דואג האדומי – הבדלי גרסאות
←הסיפור התנ"כי: עריכה |
ניסוח מבלבל תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
''' דֹּאֵג הָאֲדֹמִי''' (שמו נכתב גם כ'''דויג''') הוא [[דמות מקראית]]. נודע לשמצה עקב [[הוצאה להורג|הריגת]] [[כהן|כהני]] [[משכן נוב|נוב]] |
''' דֹּאֵג הָאֲדֹמִי''' (שמו נכתב גם כ'''דויג''') הוא [[דמות מקראית]]. נודע לשמצה עקב [[הוצאה להורג|הריגת]] [[כהן|כהני]] [[משכן נוב|נוב]] שהואשמו בסיוע ל[[דוד]] בהמלטותו מפני [[שאול]]. |
||
משמו של דואג ניתן להסיק שמוצאו ככל הנראה מ[[אדום (עם)|אדום]]. [[יוסף בן מתתיהו]] מכנה אותו "דואג הסורי"{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''[[קדמוניות היהודים]]''', ספר ששי, פרק יב, פסקה ד, סעיף 254 (כרך א, עמ' 207).}} וזאת כנראה בעקבות הגרסה "ארמי" תחת "אדמי" המתועדת ב[[תרגום השבעים]]. |
משמו של דואג ניתן להסיק שמוצאו ככל הנראה מ[[אדום (עם)|אדום]]. [[יוסף בן מתתיהו]] מכנה אותו "דואג הסורי"{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''[[קדמוניות היהודים]]''', ספר ששי, פרק יב, פסקה ד, סעיף 254 (כרך א, עמ' 207).}} וזאת כנראה בעקבות הגרסה "ארמי" תחת "אדמי" המתועדת ב[[תרגום השבעים]]. |
||
גרסה מ־18:34, 6 בפברואר 2022
דֹּאֵג הָאֲדֹמִי (שמו נכתב גם כדויג) הוא דמות מקראית. נודע לשמצה עקב הריגת כהני נוב שהואשמו בסיוע לדוד בהמלטותו מפני שאול.
משמו של דואג ניתן להסיק שמוצאו ככל הנראה מאדום. יוסף בן מתתיהו מכנה אותו "דואג הסורי"[1] וזאת כנראה בעקבות הגרסה "ארמי" תחת "אדמי" המתועדת בתרגום השבעים.
הסיפור התנ"כי
על דואג מסופר בספר שמואל א' פרקים כ"א-כ"ב. כמו כן מזמור נ"ב בתהילים נכתב אודותיו.
דואג היה "אַבִּיר הָרֹעִים, אֲשֶׁר לְשָׁאוּל", כלומר השר הממונה על הרועים בממלכתו של שאול. ניתן להבין כי דואג היה איש אדוק - מתואר כ"נֶעְצָר לִפְנֵי ה'" במשכן נוב. בעת שהותו במשכן נוב, היה עד לעזרה שהגיש הכהן הגדול אחימלך בן אחיטוב לדוד בברחו מפני שאול. דואג סיפר על כך לשאול אשר גזר מוות על אחימלך ובית אביו. כאשר סירבו עבדי שאול לבצע את גזר הדין, פנה שאול לדואג והורה לו לפגוע בכוהנים. דואג ביצע את צו המלך באכזריות רבה: הרג שמונים וחמישה כוהנים והכה בעיר נוב "מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה, מֵעוֹלֵל וְעַד יוֹנֵק וְשׁוֹר וַחֲמוֹר וָשֶׂה, לְפִי חָרֶב".[2]
מדרש שמו
לדעת משה גרסיאל קיימת זיקה בין שמו לבין מעשהו. ייתכן כי המחבר המקראי יוצר זיקה בין שמו לדאגתו לאחימלך. חז"ל ייחסו את שמו למעשהו בשונה: "כתיב דואג וכתיב דויג - אמר רבי יוחנן: בתחילה יושב הקב"ה ודואג שמא יצא זה לתרבות רעה" (סנהדרין ק"ו, ע"ב).[3]
בספרות חז"ל
דואג הוא נושאם של מדרשים רבים, אשר רובם ככולם שופטים אותו לחומרה, חלקם שואבים ממזמור נ"ב בתהילים אשר חיבר דוד על דואג.
דואג מתואר כגדול בתורה ("אדומי" - שהיה מאדים פני הכל בהלכה,[4] "אביר הרועים" = אב בית דין[5]), אך גם כאדם אכזר, אשר קינא בדוד, שנא אותו ועשה ככל שניתן להכפיש את שמו.
דואג הוא אחד מבין ארבעה "הדיוטות" אשר אין להן חלק בעולם הבא.[6]
קישורים חיצוניים
- דואג האדומי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- דואג האדומי, באתר מרכז ישיבות בני עקיבא
הערות שוליים
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר ששי, פרק יב, פסקה ד, סעיף 254 (כרך א, עמ' 207).
- ^ ספר שמואל א', פרק כ"ב, פסוק י"ט
- ^ משה גרסיאל, מדרשי שמות במקרא, רמת גן, רביבים, 1987, עמ' 145
- ^ מדרש תהילים פרק נב סימן ד
- ^ רש"י, שמואל א פרק כא פסוק ח
- ^ משנה, מסכת סנהדרין, פרק י', משנה ב'
