נבחרת הדירקטורים
נבחרת הדירקטורים היא מאגר של מועמדים לחברות בדירקטוריון של חברות ממשלתיות בישראל, שנוצרה כחלק מרפורמה ברשות החברות הממשלתיות. מאגר זה נועד לאתר באופן שוויוני, פומבי ותחרותי מועמדים ראויים לדירקטוריונים של החברות הממשלתיות.[1] הרשימה העדכנית, שפורסמה ביוני 2022, כוללת יותר מ-1,200 דירקטורים פוטנציאליים.[2]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדירקטוריון קובע את המדיניות והמטרות של החברה, תקציביה, איוש עובדים, פרסום דוחות ומינוי בכירים בחברה. איוש הדירקטוריון בחברות הממשלתיות הוא בהתאם לחוק החברות הממשלתיות[3] ולנהוג בחברות מדווחות. בית המשפט פסק מספר פעמים שדי בספק מהותי בדבר קיומו של מניע פוליטי כדי לפסול מינוי של דירקטור לחברה ממשלתית.[4]
הצורך ברפורמה במינוי דירקטורים בא בעקבות תלונות רבות על מינויים לא ראויים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות. לדוגמה, היו מקרים בהם כמעט שליש מההצעות למינויים בדירקטוריונים נפסלו בשל ניגוד עניינים וזיקה פוליטית אסורה[5] ואף רווחה תופעה של הצעת מועמדים שניסיונם ומומחיותם כלל לא תאמה לנדרש מדירקטור המכהן בחברה ממשלתית.[6]
מבקר המדינה המליץ במספר דו"חות שונים, על פי האיסור בחוק על מינויים פוליטיים לחברות ממשלתיות, להקים מאגר חיצוני של מועמדים ראויים מן הציבור שאינו תלוי בשרי הממשלה.[7] בשנת 2013 שר האוצר יאיר לפיד ומנהל רשות החברות הממשלתיות אורי יוגב העלו צורך, כפי שהציג מבקר המדינה, ביצירת הליך נקי ומקצועי לאיתור ואיוש הדירקטוריונים הנדרשים בעשרות החברות הממשלתיות. באותה תקופה עמדו חברות ממשלתיות רבות בפני שינויים מבניים מרחיקי לכת, כמו חברת החשמל, מקורות, נמל חיפה ונמל אשדוד, התעשייה האווירית ועוד. המטרה הייתה ליצור מאגר מועמדים מקצועיים גדול שרק ממנו יוכלו שרי הממשלה לאייש את הדירקטורים בחברות הממשלתיות שתחת אחריותם.[8]
בחירת המועמדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נבחרת הדירקטורים אוישה במועמדים בשנים 2013, 2015, 2017, ו-2022.
בשנת 2013 יצא לדרך בפעם הראשונה הליך האיתור למועמדים.[9] ההרשמה למאגר זה נסגרה תוך פחות מחודש, כאשר הגישו את מועמדותם 13,708 אנשים ומתוכם נבחרו 500 מועמדים.[10] הגשת המועמדות לנבחרת הדירקטורים התנהלה באופן פתוח וחשוף בכפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים שנקבעו מראש בנפרד עבור גברים, נשים ובני מיעוטים. בין היתר נדרש ניסיון ניהולי מוכח של לפחות חמש שנים בחברות עסקיות מדווחות נוסף על תארים אקדמיים בתחומים רלוונטיים. במסגרת האיתור נקבעה העדפה מתקנת לנשים ומיעוטים כך שבסוף הליך האיוש הנבחרת מנתה 53% נשים ו-10% בני מיעוטים.[11]
במסגרת הפקת הלקחים מהליך האיתור בשנים 2013-2014, הוחלט שבאיתור בשנת 2015, המועמדים ימוינו לפרופילים שונים של תפקידים בדירקטוריון כך שלא כמו בשנת 2014 לא יהיו כולם חלק ממאגר גדול. הפרופילים הם: ניסיון ניהולי-עסקי, מומחיות חשבונאית ומומחיות משפטית. נוסף על תפקידים אלו שאמורים להיות בכל דירקטוריון של חברה נוספו עוד שלושה פרופילים ייחודיים: ניסיון ביטחוני, ניסיון חברתי וניסיון בתחום התשתיות. הניסיון הניהולי הנדרש עלה לשבע שנים.[12] להליך זה ניגשו 7,100 מועמדים כאשר לבסוף נבחרו 500 שנכנסו למאגר. מתוכם עד כה אוישו מעל 200 משרות בחברות השונות.[13]
