Tommy

*Tommy*
	אלבום אולפן מאת המי
יצא לאור	23 במאי 1969
הוקלט	19 בספטמבר 1968 - 7 במרץ 1969 באולפני IBC, לונדון
סוגה	רוק
שפה	אנגלית
אורך	74:00
חברת תקליטים	דקא
הפקה	קיט למברט

ערך זה עוסק באופרת הרוק Tommy. אם התכוונתם לסרט משנת 1975, ראו טומי (סרט).

Tommy ("טומי") היא אחת משלוש אופרות-הרוק המלאות של להקת The Who, והיצירה הראשונה אשר מתוארת כ"אופרת רוק". בכמה תיעודים מוקדמים היא נקראת "טומי (1914–1984)". האופרה נכתבה על ידי גיטריסט הלהקה פיט טאונסנד, ובנוסף ישנם שני קטעים שהוספו ליצירה אשר נכתבו על ידי בסיסט הלהקה ג'ון אנטוויסל. קטע אחד, שנכתב על ידי פיט טאונסנד, מיוחס בטעות למתופף הלהקה קית' מון. שיר מוקדם יותר של אמן הבלוז סוני בוי ויליאמסון הוכנס אל תוך האופרה. היא יצאה לאור ב-1969 וזמן ההרצה שלה הוא 74 דקות.

בשנת 1975 יצא לאקרנים הסרט "טומי", בבימויו של קן ראסל, אשר התבסס על האלבום. בסרט השתתפו חברי להקת The Who, ובנוסף הופיעו כוכבים כגון: אריק קלפטון, ג'ק ניקולסון, טינה טרנר, אוליבר ריד, אן-מרגרט ואלטון ג'ון.

בשנת 2003 העניק ערוץ הטלוויזיה VH1 לטומי את המקום ה-90 במצעד האלבומים הטובים ביותר.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קפטן ווקר, חייל בריטי במלחמת העולם הראשונה, מוכרז כנעדר ומאמינים כי נהרג במלחמה. אלמנתו, גברת ווקר, יולדת את בנם, טומי. שנים לאחר מכן, קפטן ווקר חוזר במפתיע הביתה ומגלה שאשתו מצאה מאהב חדש ושניהם חוגגים את ערב השנה החדשה של שנת 1921. האב, בהתקף זעם, רוצח את המאהב מול עיניו הנחרדות של טומי. כדי להסתיר את שהתרחש, אמו ואביו של טומי כופים עליו להאמין שהוא "לא ראה דבר, לא שמע דבר ולא יאמר דבר על מה שקרה לאף אחד". בעקבות הטראומה שחווה, הופך טומי להיות עיוור, חירש ואילם, באופן פסיכוסומטי. שנות ילדותו והתבגרותו של טומי חולפות, כשהוא בקושי זז ולא מגיב לסביבתו. טומי נתון להתעללויות מצד קרובי משפחה שונים, ללא יכולת לעצור בעדם או להגיב. בשלב מסוים מסתבר שיש לו כישרון למשחק הפינבול, ובמהרה הוא נהיה אשף במשחק. בעקבות זאת הוא מתחיל לצבור עדת מעריצים פנאטיים, בדיוק כמו כוכב רוק (מה שמצביע שהסיפור הוא סאטירה על הקריירה של האמן עצמו).

הוא נרפא בסופו של דבר על ידי כך שרופא מציב אותו מול ראי, ואמו, אשר שמה לב כי הוא מסוגל לראות את בבואתו במראה, מנפצת את המראה מתוך תסכול על שטומי אינו מגיב לקריאותיה. כל מגבלותיו של טומי נעלמות כלא היו, והוא חוזר לתפקוד נורמלי. הבראתו של טומי והפיכתו לאלוף פינבול, גורמות לו להרגיש תחושות נעלות והוא מנסה להנהיג את מאמיניו-מעריציו לגאולה, אך חוסר שביעות הרצון של מעריציו ממצבם העלוב והנחות גורם להם למרוד נגדו.

