ברוך מאירי – הבדלי גרסאות

ברוך מאירי
	אין תמונה חופשית
לידה	25 בדצמבר 1940 (בן 83); בגדאד, ממלכת עיראק
מדינה	ישראל
מעסיק	מעריב
פרסים והוקרה	אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־10:09, 20 במרץ 2021

ברוך מאירי (נולד ב-25 בדצמבר 1940 בבגדאד שבעיראק) הוא סופר ועיתונאי ישראלי שעבד כארבעים שנים במערכת העיתון "מעריב".

ביוגרפיה

ב-1950 עלה לישראל. הוא החל לעבוד בעיתון "מעריב", וביצע בו שורת תפקידים, החל מכתב לענייני משפט ופלילים, דרך כתב לענייני קליטה ועלייה וכן בריאות ופנים וכלה בניהול סניף ירושלים של העיתון.

בליל יום העצמאות 1990, הוצתה דלת דירתו של מאירי. ארגון הימין הרדיקלי "הסיקריקים" לקח אחריות על המעשה^[1].

עוד ערך מאירי במשך מספר שנים את "נהרדע", ביטאונו של מרכז מורשת יהדות בבל באור יהודה, ובהמשך ערך עיתון אינטרנטי מטעם נ.צ. חינוך לדמוקרטיה וכן את הביטאון "קריה נאמנה", ביטאון ועד עדת הספרדים ועדות המזרח בירושלים.

מאירי כתב מספר ספרים עבור מוסדות ואנשים פרטיים (ביניהם - צבי גבאי). הוא זכה במספר פרסים ובכללם: אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג ז"ל ב-1985, ופרס תנועת אח"י, התנועה לקידום התרבות וההשכלה של עולי עיראק. בוגר קורס מדריכי ספורט, לגיל הזהב, במכון וינגייט.

בשנים 2014-2015 זכה בארבע מדליות באליפות ישראל (מאסטרס) בשחייה: שתי מדליות כסף ושתי מדליות ארד (משחים חזה וגב למרחק של 50 מטרים). באולימפיאדת גיל הזה, השנה (2015) זכה במדליית כסף בסגנון שחייה חופשית למרחק 50 מטרים. באליפות המאסטרס בשחייה הקיץ 2017 זכה במקום הראשון, במשחה 100 גב; במכביה ה-20 הקיץ זכה בשתי מדליות: כסף (100 גב) וארד (50 חזה). השתתף באליפות העולם בשחייה, מאסטראס, שהתקיימה בסוף חודש אוגוסט השנה בהונגריה.

ברוך מאירי נשוי, אב לארבעה ילדים.

מספריו

אילת-שורשים על חוף ים סוף.
חיוך באוהל, על החיים במעברה מנקודת מבטו של ילד; הספר נלמד בחטיבת הביניים.
חלום בין סורגים, על אסירי ציון מאתיופיה.
מנהרות בבל לירושלים, על יוצאי עיראק בעיראק הקודש.
מאספי לצפת, העלייה ממרוקו סביב קורות חייו של אהרן-רפאל נחמיאס, לשעבר סגן יו"ר הכנסת וראש עיריית צפת.
קל לגדל סבא, מחוויותיו של סבא, נכתב יחד עם מוטי רוזנבלום.
גרעיני אבטיח, סיפורים ביוגרפים משמעותיים בחיי ברוך מאירי.
משפחת סיטון, היסטוריה של משפחת סיטון בירושלים.
החיים באוהל, סיפורים אותנטיים מהחיים במעברות בתחילת שנות ה–50, הוצאת אגודת האקדמאים יוצאי עיראק בישראל^[2].

קישורים חיצוניים

הספרים של ברוך מאירי, באתר "סימניה"
אחד על אחד עם ברוך מאירי, באתר "זמן מבשרת" 10 בדצמבר 2010
ברוך מאירי, רשות השידור ומעריב - בין שתי גסיסות, באתר בית העיתונאים, 15 במרץ 2014
אלישיב רייכנר, ‏הצד האחר של המעברה, בעיתון מקור ראשון, 7 ביוני 2018

הערות שוליים

^ המסיתים והמציתים, מעריב, 1 במאי 1990
^ רן שפירא, ספרים החדשים, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2018

[1] המסיתים והמציתים, מעריב, 1 במאי 1990

[2] רן שפירא, ספרים החדשים, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2018

[1]

[2]

@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 מאירי כתב מספר ספרים עבור מוסדות ואנשים פרטיים (ביניהם - [[צבי גבאי]]). הוא זכה במספר פרסים ובכללם: [[אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג ז"ל]] ב-[[1985]], ופרס תנועת אח"י, התנועה לקידום התרבות וההשכלה של עולי עיראק. בוגר קורס מדריכי ספורט, לגיל הזהב, במכון וינגייט.
-בשנים 2014-2015 זכה בארבע מדליות באליפות ישראל (מאסטרס) בשחייה" שתי מדליות כסף ושתי מדליות ארד (משחים חזה וגב למרחק של 50 מטרים). באולימפיאדת גיל הזה, השנה (2015) זכה במדליית כסף בסגנון שחייה חופשית למרחק 50 מטרים.
+בשנים 2014-2015 זכה בארבע מדליות באליפות ישראל (מאסטרס) בשחייה: שתי מדליות כסף ושתי מדליות ארד (משחים חזה וגב למרחק של 50 מטרים). באולימפיאדת גיל הזה, השנה (2015) זכה במדליית כסף בסגנון שחייה חופשית למרחק 50 מטרים.
 באליפות המאסטרס בשחייה הקיץ 2017 זכה במקום הראשון, במשחה 100 גב; במכביה ה-20 הקיץ זכה בשתי מדליות: כסף (100 גב) וארד (50 חזה). השתתף באליפות העולם בשחייה, מאסטראס, שהתקיימה בסוף חודש אוגוסט השנה בהונגריה.