יעקב ויירניק – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{אישיות
[[קובץ:Jankiel Wiernik Underground.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יעקב ויירניק בתקופת שהותו במחתרת]]
|תמונה|[[קובץ:Jankiel Wiernik Underground.jpg|250px]]
|כיתוב=יעקב ויירניק בתקופת שהותו במחתרת
}}
'''יעקב''' ('''יאנקל''') '''ויֶירניק''' (נכתב גם '''וירניק''', '''ורניק'''; ב[[יידיש]]: '''יאנקעל וויערניק'''; ב[[פולנית]]: '''Jankiel Wiernik''';{{כ}} [[1889]], [[ביאלה פודלסקה]], [[פולין הרוסית]] – [[דצמבר]] [[1972]], [[ראשון לציון]]) היה [[יהדות פולין|יהודי פולני]] [[ניצול השואה]] שהיה דמות בעלת השפעה בהתקוממות במחנה ההשמדה [[טרבלינקה]] באוגוסט 1943. בעקבות בריחתו מהמחנה בזמן המרד, הוא פרסם את שעבר עליו בעת שהותו במחנה בחיבור שכותרתו: "שנה בטרבלינקה", על חוויותיו, ועדויות הראייה של מחנה המוות שבו הוא היה עד להירצחם של בין 700,000 ל-1,400,000 חפים מפשע. ויירניק גם העיד במשפטו של [[פישר לודוויג]] בשנת [[1947]], ב[[משפט אייכמן]] בשנת [[1961]] וב[[משפט טרבלינקה]] בשנת [[1964]], והיה נוכח בפתיחה של אתר הזיכרון בטרבלינקה בשנת 1964. לאחר מלחמת העולם השנייה היגר ל[[שוודיה]] ולאחר מכן [[העלייה ההמונית|עלה לישראל]], בה נפטר בשנת 1972 בגיל 83.
'''יעקב''' ('''יאנקל''') '''ויֶירניק''' (נכתב גם '''וירניק''', '''ורניק'''; ב[[יידיש]]: '''יאנקעל וויערניק'''; ב[[פולנית]]: '''Jankiel Wiernik''';{{כ}} [[1889]], [[ביאלה פודלסקה]], [[פולין הרוסית]] – [[דצמבר]] [[1972]], [[ראשון לציון]]) היה [[יהדות פולין|יהודי פולני]] [[ניצול השואה]] שהיה דמות בעלת השפעה בהתקוממות במחנה ההשמדה [[טרבלינקה]] באוגוסט 1943. בעקבות בריחתו מהמחנה בזמן המרד, הוא פרסם את שעבר עליו בעת שהותו במחנה בחיבור שכותרתו: "שנה בטרבלינקה", על חוויותיו, ועדויות הראייה של מחנה המוות שבו הוא היה עד להירצחם של בין 700,000 ל-1,400,000 חפים מפשע. ויירניק גם העיד במשפטו של [[פישר לודוויג]] בשנת [[1947]], ב[[משפט אייכמן]] בשנת [[1961]] וב[[משפט טרבלינקה]] בשנת [[1964]], והיה נוכח בפתיחה של אתר הזיכרון בטרבלינקה בשנת 1964. לאחר מלחמת העולם השנייה היגר ל[[שוודיה]] ולאחר מכן [[העלייה ההמונית|עלה לישראל]], בה נפטר בשנת 1972 בגיל 83.


שורה 8: שורה 11:


