מוזיאון הרכב ההיסטורי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקונים קטנים, קטגוריה מבנים לשימור
עריכה, קישור, הסרת תבנית עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{עריכה}}
'''מוזיאון הרכב ההיסטורי''' של חברת [[אגד]] נמצא בחניון [[חולון]] של החברה, ומציג [[אוטובוס|אוטובוסים]] שונים שפעלו על [[כבישי ישראל|כבישי הארץ]]. המוזיאון ידוע גם בשם '''מוזיאון אגד'''.
'''מוזיאון הרכב ההיסטורי''' של חברת [[אגד]] נמצא בחניון [[חולון]] של החברה, ומציג [[אוטובוס|אוטובוסים]] שונים שפעלו על [[כבישי ישראל|כבישי הארץ]]. המוזיאון ידוע גם בשם '''מוזיאון אגד'''.


במוזיאון מוצגים כ-70 אוטובוסים מתקופות שונות ב[[מדינת ישראל]].
במוזיאון מוצגים כ-70 אוטובוסים מתקופות שונות ב[[מדינת ישראל]], מ[[שנות ה-40]] ועד לשנים האחרונות.
החל מאוטובוסים מ[[שנות ה-40]] ועד ל[[אוטובוס]]ים ששירתו בשנים האחרונות.


==המניע לרעיון המוזיאון==
==רעיון המוזיאון==


הרעיון ל[[מוזיאון]] הרכב ההיסטורי הועלה בראשית [[שנות ה-80]], כאשר במזכירות אגודת [[אגד]] התקבלו לא מעט בקשות של מפיקים [[ישראל]]ים לצלם [[סרט קולנוע|סרטים]], ובעת ה[[צילום]] לשלב אוטובוסים ישנים מתקופות שונות כך שיתאימו לשנים ומאורעות שמצולמים בסרט. ראש המזכירות דאז, שלמה לוין, החליט לשתף פעולה עם הבקשות הללו ויזם את הקמת מוזיאון הרכב ההיסטורי ב-[[1982]].
הרעיון ל[[מוזיאון]] הרכב ההיסטורי נולד בראשית [[שנות ה-80]], וחלף לא מעט זמן עד שהונחה אבן הפינה למוזיאון.


==איתור ושיקום אוטובוסים למוזיאון==
הרעיון למוזיאון הועלה כאשר במזכירות אגודת [[אגד]] התקבלו לא מעט בקשות של מפיקים [[ישראל]]ים לצלם סרטים, ובעת ה[[צילום]] לשלב [[אוטובוס]]ים ישנים מתקופות שונות כך שיתיאמו לשנים ומאורעות שמצולמים בסרט. ראש המזכירות אז, שלמה לוין, החליט לשתף פעולה עם הבקשות הללו וייזם את הקמת
מוזיאון הרכב ההיסטורי.


בעקבות הרעיון לפתוח את המוזיאון, היה צורך באיתור אוטובוסים ישנים רבים, שעד אז לא נשמרו לאחר שיצאו מהשירות. איתור האוטובוסים הנטושים בוצע על ידי יוס'קה שמיר, שכיהן אז כמנהל הארכיון ההיסטורי של אגד (השוכן בבית אגד ב[[תל אביב]]), יחדיו עם מוטי שובל מבית אגד ב[[חיפה]]. שמיר ושובל הצליחו לאתר עשרות אוטובוסים במגרשים ובחניוני אגד בכל הארץ. מרבית האוטובוסים שנמצאו נשתמרו במצב נסיעה, בין השאר הודות לכך שחלקם הפכו למחסנים או לאוטובוסי סדנא ושירות.
==יוצאים לדרך - האיתור והשיקום==


האוטובוסים שנאספו הועברו למוסכי אגד המרכזיים בישראל, שם שופצו ונצבעו מחדש, הורכבו בהם החלקים שהוסרו מהם בעבר, הותקנו בהם מחדש הספסלים שנעקרו, ונפתחו החלונות שנאטמו. בתחילה שופצו כ- 8 אוטובוסים, ביניהם גם אוטובוס [[משוריין]] שהורכב על פי אוטובוס מתקופת [[מלחמת הקוממיות]], ובהמשך שוקמו עוד עשרות.
בעקבות הרעיון לפתוח את המוזיאון, היה צורך באיתור אוטובוסים ישנים רבים מכיוון שבאגד לא שמרו על אלו שיצאו משירות.
איתור האוטובוסים הנטושים בוצע על ידי יוס'קה שמיר שכיהן אז כמנהל הארכיון ההיסטורי של אגד
השוכן בבית אגד ב[[תל אביב]], יחדיו עם מוטי שובל מבית אגד ב[[חיפה]].


