רחה שטרנבוך

רחה שטרנבוך

אין תמונה חופשית
לידה	13 במאי 1905 ודוביצה, רפובליקת פולין
פטירה	6 בפברואר 1971 (בגיל 65) פריז, צרפת
שם לידה	Recha Rottenberg
מדינה	שווייץ

רחה שטרנבוך (Recha Sternbuch) לבית רוטנברג (1905–1971) הייתה שוויצרית-יהודית שהצילה יהודים בתקופת השואה.

ביוגרפיה

שטרנבוך נולדה בקרקוב, פולין. אביה היה מרקוס רוטנברג, רב ומלומד בולט שבשנת 1912 עבר לאנטוורפן מפולין עם משפחתו, כולל רחה בן השבע, כדי להיות הרב הראשי של הקהילה החרדית בעיר, לבקשת המנהיגים הדתיים של האוכלוסייה היהודית ההולכת וגדלה באנטוורפן.

בקהילה זו לא התאפשר לרחה לקבל חינוך דתי מסורתי ברוח האורתודוכסית, ולכן למדה בבית ספר ציבורי, שם למדה צרפתית. בבית דיברה גרמנית עם משפחתה. ביתה היה מקום מפגש של מלומדי הקהילה והיא המשיכה ללמוד באופן לא רשמי באירועים אלו, בהם היה אביה מלמד יהדות. כנערה השתתפה במספר דיונים.

רחה נישאה ליצחק שטרנבוך, איש עסקים שבמוצאו היה ממונטרה, שוויץ,ועברה עמו לסנט גאלן שבשוויץ בשנת 1928. המעבר לסנט גאלן, עיר הולדתו של בעלה, היה זעזוע תרבותי עבור שטרנבוך, שגדלה בקהילה דתית ולא הייתה מוכנה לקהילה הקטנה והליברלית של יהודי שוויץ. משפחתו של יצחק עברה לארצות הברית לאחר פוגרום קישינב, אך לא התאקלמו ועברו לבאזל, שוויץ, כשיצחק היה בן 10. אביו של יצחק הפך למנהיג קהילה אורתודוכסית, בעיר שרוב יהודיה היו מתבוללים. בהיבט זה, ילדותו של יצחק בשוויץ דמתה לילדותה של רחה בבלגיה, שכן בית אביו הפך לנקודת מפגש של מלומדים דתיים. אברהם יצחק הכהן קוק, ממייסדי הציונות הדתית, שהה בבית שטרנבוך בשנת 1914, כאשר החלה מלחמת העולם הראשונה, חוויה שהשפיעה ככל הנראה על השקפותיה של משפחת שטרנבוך על הציונות. יצחק לא הצליח למצוא שידוך בקהילה השוויצרית-יהודית שרובה היה מתבולל, ופגש את רחה לאחר ששמע שבתו של רב גדול מבקשת להינשא. 

רחה הייתה אשה אורתודוכסית, עם ילדים, בהריון, כאשר בילתה לילות באזור המיוער על ידי הגבול האוסטרי בניסיון להבריח פליטים ולהתחמק משומרי הגבול השוויצרים שקיבלו הוראה להחזיר יהודים מעל גיל שש-עשרה ומתחת שישים. היא עבדה עם קצין משטרה שוויצרי, פאול גרינינגר, שבשנת 1938 עזר לה להבריח למעלה מ-800 פליטים לשוויץ.

רחה שטרנבוך נעצרה ונכלאה, ואיבדה את עוברה. גרינינגר איבד את מקום עבודתו ואת הפנסיה שלו עקב עזרתו ליהודים, ומאוחר יותר נעזר בבני הזוג שטרנבוך.

לאחר שחרורה מהכלא, המשיכה רחה שטרנבוך בפעילותה, בעיקר לבדה, וסידרה חילוץ של למעלה מ-2,000 יהודים. בסיכון הבריחה אשרות שוויצריות מזויפות ליהודים מעבר לגבולות גרמניה הנאצית ואוסטריה. מאוחר יותר קיבלה אשרות כניסה סיניות שאיפשרו לבעליהם לחצות לשווייץ ואיטליה, משם יכלו להיות מוברחים לארץ ישראל.