בגרסת האלבום המקורית האלבום הוא יותר ציורי ומעורפל, ופרטים חשובים נחשפו על ידי טאונסנד בראיונות. כאשר עיבודים נוספים לאופרת הרוק הופיעו, כמה פרטים הוכנסו או שונו. (לדוגמה, בסרט, מסגרת-הזמן שונתה למלחמת העולם השנייה ולשנת 1951, והמאהב הוא זה שהורג את האב ולא להפך).

ניתוח והיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא לא ברור ולא מדויק.

מבחינה מוזיקלית, האלבום המקורי הוא תשבץ של סגנונות פופ-רוק, אשר באופן כללי מבוססים על הגיטרה האקוסטית של פיט טאונסנד ונבנים על עוד תוספות של שלושת חברי הלהקה האחרים עם כלי נגינה שונים, כולל גיטרת באס, גיטרות אקוסטיות וחשמליות, פסנתר, אורגן, גונג, קרן-יער, קולות הרמוניים משולשים ומדי פעם כפילויות בשירה. למרות העושר בכלי הנגינה, הצליל נוטה להשמע "שומם", במיוחד בהשוואה לעבודות המאוחרות יותר של הלהקה. חלק מכלי הנגינה מופיעים לזמן קצר מאוד: ה"אנדרטורה" הארוכה (עשר דקות באורכה) כוללת תקיעה יחידה בקרן-היער, וכשהכל מעובד ביחד כלים רבים נשמעים בגבהים ועצמות שונות, ודורשים האזנה זהירה על מנת לזהותם. טאונסנד "משחק" עם הפריטה בגיטרה עם "האקורדים החזקים" (Power Chords) שלו, והריפים הבוטים בגיטרה שלו גורמים לגיטרה להשמע כמעט כמו צ'מבלו. התיפוף של מון נשלט עם כמה רגעים דרמטיים; גיטרת הבאס של אנטוויסל תומכת במנגינות, ומדי פעם גם מתפקדת ככלי ראשי. דאלטרי מתנודד ומתייהר עם התפקיד שלו כסולן ראשי, אבל חולק תפקיד זה עם חברי להקה אחרים במספר מפתיע של שירים. העניין של טאונסנד בסינתיסייזרים לאחר מכן מנובא בשימוש שלו בקולות מוקלטים אשר מורצים מהסוף להתחלה, דבר אשר נותן קולות שורקים ומצייצים בשיר "מסע מופלא"; באותה הרצועה זמרי הרקע מנסים לחקות קולות של שחפים.

"מסע מופלא" יכול להיחשב כנקודת המפתח של "טומי", מכיוון שמילות השיר הכרחיות על-מנת להבין את עלילת אופרת-הרוק (מעבר לקו העלילה השטחי). הרצועה "לך למראה" היא נקודת השיא של אופרת-הרוק, מבחינה מוזיקלית ומבחינה דרמטית: המסורת טוענת כי בסיבוב ההופעות של המופע בזמן ביצוע השיר הקהל היה נעמד באופן ספונטני, ונשאר עומד עד לתום המופע, בעודם מקשיבים בדממה - בניגוד לטבע המעריצים המקובל בהופעות של להקת "המי". "אנו לא נקבל זאת / ראו אותי, חושו אותי / בהאזינינו לך" היא התרת הסבך של עלילת אופרת-הרוק, עם החזרה התמוהה למצב הקודם של הסיפור, אשר מתוחזק על ידי חזרה ל"ריף" מהאוברטורה ומ"לך למראה" בסופה, במקום לעמעם את השיר עד לשקט מוחלט וסיום המופע. חלקים מסוימים באופרת-הרוק חוזרים על עצמם, על מנת לשוות לאופרת-הרוק עקביות.