מפיקי הסרטים אשר ביקשו את האוטובוסים לשם צילומי הסרטים שלהם, החלו להשתמש בשירותי המוזיאון ולשכור אותם לצילומים. חלק מהסרטים בהם נעשה שימוש באוטובוסים ששופצו, הם [[אסקימו לימון]], [[הקיץ של אביה]], [[זעם ותהילה]], וכן בסרטים חדשים יחסית, כמו [[סוף העולם שמאלה]].
שמיר ושובל הצליחו לאתר לא מעט אוטובוסים במגרשים ובחניוני אגד בכל הארץ,
מרבית האוטובוסים שנמצאו נשתמרו במצב נסיעה - בעיקר הודות לכך שהפכו אותם למחסנים או לאוטובוסי סדנא ושירות, ומה שנותר זה להחזיר את הספסלים שנעקרו, ולפתוח את החלונות שנאטמו.


האוטובוסים מובאים גם לתהלוכות, תערוכות ואירועים רבים. בין האירועים הללו ניתן לציין את חגיגות ה-[[1 במאי]], אירועי [[יום העצמאות]] וכדומה.
האוטובוסים שנאספו הועברו למוסכי אגד המרכזיים בישראל, שם שופצו, הורכבו בהם החלקים שהוסרו מהם בעבר, הותקנו כיסאות, חלונות ונצבעו מחדש.

בתחילה שופצו כ- 8 אוטובוסים ומתוכם אף אוטובוס [[משוריין]] שהורכב על פי
אוטובוס מתקופת [[מלחמת הקוממיות]].

מפיקי הסרטים אשר ביקשו את האוטובוסים לשם צילומי הסרטים שלהם, החלו להשתמש בשירותי המוזיאון ולשכור אותם לצילומים.
היום ניתן לראות את האוטובוסים בסרטים כמו [[אסקימו לימון]], [[הקיץ של אביה]], [[זעם ותהילה]],
ואף בסרטים חדשים יחסית כיום, כמו [[סוף העולם שמאלה]].

האוטובוסים מוזמנים גם לתהלוכות רבות, תערוכות ואירועים רבים. בין האירועים הללו ניתן לציין את חגיגות ה-[[1 במאי]], אירועי [[יום העצמאות]] וכדומה.


== פגיעה בשימור ==
== פגיעה בשימור ==


מרבית האוטובוסים וחלקי החילוף שלהם עמדו במוסך אגד ב[[מחסום ארז]], שם בוצע פירוקם של אוטובוסים מושבתים על ידי פועלים שהובאו מ[[רצועת עזה]]. כאשר שהו שם האוטובוסים המיועדים ל[[שימור תרבות|שימור]], ככל הנראה בגלל חוסר מודעות, פורקו אף האוטובוסים שהועברו לשם שימור.
מרבית האוטובוסים וחלקי החילוף שלהם עמדו במוסך אגד ב[[מחסום ארז]], שם בוצע פירוקם של אוטובוסים מושבתים על ידי פועלים שהובאו מ[[רצועת עזה]]. כאשר שהו שם האוטובוסים המיועדים לשימור, פורקו גם האוטובוסים שהועברו לשם שימור, ככל הנראה בשל אי הבנה וחוסר מודעות לשימורם. מאז נכתב על כל אוטובוס המיועד לשימור כי האוטובוס מיועד לארכיון, בשפות [[אנגלית]], [[ערבית]] ו[[עברית]].

בהוראה של מאיר יוסקה נכתב על כל אוטובוס המיועד לשימור כי האוטובוס מיועד לארכיון ב[[אנגלית]] וב[[ערבית]] וב[[עברית]].

אך לא היה די בכך, ומכיוון שהשטח שבו היו מאוכסנים האוטובוסים היה מועד לפיגועי [[טרור]], יוסקה שמיר הורה להעביר את האוטובוסים למוסך צפון של אגד (עיר גנים) ושם אף להקים את המוזיאון המיועד בתחומי התחנה המרכזית הישנה של [[חיפה]] אשר שכנה ב[[שדרות הכרמל]]. מוטי שובל הכין את התוכנית להקמת המוזיאון בשטח התחנה המרכזית הישנה. אך התוכנית לא יצאה לפועל. בעקבות כך ביקש יוס'קה שמיר לעזוב את פרויקט השימור.