בשנת 2016 שר האוצר ויו"ר רשות החברות הממשלתיות פעלו לגיוון נבחרת הדירקטורים כתגובה על ביקורת שהיא אליטיסטית וניסיונות לבטל אותה.[14] בשנת 2017 החל הליך למינויים לנבחרת. לנבחרת 2017 התמודדו 9,000 מועמדים, ובסיום ההליך נבחרו 400 דירקטורים פוטנציאלים, מחצית מהם הן נשים. 90 מחברי נבחרת הדירקטורים נמנים עם האוכלוסייה הערבית ואוכלוסיות של חרדים, בני העדה האתיופית, עולים חדשים ואנשים עם מוגבלות.[15]
בשנת 2022 עודכנה רשימת נבחרת הדירקטורים. הרשימה כללה 1,200 דירקטורים פוטנציאליים, ונבחנה תוספת של עוד 100 מועמדים על ידי ועדת החריגים. מספר הנשים ברשימה הוא שוויוני לגברים, וכ-10% מהמועמדים הם מאוכלוסיות בתת-ייצוג כמו ערבים וחרדים. מנהלת רשות החברות הממשלתיות הביעה צער כי "מועמדים רבים וטובים לא הצליחו להיכנס בסופו של דבר לרשימה", אך הדגישה כי נבחנות דרכים להגדיל את הנבחרת עוד, לאחר שגודלה שולש עם העדכון לעומת 2017.[2]
פעילות לביטול הנבחרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]על נבחרת הדירקטורים נמתחה ביקורת בידי מומחים על שהליך הבחירה לא מעוגן בחקיקה.[16][17] חברי כנסת, שרים, ופוליטיקאים מותחים ביקורת על הרכב הנבחרת, שהוא אליטיסטי לדעתם ומדיר אוכלוסיות מסוימות.[18][14][19] למשל, נכון לשנת 2022 רק 10% מהנבחרת הם מאוכלוסיות בתת-ייצוג, ביניהן ערבים וחרדים; זאת בנפרד מייצוג הנשים בנבחרת שהוא שוויוני.[2]
מלכתחילה בליכוד המשיכו מאמצים למנות מינויים פוליטיים על אף הליך נבחרת הדירקטורים, ואף נחשף בתקשורת "יומן ג'ובים" עבור חברי מרכז הליכוד.[6] היות שנבחרת הדירקטורים לא מעוגנת בחקיקה אלא הוקמה על פי המלצות מבקר המדינה, במהלך השנים התקיימו ניסיונות שונים לבטל אותה, אשר סוכלו על ידי היועצים המשפטיים לממשלה. השר דודי אמסלם הביע את התנגדותו לנבחרת בניסוח "גם עקרת בית יש לה תובנה, וגם פועל ייצור יש לו תובנה. בשבילם הם לא מתאימים. בשבילם הם טובים רק בשביל לנקות את המשרדים של הדירקטורים."[17][20] פרשנים וגורמים מקצועיים מתייחסים לניסיון לבטל את נבחרת הדירקטורים כמאבק של הליכוד באליטות על ידי מתן אפשרות למנות דירקטורים מ"כלל שדרות הציבור", אולם מזהירים שבפועל ביטול הנבחרת יוביל למינוי אליטה של מקורבים לשרי הממשלה.[21][22] מבקר המדינה הזהיר בדצמבר 2017 מפני פגיעה בתפקוד החברות הממשלתיות ופגיעה באינטרס הציבורי אם תוחזר שיטת מינוי המקורבים כפי שהייתה נהוגה בעבר.[23] בשנת 2016 שר האוצר ויו"ר רשות החברות הממשלתיות פעלו לגיוון נבחרת הדירקטורים כתגובה על ניסיונות לבטל אותה,[14] אולם התהליך מתמהמה בגלל מיעוט המכרזים להרחבת נבחרת הדירקטורים; השניים האחרונים נערכו בשנת 2017 ושנת 2022.[20][2][24]
בהסכמים הקואליציוניים של ממשלת ישראל השלושים ושבע הוסכם על ביטולה של נבחרת הדירקטורים. נכון לפברואר 2023 לא בוטלה הנבחרת, אך הציפייה לביטולה גורמת לכך ששרי הממשלה מתעכבים במינוי הדירקטורים.[24] מנהלת רשות החברות מיכל רוזנבוים הזהירה מפני פגיעה בתוצאות העסקיות של החברות אם תבוטל הנבחרת, וממליצה לשפר את מנגנון הנבחרת במקום לבטלו.[19] גם מבקר המדינה, גורמים מקצועיים, ופרשנים ממליצים לשפר את הנבחרת ולעגן את הליך מינוי הדירקטורים לנבחרת בחקיקה במקום לבטלה.[23][16][17]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רוני זינגר, רשות החברות: "נבחרת הדירקטורים הורידה ב-80% את תופעת הנפוטיזם", באתר כלכליסט, 1 בפברואר 2016
