אדוארד אדוארד

אדוארד אדוארד (באנגלית: Edward) היא בלדה עממית. בדומה בלדות העממיות אחרות, לאדוארד אדוארד ישנן גרסאות רבות ושם הכותב המקורי של הבלדה אינו ידוע. היא תורגמה לעברית נתן אלתרמן.

עלילה

הבלדה מסופרת באמצעות דו-שיח בין אם לבנה, ששמו אדוארד. האם שואלת את בנה מדוע חרבו נוטפת דם ומדוע הוא עצוב כל כך. הבן בתגובה אומר לה שהוא הרג את הנץ שאותו גידל. האם שמה לב שתשובתו של בנה היא שקר, ועונה: "מעולם לא היה דם הנץ כה אדום". לאחר מכן, הבן עובר לטענה אחרת, שלפיה הרג את הסוס שלו: "כי הכיתי סוסי האדמון-ושחום, ההדור והקל- ברגליו, הה!". האם מבינה שבנה עדיין לא דובר אמת, וטוענת שהדם שעל חרבו של אדוארד הוא לא מדמו של הסוס אלא אומרת שהסוס מת כיוון שהיה זקן. לאחר מכן, אדוארד מספר את התשובה האמיתית לשאלת אימו: "את אבי שאהבתי קטלתי היום, אויה לי לעולמי עולמים, הה!".

לאחר שאלות אלו, מתחילה האם לשאול שאלות לגבי עתידו של בנה. תחילה היא שואלת כיצד יכפר על החטא הנורא שעשה: "ובמה תכפר עוונך הכבד". אדוארד אומר שיירד לים: "בסירה שמנגד הימה ארד". האם שואלת אותו מה יקרה לביתו ומגדליו, וכן מה לגבי עתיד האנשים המקורבים אליו, בני משפחתו: "ולבניך ולאשת-חיקך כדת, מה תצו כי תשוט אל לב ים, הה?". אדוארד אומר שיהיה עליהם להסתדר לבד, וכי הוא לעולם לא יראה אותם שוב: "העולם הוא גדול – לא יצאו לפשוט יד, כי פניהם לא אראה עד עולם, הה!". ולמעשה כאן מוכחת ההדרגתיות בבלדה כי בעצם הוא מוותר על עצמו ואז על רכושו ועל משפחתו ובסוף מקלל גם את אימו ככל שהוא מוותר יותר כך עצם הוויתור קשה יותר.

בסוף הבלדה, האם שואלת על עתידה: "ולאמך הורתך, זו אמך יקירה, מה בפיך, הגידה נא, בני הה?". לפתע, הבן מטיל על אימו קללת גיהנום: "קללת גיהנום לך בפי למארה כי לחשת המזימה על אוזני, הה!"

משורה זאת ניתן להבין כי יש קשר בין האם למעשי הבן. כנראה השפיעה עליו לרצוח את אביו בגלל סכסוך כלשהו שהיה לה עם האב. השיחה ביניהם יכולה להחשב לדיווח שנותן הבן לאימו לאחר המעשה ותוך כדי זה הוא מבין את חומרת מעשיו.

כל הבלדה היא הדרגתית: בהתחלה אדוארד טוען כי רצח את נצו ובין נץ לאדם יש יחס אהבה קר ולאחר טוען שרצח את סוסו ובין אדם לסוס יש יחס אהבה יחסית קרוב ובסוף טוען כי רצח את אביו ובן אבא לבן יש יחס קרוב מאוד והכי קרוב מבין שלושתם.

בלדות רצח

הבלדה היא דוגמה אופיינית לתת-סוגה של בלדות עממיות המכונה "בלדות רצח". בלדות כאלו מספרות סיפור רצח או הריגה, תכופות של בן-משפחה, אהוב רומנטי או מכר קרוב אחר של הרוצח. הרוצח בדרך-כלל מנסה להסתיר את פשעו או להימלט מעונש, אך האמת נחשפת, לפעמים בשל יסורי חרטה ווידוי של הרוצח, ולפעמים בדרכים פתלתלות ואף כשופות. בלדות רצח לפעמים בנויות כמונולוג של הרוצח המתוודה על פשעו, או כדיאלוג בין הרוצח לדמות אחרת החוקרת אותו.

הבלדה היא דוגמה לבלדת רצח הבנויה כסיפור בלשי, שבו רמז מחשיד בתחילת הבלדה, הדם הנוטף מן החרב, מוביל לחשיפה הדרגתית של הפשע, עד למהפך מפתיע בעלילה בשורה האחרונה של הבלדה: מעורבותה של האם. דוגמה מפורסמת נוספת של בלדת רצח שתורגמה לעברית היא לורד רנדל, הבנויה כדיאלוג של חקירה בין הנרצח לאימו.

גרסאות וביצועים

הבלדה מוכרת במגוון שפות, גרסאות, לחנים וביצועים.

גרסה אנגלית שפורסמה על ידי הבישוף האירי תומאס פרסי בשנת 1726, הולחנה על ידי המלחין הגרמני קארל לווה בשנת 1817, על ידי המלחין האוסטרי פרנץ שוברט בשנת 1827, ועל ידי המלחין הגרמני יוהנס ברהמס בשנת 1854, ופעם נוספת בשנות ה-70 של המאה. המלחין הרוסי פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי פרסם בשנת 1880 דואט קולי עם פסנתר, עם לחן שלו לתרגום לרוסית של המשורר לב טולסטוי. המשורר האנגלי אלג'רנון צ'ארלס סווינברן כלל גרסה שלה בשם "הבן המגואל בדם" ("The Bloody Son) בקובץ שירה "פואמות ובלדות" משנת 1866.

להקת הפולק רוק האירית Steeleye Span ביצעה את אחת הגרסאות העממיות באלבום שלה משנת 1986.

קישורים חיצוניים

• מידע על היצירה "אדוארד אדוארד" באתר מיוזיק בריינז
• תרגומו של נתן אלתרמן לבלדה
• מילות הבלדה באנגלית מודרנית ואנגלית סקוטית
• ביצוע הבלדה באנגלית בלחן עממי נפוץ, על ידי אנסמבל בהובלת הזמר וחוקר הספרות האיטלקי ג'ורדאנו דל'ארמלינה, באתר יוטיוב