סורת אל-מסד
 | |
| שם ומספר הסורה בערבית | |
| שם מתורגם | סורת הסיבים |
|---|---|
| מספר הסורה | 111 |
| מספר פסוקים | 5 |
| מיקום | מכה |
| ויקיטקסט | אל-מסד (תרגום רקנדורף) |
סורת אל-מַסַד (בערבית: سورة المسد), או סורת הסיבים, היא סורה מספר 111 בקוראן. סורה קצרה זו מונה חמישה פסוקים (אַיַא֫ת) בלבד, ולפי האמונה המוסלמית היא הורדה למוחמד באמצעות המלאך גִ'בְריל (جبريل) במכה. לפי ספרו של אבּן אלצֻ'רַיְס, פַצָ'אאִ'ל אלקֻראן (מהמאה ה-10), המיוחס לפרשן הקוראן עַטָאא' אלחֻ'ראסאני (בן המאה ה-8), הורדה סורה זו אחרי סורת אל-מודת'יר ולפני סורת א-תכויר.[1] לעיתים נקראת סורה זו אל-להב (הלהבה), על שם מושא העלילה המתוארת בה.
נוסח
[עריכת קוד מקור | עריכה]| 111:1 تَبَّتۡ يَدَآ أَبِي لَهَبٖ, وَتَبَّ,
111:2 مَآ أَغۡنَىٰ عَنۡهُ مَالُهُۥ وَمَا كَسَبَ. 111:3 سَيَصۡلَىٰ نَارٗا ذَاتَ لَهَبٖ, 111:4 وَٱمۡرَأَتُهُۥ حَمَّالَةَ ٱلۡحَطَبِ: 111:5 فِي جِيدِهَا حَبۡلٞ مِّن مَّسَدِۭ.
|
תַבַּת יַדַא אַבִּי לַהַב, וַּתַבַּ,
מַא אַעְ'נַא עַנְהֻ מַאלֻהֻ וַּמַא כַּסַבַּ. סַיַצְלַא נַארַאן דַ'אתַ לַהַבִּן, וַּאמְרַאַתֻהֻ חַמַּאלַתַ אל-חַטַבִּ: פִי גִ'ידִהַא חַבְּלֻן מִן מַסַדִן. |
תאבדנה שתי ידי אבו להב, ויאבד אף הוא,
ולא יעמדו לו הונו וכל אשר זכה לו. צלוה ייצלה באש להבה, ואיתו גם אשתו נושאת העצים: חבל סיבים לה על צווארה. |
פירוט
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרבית פרשני הקוראן מסכימים כי סורה זו התגלתה למוחמד לאחר עימות שהיה לו עם אבו להב אבן עבד אל-מֻטַלִב (أبو لهب), דודו של מוחמד וחתנו, שסירב להתאסלם והביע התנגדות לתנועתו של מוחמד. חדית' ידוע[2] מפי עבדאללה אבן עבאס, בן דודו של מוחמד ואחד ממלוויו, מספר כי כאשר זימן מוחמד את כל בני שבט קורייש, הוא אשאל אותם אם היו מאמינים אילו אמר להם שבגיא הסמוך נמצא צבא פרשים המאיים עליהם. הנוכחים ענו שכן, ואז מוחמד ענה, עונש חמור צפוי לכם אם לא תתפללו רק לאל אחד (ראו סורה 26 (סורת א-שעראא), פסוקים 213–214). אבו להב וקרא לעבר מוחמד "שתֹאבד! האם בשביל זה קראת לנו לפה?". לאחר מכן, מספר אבן עבאס, נתגלתה סורה זו למוחמד.[3]
הסורה מגנה בחריפות את אבו להב[4] ואת אשתו, אֻם ג'מיל בִנת חרב (أم جميل بنت حرب). בשל היותם גם רודפי בצע ותענוגות גשמיים, כך בסורה, עושרם עלי אדמות[5] לא יקנה להם מקום בעולם הבא. באופן מטפורי מסבירה הסורה כי עצי ההסקה אותם נשאו בעולם הזה (כלומר היאחזותם בנכסיהם החומריים) יהוו בגיהנום את חומר הבערה לקללתם.[6] כלומר, תפיסת עולמם המטריאליסטית היא שגרמה לסופם המר. פרשנויות אחרות מפרשות את "נושאת העצים" כהולכת רכיל[7] או כפשוטו - כמי שזרקה ענפים קוצניים בדרכו של מוחמד.[8] סוג אחר של עונש בו מתחלפים נכסי העולם הזה בכלי הייסורים של העולם הבא טמון בשם הסורה, הסיבים, הלקוחים מהפסוק האחרון בסורה: "חבל סיבים לה על צווארה", הפרשנויות נחלקות במשמעות אַ֫יַה זו.[9]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מובא אצל אורי רובין, "נספח א: סדר התגלות פרקי הקוראן", הקוראן, תרגם מערבית אורי רובין, אוניברסיטת תל אביב, 2005, עמ' 552. כל הציטוטים להלן הם מתרגום זה.