- ^ 1 2 3 4
נתי טוקר ואבי בר-אלי, נבחרת הדירקטורים החדשה יוצאת לדרך, באתר TheMarker, 21 ביוני 2022
- ^ מדינת ישראל, חוק החברות הממשלתיות
- ^ יצחק זמיר, מינויים פוליטיים בביקורת שיפוטית (בג"צ 4566/90 דקל נ' שר האוצר ואח') משפטים כא 145, תשנ"א-תשנ"ב (1991), באתר נבו
- ^ גיל קליאן, 31% מהמועמדים לדרג ניהולי במגזר הציבורי נפסלו ב־2013, באתר כלכליסט, 8 בפברואר 2014
- ^ 1 2 אבי בר-אלי, שנתיים לנבחרת הדירקטורים: ישראל חוזרת לקטסטרופת המינויים הפוליטיים , באתר TheMarker, 31 בינואר 2016
- ^ מינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, באתר מבקר המדינה, 6 בדצמבר 2017
- ^ מוטי בסוק, "בתוך פחות משנה מונו 120 בעלי תפקידים מנבחרת הדירקטורים - 53% נשים, באתר TheMarker, 18 בנובמבר 2014
- ^ 13,708 מועמדים הגישו בקשה להצטרף לנבחרת הדירקטורים שמקים שר האוצר לחברות הממשלתיות, הודעה לעיתונות מטעם משרד האוצר, 7 בדצמבר 2013
- ^ הילה כהן רפופורט, נבחרת הדירקטורים, באתר TheMarker, 31 במרץ 2014
- ^ טלי חרותי-סובר, נבחרת הדירקטורים 2015: 50% נשים ו-10% ערבים, באתר TheMarker, 2 ביוני 2015
- ^ טלי חרותי-סובר, החל הליך בחירת נבחרת הדירקטורים לחברות הממשלתיות; העלות: 2 מיליון שקל, באתר TheMarker, 6 בינואר 2015
- ^ רשות החברות הממשלתיות, נבחרת הדירקטורים 2015
- ^ 1 2 3 רוני זינגר, סגן שר האוצר מוביל מהלך לפירוק נבחרת הדירקטורים, באתר כלכליסט, 31 בינואר 2016
- ^ טלי חרותי-סובר, הסתיים הליך איתור נבחרת הדירקטורים ל-2017, באתר TheMarker, 18 ביולי 2017
- ^ 1 2 מיגל דויטש, כשלים ביוזמת רשות החברות הממשלתיות לייסד "נבחרת דירקטורים", באתר גלובס, 12 במאי 2014
- ^ 1 2 3 טלי חרותי-סובר, השר אמסלם מנסה לבטל את נבחרת הדירקטורים - לא בטוח שהוא יכול, באתר TheMarker, 3 בדצמבר 2020
- ^ צבי זרחיה, ביקורת בוועדת הכספים: "נבחרת הדירקטורים מייצגת רק את האליטה", באתר TheMarker, 10 ביוני 2015
מורן אזולאי וצבי לביא, ח"כ אורלי לוי-אבקסיס: "כל חבריו של אורי יוגב מצאו את עצמם דירקטורים", באתר ynet, 8 בפברואר 2016 - ^ 1 2 גולן חזני, מירי רגב חותרת לחסל את נבחרת הדירקטורים ולהכשיר מינויי מקורבים, באתר כלכליסט, 16 בפברואר 2023
- ^ 1 2 טלי חרותי-סובר, ניסיונות הפירוק לא צלחו: הממשלה מקימה נבחרת דירקטורים חדשה, באתר TheMarker, 20 באוקטובר 2021
- ^ יובל שדה, ביטול נבחרת הדירקטורים יפורר את החברות הממשלתיות, באתר כלכליסט, 24 בנובמבר 2022
- ^ איתי רום, הסלט של אמסלם, באתר הארץ, 15 באפריל 2021
- ^ 1 2 עו"ד עדנה הראל-פישר, ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה ה-37 | ביטול "נבחרת הדירקטורים" וביטולן ועצירתן של ועדות איתור, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 04 בינואר 2023
- ^ 1 2 אורן דורי, כ־20 חברות ממשלתיות תקועות עד שנבחרת הדירקטורים תבוטל, באתר גלובס, 28 בפברואר 2023
