שחר (קואופרטיב)
קואופרטיב שחר ("שירותי חיפה רבתי") הוא קואופרטיב שסיפק שירותי תחבורה ציבורית באזור חיפה בין הקמתו בדצמבר 1947 ונובמבר 1951, עת התאחד עם הקואופרטיב אגד. הקואופרטיב נוסד על ידי איחוד הקואופרטיבים "חבר" ו"משמר המפרץ". בשעת האיחוד מנה הקואופרטיב 287 נהגים ו-131 אוטובוסים, 164 נהגים ו-88 אוטובוסים של "חבר" והשאר ממשמר המפרץ.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
שירות נסיעות ציבורי בין הדר הכרמל והעיר החל בשנת 1925[1]. באוגוסט 1931 התארגנו נהגי האוטובוסים ששירתו את שכונת הדר הכרמל בקואופרטיב שנקרא "שירות הדר הכרמל"[2][3]. הקואופרטיב התפורר במהרה[4], אך הוקם שוב. בתחילת 1933 נעשה ניסיון לאחד בקואופרטיב את כל נהגי חיפה[5], אך הניסיון לא צלח, ובחיפה פעלו שירות הר הכרמל ושירות בת גלים שהפעילה את קו 7 במקביל לשירות הדר הכרמל[6][7]. בשנת 1934 שונה שם הקואופרטיב ל"חבר"[8][9][10]. היא הפעילה קו שחיבר את השכונה עם תחנת הרכבת[11] וביולי 1935 הונהג קו 54 שחיבר את שכונת הדר הכרמל לתחנת הרכבת דרך תל עמל[12] ואת קו 6 בתוך השכונה[13]. בשנת 1939 הוכנסו לשימוש אוטובוסים חדישים עם מקומות עמידה[14]. באותה שנה הסיע "חבר" כ-6.84 מיליון נוסעים[15]. בשנת 1940 הסיעו 39 הרכבים של חבר כ-6 מיליון נוסעים[16].
הקשר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1930 הופעל הקו לנשר על ידי התאחדות הנהגים נשר יגור[17]. עד שנת 1933 התאחדה התאחדות זאת עם נהגי כפר חסידים ועל כן נקראה התאחדות הנהגים נשר יגור כפר חסידים[18]. הם הפעילו את קו 8 מכפר חסידים, דרך יגור, יאג'ור, נשר, בלד א-שייח' לחיפה. במשך הזמן התרחב הקו והגיע עד קריית עמל. בשנת 1934, עת היו בה 8 חברים, שונה שם החברה ל"הקשר". בשנת 1937 כלל שירות "הקשר" גם נסיעות לשער העמקים, יקנעם, משמר העמק וקרית חרושת[19]. בשנת 1939 הסיע "הקשר" כ-700,000 נוסעים[15]. בשנת 1940 הפעילה החברה שלושה קווים: לנשר, למשמר העמק ולאלונים[20]. באותה שנה נחתם הסכם איחוד של קואופרטיב הקשר, בה היו 15 חברים, עם קואופרטיב "משמר המפרץ" והיו בה 49 חברים[21]. אולם האיחוד לא התבצע[1] ובתחילת 1941 אוחד קואופרטיב הקשר עם קואופרטיב חבר[22][23][24].
משמר המפרץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
קואופרטיב "משמר המפרץ" הפעילה את קו 14 לאזור הקריות[25]. בשנת 1939 הסיעה החברה כ-2,167,000 נוסעים[15] והיו בה 49 חברים. באותה שנה נחתם הסכם איחוד של משמר המפרץ עם קואופרטיב הקשר, בה היו 15 חברים, אך האיחוד לא יצא אל הפועל[21].
שנות ה-40[עריכת קוד מקור | עריכה]
חבר עמדה בתחרות עם חברות אחרות שפעלו במרחב חיפה ואספו נוסעים בין העיר להדר הכרמל בקווים שלהם. חבר ניהלה שיחות עם החברות האחרות כדי למנוע את התחרות[26].
מאמצים רבים הושקעו בניסיון לאחד את כל הקואופרטיבים באזור חיפה[27]. בנובמבר 1945 התאחד קואופרטיב חבר, שמנה אז 104 חברים ו-60 כלי רכב, והפעילה שלושה קוים: 6, 8 ו-20 עם קואופרטיב בת גלים, בה היו 28 רכבים ו-18 כלי רכב שהפעילו את קו 7[28][29]. בשנת 1946 הסיעו 90 רכבי קואופרטיב חבר 23 מיליון נוסעים[16]. בנובמבר 1946 צורף הקו לנווה שאנן לחבר. בדצמבר 1947 הצטרף גם "משמר המפרץ" לחבר, ששמה שונה לשח"ר[30]. ב-14 במאי 1948, עם הקמת המדינה, נחתם הסכם לאיחוד של קואופרטיב "שירות הר הכרמל" שמנה 77 נהגים עם קואופרטיב שחר, בפועל בוצע האיחוד ב-13 ביולי 1948 לאחר אישורו במועצת "שחר". ב-16 בספטמבר 1949 מוזגה עם שחר החברה השיתופית "שירות שפרעם קו מספר 11" שהפעילה קו תחבורה משפרעם להדר הכרמל שבחיפה, רמת יוחנן וח'ירבת הושה (כפר ערבי שננטש ב-1948).