הרצועות "אוברטורה", "אשף הפינבול", "אני חופשי", ו"ראו אותי, חושו אותי" בחידושים הופצו כתקליטי שדרים וקיבלו כמות ראויה לציון של זמן אוויר. "אשף הפינבול" הגיע להיות אחד מעשרים השירים המושמעים ביותר במצעד הפזמונים האמריקאים, ולאחד מחמשת השירים המושמעים ביותר במצעד הפזמונים הבריטי. "ראו אותי, חושו אותי / בהאזינינו לך" נחת גם הוא באחד מעשרים המקומות הראשונים במצעד הפזמונים האמריקאי, ו"אני חופשי" היה אחד מארבעים השירים המושמעים ביותר במצעד הפזמונים האמריקאי. האוברטורה כוסתה על ידי הרכב בשם "קיבוץ ההמונים" (The Assembled Multitude), וזכה לזמן אוויר רב. "טומי" הוכנס להיכל התהילה של גראמי בשנת 1998.

ההתעללות בצעיר המתוארת בצורה כה קיצונית בסיפור גרמה למהומה רבה כשיצא לאור לראשונה, אף על פי שהיו השערות על "השאלת" עלילת הסיפור מהסרט "הדברים היפים" (1968), ראאל (1967) ו"בזריזות כשהוא לא נמצא" (1966).

כמה שנים לפני שהאלבום יצא, הסביר פיטר טאונסנד את רעיונותיו, וכנראה שחשב על מבנה והרכב אופרת-הרוק בזמן ריאיון מפורסם במגזין "רולינג סטון". ג'ון אנטוויסל טען שנים לאחר ההוצאה לאור של אופרת-הרוק שהוא מעולם לא הקשיב ליצירה, מכיוון שמאס בה לאחר הקלטות חוזרות ונשנות.