===שנה בטרבלינקה===
===שנה בטרבלינקה===
ויירניק פרסם את חיבורו "שנה בטרבלינקה" (בפולנית: ''Rok w Treblince'') ב-1944 כחוברת שהודפסה בחשאי באמצעות מאמצים של [[הוועד היהודי הלאומי]], [[הבונד]], ו"[[ז'גוטה]]" (המועצה הפולנית לעזרת היהודים) באמצעות [[מכונת דפוס]] מחתרתית שאורגנה על ידי [[פרדיננד ארצ'ינסקי]] (Ferdynand Arczyński) והופעלה על ידי אנשי מחתרת פולנים שעבדו בבית הדפוס (הכפוף לגרמנים) של העיתון הפולני "נובי קורייר ורשבסקי" (''Nowy Kurier Warszawski'').{{הערה|שם=לוחמי}} [[ולדיסלב ברטושבסקי]] העריך כי הודפסו כ-2,000 עותקים מן החוברת. ב-[[24 במאי]] [[1944]] נשלחו עותקים דרך ערוצי מחתרת פולניים ל[[לונדון]] ומשם הועברו למקומות נוספים. הם תורגמו ל[[אנגלית]], ל[[עברית]], ל[[יידיש]] ול[[ספרדית]] והודפסו ב[[ארצות הברית]] על ידי נציגות של ברית הפועלים היהודית הכללית של פולין. בארץ ישראל יצאה החוברת לאור על ידי [[ההסתדרות הכללית]] בסדרת "פנקס קטן", בדצמבר 1944 (כסלו [[תש"ה]]) בתרגומו של [[יצחק צוקרמן]].{{הערה|שם=לוחמי}} הספר מתאר את חוויותיו במחנה הריכוז טרבלינקה בין השנים 1942–1943.{{הערה|שם=ולדיסלאב|1=Władysław Bartoszewski Historia Jankiela Wiernika in Ten jest z ojczyzny mojej... p 633-634 [http://wladyslawbartoszewski.blox.pl/2006/10/Historia-Jankiela-Wiernika-I.html זמין ברשת (פולנית)]}}

ויירניק פרסם את חיבורו "שנה בטרבלינקה" (בפולנית: ''Rok w Treblince'') ב-1944 כחוברת שהודפסה בחשאי באמצעות מאמצים של [[הוועד היהודי הלאומי]], [[הבונד]], ו"[[ז'גוטה]]" (המועצה הפולנית לעזרת היהודים) באמצעות [[מכונת דפוס]] מחתרתית שאורגנה על ידי [[פרדיננד ארצ'ינסקי]] (Ferdynand Arczyński) והופעלה על ידי אנשי מחתרת פולנים שעבדו בבית הדפוס (הכפוף לגרמנים) של העיתון הפולני "נובי קורייר ורשבסקי" (''Nowy Kurier Warszawski'').{{הערה|שם=לוחמי}} [[ולדיסלב ברטושבסקי]] העריך כי הודפסו כ-2,000 עותקים מן החוברת. ב-[[24 במאי]] [[1944]] נשלחו עותקים דרך ערוצי מחתרת פולניים ל[[לונדון]] ומשם הועברו למקומות נוספים. הם תורגמו ל[[אנגלית]], ל[[עברית]], ל[[יידיש]] ול[[ספרדית]] והודפסו ב[[ארצות הברית]] על ידי נציגות של ברית הפועלים היהודית הכללית של פולין. בארץ ישראל יצאה החוברת לאור על ידי [[ההסתדרות הכללית]] בסדרת "פנקס קטן", בדצמבר 1944 (כסלו [[תש"ה]]) בתרגומו של [[יצחק צוקרמן]].{{הערה|שם=לוחמי}} הספר מתאר את חוויותיו במחנה הריכוז טרבלינקה בין השנים 1942–1943.{{הערה|שם=ולדיסלאב|1=Władysław Bartoszewski Historia Jankiela Wiernika in Ten jest z ojczyzny mojej... p 633-634 [http://wladyslawbartoszewski.blox.pl/2006/10/Historia-Jankiela-Wiernika-I.html זמין ברשת (פולנית)]}}


