעת שבו מחו על נוסח החוברת "נר יום טוב" העוסקת בין היתר בהתנגדות לשיטת הרב עובדיה יוסף^[9], שלדעתם פגע בכבוד חכמי תימן ובכבוד הרב עובדיה יוסף, חלקם אף העירו על תוכנה והראו שבאופן מקומי היו שנהגו כפסק הרב עובדיה יוסף בפועל^[10]. אף הרבנים עזריה בסיס ופנחס קורח שנתנו הסכמה על תוכנו ההלכתי של החוברת, הסתייגו מסגנונה המזלזל.

ספריו

שולחן ערוך המקוצר - לקהילת יוצאי תימן לפי ה"בלאדי" וה"שאמי", שמונה כרכים, עם "עיני יצחק" - ביאורים ומקורות על פי סדר קיצור שולחן ערוך.
מילי דאבות - על מסכת אבות.
אגדתא דפסחא - על פירוש המהרי"ץ להגדה של פסח.
שו"ת עולת יצחק - שאלות ותשובות בארבעת חלקי השולחן ערוך, שלושה חלקים (חלק א) (חלק ב) (חלק ג)
בארות יצחק - על הספר "פסקי מהרי"ץ".
מעיל קטון למהרי"ץ - עם ביאור בשם "שולי המעיל" (בני ברק תשנ"ג).
נפלאות מתורתך - דרשות בענייני פרשת השבוע בהלכה ובדקדוק מסורת הקריאה.
נר יום טוב - ראיות וסימוכין למנהג בני תימן לא לברך על נר יום טוב, ושאין בני תימן צריכים לפסוק כשיטת השולחן ערוך בישראל.
תגא דאורייתא^[11]
תולדות יצחק
ס"ת המנוקד
נזר הקודש - ביאורים ומקורות לספר "שמות קודש וחול" להרמב"ם (בני ברק תשמ"ו).
עצי עולה - דיני גת - ערלה, שביעית, תרומות ומעשרות וכדומה.
אופַן המרכבה - הערות, ביאורים ומבוא מקיף על ספרו הקבלי של רבי יצחק ונה "רכב אלהים".
טופס כתובות
מאי חנוכה - מגילת אנטיוכוס עם הוספות וביאורים.
"דברים כהוויתן - על נוסח התפילה הקדום בתימן.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

^ בקונטרס 'שיר המעלות לשלמה', נדפס בראש הספר מפי חכמים, בני ברק תשמ"ט, עמוד 17, כתב שהוא שמע דרך פסיקה זו מהרב שלמה קרוואני, חברו של אביו: "אמר לי: התשובה פשוטה - המנהגים כהרמב"ם והדינים כהשולחן ערוך. דבריו הקצרים הללו היו לי כקילורין לעיניים ועליהם בניתי שיטתי בהרחבה בקונטרס כללי מהריץ".
^ "קונטרס כללי מהרי"ץ". דבריו הובאו בפורום אלמדרש. שמובא בסוף חלק ג' בספרו "שולחן ערוך המקוצר".
^ השיעור השבועי מוצש"ק כי תצא התש"ע
^ ראו מה שכתב כאן בהערה על הסכמת הרב פנחס קורח
^ https://www.maharitz.co.il/?CategoryID=292&ArticleID=9287
^ ראו תגא דאורייתא עמודים 1, 9, 30, 32, 42, 52, תולדות יצחק, מאמרו בכתב עת מוריה מט-נא, קטעים מתוך הספר "פעמון זהב" למהר"י ונה זצ"ל, שם עמ' ג. עמ' טז הע' 2, וכן בקונטרס תגא דאוריתא עמ' 24 "הרה"ג יחיא ן' סלימאן קאפח זצ"ל".
^ כך למשל הרב דוד צדוק, ספר מסכתא דמהרי"ץ, תשע"ד. לדבריו מהרי"ץ חזר בו משיטתו בילדותו, והשאיר את חיבוריו לעיתים ללא תיקון.
^ הרב שלמה קורח, כתב: "מה שכתב מהרי"ץ... דרכו לכתוב על מנהגותינו בלשון ונהגו, או והמנהג, או ומנהגינו, או במדינותינו, כל זמן שהוא מתכוין על מנהגי בתימן" (עריכת השולחן, בני ברק תשס"ג, ח"ג, שבת ח"א, עמ' קכב, הערה יט). עוד כתב הרב קורח שחיבוריו של מהרי"ץ משקפים את הפסיקה והמנהג של כל עדות ישראל, ורק במקומות שמהרי"ץ הביא את מנהג תימן הוא מציין זאת במפורש ("ונהגו", "והמנהג", "ומנהגינו" וכדומה), בניגוד לרב רצאבי שקיבל עליו את כל דברי מהרי"ץ בספריו.
^ רבנים תימנים מורדים במנהיגות הגר"ע יוסף, אתר בחדרי חרדים
^ גילוי הדעת. ראו גם התייחסות הרב רצון ערוסי לפרסום הקונטרס, אתר מורשת
^ ראו גם מאמרו "האותיות המשונות בספרי תורה מתימן" שפורסם בספר מיצירות ספרותיות מתימן (חולון, התשמ"א), עמ' קס-קסו

