מזכרת
מזכרת היא חפץ הנרכש או ניתן כמתנה לשם סימול הזכרונות המקושרים אליו. המונח "מזכרות" מקושר לרוב למוצרים הנמכרים בחנויות מתנות ומזכרות לתיירים, אך מזכרת יכולה להיות כל חפץ העשוי לשמש מושא אספנות, שאדם מביא עמו בשובו מטיול, מסע או אירוע. לחפץ עצמו עשוי להיות ערך אישי של סימול חוויה מהעבר המעוררת זיכרון רצוי מסוים.
מאפייני מזכרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מזכרות הנמכרות לתיירים כוללות לרוב מידע על המיקום (שם המקום, מפה) או דימויים ויזואליים אופייניים כגון מבנים, נופים, אתרי תיירות, פריטי פולקלור ואמנות מקומיים וכדומה.
מכירת מזכרות משרתת את הכלכלה המקומית באופן ישיר וכן עשויה לתרום לתיירות חוזרת או נוספת למדינה, בדומה לפרסום מ"פה לאוזן".
מזכרות מעוצבות לרוב באופן שמתאים לאספנות. עיצובים נפוצים הם גלויות, מיניאטורות של מונומנטים, תמונות ותבליטים שבחלקם האחורי מגנט המיועדים להצמדה למקרר, כלים כגון ספלים, כפיות, מאפרות, אצבעונים, פעמונים, מחזיקי מפתחות, כלי כתיבה. גם אביזרי אופנה ולבוש משמשים כמזכרות כאשר מודפסים עליהם דימויים אופייניים. בעיקר משמשים למטרה זו חולצות טי, כובעים, סינרי מטבח וצעיפים.
מזכרות מאירועים מוגדרות כ"ממורביליה". ביניהן כלולות מזכרות מאירועים היסטוריים (פיסות בטון מחומת ברלין נאספו עם הפלתה, תרמילי פגזים שימשו כאגרטלים בבתים ישראלים רבים לאחר מלחמת ששת הימים) ומאירועי ספורט, תרבות ובידור (כרטיס כניסה, תוכניה, סיכות בגד, פוסטרים).
במדינות רבות מקובל לתת מזכרות לאורחי אירועים משפחתיים כגון חתונה, בר מצווה, ברית מילה וכדומה. המזכרות כוללות הן עיצובים הדומים לעיצובי מזכרות תיירים (מיניאטורות, מגנטים, סימניות) והן צילומים מהאירוע, ממוסגרים או בהדפסה על מגנט. באירועים בעלי הקשר דתי או מסורתי יש לעיתים מזכרות אופייניות כגון מחזיק מפתחות עם ספרון תהילים או תורה, חמסה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבי פרימו, 10,000 דולר למסטיק משומש? מדריך לשוק מזכרות הספורט, באתר הארץ, 20 במרץ 2017- Tracey Benson, Museum of the personal: the souvenir and nostalgia - עבודת מאסטר, Queensland University of Technolgy, מרץ 2001
