מנוח הנדל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Hazan100 (שיחה | תרומות)
←‏קישורים חיצוניים: קישור ספר סרוק
Hazan100 (שיחה | תרומות)
←‏קישורים חיצוניים: קישור חיצוני לספר
שורה 65: שורה 65:
* {{HebrewBooks|משה דוד צ'צ'יק|מהר"ר מנוח הענדל - בעל ה"חכמת מנוח"|46423|'''[[ישורון (מאסף תורני)|ישורון]]''' יז (ניסן תשס"ו), עמ' תרצב-תרצט|עמוד=686}}
* {{HebrewBooks|משה דוד צ'צ'יק|מהר"ר מנוח הענדל - בעל ה"חכמת מנוח"|46423|'''[[ישורון (מאסף תורני)|ישורון]]''' יז (ניסן תשס"ו), עמ' תרצב-תרצט|עמוד=686}}
* {{HebrewBooks||'''מנוח הלבבות'''|19590|על [[חובות הלבבות]], מהדורת זולצבאך תנ"ו}}
* {{HebrewBooks||'''מנוח הלבבות'''|19590|על [[חובות הלבבות]], מהדורת זולצבאך תנ"ו}}
*{{צ-ספר|מחבר=|שם=מנוח הלבבות, לובלין, ה'שנ"ו, מתוך מאגר הספרים הסרוקים הספריה הלאומית – ישראל|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=|קישור=https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002005790/NLI}}
*{{צ-ספר|מחבר=|שם=מנוח הנדל, ספר מנוח הלבבות, לובלין, ה'שנ"ו, מתוך מאגר הספרים הסרוקים הספריה הלאומית – ישראל|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=|קישור=https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002005790/NLI}}
*{{צ-ספר|מחבר=|שם=ספר חכמת מנוח, שנת ה'שע"ב, מתוך מאגר הספרים הסרוקים של הספריה הלאמית – ישראל|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=|קישור=https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001242796/NLI}}
*{{צ-ספר|מחבר=|שם=מנוח הנדל, ספר חכמת מנוח, פראג: דפוס יעקב בר גרשון ב"ק וואל, ה'שע"ב מתוך מאגר הספרים הסרוקים של הספריה הלאמית – ישראל|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=|קישור=https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001242796/NLI}}


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־15:19, 17 בפברואר 2021

רבי מנוח הנדל
לידה האיחוד הפולני-ליטאיהאיחוד הפולני-ליטאי ברסטצ'קה, האיחוד הפולני-ליטאי
פטירה 1611
כ"ב בתמוז שע"א
האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה וינה, ארכידוכסות אוסטריה
מקום קבורה אוסטריהאוסטריה בית הקברות היהודי (אנ'), וינה
מקום פעילות ווהלין, מוראביה, אוסטריה
תקופת הפעילות ?–1611 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות רבני פולין
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה, פילוסופיה, קבלה, רפואה
רבותיו רמ"א, מהרש"ל
חיבוריו הגהות "חכמת מנוח" על הש"ס; "מנוח הלבבות"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי מנוח הֶנדל בן שמריה (בכתיב הרבני השגור: מנוח הענדיל. ?, ברסטצ'קה, ווהלין, פולין-ליטאכ"ב בתמוז שע"א, 1611, וינה) היה רב ופוסק, פרשן התלמוד, מדקדק, מקובל, פילוסוף, איש אשכולות ומחבר פורה ורבגוני.[1] בסוף ימיו כיהן כרבה של וינה.

ביוגרפיה

מנוח הנדל בן שמריה נולד בברסטצ'קה שבווהלין, פולין-ליטא. חסרים פרטים על שנות חייו הראשונות. הוא היה תלמידם של הרמ"א[2] ושל המהרש"ל.[3]

בעשורים האחרונים של המאה ה-16 היה פעיל במסגרת ועד ארבע ארצות, והשתמרו חתימותיו על החלטות שונות שקיבל הוועד. ידועה גם הסכמה שלו משנת 1592 על הספר "תמים יחדיו" העוסק בספר הזוהר.

כרב ופוסק היה רבי מנוח הנדל מעורב בכמה פרשיות ופולמוסים הלכתיים, שבהם חיווה את דעתו ההלכתית. בין היתר עסק בפולמוס בשאלת גט שניתן בידי משומד, ובפרשה שבה נחשף כי אדם ששימש כעד במקרי גירושים רבים, התברר כגזלן, דבר הפוסל אותו לעדות ומטיל צל כבד על כשרות הגירושים. שני הרבנים הנוספים שנשאלו במקביל אליו בפרשה זו היו גדולי אותו דור: רבי מאיר מלובלין, ורבי בנימין אהרן סלניק בעל "משאת בנימין".

