נגסאקי (מחוז)
| |||
מדינה | יפן | ||
---|---|---|---|
חבל ארץ | קיושו | ||
מושל | טוקיהירו נקמורה | ||
רשות מחוקקת | האסיפה המחוזית של נגסאקי | ||
בירת המחוז | נגסאקי | ||
תאריך ייסוד | 28 ביולי 1869 | ||
על שם | Nagasaki bugyō | ||
שטח | 4,105.47 קמ"ר | ||
‑ הנקודה הגבוהה | אונזן (1,486 מטר) | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ במחוז | 1,307,309 (1 במרץ 2021) | ||
‑ צפיפות | 351 נפש לקמ"ר (2012) | ||
קואורדינטות | 32°45′00″N 129°52′03″E / 32.75°N 129.8675°E | ||
אזור זמן | UTC +9 | ||
www.pref.nagasaki.jp/ | |||
לחצו כדי להקטין חזרה | |||
מחוז נגסאקי (ביפנית: Nagasaki-ken 長崎県) הוא מחוז באי קיושו, יפן. בירת המחוז היא העיר נגסאקי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחוז נגסאקי נוצר לאחר רסטורציית מייג'י וביטול שיטת ההאן מאיחוד הנחלות היזן, צושימה ואיקי. באופן מסורתי, האזור סביב העיר היראדו היה מרכז סחר ופיראטיות. מתקופת נארה היו נמלי המחוז תחנת ביניים עבור ספינות שהפליגו מנמלים ביבשת אסיה ליפן. במהלך תקופת קמקורה ותקופת מורומאצ'י החזיקה משפחת מצואורה (松浦) בזכויות לסחר עם קוריאה ועם סין של שושלת סונג. במהלך תקופת סנגוקו ובתחילת תקופת אדו, התחזק מעמדו של המחוז כמרכז הסחר הבינלאומי, בייחוד המסחר עם סין של שושלת מינג ועם חברת הודו המזרחית ההולנדית (VOC).
בספטמבר 1550 הגיע למחוז המיסיונר הישועי פרנסיסקו חאווייר, והחל להמיר את דתם של תושבי המחוז. עם עליית שוגונות טוקוגאווה לשלטון החלו היחסים בין השלטון היפני לזרים להתערער, עד שלבסוף סולקו כל הזרים מיפן, סחר בינלאומי הותר רק בגבולות האי דג'ימה שבעיר נגסאקי, והוטל איסור על דת הנצרות, אם כי פעילות נוצרית-יפנית המשיכה להתקיים בהחבא. כיום ישנה נוכחות נוצרית במחוז, בעיקר בבירה נגסאקי, והכנסיות והאתרים הנוצרים בנגסאקי מועמדים להיבחר להיות אתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
במהלך תקופת מייג'י, הפכו הנמלים של נגסאקי ושל ססבו למרכזי מסחר בינלאומי, ולאחר מכן הפכו לבסיסים ראשיים של הצי הקיסרי היפני לקראת מלחמת העולם השנייה. ב-9 באוגוסט 1945, הטילה ארצות הברית פצצת אטום על העיר נגסאקי, שהשמידה את כל הבניין ברדיוס 1.6 קילומטר מנקודת הפיצוץ, והרגה בין 22 ל-75 אלף בני אדם באופן מיידי. בחודשים שלאחר מכן, המשיך מספר הקורבנות לעלות כתוצאה ממותם של פצועים רבים מכוויות, תסמונת קרינה חריפה ומחלות נוספות הקשורות להשפעות הלוואי של הפצצה. ההערכות לגבי מספר האנשים שמתו עד סוף שנת 1945 כתוצאה מהטלת פצצת האטום על העיר נעות בין 39 אלף ל-80 אלף איש. מלבד נפגעים יפנים, בין ההרוגים היו לפחות שמונה שבויי מלחמה מצבאות בעלות הברית שהוחזקו בנגסאקי ובהם חייל בריטי ושבעה חיילים הולנדים.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחוז נגסאקי גובל במחוז סאגה במזרח, ומוקף במים מכל שאר עבריו, בים אריאקה, במצר צושימה ובים סין המזרחי. המחוז כולל גם מספר איים, שהעיקרי בהם הוא צושימה, השוכן במרכז מצר קוריאה. מכיוון שלמחוז רצועת חוף ארוכה, ישנם נמלי ים רבים לאורך החופים, שהגדולים שבהם הם נגסאקי וססבו. 18% משטח המחוז מוקדש עבור פארקים לאומיים.
ערים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במחוז נגסאקי 13 ערים:
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של נגסאקי (ביפנית)
- אתר האינטרנט הרשמי של נגסאקי (בסינית)
- אתר האינטרנט הרשמי של נגסאקי (באנגלית)
- אתר האינטרנט הרשמי של נגסאקי (בקוריאנית)
- האתר הרשמי של מחוז נגסאקי
- נגסאקי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מחוזות יפן | ||
---|---|---|
חבל הוקאידו | הוקאידו (סאפורו) | |
חבל טוהוקו | אאומורי (אאומורי) • איווטה (מוריאוקה) • מיאגי (סנדאי) • אקיטה (אקיטה) • יאמאגטה (יאמאגטה) • פוקושימה (פוקושימה) | |
חבל קאנטו | איבראקי (מיטו) • טוצ'יגי (אוצונומיה) • גונמה (מאבאשי) • סאיטאמה (סאיטאמה) • צ'יבה (צ'יבה) • מחוז טוקיו (טוקיו) • קנאגאווה (יוקוהמה) | |
חבל צ'ובו | ניאיגטה (ניאיגטה) • טויאמה (טויאמה) • אישיקווה (קנאזווה) • פוקואי (פוקואי) • יאמאנאשי (קופו) • נאגנו (נאגנו) • גיפו (גיפו) • שיזואוקה (שיזואוקה) • אאיצ'י (נגויה) | |
חבל קנסאי | מיאה (צו) • שיגה (אוצו) • קיוטו (קיוטו) • אוסקה (אוסקה) • היוגו (קובה) • נארה (נארה) • וקאיאמה (וקאיאמה) | |
חבל צ'וגוקו | טוטורי (טוטורי) • שימאנה (מצואה) • אוקיאמה (אוקיאמה) • הירושימה (הירושימה) • ימאגוצ'י (ימאגוצ'י) | |
חבל שיקוקו | טוקושימה (טוקושימה) • קאגווה (טקמאצו) • אהימה (מצויאמה) • קוצ'י (קוצ'י) | |
חבל קיושו | פוקואוקה (פוקואוקה) • סאגה (סאגה) • נגסאקי (נגסאקי) • קוממוטו (קוממוטו) • אויטה (אויטה) • מיאזאקי (מיאזאקי) • קגושימה (קגושימה) • אוקינאווה (נהה) | |
טוקיו | ||
טוקיו | מטרופולין טוקיו • 23 הרבעים של טוקיו |