ניתוח עלילת האופרה לפי הרצועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Overture ("אוברטורה"): כמו באופרה קלאסית, האוברטורה היא הקטע הכליי המהווה את המבוא ליצירה. במקרה הזה הקטע כולל לחנים מכל האופרה שמתנים את המוזה (בדומה לארבעת מנגינות-הנושא בשיר I Am the Sea הפותח את אופרת הרוק השנייה של "המי", "קואדרופניה"). בסוף הקטע מסופר על קפטן ווקר (Captain Walker) שנעלם מעבר לקווי האויב במלחמת העולם הראשונה, בעוד בנו שטרם נולד לעולם לא יכיר אותו.
It's a Boy ("זהו בן"): גולש מהאוברטורה אל קטע קצר המתאר את לידתו של טומי.
1921: מספר שנים לאחר המלחמה חוזר קפטן ווקר במפתיע לביתו ומוצא כי אשתו חיה עם מאהב חדש. בין השניים מתפתח קרב, ובמהלכו הורג האב את המאהב. טומי הוא העד היחיד לאירוע, והוריו מפצירים בו כי לא ראה כלום, לא שמע כלום, ושלא יאמר כלום לאף אחד על מה שקרה. דבר זה גורם לטומי לסבול מטראומה קשה שתוצאותיה יבואו בהמשך.
Amazing Journey ("מסע מופלא"): ברצועה הזו מסתבר כי בעקבות הפצרות הוריו, טומי הפך לילד חירש, אילם ועיוור. ניתן לומר כי יש כאן מסר על טראומות ילדות שילדים עוברים בגלל הוריהם או בגלל יחסם של בני אדם באופן בלתי זהיר כלפיהם (אולי בעקבות העבר המעורפל של טאונסנד וההתעללות שעבר). אפשר להבין כי לא מדובר עוד בילד רגיל. התחושות שלו הן ייחודיות והוא חי לו בעולם קוסמי שרק הוא מודע לו. בחזיונותיו הוא מתוודע לאדם בעל זקן מוזהב הלבוש בגלימה כסופה ונוצצת, ככל הנראה תחזית לבאות. סופו של השיר נאמר "הוא מנהיגכם, הוא המדריך שלכם, אל המסע המופלא נמריא יחדיו", אפשר להבין כי הילד הזה צפוי לגדולות.
Sparks ("ניצוצות"): קטע אינסטרומנטלי המדמה את תחושותיו של מי שאינו רואה, אינו שומע ואינו מדבר, שכל מה שהוא חש או יכול להגיב אליו הוא הדמיון האישי שלו.
Eyesight to the Blind ("מתן ראייה לעיוורים"): דמות אקראית בסיפור שמספרת על אישה אשר בעזרת כוחותיה יכולה בעזרת אהבתה להביא מאור עיניים לעיוור, כשהיא מתנערת, האילם מדבר, ובעזרת לחשושיה החירש שומע. יכול להיות שזו תחזית להמשך לקראת "מלכת החומצה". את הקטע הזה באופרה כתב אמן הבלוז סוני בוי וויליאמסון.
Christmas ("חג המולד"): נקודה משמעותית בסיפור, לטומי ולקשורים לו. במהלך חג המולד הוריו המתוסכלים של טומי מתלוננים על נכותו של הילד, על כך שאינו יודע אפילו מיהו ישו או מהי תפילה. הקטע מבקר את החברה האנושית, שמתנכרת לאלו אשר אינם מייחסים עצמם לדת, ובמקרה של טומי, שאינו יכול לכך, לא ניתן "להציל את נשמתו מהקבר הנצחי" כפי שההורים חוששים. טומי יושב במרכז החדר, כשכל האורחים סביבו והוא מנותק לחלוטין. שיא הקטע מתרחש כשהאב פונה אל טומי בזעקות יאוש, "טומי, אתה שומע אותי?" פעם אחר פעם, וטומי, בדמיונו, עונה לו: "הבט בי, חוש בי, גע בי, רפא אותי". האב ממשיך בתחינותיו, ולא שומע את טומי, שככל הנראה נמצא מעבר למחסום פסיכולוגי שמונע ממנו להביע את תגובותיו, שהוא התוצאה של המצוקה שבה הוא שרוי.
Cousin Kevin ("בן הדוד קווין"): אל העלילה מצטרפת דמות נוספת, בן דודו הבריון של טומי, קווין, שבהיעדרם של ההורים מתעלל בטומי בכל דרך אפשרית, בעוד טומי אינו יכול להתנגד לו. בדרך זו של הצגת התעללות קשה בילד חסר אונים, המאזין יכול להזדהות עם הכאב של מי שלא יכול לגונן על עצמו וגם לא יכול לזעוק לעזרה בשעת מצוקה. הקטע נכתב על ידי ג'ון אנטוויסל.