ביום בר המצווה של בנה הודיעו לה כי יהודים נמצאים בסכנה בצרפת של וישי. במקום ללכת לבית הכנסת לקחה רחה רכבת לצרפת בשבת והצילה את היהודים שהיו בסכנה, על אף האיסור על נסיעות בשבת ביהדות, וזאת מטעמי פיקוח נפש.

הייתה לה גישה לדואר הדיפלומטי הפולני והיא הצליחה לשלוח מכתבים מוצפנים לאנשי הקשר שלה ב"ועד ההצלה בארצות הברית ובטורקיה. בערוץ זה העבירה רחה לסניף ועד הצלה בניו יורק ב-2 בספטמבר 1942 מידע על זוועות השואה, הודעה שחוזקה במברק ריגנר באוגוסט 1942. המידע נשלח כדי להתריע בפני יהדות אמריקה על השואה, והוביל לפגישה של 34 ארגונים יהודיים. הדואר הדיפלומטי הפולני שימש גם להעברת מסרים סודיים, וכסף ליהודים באירופה הכבושה על ידי הנאצים כשוחד להצלה.

רחה שטרנבוך פיתח גם קשרים טובים עם השליח האפיפיורי לשוויץ, מונסיניור פיליפה ברנדיני (Phillippe Bernadini), דיקן הקהילה הדיפלומטית השוויצרית. הוא נתן לה גישה לשליחויות הוותיקן לשם משלוח כסף ומסרים לארגוני יהודים וארגוני התנגדות באירופה הכבושה בידי הנאצים. רחה שטרנבוך היה בין הראשונים שהשיגו תעודות זהות דרום אמריקאיות והפיצו אותם ליהודים שחייהם היו בסכנה על ידי הנאצים.

בספטמבר 1944 יצרה רחה שטרנבוך קשר עם ז'אן מרי מוזי, נשיא שוויץ לשעבר ומכר של הימלר. לבקשתה של שטרנבוך, ניהל מוזי, בעזרת בנו, בנואה מוזי, מו"מ עם הימלר, על שחרור יהודים ממחנות ריכוז תמורת כופר של מיליון דולר. ב-7 בפברואר 1945 הועברו לשוויץ בזכות התיווך 1,210 אסירים מטרזינשטט ושחרורם של אסירים נוספים הובטח במרווחים של שבועיים, אך לא היה שחרור נוסף. 

רחה ויצחק שטרנבוך המשיכו לנהל משא ומתן דרך מוזי עד סוף המלחמה. הושג הסכם למסור ארבעה מחנות ריכוז לידי בעלות הברית בתמורה לערבות ארה"ב לשומרי המחנה שיישפטו במקום להיות מוצאים להורג. כך ניצלו חייהם של אסירים רבים. רחה ויצחק ניהלו משא ומתן לשחרור אלפי נשים ממחנה רוונסברוק ושחרור 15,000 יהודים שהוחזקו באוסטריה.

מקורות

שיחות מוקלטות

• testimony of Prof David Kranzler: Recha Sternbuch - Heroine of Rescue
• testimony of Prof David Kranzler - Four Jewish Rescuers

מקורות נוספים

•  Wallace, Max (2018). In the Name of Humanity. New York: Penguin. ISBN 978-1-5107-3497-5
• Kranzler, David (1991). "Three who tried to stop the Holocaust". Judaica Book News. 18 (1): 14–16, 70–76. On Rabbi Michael-Ber Weissmandl, Recha Sternbuch and George Mantello* Kranzler, David and Friedson, Joseph, Heroine of Rescue: The Incredible Story of Recha Sternbuch Who Saved Thousands from the Holocaust, Artscroll History Series, Mesorah Publications Ltd, ISBN 978-0-89906-460-4
• Moriah Films, Unlikely Heroes, documentary, includes chapter on Recha Sternbuch (USA)
• The remarkable Recha and Yitzchak Sternbuch: they fought from Switzerland to save Jews in World War II (Moriah Films, Unlikely Heroes. Documentary includes chapter on Recha Sternbuch)