כחודש לפני פטירתו נקשר שמו של רבי מנוח הנדל בפרשה שהסעירה מאוחר יותר את העולם היהודי באירופה, וזכתה לכינוי "הגט מווינה". רבי מנוח הנדל וחברו רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) סידרו גט לאשה שבעלה שכב על ערש דווי. לימים, אחרי פטירתו, פרץ פולמוס על כשרותו של הגט, לאחר שהבעל המגרש הִבריא ורצה לבטלו.

רבי מנוח הנדל נפטר בכ"ב בתמוז שע"א, 3 ביולי 1611 ונקבר בבית הקברות היהודי בווינה.[4]

יצירתו

רשימת חיבוריו של רבי מנוח הנדל כוללת עשרות ספרים: חלקם נדפסו, חלקם אבדו וחלקם נותרו בכתב יד.[5] מגוון התחומים בהם עסק כוללים: פרשנות למקרא; פרשנות לפשוטו של מקרא; ולדקדוק המקראי. הלכה ופרשנות ההלכה. דקדוק עברי, פילוסופיה, קבלה, טריגונומטריה ("תשבורת"), אסטרונומיה ורפואה.

חיבורים שאבדו

  • פירוש על הספר הקבלי "פרדס רימונים" של הרמ"ק; קטעים מפירוש זה נשתמרו בביאוריו של רבי יואל סירקיש,[6] שעשה שימוש בפירושו של רבי מנוח הנדל.
  • חיבור על המקרא; מצוטט אצל מחברים בני התקופה, כמו חתנו של הב"ח, רבי דוד הלוי סגל (הט"ז), בספרו "דברי דוד".

חיבורים בכתב יד

לקריאה נוספת

  • יצחק לוין, 'רבי מנוח הענדל בר' שמריה, בעל "מנוח הלבבות"', בתוך: שאול ישראלי, נחום לאם, יצחק רפאל (עורכים), ספר יובל לכבוד מורנו הגאון רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, כרך ב, ירושלים: מוסד הרב קוק; ניו יורק: ישיבה-אוניברסיטה, תשמ"ד, עמ' תתקסא–תתקעה. (נדפס שוב בספרו של לוין דמויות ואירועים היסטוריים, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשמ"ח, עמ' 11–27.)
  • אביגדור ברגר, 'תשובות רבי מנוח הענדל בעל "חכמת מנוח"', בתוך: יוסף בוקסבוים (עורך), ספר הזיכרון לכבודו ולזכרו של... רבי יעקב בצלאל ז'ולטי, ירושלים: מוריה, תשמ"ז, עמ' שלא–שמט.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יעקב אלבוים, פתיחות והסתגרות: היצירה הרוחנית הספרותית בפולין ובארצות אשכנז בשלהי המאה השש-עשרה, מאגנס, 1990, עמ' 76.
  2. ^ יעקב אלבוים, פתיחות והסתגרות: היצירה הרוחנית הספרותית בפולין ובארצות אשכנז בשלהי המאה השש-עשרה, מאגנס, 1990, עמ' 170. ואולם
    שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס

    פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    משה דוד צ'צ'יק, מהר"ר מנוח הענדל - בעל ה"חכמת מנוח", בתוך: ישורון - יז, ניסן תשס"ו, עמ' תרצג כותב שלא מצא לכך סימוכין.
  3. ^ נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים אלופי יעקב, אות ה' פרק עט.
  4. ^ בספר "מצבת קודש" מופיע העתק מצבה שבעיר לבוב, ועליה השם "חנוך הנדל" ותאריך הפטירה א' בתשרי שע"א. יש שסברו שמדטובר במצבתו של רבי מנוח דידן, ולכן טעו בציון תאריך פטירתו. ככל הנראה מדובר במצבה מזויפת או שזהו אדם אחר. על כך ראו: יצחק לוין, דמויות ואירועים היסטוריים, ירושלים תשמ"ח, עמ' 16-17; וכן
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה

    פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    שלמה טל, "בשאלת התאריך של הגט מווינא", סיני עו [ה/ו] (שבט–אדר תשל"ה), עמ' רנג–רנט, באתר אוצר החכמה [=
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה

    פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    פרי חיים, תל אביב תשמ"ג, עמ' 143–152].
  5. ^ כת"י בודליאנה מס. 1332.2, "לוחות קצרים ברורים, יוודעו מתוכם מקומות כל הכוכבים ולקיות המאורות וכל הקורות אותם... ע"פ מאמרי רז"ל בסוד העיבור".
  6. ^ ביאורי הב"ח לספר פרדס רימונים של ר' משה קורדובירו, מכון מנחת ישראל, ירושלים תשנ"ט.