נבו זיו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נבו זיו
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 21 בדצמבר 1978
נְתַנְיָה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 בנובמבר 2021 (בגיל 42)
נְתַנְיָה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה נתניה
עיסוק עיתונאי, עורך, סופר, מחזאי
תחום כתיבה סיפורי ילדים, מחזאות
תקופת הפעילות מ-2002 עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג דפנה זילברג
צאצאים אדם ואסיה
פרסים והוקרה פרס דבורה עומר (2019) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נבו זיו (21 בדצמבר 197810 בנובמבר 2021[1]) היה מחזאי, סופר, עיתונאי ועורך ב"ידיעות אחרונות".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבו נולד ב-1978 וגדל בנתניה. שירת בצבא בדובר צה"ל, ולאחר השחרור עבד כפרסומאי[2].

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיתונאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010 הצטרף ל"ידיעות אחרונות". היה עיתונאי רב גוני והתבטא בראיונות, בכתבות ובתחקירים מרתקים שפורסמו במוסף "7 לילות", ומאוחר יותר גם במוסף "7 ימים", ובמוסף לשבת. בנוסף היה גם למשך כשנתיים בצוות העריכה של "7 ימים"[2].

סופר ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחזאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשני המחזות עבד עם רעייתו, הבמאית דפנה זילברג.

פרסים והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נישא לדפנה זילברג ולהם 2 ילדים. נפטר ממחלת הסרטן ב-10 בנובמבר 2021 ונקבר למחרת בבית העלמין בנתניה[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]