ב-23 באוגוסט 1942 הועבר ויירניק מ[[גטו ורשה]] לטרבלינקה.{{הערה|שם=ולדיסלאב}} ביום הגעתו נבחר לעבודה ולא להשמדה מיידית. העבודה הראשונה שלו במחנה הייתה גרירת הגופות מ[[תא גזים|תאי הגזים]] ל[[קבר אחים|קברי אחים]]. ויירניק היה ב[[טראומה נפשית|טראומה]] מהחוויות שלו, כפי שכתב "קרה לעיתים קרובות שיד או רגל נפלה כשקשרנו את הרצועות סביבם כדי לגרור את הגופות משם." עם זאת, הוא התעודד מהגילויים המזדמנים של אומץ לב והתנגדות לשוביו. בפרק 8, הוא מתאר מקרה שראה, בו אישה עירומה הצליחה להימלט מאחיזת השומרים ולטפס מעל [[גדר תיל]] בת 10 מטרים ללא פגע. משנתקלה בשומר [[אוקראינה|אוקראיני]] בצד השני - נאבקה עִמו, חטפה את ה[[מקלע]] שלו וירתה בכמה שומרים לפני שנהרגה.
ב-23 באוגוסט 1942 הועבר ויירניק מ[[גטו ורשה]] לטרבלינקה.{{הערה|שם=ולדיסלאב}} ביום הגעתו נבחר לעבודה ולא להשמדה מיידית. העבודה הראשונה שלו במחנה הייתה גרירת הגופות מ[[תא גזים|תאי הגזים]] ל[[קבר אחים|קברי אחים]]. ויירניק היה ב[[טראומה נפשית|טראומה]] מהחוויות שלו, כפי שכתב "קרה לעיתים קרובות שיד או רגל נפלה כשקשרנו את הרצועות סביבם כדי לגרור את הגופות משם." עם זאת, הוא התעודד מהגילויים המזדמנים של אומץ לב והתנגדות לשוביו. בפרק 8, הוא מתאר מקרה שראה, בו אישה עירומה הצליחה להימלט מאחיזת השומרים ולטפס מעל [[גדר תיל]] בת 10 מטרים ללא פגע. משנתקלה בשומר [[אוקראינה|אוקראיני]] בצד השני - נאבקה עִמו, חטפה את ה[[מקלע]] שלו וירתה בכמה שומרים לפני שנהרגה.
שורה 17: שורה 19:
===לאחר טרבלינקה===
===לאחר טרבלינקה===
[[קובץ:"Aryan" Kennkarte of Jankiel Wiernik.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תעודת זהות מזויפת של יעקוב ויירניק מתקופת הסתתרותו בצד הארי של ורשה לאחר הימלטותו מטרבלינקה]]
[[קובץ:"Aryan" Kennkarte of Jankiel Wiernik.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תעודת זהות מזויפת של יעקוב ויירניק מתקופת הסתתרותו בצד הארי של ורשה לאחר הימלטותו מטרבלינקה]]
ויירניק נמלט מטרבלינקה בתקופת מרד האסירים ב -2 באוגוסט 1943, לאחר שהרג את אחד משומרי המחנה ב[[גרזן]]. הוא הגיע לוורשה מטרבלינקה, כשהוא מסתתר ברכבת משא. הוא הסתתר בוורשה בתחילה אצל משפחת קשיבושבסקי (Krzywoszewski) הפולנית, מעסיקיו לשעבר, שהשיגו עבורו [[תעודת זהות]] מזויפת תחת השם קובאלצ'יק (Kowalczyk), ולאחר מכן הוסתר על ידי אישה בשם בוקובסקה (Bukowska). הוא יצר קשר באמצעות מילת הקוד "עמך"{{הערה|שם=לוחמי}} עם חברי מחתרת יהודים שפעלו בצד "הארי" של ורשה. הוא שימש כקשר של ארגון הגג של המחתרות היהודיות, "ועד התיאום היהודי" (Komisja Koordynacyjna Zydowskich Instytucji Spolecznych).{{הערה|שם=לוחמי}} הוא הוכר על ידי חברי המחתרות כעד ראייה חשוב מהליכי ההשמדה בטרבלינקה. בסוף 1943 הוא השתכנע לכתוב את חיבורו "שנה בטרבלינקה" למרות הרתיעה הראשונית שלו (ויירניק היה בעל השכלה נמוכה ולא היה סופר מיומן). הוא המשיך להתגורר בוורשה (הופעתו ה"ארית" של ויירניק אפשרה לו לנוע בחופשיות יחסית) ולחם שם בשנת 1944 ב[[מרד ורשה|מרד ורשה הפולני]]{{הערה|שם=ולדיסלאב}} במסגרת המחתרת השמאלית "[[ארמייה לודובה]]".{{הערה|שם=לוחמי}}
ויירניק נמלט מטרבלינקה בתקופת מרד האסירים ב -2 באוגוסט 1943, לאחר שהרג את אחד משומרי המחנה ב[[גרזן]]. הוא הגיע לוורשה מטרבלינקה, כשהוא מסתתר ברכבת משא. הוא הסתתר בוורשה בתחילה אצל משפחת קשיבושבסקי (Krzywoszewski) הפולנית, מעסיקיו לשעבר, שהשיגו עבורו [[תעודת זהות]] מזויפת תחת השם קובאלצ'יק (Kowalczyk), ולאחר מכן הוסתר על ידי אישה בשם בוקובסקה (Bukowska). הוא יצר קשר באמצעות מילת הקוד "עמך"{{הערה|שם=לוחמי}} עם חברי מחתרת יהודים שפעלו בצד "הארי" של ורשה. הוא שימש כקשר של ארגון הגג של המחתרות היהודיות, "ועד התיאום היהודי" (Komisja Koordynacyjna Zydowskich Instytucji Spolecznych).{{הערה|שם=לוחמי}} הוא הוכר על ידי חברי המחתרות כעד ראייה חשוב מהליכי ההשמדה בטרבלינקה. בסוף 1943 הוא השתכנע לכתוב את חיבורו "שנה בטרבלינקה" למרות הרתיעה הראשונית שלו (ויירניק היה בעל השכלה נמוכה ולא היה סופר מיומן). הוא המשיך להתגורר בוורשה (הופעתו ה"ארית" של ויירניק אפשרה לו לנוע בחופשיות יחסית) ולחם שם בשנת 1944 ב[[מרד ורשה|מרד ורשה הפולני]]{{הערה|שם=ולדיסלאב}} במסגרת המחתרת השמאלית "[[ארמייה לודובה]]".{{הערה|שם=לוחמי}}


