ניהול כאב במהלך הלידה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: שיפור הניסוח.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: שיפור הניסוח.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ניהול כאב במהלך הלידה (באנגלית: Pain management during childbirth) הוא טיפול, התמודדות או מניעה של כאב שהאשה עלולה לחוות במהלך הלידה ולאחריה. תהליך הלידה הוא טראומטי לגוף האשה, ומלווה בכאב רב. מידת הכאב והיכולת לשאת אותו משתנה מאשה לאשה. חלק מהנשים מסתפקות בשיטות טבעיות של שיכוך כאב. נשים רבות מערבבות שיטות טבעיות עם תרופות והתערבויות רפואיות להקלת כאבים. עבור נשים מסוימות, חשיבה חיובית, וניהול פחד, עשויים לעזור להתמודד עם הכאב. כאב הלידה אינו דומה לכאב עקב מחלה או פציעה שבהן הכאב מעיד על בעיה. בלידה הכאב נגרם על ידי התכווצויות של הרחם אשר דוחפות את התינוק כלפי מטה והחוצה דרך תעלת הלידה. לכאב לידה יש מטרה חיובית[1].

גורמי כאב והכנה ללידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההכנה ללידה מהווה תפקיד משמעותי בניהול הכאב שנחווה במהלכה. ניתן להשתתף בקורס הכנה ללידה ולהתייעץ עם הסמכות המקצועית שעוקבת ומנהלת את ההיריון והלידה. אינטראקציה פשוטה והתייעצות עם חברים ובני משפחה עשויה להקל על החששות ולעזור בתכנון הלידה. כחלק מההכנה ללידה מפורטים הגורמים העשויים לתרום לכאב, ומספקים מידע על דרכים בהתמודדות עימו. מידת הכאב שאישה חשה בזמן לידה תלוי במספר גורמים, כגון הגודל והמיקום של התינוק, הגודל של אגן הירכיים, מצבה הרגשי, עוצמת הצירים והשקפת עולמה. היכרות עם גורמים אלה, עשויה לעזור לאשה לתכנן את תהליך הלידה באופן מיטבי. כיוון שמתח מגביר את הכאב במהלך הלידה, תכנון והכנה עשויים לעזור לאשה בהתמודדות[2]. כמעט כל הנשים דואגות לגבי ההתמודדות עם כאבי הלידה. למרות כל התכנונים וההכנות, אין לדעת מה יקרה לאשה בפועל, כיצד תגיב לכאב וכיצד תתנהל בלידה.

ניהול הכאב ללא תרופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Moche - דמות נשית בעמדת הלידה

ישנן שיטות רבות שעשויות לעזור לנשים להרגע ולהפוך את הכאב לנסבל יותר. שיטות אלו יכולות לכלול טכניקות נשימה והרפיה[3], מקלחות חמות או אמבטיה, עיסוי, נוכחות של אדם מוכר או תומכת לידה[4], שינוי תנוחות בזמן הלידה (עמידה, רכינה, ישיבה, הליכה ועוד), כדור פיזיו והאזנה למוזיקה[5]. העוסקים בתחום הרפואה האלטרנטיבית מציעים להיעזר בה על מנת להקל על הלידה. הם מציעים טיפולים כגון דיקור סיני, שיאצו וכדומה על מנת לעזור להתמודד עם כאב הלידה ולקדם אותה[6]. בתי חולים שונים מציעים ליולדות אפשרויות שונות, כגון חדרי לידה טבעיים, שרותי רפואה משלימה, ליווי של דולה וכדומה.

מים ולידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – לידה במים

יותר ויותר נשים בארצות הברית משתמשות במים על מנת ליצור סביבה נוחה ללידה, שיטה הנקראת הידרותרפיה. לידה באמבט של מים חמים מסייעת לנשים להרגיש נתמכות פיזית, כאשר מושרית אווירת רוגע וחמימות. בנוסף, עבור הנשים היולדות קל יותר לזוז ולמצוא עמדות נוחות במים.

בלידת מים, האישה נשארת במים במשך כל הלידה. האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים הביעה חששות לגבי לידה במים בשל מחסור במחקרים המראים את הבטיחות שלה, ובגלל הסיכוי הנדיר, אך המדווח, לסיבוכים.

