לדלג לתוכן

נמל התעופה הבין-לאומי איסטנבול אטאטורק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נמל התעופה הבין-לאומי איסטנבול אטאטורק
İstanbul Atatürk Uluslararası Havalimanı
תצלום אוויר של שדה התעופה
תצלום אוויר של שדה התעופה
תצלום אוויר של שדה התעופה
נתוני השדה
קוד IATA
‏ISL‏
קוד ICAO
‏LTBA‏
סוג השדה ציבורי
תקופת הפעילות 1912–הווה (כ־112 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם מוסטפא כמאל אטאטורק עריכת הנתון בוויקינתונים
מפעיל רשות שדות התעופה הטורקית
(DHMİ) ו-TAV Istanbul Terminal Operations Co
עיר סמוכה איסטנבול
בסיס לחברות אונור אייר, אטלס ג'ט, טורקיש איירליינס, פרי בירד
קואורדינטות 40°58′41″N 28°49′12″E / 40.978°N 28.82°E / 40.978; 28.82
גובה מעל פני הים 50 מטר (163 רגל)
אתר נמל התעופה
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
18L/36R 9,842 3,000 בטון
18R/36L 9,842 3,000 בטון
06/24 7,546 2,300 בטון
מספר הנוסעים 67,981,446 (נכון ל־2018) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נמל התעופה הבין-לאומי איסטנבול אטאטורקטורקית: İstanbul Atatürk Uluslararası Havalimanı) היה נמל תעופה בטורקיה. הוא נמצא בישליקיי (Yeşilköy), לחופי ים השיש, כ-28 ק"מ ממערב לאיסטנבול (15 ק"מ בקו אווירי). בשנת 2015 עברו בנמל התעופה יותר מ-61 מיליון נוסעים, ובכך היה הנמל השלישי בגודלו באירופה, אחרי נמל התעופה לונדון הית'רו ונמל התעופה שארל דה גול בפריז. ממזרח לעיר, בצדו האסיאתי של מצר הבוספורוס פועל מאז שנת 2001 נמל התעופה הבין-לאומי איסטנבול סביהה גקצ'ן.

עד לפתיחת נמל התעופה החדש של איסטנבול באוקטובר 2018 היה נמל התעופה אטאטורק לחשוב ולמרכזי בטורקיה.

באפריל 2019 לאחר השלמת המעבר של כל הטיסות אל נמל התעופה איסטנבול, הנמל הוסב בעיקר לטיסות מטען, וקוד היאט"א שלו – IST – עבר לנמל הגדול. כל פעילות המטען הועברה גם כן עד 5 בפברואר 2022.

היסטוריה והתפתחות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסיס האוויר ישליקיי ב-1911

פעילות אווירית בישילקיי החלה עם הקמת בסיס חיל האוויר הראשון של האימפריה העות'מאנית בשנים 19091911, ובמקום ממוקמים עד היום האקדמיה של חיל האוויר הטורקי (כיום Hava Harp Okulu) שהחלה לפעול ב-3 ביולי 1912 ומוזיאון חיל האוויר (Hava Kuvvetleri Müzesi).

בשנת 1953 החל הנמל משמש לטיסות אזרחיות בין-לאומיות, ובשנות השבעים נבנה בו טרמינל בשטח של 62,000 מ"ר ובו 108 דלפקי בידוק ותשעה שערי עלייה למטוס. טרמינל זה, אשר שימש את הטיסות הפנימיות ואת הטיסות הבין-לאומיות, הגיע לקצה גבול הקיבולת שלו בתוך פחות מ-20 שנה, והטיסות הבין-לאומיות הועברו למבנה טרמינל חדש שנבנה מדרום למבנה הקיים. הטרמינל החדש, המכונה "טרמינל A", השתרע על פני 264,000 מ"ר בארבע קומות. היו בו 23 שערי עלייה למטוס, 224 דלפקי בידוק, וצמוד לו חניון ליותר מ-7,000 כלי רכב. הטרמינל הישן, "טרמינל B", שימש לטיסות פנים.

ב-24 ביולי 1985 שונה שמו של הנמל מ"ישילקיי" ל"נמל התעופה הבין-לאומי על שם אטאטורק". התפתחותו של הנמל נמשכה במאה ה-21 עם פתיחתו של טרמינל המטען, "טרמינל C", בשנת 2001 ועם חיבורו אל קו הרכבת הקלה של איסטנבול בשנת 2003.

הנמל כולו השתרע על שטח של 9,470,554 מ"ר, ובו שלושה מסלולי בטון: שני מסלולים מקבילים בכיוון דרום-צפון באורך של 3,000 מטר וברוחב של 45 מטר כל אחד, ומסלול קצר יותר באורך של 2,300 מטר וברוחב של 60 מטר בכיוון צפון-מזרח - דרום-מערב. הנמל הופעל מאז שנת 2000 על ידי חברת "טי.איי.ווי. לתפעול טרמינל איסטנבול" (TAV Istanbul Terminal Operations Co) עבור רשות שדות התעופה הטורקית (DHMİ).