לאחר תום [[מלחמת העולם השנייה]] נשאר ויירניק בתחילה ב[[פולין הקומוניסטית|פולין]] והתגורר ב[[לודז']] ברחוב פרנצ'יסקנסקה 15.
לאחר תום [[מלחמת העולם השנייה]] נשאר ויירניק בתחילה ב[[פולין הקומוניסטית|פולין]] והתגורר ב[[לודז']] ברחוב פרנצ'יסקנסקה 15.
שורה 59: שורה 61:


עדויות ו"שנה בטרבלינקה":
עדויות ו"שנה בטרבלינקה":
* [http://drorlanefesh.org.il/index.php/%D7%A2%D7%9C-%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%91%D7%98%D7%A8%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%94/ על "שנה בטרבלינקה"]{{קישור שבור|date=יולי 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }} באתר הוצאת "דרור לנפש"
* [http://drorlanefesh.org.il/index.php/על-שנה-בטרבלינקה/ על "שנה בטרבלינקה"]{{קישור שבור|date=יולי 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }} באתר הוצאת "דרור לנפש"
* [http://www.yadvashem.org/yv/he/holocaust/about/related/docs/156.pdf מתוך עדותו של יעקב ויירניק על מחנה ההשמדה טרבלינקה] באתר [[יד ושם]]
* [http://www.yadvashem.org/yv/he/holocaust/about/related/docs/156.pdf מתוך עדותו של יעקב ויירניק על מחנה ההשמדה טרבלינקה] באתר [[יד ושם]]
* [http://www.snunit.k12.il/shoa/urnik.html עדות יעקב ורניק במשפט אייכמן] בתוך "אני מאשים – מאגר עדויות ממשפט אייכמן", [[אתר סנונית]]
* [http://www.snunit.k12.il/shoa/urnik.html עדות יעקב ורניק במשפט אייכמן] בתוך "אני מאשים – מאגר עדויות ממשפט אייכמן", [[אתר סנונית]]

גרסה מ־20:31, 26 באפריל 2021


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות

פרמטרים [ 1, 2 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

יעקב ויירניק
לידה 1889
ביאלא פודולסק, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 בדצמבר 1972 (בגיל 83 בערך)
ראשון לציון, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה הבונד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יעקב (יאנקל) ויֶירניק (נכתב גם וירניק, ורניק; ביידיש: יאנקעל וויערניק; בפולנית: Jankiel Wiernik;‏ 1889, ביאלה פודלסקה, פולין הרוסיתדצמבר 1972, ראשון לציון) היה יהודי פולני ניצול השואה שהיה דמות בעלת השפעה בהתקוממות במחנה ההשמדה טרבלינקה באוגוסט 1943. בעקבות בריחתו מהמחנה בזמן המרד, הוא פרסם את שעבר עליו בעת שהותו במחנה בחיבור שכותרתו: "שנה בטרבלינקה", על חוויותיו, ועדויות הראייה של מחנה המוות שבו הוא היה עד להירצחם של בין 700,000 ל-1,400,000 חפים מפשע. ויירניק גם העיד במשפטו של פישר לודוויג בשנת 1947, במשפט אייכמן בשנת 1961 ובמשפט טרבלינקה בשנת 1964, והיה נוכח בפתיחה של אתר הזיכרון בטרבלינקה בשנת 1964. לאחר מלחמת העולם השנייה היגר לשוודיה ולאחר מכן עלה לישראל, בה נפטר בשנת 1972 בגיל 83.