== מתחילים שוב מחדש ==

הרעיון להקמת מתחם המוזיאון ירד מהפרק למספר שנים והועלה שוב בשנת [[1988]].
אז הוטלה על נוח סלוצקי, שהיה באותו הזמן מנהל משק דרום, המשימה להקים את מוזיאון
הרכב ההיסטורי. נוח "נדלק" על הרעיון להקמת המוזיאון ונאמר עליו ש-"אלף כבאים לא יוכלו לכבות את האש הבוערת בעצמותיו".


מכיוון שהשטח שבו היו מאוכסנים האוטובוסים במחסום ארז, היה מועד לפיגועי [[טרור]], הורה יוסק'ה שמיר להעביר אותם למוסך צפון של אגד (עיר גנים), ושם להקים את המוזיאון המיועד, בתחומי [[מרכזית בת גלים|התחנה המרכזית הישנה]] של [[חיפה]]. מוטי שובל הכין את התוכנית להקמת המוזיאון בשטח התחנה המרכזית הישנה, אך התוכנית לא יצאה לפועל. בעקבות כך ביקש שמיר לעזוב את פרויקט השימור.
נוח סלוצקי לקח את המושכות לידו והחל במלאכת האיתור והשימור של האוטובוסים הנטושים.
ב[[עיתון|עיתונות]] פורסמו מודעות שקראו לציבור לאתר אוטובוסים נטושים ולהודיע על כך במספר הטלפון שהוצג במודעה. תוך זמן קצר עשרות קריאות מהציבור החלו להגיע לידיו של סלוצקי.
סלוצקי יחד עם יוסי כהן שפיקד על גרירת האוטובוסים, תיעדו כל רגע בחייו של אוטובוס
נטוש שיועד לשימור במצלמות ובכתב. האוטובוסים הנטושים נגררו לחניון אגד במחסום ארז, שם
החל השיפוץ והשיקום. השיפוץ לא היה תמיד קל מכיוון שהאוטובוסים היו לעתים חלודים לגמרי,
מה שהצריך פירוק לגורמים ובנייה ושחזור מדויק, תוך כדי העזרות בתמונות מארכיון אגד, כל זאת
על מנת להבטיח מקוריות לאוטובוסים שישומרו.


== הקמת המוזיאון בחולון ==
== הפתיחה הראשונה ==


הרעיון להקמת מתחם המוזיאון ירד מהפרק למספר שנים והועלה שוב בשנת [[1988]]. נוח סלוצקי, שהיה אז מנהל משק דרום, קיבל לידיו את משימת הקמת המוזיאון. הוא החל במלאכת האיתור והשימור של האוטובוסים הנטושים. ב[[עיתון|עיתונות]] פורסמו מודעות שקראו לציבור לאתר אוטובוסים נטושים ולהודיע על כך, ותוך זמן קצר הגיעו עשרות פניות. סלוצקי, יחד עם יוסי כהן שפיקד על גרירת האוטובוסים, תיעדו בצילום ובכתב את האוטובוסים הנטושים והעברתם לשימור. האוטובוסים נגררו לחניון אגד במחסום ארז, שם שופצו. קשיים שעלו בשיפוץ היו בין השאר חלודה רבה שהעלו האוטובוסים, מה שהצריך פירוק לגורמים ובנייה ושחזור מדויק, תוך היעזרות בתמונות מארכיון אגד, על מנת לשמור על צורתם המקורית.
בבוקר יום העצמאות של שנת [[1991]] נחנך מוזיאון הרכב ההיסטורי
סמוך לחניון אגד [[חולון]].
המוזיאון נחנך תוך כדי ציון 43 שנה למדינת ישראל ו- 40 שנה לאיחוד הקואופרטיבים:
*[[אגד]]
*[[שחר (קואופרטיב)|שחר]]
*[[קואפרטיב דרום יהודה|דרום יהודה]]


בבוקר יום העצמאות של שנת [[1991]], נחנך מוזיאון הרכב ההיסטורי סמוך לחניון אגד בחולון.
גם לאחר הקמת המוזיאון ופתיחתו נמשכים מאמצי איתורם ושיפוצם של אוטובוסים נוספים למען שימור במוזיאון. במוזיאון אף מוצגים מיכלית דלק, רכבים פרטיים ששמשו את האגודה, טנדר, וגרר.
המוזיאון נחנך תוך כדי ציון 43 שנה למדינת ישראל ו- 40 שנה לאיחוד הקואופרטיבים "[[אגד]]", "[[שחר (קואופרטיב)|שחר]]" ו"[[קואפרטיב דרום יהודה|דרום יהודה]]".
בכניסה למוזיאון עומד השלד המפוייח של האוטובוס מפיגוע - [[אוטובוס הדמים]],
שנחטף והותקף לצורך פיגוע מיקוח בתאריך [[11 במרץ]] [[1978]].