[1] בקונטרס 'שיר המעלות לשלמה', נדפס בראש הספר מפי חכמים, בני ברק תשמ"ט, עמוד 17, כתב שהוא שמע דרך פסיקה זו מהרב שלמה קרוואני, חברו של אביו: "אמר לי: התשובה פשוטה - המנהגים כהרמב"ם והדינים כהשולחן ערוך. דבריו הקצרים הללו היו לי כקילורין לעיניים ועליהם בניתי שיטתי בהרחבה בקונטרס כללי מהריץ".

[2] "קונטרס כללי מהרי"ץ". דבריו הובאו בפורום אלמדרש. שמובא בסוף חלק ג' בספרו "שולחן ערוך המקוצר".

[3] השיעור השבועי מוצש"ק כי תצא התש"ע

[4] ראו מה שכתב כאן בהערה על הסכמת הרב פנחס קורח

[5] ttps://www.maharitz.co.il/?CategoryID=292&ArticleID=9287

[6] ראו תגא דאורייתא עמודים 1, 9, 30, 32, 42, 52, תולדות יצחק, מאמרו בכתב עת מוריה מט-נא, קטעים מתוך הספר "פעמון זהב" למהר"י ונה זצ"ל, שם עמ' ג. עמ' טז הע' 2, וכן בקונטרס תגא דאוריתא עמ' 24 "הרה"ג יחיא ן' סלימאן קאפח זצ"ל".

[7] כך למשל הרב דוד צדוק, ספר מסכתא דמהרי"ץ, תשע"ד. לדבריו מהרי"ץ חזר בו משיטתו בילדותו, והשאיר את חיבוריו לעיתים ללא תיקון.

[8] הרב שלמה קורח, כתב: "מה שכתב מהרי"ץ... דרכו לכתוב על מנהגותינו בלשון ונהגו, או והמנהג, או ומנהגינו, או במדינותינו, כל זמן שהוא מתכוין על מנהגי בתימן" (עריכת השולחן, בני ברק תשס"ג, ח"ג, שבת ח"א, עמ' קכב, הערה יט). עוד כתב הרב קורח שחיבוריו של מהרי"ץ משקפים את הפסיקה והמנהג של כל עדות ישראל, ורק במקומות שמהרי"ץ הביא את מנהג תימן הוא מציין זאת במפורש ("ונהגו", "והמנהג", "ומנהגינו" וכדומה), בניגוד לרב רצאבי שקיבל עליו את כל דברי מהרי"ץ בספריו.