The Acid Queen ("מלכת הסמים"): לאחר שהוריו של טומי מבינים כי לעולם לא יחווה אהבה, הם לוקחים אותו לזונה צועניה, המכונה "מלכת הסמים", אשר מבטיחה להפוך את הילד לגבר ולהוציא ממנו את המיטב. לאחר הטיפול טומי יוצא מלא חיים מאי פעם לאחר שחווה יחסים בפעם היחידה שאולי תתאפשר לו.
Underture ("אנדרטורה"): קטע אינסטרומנטלי נוסף, שחותם את המחצית הראשונה של אופרת הרוק. הוא נשמע כמו קודמו, "ניצוצות", אך יותר ארוך, וגם הוא מנסה להציג את תחושותיו של טומי, לאחר שחווה כל כך הרבה, ובמיוחד בנקודת השיא כשחווה התנסות מינית ראשונה, ובתוכו מתקיימת סערת רגשות חזקה מאי פעם.
Do You Think It's Alright ("זה בסדר לדעתך?"): ההורים רוצים לצאת לזמן מה מהבית, ומתלבטים אם להשאיר את הדוד ארני, שהוא כנראה אדם מפוקפק, להשגיח על טומי. לבסוף הם מחליטים שכן.
Fiddle About ("שעשוע"): טומי מתוודע אל דודו המרושע ארני, שכמו בן הדוד קווין, מנצל את הנער הכנוע לצרכיו האפלים ולהשתעשעות בבית בעוד טומי לא יכול לעשות דבר. גם שיר זה נכתב על ידי ג'ון אנטוויסל.
Pinball Wizard ("אשף הפינבול"): מתגלה כי טומי ניחן בכישרון מיוחד במשחק הפינבול, כשהוא שובר שיאים ומנצח את 'אשף הפינבול' הנוכחי, שהוא זה ששר את השיר. כיוון שטומי מנותק משאר החושים הבסיסיים, הוא כנראה פיתח לעצמו חוש מגע רגיש במיוחד לתנועות הכדור המתכתי, ובסבלנות מתמדת הוא משיג לעצמו שם בתחום.
There's a Doctor ("ישנו רופא"): אביו של טומי מגלה כי יש בעיר רופא שאולי יכול לרפא את טומי. ההורים מחליטים לקחת אותו אליו כבר מחר.
Go to the Mirror ("גש אל המראה"): קטע זה אולי מהווה את שיא הדרמה באופרה, כשהרופא מאבחן כי טומי תמיד היה מודע למה שקורה סביבו ולניסיונות לדבר אליו, אך מחסום פסיכולוגי במוחו אינו מאפשר לו לענות. בזמן המפגש עם הרופא, נשמעת המנטרה המתמשכת של טומי במצוקה מתמדת "הבט בי, חוש בי, גע בי, רפא אותי", שמראה כי הוא מנסה לתקשר עם סובביו. בשלב מסוים שולח הרופא את טומי לעמוד מול המראה המהווה מטפורה למחסום שלו. האב נרגש מהחדשות ותוהה מה חש טומי ברגע זה, וטומי, בדמיונו, עונה, "כשאני מקשיב לך, אני מקבל את המוזיקה; כשאני בוהה בך, אני מקבל את החום; כשאני צועד אחריך, אני מטפס על ההר; אני מתרגש למרגלותיך", אך תגובותיו אינן נשמעות.
Tommy Can You Hear Me ("טומי, אתה שומע אותי?"): במאמץ אחרון, ההורים ממשיכים לנסות להוציא מבנם תגובה לאחר התגלית של הרופא, אך הוא אינו עונה להם.
Smash the Mirror ("נפץ את המראה"): לאחר כישלון הניסיון האחרון, אמו של טומי, זועמת ומתוסכלת על כך שבנה אינו מגיב לה, צועקת עליו ומאשימה אותו שאינה מגיב לקריאותיה אך הוא כן בוהה בהשתקפותו, ותוהה איך המראה משפיעה עליו. ברגע של זעם בלתי מרוסן היא מנפצת את המראה מול טומי.
Sensation ("סנסציה"): ברגע זה, המחסום הפסיכולוגי של טומי, מתנפץ בתגובה להתנפצות המראה. טומי חוזר להכרה לאחר שנים ארוכות בהן היה מבודד בתוך עצמו. מודע לעוצמת הנס, הוא מייחס לעצמו כוח של אל, בטענה שהוא סנסציה, ופונה אל כל האנשים בטענה זו.
Miracle Cure ("תרופת פלא"): שיר קצר המושר מפיו של מוכר עיתונים, המדווח על מהדורה מיוחדת של העיתון לרגל הנס המופלא שקרה לאשף הפינבול. ככל הנראה, מרגע זה, טומי נהיה גיבור על, משאת נפשו של כל אדם ואדם.
