המשולש (ירושלים) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ברוקולי (שיחה | תרומות)
מ שוחזר מעריכה של 132.66.97.29 לעריכה האחרונה של ברוקולי (בורינג)
שורה 18: שורה 18:
* רחוב לונץ
* רחוב לונץ
* רחוב ההסתדרות - שהפך למדרחוב בעבודות שעשתה העירייה בראשית [[העשור הראשון של המאה ה-21]]
* רחוב ההסתדרות - שהפך למדרחוב בעבודות שעשתה העירייה בראשית [[העשור הראשון של המאה ה-21]]
* רחוב בן הלל
* [[רחוב בן הלל]]
* רחוב יעבץ
* רחוב יעבץ
* רחוב דורות ראשונים.
* רחוב דורות ראשונים.

גרסה מ־12:38, 13 באוגוסט 2010

"המשולש" בתקופת המנדט 1938
תרשים המשולש וסביבתו

בירושלים, המשולש הוא כינויו של האזור שאותו תוחמים הרחובות יפו, המלך ג'ורג' ובן יהודה, היוצרים צורת משולש.

מאפיינים אורבניים

המשולש הוא אזור מסחרי במהותו, שתכונתו הבולטת מבחינה תכנונית היא שבמהלך השנים מרבית הרחובות שבצלעותיו ובין צלעותיו הפכו למדרחובות. אזור המשולש מפגיש מבחינה אורבנית את מרבית אוכלוסיות העיר משלושה כיוונים. חשיבותו היא בהיבטיו ההיסטוריים, המסחריים והתיירותיים - בין גבולותיו של המשולש ובסביבתו הסמוכה מרוכז החלק הגדול ביותר של הפעילות הקמעונאית בבירה שאינה מאורגנת במרכזי קניות; מרבית תחומי העיסוק נמצאים בו ובדגש על אלו שפונים לתיירים, והוא הומה-אדם ברוב שעות היום, מהם צליינים מחפשי-מזכרות, נגני רחוב וסוחרים, יוממים וסועדים במסעדות ובתי הקפה. בשבתות וחגים סוגרים רוב בעלי העסקים את עסקיהם והאזור שבין גבולות המשולש מתרוקן כמעט לחלוטין מפעילות, שמתחדשת עם צאת השבת כשחבורות של צעירים נפגשות במדרחוב.

במהלך מרבית המאה העשרים, מרבית בתי הקולנוע של ירושלים היו במשולש או בסמיכות לו. במשולש היו קולנוע ציון וקולנוע הבירה/קולנוע אימפריה. במרחק רחוב אחד ממנו היו קולנוע אוריון קולנוע עדן. במרחק שני רחובות ממנו, ברחוב הלל, היו הקולנועים אורנע ואורגיל ורון. קולנועים אחרים היו במרחק פחות מעשר דקות הליכה ממנו - קולנוע אדיסון, בית אגרון, קולנוע כפיר, קולנוע תל-אור, קולנוע רקס וקולנוע מיטשל.

כמו מרכזה העירוני הראשי השני של ירושלים, אזור התחנה המרכזית, גם המשולש גובל ברחוב יפו - רחובה הראשי של ירושלים המקשר בין שער יפו לכביש תל אביב ירושלים. בעת שהפך אזור המשולש למרכז עירוני ראשי, לא היה בו עדין אף מדרחוב והתחנה המרכזית הייתה בו - ב"בניין העמודים" שברחוב יפו. בתקופה זו בניין הכנסת הישן שבסמוך לאחד מקודקודיו (רחוב המלך ג'ורג', פינת בן יהודה) שימש עדיין את הכנסת.

מאפיינים פיזיים

שטחו של המשולש אינו עולה על 28,900 מ"ר, והוא משולש ישר זווית ששני ניצביו הם רחוב יפו בצפון ורחוב המלך ג'ורג' במערב, כשמדרחוב בן-יהודה נמתח וסוגר מדרום. שלושת הקודקודים הם:

הרחובות והסמטאות בתחומי המשולש הם:

רחובות אלו גדושים במבני אבן שחלקם מרשימים.

את אזור המשולש משרתים קווי אוטובוס שנוסעים לאורך הצירים יפו והמלך ג'ורג'. הרכבת הקלה של ירושלים צפויה לנוע על המסילה שהונחה לאורך רחוב יפו ולהגביר את תנועת היוממות במרכז הוותיק של העיר

היסטוריה של המשולש

סלילת בן יהודה והמלך ג'ורג'

לאחר כיבוש ירושלים בידי הבריטים בדצמבר 1917, החל השלטון החדש לתכנן את חזותה של ירושלים ואת מערכה העירוני. בימי השלטון העות'מאני שקדם לבריטים לא זכתה ירושלים לתוכנית אב, וכל המבנים והשכונות שמחוץ לחומות נבנו באופן ספורדי, בהתאם לשיקוליהם ולתקציבם של הבונים.

הבריטים החליטו להעתיק את מרכז העסקים הראשי של ירושלים מהעיר העתיקה מערבה. לצורך כך השמישו הבריטים כמה עשרות דונמים של שדות וכרמים, בין שכונת נחלת שבעה ובית היתומות 'טליתא קומי', שנקנו מהיוונים-האורתודוקסים. מומחים בריטיים עמלו על תכנונו של "משולש" רחובות גדול, שיהווה מוקד משיכה לבעלי עסקים ולקונים.

ב-1922 נסלל הכביש הראשון ב"משולש" באלכסון מרחוב יפו ליד נחלת שבעה, דרום-מערבה, עד סמוך ל'טליתא קומי'. שנתיים לאחר מכן, ב-1924, סללו הבריטים כביש נוסף מרחוב יפו, סמוך לבית החולים ביקור חולים, בכיוון צפון-דרום, עד למבנה טרה סנטה. רחוב זה, שנקרא על שם המלך ג'ורג' החמישי, התחבר לרחוב יפו ולרחוב האלכסוני, וכך הושלם "המשולש".

הרחוב האלכסוני, הראשון שנסלל במסגרת תוכנית המע"ר החדשה, תוכנן להיקרא על שם דמות מן התרבות הבריטית, אולם עם סיום סלילתו נפטר אליעזר בן יהודה, מחייה שפה העברית, והבריטים החליטו להנציח את שמו ברחוב החדש. רחוב בן יהודה התפתח והפך לאחד הצירים החשובים ביותר במרכז ירושלים. סביבותיו התמלאו בחנויות, משרדים וקומות מגורים.

הקמת המדרחוב

רחוב בן יהודה הפך למדרחוב בשנת 1983, לאחר מספר רב של דיונים בשאלת יישום הקמתו. לאורך הרחוב שהיה אחד מציריה התחבורתיים העיקריים של העיר, פעלו תחנות מוניות אחדות כולל תחנת מוניות בין-עירונית. סוחרים בעלי עסקים ברחוב לא העריכו כי בניית מדרחוב תביא תועלת לעסקיהם.

אחרי מספר גרסאות תכנון והכנות של למעלה מ-10 שנים, בהם גם של העתקת תחנות המוניות, הוקם המדרחוב. במהלך השנים שחלפו, הפך המדרחוב לרחוב המסחר המצליח בירושלים ולאבן שואבת לתושבים ותיירים רבים.

בסוף שנות התשעים עבר המדרחוב שיפוץ, כולל החלפת הריצוף כחלק משדרוג מרכז העיר.

פעולות טרור במשולש