==המוזיאון כיום==
==המוזיאון כיום==
המוזיאון פתוח כיום לציבור ללא תשלום. בכניסה למוזיאון ניצב השלד המפוייח של האוטובוס מ[[פיגוע אוטובוס הדמים]], שנחטף והותקף לצורך פיגוע מיקוח ב-[[11 במרץ]] [[1978]]. במוזיאון מוצגים גם מיכלית דלק, רכבים פרטיים ששימשו את האגודה, טנדר ו[[גרר]]. על מרבית כלי הרכב ניתנת לקהל אפשרות לטפס ולשבת בהם.


המוזיאון נחשב אתר שימור של [[המועצה לשימור אתרים]]. גם לאחר הקמתו, נמשכים מאמצי איתורם ושיפוצם של אוטובוסים נוספים לשימור במוזיאון.
המוזיאון פתוח לקהל הרחב בימי שישי בין השעות 8:00 ל-12:00
בשאר ימי השבוע א-ה, המוזיאון פתוח לקבוצות בלבד ובתאום מראש בין השעות 8:00 ל- 13:00.
הכניסה למוזיאון הרכב ההיסטורי נכון להיום הינה חופשית וללא תשלום.


== קישורים ומידע נוסף ==
== קישורים חיצוניים ==


*[http://www.egged.co.il/main.asp?lngCategoryID=2814 אתר מוזיאון הרכב ההיסטורי]
*[http://www.egged.co.il/main.asp?lngCategoryID=2814 אתר מוזיאון הרכב ההיסטורי]
*[http://www.tapuz.co.il/forums/main/forumpage.asp?forum=394 פורום תחבורה ציבורית באתר תפוז]
*[http://www.shimur.org/article.php?id=196 מוזיאון הרכב ההיסטורי] באתר [[המועצה לשימור אתרים]].
*[http://www.tapuz.co.il/Albums/forumGalleries/display/default.asp?g=12750&id=394&dt=0 גלריית המוזיאון בפורום תחבורה ציבורית תפוז]
*[http://www.tapuz.co.il/Albums/forumGalleries/display/default.asp?g=12750&id=394&dt=0 גלריית המוזיאון בפורום תחבורה ציבורית תפוז]



גרסה מ־15:54, 20 באוקטובר 2008

מוזיאון הרכב ההיסטורי של חברת אגד נמצא בחניון חולון של החברה, ומציג אוטובוסים שונים שפעלו על כבישי הארץ. המוזיאון ידוע גם בשם מוזיאון אגד.

במוזיאון מוצגים כ-70 אוטובוסים מתקופות שונות במדינת ישראל, משנות ה-40 ועד לשנים האחרונות.

רעיון המוזיאון

הרעיון למוזיאון הרכב ההיסטורי הועלה בראשית שנות ה-80, כאשר במזכירות אגודת אגד התקבלו לא מעט בקשות של מפיקים ישראלים לצלם סרטים, ובעת הצילום לשלב אוטובוסים ישנים מתקופות שונות כך שיתאימו לשנים ומאורעות שמצולמים בסרט. ראש המזכירות דאז, שלמה לוין, החליט לשתף פעולה עם הבקשות הללו ויזם את הקמת מוזיאון הרכב ההיסטורי ב-1982.

איתור ושיקום אוטובוסים למוזיאון

בעקבות הרעיון לפתוח את המוזיאון, היה צורך באיתור אוטובוסים ישנים רבים, שעד אז לא נשמרו לאחר שיצאו מהשירות. איתור האוטובוסים הנטושים בוצע על ידי יוס'קה שמיר, שכיהן אז כמנהל הארכיון ההיסטורי של אגד (השוכן בבית אגד בתל אביב), יחדיו עם מוטי שובל מבית אגד בחיפה. שמיר ושובל הצליחו לאתר עשרות אוטובוסים במגרשים ובחניוני אגד בכל הארץ. מרבית האוטובוסים שנמצאו נשתמרו במצב נסיעה, בין השאר הודות לכך שחלקם הפכו למחסנים או לאוטובוסי סדנא ושירות.