ב-28 ביוני 2016 נרצחו 44 בני אדם ו-239 נפצעו במתקפת טרור בנמל התעופה, עליה אחראי, לפי ראש ממשלת טורקיה, ארגון "המדינה האסלאמית".

תנועת נוסעים ומטען

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מראה הצד היבשתי בנמל התעופה בלילה

מאז שנת 2004 גדלה תנועת הנוסעים בנמל בקצב הנע בין 4% ל-29% לשנה. נמל התעופה מצטיין בקצב הגדילה המהיר ביותר מבין שלושים נמלי התעופה הגדולים בעולם, ובשנת 2012 הוא דורג במקום ה-20 בעולם וה-6 באירופה מבחינת מספר הנוסעים החולפים דרכו, ובמקום ה-14 בהיקף תנועת הנוסעים הבין-לאומית. בשנת 2015 עברו בנמל התעופה יותר מ-61 מיליון נוסעים.

נמל התעופה הבין-לאומי איסטנבול סביהה גקצ'ן, השוכן בצדה האסייתי של איסטנבול, מסוגל לטפל ב-25 מיליון נוסעים בשנה. שדה תעופה שלישי ממוקם בהזרפן (İstanbul Hezarfen Havaalanı), אך הוא מרוחק מאוד מהעיר ואינו מסוגל לתת מענה לטיסות בין-לאומיות. מסיבה זו הוחלט על הקמתו של נמל תעופה רביעי לאיסטנבול בקמרבורגז (Kemerburgaz), שמצפון לעיר.

בנמל פעלו למעלה מ-80 חברות תעופה (כולל חברות מטען) המפעילות טיסות לכל רחבי טורקיה וליעדים ברחבי העולם. הנמל שימש כבסיס הפעולה החשוב ביותר של חברת התעופה הלאומית של טורקיה טורקיש איירליינס, ושל חברות התעופה אונור אייר, אטלס ג'ט, פליי אייר ופרי בירד. היקף תנועת המטען בנמל עמד בשנת 2012 על כמיליון טון.

להלן נתוני תנועת הנוסעים בנמל בין השנים 20022012[1]:

שנה
נוסעים פנימי
אחוז שינוי
נוסעים פנימי
נוסעים בין-לאומי
אחוז שינוי
נוסעים בינ"ל
נוסעים סה"כ
אחוז שינוי
נוסעים סה"כ
דירוג עולמי
נוסעים בינ"ל
דירוג עולמי
נוסעים סה"כ
2015 19,375,402 4 41,947,327 10 61,322,729 8
2014 18,754,002 9 38,200,788 12 56,954,790 11 9 13
2013 17,224,105 13 34,096,770 14 51,320,875 14 10 19
2012 15,281,321 14 29,717,196 24 44,998,508 20 13 20
2011 13,604,352 15 23,847,835 17 37,452,187 17 17 28
2010 11,800,999 3 20,344,620 11 32,145,619 8 19 37
2009 11,393,645 0.8- 18,363,739 7,6 29,757,384 4,2 - 39
2008 11,484,063 19,7 17,069,069 25,5 28,553,132 23,1 - 42
2007 9,595,923 5,5 13,600,306 11,7 23,196,229 9,1 - -
2006 9,091,693 21 12,174,281 3,3 21,265,974 10,2 - -
2005 7,512,282 38,8 11,781,487 15,9 19,293,769 23,7 - -
2004 5,430,925 69,9 10,169,676 14,2 15,600,601 28,9 - -
2003 3,196,045 12,1 8,908,268 4,7 12,104,342 6,6 - -
2002 2,851,487 - 8,506,204 - 11,357,691 - - -

תחבורה אל הנמל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמל התעופה אטאטורק הייתה התחנה האחרונה של קו הרכבת הקלה של איסטנבול שהוביל אל תחנת אקסראי במרכז העיר בתוך 32 דקות. בדרכה עצרה הרכבת הקלה בתחנת האוטובוסים המרכזית של איסטנבול. שירות אוטובוסים של חברת הוואש (Havaş) ושל חברת İETT פעל למספר יעדים בעיר, ובכלל זה לכיכר טקסים, למרכז העיר הישנה ולצדה האסיאתי של העיר. בנוסף לכך פעלו קווי אוטובוס ים מרציף בקירקיי (Bakırköy) הסמוך לנמל, וחיברו בינו לבין מספר רציפים בצדה האסייאתי של איסטנבול.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מראה בתוך הטרמינל הבין-לאומי
מראה בתוך הטרמינל הבין-לאומי