משה אבנימלך
 | |
| לידה |
13 ביולי 1899 ורשה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
17 בדצמבר 1971 (בגיל 72) ירושלים, ישראל |
| מדינה |
ישראל |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| השכלה |
|
  | |
משה אבנימלך (קניגשטיין; 13 ביולי 1899 - 17 בדצמבר 1971) היה פלאונטולוג וגאולוג ישראלי בעל שם בינלאומי, מחלוצי המחקר הגאולוגי של ישראל.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בוורשה בירת פולין לאברהם קניגשטיין, המשפחה הייתה יהודית משכילה והוא למד בבתי ספר כלליים, קיבל השכלה תיכונית ולמד שפות רבות, תרבות קלאסית ופולנית. את הלימודים הגבוהים עשה באוניברסיטאות ורשה וגטינגן. לקראת סיום מלחמת העולם הראשונה גויס לצבא הפולני והשתתף במלחמה הפולנית-סובייטית.
ב-1916 חבר ליעקב חזן בכינון תנועת השומר הצעיר בפולין, בתום המלחמה בין פולין לרוסיה השתחרר והחל לתכנן את עלייתו לארץ ישראל, אך בינתיים נותר בפולין כיו"ר תנועת השומר הצעיר ועבד כמורה בגימנסיה העברית של רשת "תרבות" בוורשה. בשלב זה שינה את שם משפחתו מקניגשטיין לאבנימלך. ב-1922 מימש את תוכנית העלייה לארץ ישראל, ויחד עם חבריו למסע הגיעו דרך לבנון למטולה ב-1923.
לאחר הגעתו ארצה עבד בקיבוצי השומר הצעיר, בית אלפא ומשמר העמק, הוא עזב את הקבוצה בשל ניגודים בין השקפותיו לדינמיקה הקיבוצית, ועבד כחקלאי וכפועל בנין בחווה בעכו ובכפר תבור. היו תקופות שבהן היה מחוסר עבודה, ובהמשך הצטרף לקבוצה בקריית ענבים ועבד במחצבה ובבנין.
באמצע שנות ה-20 של המאה ה-20 עלה לירושלים ועבד כמורה בסמינר למורים, בירושלים הכיר את צפורה אייזנר, אחות שעשתה את לימודיה בארצות הברית ובאה ארצה לעבוד ב"הדסה", הוא לימד אותה עברית והיא לימדה אותו בתמורה אנגלית, הם נישאו ולהם בת ושני בנים.
ב-1926 קיבל עבודה במחלקה החדשה לגאולוגיה שהוקמה אז באוניברסיטה העברית, כעוזרו של פרופ' יהודה ליאו פיקרד, בעבודתו זו חזר ללימודי הגאולוגיה שאותם השלים פורמלית כבר בגרמניה. ב-1933 נסע לצרפת והשלים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת גרנובל. כן שימש כמנהל "ארכיון הקדיחות", ונודע כמומחה לפלאונטלוגיה. הוא פרסם מאמרי מחקר רבים בישראל ובעולם בעברית, פולנית, גרמנית וצרפתית.
ב-1971 נפטר משה אבנימלך והוא בן 72, הוא נקבר בהר המנוחות. הוא הותיר אחריו את בתו רנה, ובניו: פרופ' יורם אבנימלך ומיכה אבנימלך שהיה עוזרו של שר האוצר פנחס ספיר והנספח הכלכלי של ישראל בניו יורק.
פעילות ציבורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אבנימלך היה מעורה בסוגיות בציבוריות הישראלית: בשנות ה-50 של המאה ה-20 היה ממקימי "שורת המתנדבים", פעל נגד כפייה דתית בישראל ולמען הפרדת הדת מהמדינה. ב-1961 חתם על גילוי דעת אנשי האקדמיה על "הפרשה"[1] ב-1963 חתם יחד עם 25 פרופסורים מהאוניברסיטה העברית על קריאה לכנסת לבטל את הממשל הצבאי על ערביי ישראל[2] ובאופן כללי פעל לקשירת קשר בין האוכלוסייה היהודית לערביי ישראל ולמתינות ביחס למדינות הערביות השכנות.
ב-1965 הצטרף למכתב הפרופסורים נגד כוונת גרמניה המערבית להחיל את חוק ההתיישנות על פשעי הנאצים[3]. אחרי מלחמת ששת הימים התנגד לסיפוח השטחים מחשש שהדבר יוביל להנצחת הסכסוך ולהרס החברה הישראלית, לדידו. הוא היה בין חותמי התנועה לשלום וביטחון ב-1969, אך התנועה לא עברה את אחוז החסימה.
ספרים ותדפיסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקביל לעבודתו בהוראה, פעל אבנימלך להפצת ידע גאולוגי בציבור הרחב, הרבה להרצות בתחום זה ולכתוב בעיתונות הפופולרית לקהל שוחר טבע וידע. בין כתביו:
- צפונות סלעי ארצנו: פרקים בתולדות גאולוגיות של ארץ ישראל, ספרית פועלים: נעורים, 1948[4]
- מבוא לגאולוגיה כללית ושל ארץ-ישראל בתוך: האנציקלופדיה לחקלאות, כרך א', תל אביב, 1965
- עקבות של דינוזאורים בהרי יהודה, ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשכ"ו
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 'אבנימלך (קניגשטַין), משה', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 20–21. (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ט. מרים, פרופ. אבנימלך מדובב המאובנים, הַבֹּקֶר, 10 באוגוסט 1962
- מת הגיאולוג פרופ' אבנימלך, מעריב, 17 בדצמבר 1971
- רשימת הפרסומים של משה אבנימלך, בקטלוג הספרייה הלאומית
- פרופ. משה אבנימלך: מקום מוגזם בתכנית הלימודים למדעי היהדות על חשבון המדע והטכנולוגיה, הַבֹּקֶר, 26 בספטמבר 1965
משה בן אברהם אבנימלך (1899-1971), דף שער בספרייה הלאומית- משה אבנימלך, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עוד 6 פרופסורים מצטרפים לגילוי הדעת, למרחב, 19 בינואר 1961.
- ^ גילוי־דעת של יותר מ־100 פרופסורים ואקדמאים מהאוניברסיטה העברית, קול העם, 19 בפברואר 1963.
- ^ 67 פרופיסורים - נגד חוק ההתיישנות, מעריב, 2 בפברואר 1965.
- ^ בן-יהושע, צפונות סלעי ארצנו, הארץ, 1 ביולי 1949