קורות חיים

יאנקל ויירניק נולד ב-1889 בביאלה פודלסקה (Biała Podlaska) שבפולין הרוסית. הוא היה נגר טפסן, וחי בעיר ורשה שבפולין לפני שנשלח לטרבלינקה. החל משנת 1904 היה חבר בארגון ההגנה העצמית של "הבונד".[1] כשהחלה מלחמת העולם השנייה, הוא היה בן 50.

שנה בטרבלינקה

ויירניק פרסם את חיבורו "שנה בטרבלינקה" (בפולנית: Rok w Treblince) ב-1944 כחוברת שהודפסה בחשאי באמצעות מאמצים של הוועד היהודי הלאומי, הבונד, ו"ז'גוטה" (המועצה הפולנית לעזרת היהודים) באמצעות מכונת דפוס מחתרתית שאורגנה על ידי פרדיננד ארצ'ינסקי (Ferdynand Arczyński) והופעלה על ידי אנשי מחתרת פולנים שעבדו בבית הדפוס (הכפוף לגרמנים) של העיתון הפולני "נובי קורייר ורשבסקי" (Nowy Kurier Warszawski).[1] ולדיסלב ברטושבסקי העריך כי הודפסו כ-2,000 עותקים מן החוברת. ב-24 במאי 1944 נשלחו עותקים דרך ערוצי מחתרת פולניים ללונדון ומשם הועברו למקומות נוספים. הם תורגמו לאנגלית, לעברית, ליידיש ולספרדית והודפסו בארצות הברית על ידי נציגות של ברית הפועלים היהודית הכללית של פולין. בארץ ישראל יצאה החוברת לאור על ידי ההסתדרות הכללית בסדרת "פנקס קטן", בדצמבר 1944 (כסלו תש"ה) בתרגומו של יצחק צוקרמן.[1] הספר מתאר את חוויותיו במחנה הריכוז טרבלינקה בין השנים 1942–1943.[2]

ב-23 באוגוסט 1942 הועבר ויירניק מגטו ורשה לטרבלינקה.[2] ביום הגעתו נבחר לעבודה ולא להשמדה מיידית. העבודה הראשונה שלו במחנה הייתה גרירת הגופות מתאי הגזים לקברי אחים. ויירניק היה בטראומה מהחוויות שלו, כפי שכתב "קרה לעיתים קרובות שיד או רגל נפלה כשקשרנו את הרצועות סביבם כדי לגרור את הגופות משם." עם זאת, הוא התעודד מהגילויים המזדמנים של אומץ לב והתנגדות לשוביו. בפרק 8, הוא מתאר מקרה שראה, בו אישה עירומה הצליחה להימלט מאחיזת השומרים ולטפס מעל גדר תיל בת 10 מטרים ללא פגע. משנתקלה בשומר אוקראיני בצד השני - נאבקה עִמו, חטפה את המקלע שלו וירתה בכמה שומרים לפני שנהרגה.

כאשר התגלה המקצוע של ויירניק כנגר, הוא הוצב לעבודה במחנה בבניית מבנים שונים, כולל תאי גזים נוספים. בהתחשב בכישוריו, ויירניק לא היה נתון לאותו יחס והוא כבר לא נאלץ להתמודד עם גופות מתים. ויירניק מייחס את ההישרדות שלו למבני עבודות הבנייה שהיו נחוצים במחנה. בהתחשב במחסור בעובדי הבנייה מיומנים, ויירניק עבר בין שתי החטיבות של המחנה (העליונה והתחתונה) בתדירות גבוהה. כתוצאה מכך, ויירניק הפך דמות חשובה ושימש ככלי לתקשורת בין המחנות בתקופת תכנון המרד.