Sally Simpson ("סאלי סימפסון"): שיר המתאר סיפור שלם על נערה צעירה מבית עשיר, שלמרות איסור אביה בורחת אל אחת מהרצאותיו של טומי, בתקווה לזכות באהבתו. באותו ערב, כשטומי עולה לבמה להרצאה, והקהל נרגש מהמשיח שלהם, סאלי עולה על הבמה ורצה אל טומי. היא מספיקה לגעת בפניו עד שאחד השומרים משליך אותה בגסות מן הבמה. כמו כל משיח אחר, טומי מאס בחומריות של העולם, כולל תענוגות כמו נשים, וכעת הוא נתון רק לאמונה הרוחנית שלו.
I'm Free ("אני חופשי"): טומי הוא אדם חופשי ופועל לפי הרוח, ולאחר שראה את האור, בכוונתו להעביר את תורתו אל שאר האנשים. על אף כי הדבר נשמע בלתי אפשרי לרבים, הוא טוען כי פעמים רבות "המשיח הפנה את אצבעו אל כיוון הדלת, ולאף אחד לא היה האומץ לעזוב את המגדל". ההמון שואל אותו מה צריך לעשות כדי לבוא אחריו.
Welcome ("ברוכים הבאים"): טומי מתחיל ליישם את תוכניתו הרוחנית להביא את האנשים לדרגה רוחנית גבוהה כמו זאת שאליה הגיע בעצמו. הוא מתחיל לגייס כל אחד ואחד לבוא אל ביתו, בפיתויים ששם יהנו ויהוללו יום וליל. הוא מצווה על כל אחד לגייס איתו עוד אנשים במטרה להביא כל אדם אפשרי אל ביתו, וכשהמקום כבר אינו מספיק להכיל את כולם, הוא מרחיב את ביתו לאחוזה מפוארת שם מאוכסנים כולם.
Tommy's Holiday Camp ("מחנה הנופש של טומי"): הדוד ארני מברך את כל הנאספים אל המחנה של טומי, כשבכוונתו להפוך את תוכניתו הרוחנית של טומי לעסק ממוסחר, וככל הנראה, זה מה שהמחנאים מצפים מהמקום. למרות שיש החושבים כי קית' מון כתב את השיר הזה, מדובר בטעות: פיט טאונסנד כתב את השיר ואילו מון רק הגה את הרעיון לקטע זה בסיפור (מה שאכן ניכר בשיר עצמו).
We're Not Gonna Take It ("לא נסבול זאת"): השיר האחרון ונקודת השיא של אופרת הרוק. טומי מסביר את עצמו למחנאים, ומפרט להם כי אם ברצונם להגיע אל הגאולה, עליהם לשחק פינבול, לאטום את אוזניהם, לכסות את עיניהם ולתחוב לפיהם פקק שימנע מהם לדבר. במהלך ההכנות הוא מסלק את אלו שאינם נראים לו כמוכנים לפעול כמוהו או שאינם לפי רוחו. הדבר מעורר תגובות ומספר מחנאים מתחילים להתמרד נגדו, כי אינם מוכנים לשאת השפלות כאלו. ככל הנראה ציפו למשהו יותר חומרי מאשר טקסים כאלו. טומי אינו מגלה עניין רב בהם וממשיך בשלו, מדריך את האנשים המנוטרלים משמיעה, דיבור וראיה אל משחק הפינבול. בנקודה זו, כשהמחנאים מגלים אכזבה מתוכניתו של טומי, הם מתמרדים נגדו בטענה כי אין הם מעוניינים בשום דת. הם משחיתים את המחנה, פוגעים בטומי ומשאירים אותו לבדו, כפי שהיה בהתחלה. פה יש ביקורת קשה נגד החברה המודרנית, שמעוניינת רק בחומריות, ואינה מעוניינת בדברים המשמעותיים מעבר לפני השטח, וכן גם על תהילת רגע, כמו שעובר טומי, מרגע גילויו כנער פלא עד לרגע בו מעריציו מפנים לו גב ונוטשים אותו.

לאחר הנטישה, טומי נותר בודד, קורא בתחינה למגע אדם שירפא אותו ממכאוביו, כשלבסוף הוא מסתגר בחזרה לתוך עולמו המנותק מסביבתו, ונעטף שוב בחזיונותיו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידע על האלבום Tommy באתר MusicBrainz
מידע על האלבום Tommy באתר AllMusic
מילות השירים באלבום מתוך אתר הלהקה.
בועז כהן, "טומי" הוא תקליט רוק גדול, באתר nrg‏, 2 בינואר 2009
שי להב, ‏50 שנה לאופרת הרוק היומרנית והמבריקה "טומי" של "המי" ששינתה את עולם הרוק, באתר מעריב אונליין, 17 במאי 2019
טומי - באתר לא רק מנגינה