האוטובוסים שנאספו הועברו למוסכי אגד המרכזיים בישראל, שם שופצו ונצבעו מחדש, הורכבו בהם החלקים שהוסרו מהם בעבר, הותקנו בהם מחדש הספסלים שנעקרו, ונפתחו החלונות שנאטמו. בתחילה שופצו כ- 8 אוטובוסים, ביניהם גם אוטובוס משוריין שהורכב על פי אוטובוס מתקופת מלחמת הקוממיות, ובהמשך שוקמו עוד עשרות.

מפיקי הסרטים אשר ביקשו את האוטובוסים לשם צילומי הסרטים שלהם, החלו להשתמש בשירותי המוזיאון ולשכור אותם לצילומים. חלק מהסרטים בהם נעשה שימוש באוטובוסים ששופצו, הם אסקימו לימון, הקיץ של אביה, זעם ותהילה, וכן בסרטים חדשים יחסית, כמו סוף העולם שמאלה.

האוטובוסים מובאים גם לתהלוכות, תערוכות ואירועים רבים. בין האירועים הללו ניתן לציין את חגיגות ה-1 במאי, אירועי יום העצמאות וכדומה.

פגיעה בשימור

מרבית האוטובוסים וחלקי החילוף שלהם עמדו במוסך אגד במחסום ארז, שם בוצע פירוקם של אוטובוסים מושבתים על ידי פועלים שהובאו מרצועת עזה. כאשר שהו שם האוטובוסים המיועדים לשימור, פורקו גם האוטובוסים שהועברו לשם שימור, ככל הנראה בשל אי הבנה וחוסר מודעות לשימורם. מאז נכתב על כל אוטובוס המיועד לשימור כי האוטובוס מיועד לארכיון, בשפות אנגלית, ערבית ועברית.

מכיוון שהשטח שבו היו מאוכסנים האוטובוסים במחסום ארז, היה מועד לפיגועי טרור, הורה יוסק'ה שמיר להעביר אותם למוסך צפון של אגד (עיר גנים), ושם להקים את המוזיאון המיועד, בתחומי התחנה המרכזית הישנה של חיפה. מוטי שובל הכין את התוכנית להקמת המוזיאון בשטח התחנה המרכזית הישנה, אך התוכנית לא יצאה לפועל. בעקבות כך ביקש שמיר לעזוב את פרויקט השימור.

הקמת המוזיאון בחולון

הרעיון להקמת מתחם המוזיאון ירד מהפרק למספר שנים והועלה שוב בשנת 1988. נוח סלוצקי, שהיה אז מנהל משק דרום, קיבל לידיו את משימת הקמת המוזיאון. הוא החל במלאכת האיתור והשימור של האוטובוסים הנטושים. בעיתונות פורסמו מודעות שקראו לציבור לאתר אוטובוסים נטושים ולהודיע על כך, ותוך זמן קצר הגיעו עשרות פניות. סלוצקי, יחד עם יוסי כהן שפיקד על גרירת האוטובוסים, תיעדו בצילום ובכתב את האוטובוסים הנטושים והעברתם לשימור. האוטובוסים נגררו לחניון אגד במחסום ארז, שם שופצו. קשיים שעלו בשיפוץ היו בין השאר חלודה רבה שהעלו האוטובוסים, מה שהצריך פירוק לגורמים ובנייה ושחזור מדויק, תוך היעזרות בתמונות מארכיון אגד, על מנת לשמור על צורתם המקורית.

בבוקר יום העצמאות של שנת 1991, נחנך מוזיאון הרכב ההיסטורי סמוך לחניון אגד בחולון. המוזיאון נחנך תוך כדי ציון 43 שנה למדינת ישראל ו- 40 שנה לאיחוד הקואופרטיבים "אגד", "שחר" ו"דרום יהודה".

המוזיאון כיום

המוזיאון פתוח כיום לציבור ללא תשלום. בכניסה למוזיאון ניצב השלד המפוייח של האוטובוס מפיגוע אוטובוס הדמים, שנחטף והותקף לצורך פיגוע מיקוח ב-11 במרץ 1978. במוזיאון מוצגים גם מיכלית דלק, רכבים פרטיים ששימשו את האגודה, טנדר וגרר. על מרבית כלי הרכב ניתנת לקהל אפשרות לטפס ולשבת בהם.

המוזיאון נחשב אתר שימור של המועצה לשימור אתרים. גם לאחר הקמתו, נמשכים מאמצי איתורם ושיפוצם של אוטובוסים נוספים לשימור במוזיאון.

קישורים חיצוניים