שיטות רפואיות ותרופתיות של שליטת כאב[עריכת קוד מקור | עריכה]

רופאים, אחיות ומיילדות, ישאלו לרוב את היולדת לגבי הצורך במשככי כאבים. לנשים יולדות ניתנות כמה אפשרויות של משככי כאבים. פתרונות אלה עשויים להוות הקלה משמעותית לכאב באם ניתנים על ידי רופא מיומן. קיימים משככי כאבים אשר יכולים להתאים לשלב ספציפי של לידה ולא לשלב אחר (כמו אפידורל שאפשר לקחת רק מגודל פתיחה מסוימת ועד גודל מסוים). בהחלטה על מתן משכך כאבים, יש לקחת בחשבון את השלב בו נמצאת היולדת. יש להתחשב גם בהיסטוריה הרפואית של האם, קיומם של אלרגיות או מגבלות רפואיות אחרות. משככי כאבים מסוימים יפעלו טוב יותר מאחרים[7].

אופיאטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרופות ממשפחת האופיאטים (כמו מורפין) הניתנות בהזרקה לתוך השריר, או בעירוי. לעיתים, אופיאטים ניתנים גם עם אפידורל או בלוק השדרה. אופיאטים עשויים להפוך את הכאב לנסבל, והם לא משפיעים על היכולת לדחוף ולזוז. החיסרון העיקרי של אופיאטים הוא השפעתם על העובר והאטה של הדופק והנשימה שלו[1]. בעקבות הסיכון לפגיעה בעובר, אופיאטים ניתנים רק בשלבי הצירים המוקדמים. השפעתם של אופיאטים קצרה והם עשויים לגרום לנמנום, בחילה או גירודים.

בלוקים והרדמה בעמוד השדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

A man injects a clear liquid through a tube into the patient's spine
תרופות הרדמה מוזרקות לתוך עמוד השדרה.

ישנן שתי אפשרויות הרדמה הנהוגות בלידה[8]:

  1. אפידורל - הזרקת אפידורל היא הליך הכולל הנחת צנתר אל הגב התחתון, לתוך מרחב קטן מתחת לחוט השדרה. מנות קטנות של התרופה יכולות להינתן דרך הצינורית לפי הצורך לאורך כל הלידה. זוהי השיטה הנפוצה ביותר.
  2. הרדמה בעמוד השדרה - מנה קטנה של התרופה ניתנת כזריקה לתוך נוזל עמוד השדרה בגב התחתון. הרדמה בעמוד השדרה, לרוב, ניתנת רק פעם אחת במהלך הלידה. משתמשים בשיטה זו כאשר יש בעיות בלידה או צורך בניתוח קיסרי[9].

אפידורל והרדמה בעמוד השדרה מאפשרים לרוב הנשים להיות ערות ודרוכות עם מעט מאוד כאבים במהלך הלידה ולאחר הלידה. עם אפידורל, שיכוך הכאב מתחיל כ-10 עד 20 דקות לאחר שהתרופה ניתנת. ניתן לשנות את דרגת חוסר התחושה. עם הרדמה בעמוד השדרה, שיכוך הכאב מתחיל מיד, אך הוא נמשך עד כשעתיים בלבד.

בהתאם למידת חוסר התחושה וההשפעה המוטורית של ההרדמה, רוב הנשים לא יכולות ללכת או לעמוד. אפידורל עלול להוריד את לחץ הדם אשר יכול להאט את קצב פעימות הלב של העובר. נוזלים הניתנים דרך עירוי מקטינים סיכון זה. נוזלים יכולים לגרום גם לרעד, אך נשים בלידה, לעיתים קרובות, רועדות ללא קשר למתן אפידורל. במקרה שנוצר נקב בכיסוי של חוט השדרה על ידי הקטטר, הדבר עשוי לגרום לכאבי ראש חזקים אשר עשויים להשתפר עם טיפול מתאים. אפידורל עלול לגרום לכאב גב שעלול להמשך במשך מספר ימים לאחר הלידה. אפידורל עלול להאריך את השלב הראשון והשני של הלידה. במקרה שההרדמה ניתנת בשלב מאוחר בלידה או אם משתמשים ביותר מדי תרופות, הדבר עלול להקשות על היולדת בשלב בו עליה לדחוף את התינוק החוצה. השימוש באפידורל מגביר את הסיכון ללידה מכשירנית.

גוש פודנלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליך זה דורש מרופא להזריק תרופת אלחוש לתוך הנרתיק והעצב הפודנלי הסמוך. עצב זה אחראי על התחושה בחלק התחתון של הנרתיק והפות. טיפול זה משמש רק בשלב מאוחר בלידה, בדרך כלל לפני שראש התינוק יוצא. הטיפול אינו מונע כאבים בצורה מוחלטת, אך משאיר את היולדת ערנית לאורך הלידה ומקנה לה מסוגלת לדחוף את התינוק החוצה. העובר אינו מושפע מתרופה זו, ויש לה מעט מאוד חסרונות[10].