בסוף שנת 1947, בעקבות האירועים שקדמו למלחמת העצמאות, שונה המסלול של קו 8, כשהוא מפסיק לעבור ביאג'ור ובלד א-שייח' הערביים, ותחתם יצא מנשר ליגור, כפר חסידים, כפר אתא ומשם לצומת הצ'ק פוסט. בצומת נעשה חיפוש נשק על ידי חיילים בריטים. האוטובוס דופן בלוחות ברזל עבים מכל צדדיו. גם חזית האוטובוס דופנה תוך השארת אשנב ראייה לנהג[31][32].
נהגי הקואופרטיב בנו שיכון ("נאות שחר") על יד מרכז זיו בחיפה, המכונה כיום "שיכון שחר". במרכז השכונה גן ציבורי הקרוי רחבת בן ארצי - על שמו של אברהם בן ארצי (אביו של יוסי בן-ארצי) מבוני השכונה.
מיד לאחר קום המדינה הציע שר התחבורה הראשון דוד רמז לאחד את כל מפעילי התחבורה הציבורית בארץ לקואופרטיב אחד. לאחר דיונים רבים וישיבות סוערות של הממשלה הוחלט ב-1 בנובמבר 1951 לאחד את הקואופרטיבים לתחבורה "שחר" (צפון הארץ), "אגד" (מרכז הארץ) ו-"דרום יהודה" (דרום הארץ) לקואופרטיב בשם "א.ש.ד." ("א"- אגד, "ש"- שחר "ד"- דרום יהודה). מספר חודשים לאחר האיחוד החליטה ההנהלה של אש"ד לשנות את השם ל"אגד".
נסיעה בשבת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות ה-30 נעצרה תנועת האוטבוסים של חבר בסביבות זמן כניסת השבת וחודשה בסביבות צאת השבת[33]. במרץ 1941 נקבע שאוטובוסים המגיעים לשכונת הדר הכרמל בשבת יחנו מחוץ לשכונה ולא ייכנסו אליה[34]. בפברואר 1943 החלו האוטובוסים של חבר לנסוע בשבת[35], בנימוק שהדבר נדרש כדי להסיע פועלים לעבודה במאמץ המלחמתי[36].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 להתמזגות שרותי התחבורה בחיפה, הארץ, 19 בינואר 1941
- ^ נהגי הדר הכרמל לקואופרטיב, דבר, 4 באוגוסט 1931
- ^ ש. זעירא, ברבריות משקית, דבר, 28 בדצמבר 1932
- ^ אחד הנהגים, שאלת הנהגים בחיפה, דבר, 29 בנובמבר 1932
- ^ ארגון נהגי השירות הציבורי, דבר, 6 בפברואר 1933
- ^ בתנועת המכוניות, דואר היום, 28 בדצמבר 1933
- ^ סדר חדש לאבטובוסים, הארץ, 19 במרץ 1934
- ^ הנהלת חבר, מי אשם בצפיפות בתחנת האבטובוסים בחיפה, דבר, 14 באוגוסט 1934
- ^ הצלחת ריאו היא הצלחתה של ארץ ישראל, דואר היום, 12 בדצמבר 1934
- ^ לשרות האוטובוסים חבר לתשומת לב, דבר, 11 ביוני 1935
- ^ שרות קבוע, דבר, 18 במרץ 1935
- ^ הנהלת חבר חיפה, 54, דואר היום, 8 ביולי 1935
- ^ על השנויים והשיפורים שהכנסנו, הירדן, 29 באוקטובר 1935
- ^ חיפה, מכונית חדישה, דבר, 11 ביוני 1939
- ^ 1 2 3 בעיות התחבורה העברית, דבר, 14 במאי 1940
- ^ 1 2 לשיפור התחבורה בחיפה ובסביבותיה, דבר, 6 בפברואר 1947
- ^ התאחדות הנהגים נשר יגור, שלמה גלובמן, דבר, 3 בדצמבר 1931
- ^ חיים אורלוזורוב, דבר, 26 ביוני 1933
- ^ קואופרטיב "הקשר" בע"מ, דבר, 9 ביוני 1937
- ^ התחבורה הבינעירונית לנוסעים, דבר, 14 במאי 1940
- ^ 1 2 לקראת איחוד שירותי התחבורה, דבר, 12 במאי 1940
- ^ בקואופרטיב "חבר" המאוחד, הצופה, 13 בינואר 1941
- ^ איחוד "חבר" ו"הקשר", דבר, 23 בינואר 1941
- ^ הקשר עם משמר העמק, דבר, 27 במאי 1941
- ^ חברת משמר המפרץ בע"מ, דבר, 9 ביוני 1937
- ^ סידור להקלת התנועה בין הדר הכרמל להר, הארץ, 27 באפריל 1945
- ^ לשפור התחבורה בהדר הכרמל, דבר, 5 ביוני 1945
- ^ שירותי תחבורה בחיפה מתאחדים, משמר, 17 באוקטובר 1945
- ^ 2 קואופרטיבי תחבורה התנזגו בחיפה, המשקיף, 23 באוקטובר 1945
- ^ איחוד תחבורה בחיפה, הארץ, 24 באוגוסט 1948
- ^ משה ברזילי, זכרונותיו של משה ברזילי, הוצאה עצמית, 2004, עמ' 53.
- ^ על פי שיחה עם מוטי סלומון, מוותיקי נשר, ביום 5 במאי 2010
- ^ הודעות שרות הדר הכרמל בערב שבת ובמוצ"ש, דבר, 24 ביוני 1938
- ^ אין נסיעות בשבתות, הַבֹּקֶר, 16 במרץ 1941
- ^ השבת המחוללת זועקת מחיפה, הצופה, 10 בפברואר 1943
- ^ רשימות מחיפה, הארץ, 14 ביוני 1943