לאחר טרבלינקה

תעודת זהות מזויפת של יעקוב ויירניק מתקופת הסתתרותו בצד הארי של ורשה לאחר הימלטותו מטרבלינקה

ויירניק נמלט מטרבלינקה בתקופת מרד האסירים ב -2 באוגוסט 1943, לאחר שהרג את אחד משומרי המחנה בגרזן. הוא הגיע לוורשה מטרבלינקה, כשהוא מסתתר ברכבת משא. הוא הסתתר בוורשה בתחילה אצל משפחת קשיבושבסקי (Krzywoszewski) הפולנית, מעסיקיו לשעבר, שהשיגו עבורו תעודת זהות מזויפת תחת השם קובאלצ'יק (Kowalczyk), ולאחר מכן הוסתר על ידי אישה בשם בוקובסקה (Bukowska). הוא יצר קשר באמצעות מילת הקוד "עמך"[1] עם חברי מחתרת יהודים שפעלו בצד "הארי" של ורשה. הוא שימש כקשר של ארגון הגג של המחתרות היהודיות, "ועד התיאום היהודי" (Komisja Koordynacyjna Zydowskich Instytucji Spolecznych).[1] הוא הוכר על ידי חברי המחתרות כעד ראייה חשוב מהליכי ההשמדה בטרבלינקה. בסוף 1943 הוא השתכנע לכתוב את חיבורו "שנה בטרבלינקה" למרות הרתיעה הראשונית שלו (ויירניק היה בעל השכלה נמוכה ולא היה סופר מיומן). הוא המשיך להתגורר בוורשה (הופעתו ה"ארית" של ויירניק אפשרה לו לנוע בחופשיות יחסית) ולחם שם בשנת 1944 במרד ורשה הפולני[2] במסגרת המחתרת השמאלית "ארמייה לודובה".[1]

לאחר תום מלחמת העולם השנייה נשאר ויירניק בתחילה בפולין והתגורר בלודז' ברחוב פרנצ'יסקנסקה 15. ב-9 במאי 1946 הוענקה לו תעודה של לוחם בנאצים מטעם הפיקוד העליון של הצבא הפולני.[3] בשנת 1947 הוא העיד במשפטו של לודוויג פישר).[2] אחר כך היגר לשוודיה, ולאחר מכן עלה לישראל בעלייה ההמונית שעם קום המדינה.

בשנת 1955 נתבקש ויירניק על ידי יצחק צוקרמן וצביה לובטקין, לבנות את דגם מחנה טרבלינקה. הדגם, שנחנך ב-1959,[4] מוצג במוזיאון בית לוחמי הגטאות.[1]

בשנת 1961 העיד ויירניק במשפט אייכמן. בשנת 1964 העיד במשפט טרבלינקה.[5] בשני המשפטים נעזרה התביעה בדגם שיצר.

ויירניק נשא את צלקות החוויה שלו, וסבל ככל הנראה מ"תסמונת הניצול" ומהפרעות דחק פוסט טראומטיות. את תחושת האשמה שמלווה אותו ניתן להכיר בפרק הראשון של "שנה בטרבלינקה". "אני הקרבתי את כל אלה הקרובים ויקרים לי. אני בעצמי לקחתי אותם למקום ההוצאה להורג. בניתי תאי מוות בשבילם." הוא הצהיר כי הוא סובל מסיוטים ומבעיות שינה.

בשנת 2011 הוציאה הוצאת "דרור לנפש" מבית תנועת "דרור ישראל" את ספרו של ויירניק "שנה בטרבלינקה" בהוצאה מחודשת מסדרת "בית-ספר לרוח האדם".

ספרו

  • יאנקעל וויערניק, א יאָר אין טרעבלינקע, ניו יורק: אונזער צייט, 1944. (ביידיש)
  • Rok w Treblince, Warszawa: [Żydowska] Komisja Koordynacyjna, 1944. (בפולנית)
  • A Year in Treblinka: An Inmate Who Escaped Tells the Day-To-Day Facts of One Year of His Torturous Experiences, New York: American Representation of the General Jewish Workers' Union of Poland, 1945.
  • Tremblinka el infierno nazi, México: Asociación Editorial "Pro Cultura", 1945. (בספרדית)

בעברית

  • "שנה בטרבלינקה"; מפי עד ראייה, פרסום מס' 12 בתוך: פנקס קטן, תל אביב: ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל, 1944.
  • יעקב ויירניק, שנה בטרבלינקה: (עדות מפי עד ראייה); עריכה: עידו רותם, תל אביב–יפו: דרור לנפש – תנועת דרור-ישראל, תשע"א 2011.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יעקב ויירניק בוויקישיתוף

עדויות ו"שנה בטרבלינקה":

דגם מחנה טרבלינקה:

הערות שוליים