גז צחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחמוצת החנקן (גז צחוק) הוא משכך כאבים אשר ניתן ליולדות. הוא אינו מונע כאב, אך מקל על ההתמודות עימו. את תחמוצת החנקן נותנים באמצעות חבישת מסכה על פני היולדת. הוא אינו פוגע באם או בעובר, וניתן לתת אותו בכל שלב בלידה.

טיפולים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין מחקרים המדגימים את היעילות של היפנוזה[11], ביופידבק, מים סטריליים להזרקה, ארומתרפיה, גירוי עצבי תת-עורי (TENS) בהפחתת כאב במהלך לידה.

ניהול כאב לאחר לידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכאב פריניאלי לאחר הלידה השפעות שליליות, מיידיות ולטווח ארוך עבור נשים והילודים שלהן. השפעות אלה עלולות להפריע להנקה ולטיפול בתינוק[12]. הכאב נובע מפצעים אפשריים, חתכים, התכווצויות הרחם ופטמות כואבות. לרוב, ניתנות תרופות מתאימות לתסמינים אלה. במחקרים שנערכו, לא נמצא כי חתכי חיץ שגרתיים עשויים להפחית את רמת הכאב לאחר הלידה[13]. אצל נשים שילדו כבר בעבר, יש בדרך כלל פחות קרעים (כי הצוואר הרחם כבר גמיש יותר), כך שהן סובלות פחות מכאבים כאלה, אך התכווצויות הרחם שלהן כואבות יותר מבלידה הראשונה. לשיכוך כאבים אלה ניתן לקחת משככי כאבים כגון אקמול, או אדוויל[14].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טבעי ללדת – המדריך להריון ולידה ולימים שאחרי / גילה רונאל, מירה ארצי פדן, עלמה כהן ורדי.
  • לידה פעילה – ג'אנט בלאסקאס.
  • Pain relief in labour Authors Felicity Reynolds.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Office on Women’s Health, U.S. Department of Health and Human Services., "Pregnancy Labor and Birth", This article incorporates text from this source, which is in the public domain., ‏1 February 2017
  2. ^ Smith, Caroline A; Levett, Kate M; Collins, Carmel T; Jones, Leanne; Smith, Caroline A (2012). Massage, reflexology and other manual methods for pain management in labour. doi:10.1002/14651858.CD009290.pub2.PMID 22419342. Retrieved 15 July 2017.
  3. ^ Leanne Jones, Mohammad Othman, Therese Dowswell, Zarko Alfirevic, .Cochrane Database of Systematic Reviews, PMID 22419342 Retrieved 15 July 2017: John Wiley & Sons, Ltd, 2012-03-14. (באנגלית)
  4. ^ Hodnett, Ellen D.; Gates, Simon; Hofmeyr, G. Justus; Sakala, Carol (2012-10-17). "Continuous support for women during childbirth". The Cochrane Database of Systematic Reviews. 10: CD003766. doi:10.1002/14651858.CD003766.pub4. ISSN 1469-493X. PMC 4175537. PMID 23076901.
  5. ^ מיכל גרוסבלד- התמודדות עם כאב בלידה. מרכז הרפואי רבין
  6. ^ למה לסבול? השיטה החדשה ללידה קלה יותר, באתר ynet, 13 במאי 2019
  7. ^ על משככי כאבים בלידה: אפידורל, פדיטין, גז צחוק בלידה- מרכז רפואי הדסה
  8. ^ אפידורל, או הרדמה של עמוד השדרה, מתוך האנציקלופדיה רפואית "מדליין פלוס"
  9. ^ הרדמה בעמוד השדרה. מתוך אתר הריון אמריקאי 2015
  10. ^ Maclean, Allan; Reid, Wendy (2011). "40". In Shaw, Robert. Gynaecology., 4th ed., Edinburgh New York: Churchill Livingstone/Elsevier. pp. 599–612., 2011, ISBN 978-0-7020-3120-5.
  11. ^ אתר למנויים בלבד נועה לימונה, שיטה הנעזרת בהיפנוזה כדי ליצור חוויית לידה שלווה, באתר הארץ, 5 באפריל 2021
  12. ^ Sujana Molakatalla, Emily Shepherd, Rosalie M. Grivell, Aspirin (single dose) for perineal pain in the early postpartum period, The Cochrane Database of Systematic Reviews 2, 02 09, 2017, עמ' CD012129 doi: 10.1002/14651858.CD012129.pub2
  13. ^ Jiang, Hong; Qian, Xu; Carroli, Guillermo; Garner, Paul; Jiang, Hong., Selective versus routine use of episiotomy for vaginal birth, doi:10.1002/14651858.CD000081.pub3, ‏2017
  14. ^ ההריון שלך שבוע אחר שבוע, באתר מכבי שירותי בריאות