עמונית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
|מדינות= [[רבת עמון|עמון]] |
|מדינות= [[רבת עמון|עמון]] |
||
|אזורים= רבת עמון של ימינו |
|אזורים= רבת עמון של ימינו |
||
|דוברים= אין, נכחד בסביבות [[המאה ה-5 לפנה"ס]] |
|||
|דוברים= |
|||
|שפת אם= |
|שפת אם= |
||
|כתב= [[כתב עברי עתיק]] |
|כתב= [[כתב עברי עתיק]] |
||
גרסה מ־11:27, 22 ביוני 2021
| מדינות | עמון |
|---|---|
| אזורים | רבת עמון של ימינו |
| דוברים | אין, נכחד בסביבות המאה ה-5 לפנה"ס |
| כתב | כתב עברי עתיק |
| משפחה | שמית צפון-מערבית |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
השפה העמונית היא שפה שמית מהענף השמי הצפוני-מערבי שהייתה מדוברת בקרב העם העמוני.
האזור בו דיברו את השפה ואשר בו ישבו העמונים הוא אזור רבת עמון (עמאן) של היום, הקרויה על שם העם העמוני. השרידים הארכאולוגיים העיקרים לשפה הם כתובת מצודת רבת עמון מהמאה ה-9 לפנה"ס, בקבוק ארד בתל סיראן מהמאות ה-7 - 6 לפנה"ס וכן כמה כתבי שירה.
אף על פי שקשה להבדיל ולזהות את עיקרי השפה וייחודיה, ידוע לנו כיום שהשפה זהה כמעט לגמרי לשפה העברית המקראית עם השפעה קלה של ארמית. דוגמה להשפעה שכזו היא השימוש בפועל "לעבוד" בהוראתו הארמית במקום הפועל הנפוץ יותר בעברית המקראית "לעשות".
אזכורים בהקשר לעמונים ולשפה העמונית מופיעים אף במקרא, וידוע לנו מספר נחמיה שכחלק מתופעת הנשים הנוכריות בזמן שיבת ציון חלק מעם ישראל דיבר עמונית.