[9] רבנים תימנים מורדים במנהיגות הגר"ע יוסף, אתר בחדרי חרדים

[10] גילוי הדעת. ראו גם התייחסות הרב רצון ערוסי לפרסום הקונטרס, אתר מורשת

[11] ראו גם מאמרו "האותיות המשונות בספרי תורה מתימן" שפורסם בספר מיצירות ספרותיות מתימן (חולון, התשמ"א), עמ' קס-קסו

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

@@ שורה 35: / שורה 35: @@
 חלק מרבני העדה התימנית אינם מסכימים עמו וסבורים כי נטייתו של המהרי"ץ אחרי הרמב"ם גדולה יותר{{הערה|כך למשל הרב דוד צדוק, ספר מסכתא דמהרי"ץ, תשע"ד. לדבריו מהרי"ץ חזר בו משיטתו בילדותו, והשאיר את חיבוריו לעיתים ללא תיקון.}} מכפי שמציג זאת הרב רצאבי{{הערה|הרב [[שלמה קורח]], כתב: "מה שכתב מהרי"ץ... דרכו לכתוב על מנהגותינו בלשון ונהגו, או והמנהג, או ומנהגינו, או במדינותינו, כל זמן שהוא מתכוין על מנהגי בתימן" (עריכת השולחן, בני ברק תשס"ג, ח"ג, שבת ח"א, עמ' קכב, הערה יט). עוד כתב הרב קורח שחיבוריו של מהרי"ץ משקפים את הפסיקה והמנהג של כל עדות ישראל, ורק במקומות שמהרי"ץ הביא את מנהג תימן הוא מציין זאת במפורש ("ונהגו", "והמנהג", "ומנהגינו" וכדומה), בניגוד לרב רצאבי שקיבל עליו את כל דברי מהרי"ץ בספריו.}}.
-לאחר פסק הרב עובדיה יוסף לגבי הדלקת נר [[יום טוב]] פרסם הרב יצחק רצאבי את החוברת "נר יום טוב", שבה הוא מביע התנגדות חריפה לשיטת הרב [[עובדיה יוסף]] שגם יהודי תימן חייבים לנהוג כשיטתו{{הערה|1=[http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=7030&cat_id=2 רבנים תימנים מורדים במנהיגות הגר"ע יוסף], אתר [[בחדרי חרדים]]}}, לדבריו הצטרפו הרב [[עזריה בסיס]] והרב [[פנחס קורח]]{{מקור|בסוף החוברת}}. מנגד, כחמישה עשר מרבני תימן פרסמו גילוי דעת שבו מחו על נוסח החוברת שלדעתם פגע בכבוד חכמי תימן ובכבוד הרב עובדיה יוסף, חלקם אף העירו על תוכנה והראו שבאופן מקומי היו שנהגו כפסק הרב עובדיה יוסף בפועל{{הערה|1=[http://net-sah.org/files/%20דעת%20רבני%20תימן%20נר%20יום%20טוב%20התשסט.pdf גילוי הדעת]. ראו גם [http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=108977 התייחסות הרב רצון ערוסי לפרסום הקונטרס], אתר מורשת}}.
+כחמישה עשר מרבני תימן פרסמו גילוי דעת שבו מחו על נוסח החוברת "נר יום טוב" העוסקת בין היתר בהתנגדות לשיטת הרב [[עובדיה יוסף]]{{הערה|1=[http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=7030&cat_id=2 רבנים תימנים מורדים במנהיגות הגר"ע יוסף], אתר [[בחדרי חרדים]]}}, שלדעתם פגע בכבוד חכמי תימן ובכבוד הרב עובדיה יוסף, חלקם אף העירו על תוכנה והראו שבאופן מקומי היו שנהגו כפסק הרב עובדיה יוסף בפועל{{הערה|1=[http://net-sah.org/files/%20דעת%20רבני%20תימן%20נר%20יום%20טוב%20התשסט.pdf גילוי הדעת]. ראו גם [http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=108977 התייחסות הרב רצון ערוסי לפרסום הקונטרס], אתר מורשת}}. אף הרבנים [[עזריה בסיס]] ו[[פנחס קורח]] שנתנו הסכמה על תוכנו ההלכתי של החוברת, הסתייגו מסגנונה המזלזל.
 ==ספריו==