- ^ ראו את החדית' המלא אצל צחיח אל-בח'ארי, כרך 6, ספר 60, חדית' מס. 293.
- ^ ראו תפסיר אבן עבאס לאַ֫יַה 1 ותפסיר אבן כאתִ'ר לאיה זו
- ^ שמו האמיתי הוא עַבְד אל-עַוּזא. ישנן מספר סברות לגבי מקור הכינוי, אורי רובין מציין בתרגומו לקוראן כי הכינוי נבע מיופיו מסנוור העיניים של אבו להב (עמ' 542, הערת שוליים 1). תפסיר אל-ג'לאלין לעומת זאת, טוען כאן כי הכינוי הוענק לו מפני זקנו, שהיה בצבע בוער (ג'ינג'י, כנראה).
- ^ הפרשנים מוסיפים לעושרו גם את בניו של אבו להב, עליהם הוא הסתמך להגנה. ראו בתפסיר אל-ג'לאלין לאיה 2 ותפסיר אבן עבאס לאיה זו
- ^ תפסיר (פירוש לקוראן) אל-ג'לאלין מציין כי כאשר איים מוחמד על אבו להב כי הלה יענש על התנהלותו, הוא ענה "אם מה שבן אחי אומר הוא נכון, אחלץ את עצמי מ[העונש] על ידי כספי ובניי". ראו בתפסיר לאיה 1
- ^ תפסיר תנויר אל-מכבאס מספר כי אֻם ג'מיל נהגה לספר למוסלמים (המועטים באותה תקופה) שקרים אחד על השני, בניסיון לסכסך ביניהם. ראו בתפסיר לאיה 4
- ^ תפסיר אל-ג'לאלין כי אֻם ג'מיל השליכה קוצים, קקטוסים וענפים קוצניים בדרכו של מוחמד. גם תפסיר תנויר אל-מכבאס מציין כי היא השליכה ענפים בדרך למסגד, כשראתה שמוחמד פונה לשם (ראו תפסיר זה לאיה 4). תפסיר אבן-כאתִ'ר סבור כי הכינוי "נושאת העצים" מתייחס לתפקידה העתידי בגיהנום של אֻם ג'מיל, היא תאלץ להוסיף עץ לבערה מתחת לבעלה. ראו כאן.
- ^ אורי רובין, בתרגומו לקוראן, טוען כי ככל הנראה מדובר בחבל גס שיחליף בגיהנום את שרשרת הפנינים שנהגה אֻם ג'מיל לענוד על צווארה.הקוראן, בתרגומו של אורי רובין, אוניברסיטת תל אביב, 2005, הערת שוליים מס' 4 בעמוד 542.
תפסיר תנויר אל-מכבאס, מפרש איה זו כהתייחסות לדרך שבה אֻם ג'מיל תמות - מחנק על ידי חבל סיבים, או כרמיזה לכך שבגיהנום, חבל זה יוחלף בשרשרת ברזל על צווארה.
