תפסיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
ערכי אסלאם
אסלאם
Allah3.svg
פורטל אסלאם
מונחים בסיסיים · כל הערכים
חמשת עמודי האסלאם
שהאדה (העדות)
אלצלאהתפילה) • אלזכאהצדקה)
צוםאלחאג'עלייה לרגל)
פלגים עיקריים
אסלאם סוניאסלאם שיעי
אישים מרכזיים
מוחמדח'ליף ושושלות הח'ליפים
נביאי האסלאםאימאם שיעי
מהדיבני לוויתו של מוחמד
ערים קדושות
מכהאל-מדינהאל-קודסנג'ףכרבלאכופהכאט'מיהמשהדסאמרא
חגים
הג'רהלוח השנה המוסלמיעיד אל-פיטרעיד אל-אדחאעשוראאארבעיןלילת אל-קאדר
מבנים
מסגדמינרטמחראבכעבהאדריכלות איסלאמית
תפקידים דתיים
אייתולהמרג'עאימאםמולאקאדימופתימואזין
טקסטים וחוקים
קוראןחדית'תפסירסונה
פיקהפתווהשריעה
אסכולות השריעה
חנפיתחנבליתג'עפריתמאלכיתשאפעית
אסכולות הכלאם
אשעריהג'בריהמאתורידימורג'יאהמֻעתזילה
פלגים שיעים
אתנ'א עשריהאיסמאעיליהזיידים
פלגי הח'וארג'
צאפרייםאזארקהאיבאדיה
תנועות
סופיותוהאביהסלפיה
אסלאמיזםאסלאם ליברלי
פלגים אחרים
אומת האסלאםחמשת האחוזיםהמסוריםאחמדיםזקריעלווים*

* השתייכותם לאסלאם שנויה במחלוקת

אמונות קשורות
באביזםבהאאיםיזידיםסיקיזם

תפסיר (ערבית: تفسير משמעות: "פרשנות") היא המילה הערבית לפרשנות של ספרי הקודש של האסלאם, בדרך כלל של הקוראן. התַאְוִויל (تأويل), (אנ') היא תת-מערכת של התפסיר, ומשמעותה היא שיבוץ משמעות מסוימת לפעמים על-פי חלום או השראה, לאיה[1]. מחבר תפסיר נקרא מופסיר (בערבית: مُفسر, וברבים מופסירון).

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההגדרה המילולית של תפסיר: ההסבר וההבהרה.

ההגדרה השרעית של תפסיר: להבין את המשמעויות של ההוראות בקוראן, לשם מה הן מיועדות, ומה שיש בהן מבחינת כללים, הלכות וערכי יסוד בסיסיים[2].

המילה תפסיר נגזרת מהשורש בערבית פ-ס-ר (המקבילה הערבית לשורש העברי פ-ש-ר) שמשמעותו היא להסביר ולחשוף[3] בהקשר איסלאמי משמעותה היא הבנת וחשיפת רצון אללה, המועבר באמצעות טקסט הקוראן, על ידי משמעות המילה שבו, בערבית, וכן באמצעות חשיבה וידע אישיים של הלומד[4]. הגדרה זו כוללת:

  • קביעה של סגנון הטקסט ושל מה שנכתב, רק בדרך של צחות לשון
  • הגדרת מילים שאינן או במידה מועטה בשימוש
  • הבהרת משמעות של פסוקים[5]
  • חילוץ מהכתובים הלכות ופסקי דינים
  • מתן הסברים למטאפורות משלים ותיאורים ציוריים המופיעים בקוראן
  • ביאור פסוקים הנראים כסותרים אחד את השני

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוחמד[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הדוגמה הראשונה לתפסיר ניתן למצוא כבר אצל מוחמד, נביא האסלאם. על פי המסורת, במהלך הנבואה כשגילה את הקוראן, הוא דקלם למלויו פסוקים שכבר אמר בעבר, בדרך-כלל כדי להסביר את משמעם וללמד אותם[6]. יסודות מהסברי מוחמד הם:

  • הבהרת משמעות של פסוקים שלא הובנו
  • ציון מקומות שמות זמנים וכדומה שלא הוזכרו בפסוקים המקוריים
  • הגבלת משמעויות פסוקים שבמקורם מובנים כמוחלטים
  • הבהרת ביטויים הנראים כסותרים

יש מחלוקת בין המלומדים המוסלמיים באשר למידת הפרשנות של מוחמד על הקוראן. יש הטוענים[7], כי מוחמד פירש את כל הקוראן, ויש לעומתם הטוענים כי רק על חלקו (למשל: אל-ע'זאלי). התפסיר של מוחמד לוקט מאוחר יותר באופן עצמאי לספר, בנוסף הם לעיתים מודפסים בספרי חדית' תחת הנושא "תפסיר" לצד סיפורים נוספים על מוחמד[8].

אלצחאבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מותו של מוחמד, אלו שהכירו אותו באופן אישי, והיו למעשה המוסלמים הראשונים (נקראים בערבית "אלצחאבה"), לקחו על עצמם את משימת פרשנות הקוראן, והדבר פתח עידן חדש של התפסיר. רוב אנשי ה"אלצחאבה" כולל אבו בכר נמנעו מלהעיר הערות משל עצמם אלא רק סיפרו על הערות של מוחמד. אחרים ובכללם אבו עבאס כן השתמשו בידע האישי שלהם בשפה הערבית כדי לפרש את הקוראן. בשלב זה הקוראן עדיין לא פורש במלואו, ולא נפוצו גם פרשנויות באופן נפרד מספרי החדית' לא מעט משום שהקוראן עצמו היה עדיין בהתגבשות ובכתיבה.[9]

היורשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדורות שאחרי הצחאבה התאבעין (יורשי הצחאבה) החלו להשתמש בקשת רחבה של מקורות לכתיבת התפסיר. כל הקוראן פורש, וסיפורים על מוחמד הופרדו מהתפסיר לספרים נפרדים. הסברים דקדוקיים ומידע היסטורי הוכנסו לספרים, ונכתבו פרשנויות אישיות והצדקות ודחיות עליהם.

שיטות פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריוואיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הריוואיה היא פעילות פרשנות הקוראן תוך שימוש במקורות מסורתיים. שיטה קלאסית זו מוסכמת על כל המלומדים המוסלמים. רוב התפסיר בהיסטוריה נכתב על פי שיטה זו, בחלק מהמקרים בגלל ביקורות על שיטות אחרות, הכוללות את הטיעונים הבאים:

  • הקוראן מצהיר על עצמו כקל להבנה ובשל כך אין לזוז מהמשמעות המילולית הפשוטה של מילים בו.[10]
  • הקוראן מגנה את מי שיפרשהו מנקודת מבטו האישית[11]
  • רוב אנשי הצחאבה נמנעו מלשלב את רעיונותיהם האישיים בקוראן.[12]

דוגמאות לתפסירים חשובים:

המקורות לתפסיר מסוג ריוואיה הם:

הקוראן[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו המקור הראשון להבנת ההלכה. הפרשן חייב להתבונן היטב ולקבץ את הפסוקים הקשורים לעניין, להשוות בין כל הפסוקים הרלוונטיים, כדי להגיע להבנה נכונה. פרשנות תפסיר של הקוראן באמצעות הקוראן עצמו מצויה מאוד, בשל יחסי הפירושים של איות הקוראן אחד עם השני. פסוקי הקוראן מסבירים אלו את אלו, ודבר זה מוביל מוסלמים רבים לחשוב כי מבנה זה מעיד על הרמה הגבוהה ביותר של אותנטיות ואמיתות הספר. הן פירוש מילים והן פסוקים בו מובהרים על ידי פסוקים בהמשך. דוגמה לתפסיר מסוג זה היא תפסיר אל-מיזאן (Tafsir al-Mizan) (ער').

חדית'[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש בסיפורים אודות הנביא כדי לפרש את הקוראן. נקראת גם המסורה הנבואית (א-סונה א-נבאּויה), והיא נחשבת למאומתת בדרגה הגבוהה ביותר. על פי גישה זו, הסיוע החיצוני לקוראן החשוב ביותר לפרשנותו, הם המסורות שהועברו בעל-פה אודות התנהגות הנביא, ועליהם ביססו המלומדים המוסלמיים את ההיסטוריה וההלכה המוסלמיים. הקוראן מצהיר שמוחמד הוא האחראי להדרכה והוראת ההתנהגות הנכונה[13]. חלק מדברי מוחמד נחשבים כבעלי מקור התגלותי, וחלק נחשבים כמסקנות שהסיק מוחמד על דעתו. היבט חשוב של מסורות אלו הוא מקורם[14], לשימוש בסיפורי חדית' בתפסיר, ובאופן כללי, יש להשתמש רק בסיפורים בעלי סיווג אמינות הנחשב לגבוה.

אלצחאבה ואל-תאבעין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשנות בסונה היא הפרשנות של הקוראן ממה שהועבר מהנביא ומהצחאבה (מלווי הנביא הקרובים) והתאבעין (היורשים שלהם), והיא מבוססת על העברת המסר הישיר דרכם או דרך הבנתם בפירושים[15]. אם הפרשן לא מוצא כל התייחסות בקוראן עצמו או בחדית', הוא פונה למקורות ולהערות שכתבו האלצחאבה ויורשיהם על איות בקוראן. הערותיהם נחשבות לחשובות יותר מאשר סתם היגיון פשוט, משום שהם שהו עם מוחמד זמן רב בקרבתו, ואף שאלוהו פעמים רבות אודות משמעות פסוקים ומילים בהתגלויותיו, ובנוסף היה להם ידע רחב בשפה הערבית ובמחשבה המוסלמית.

ספרות ושירה ערבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השירה הערבית הקלאסית וטקסט הקוראן, שניהם מהוים מקור טוב, בהפניות אשר נועדו לוודא משמעות של מילים וביטויים ציוריים, מהחלקים הנותרים ללא משמעות בקוראן על פי המקורות שהוזכרו. שימוש בשירה הערבית להגדרת מילים בשפה, מהווה פרקטיקה נפוצה עד כי ניתן לומר שאין מלומדים שאינם משתמשים בכך[16]

אסראיליאת[עריכת קוד מקור | עריכה]

האסראיליאת הם אוסף המסורות היהודיות והנוצריות. אין מדובר בטקסטים תנ"כיים אלא במדרשים המסבירים (לעיתים קרובות באמצעות סיפורים) את התנ"ך. מדרשים אלו מוסיפים מידע נוסף אודות סיפורים ואישים המופיעים בתנ"ך. מלומדים החל מה"אלצאחבה" והלאה למדו מקורות וסיפורים אברהמיים נוספים, כדי לפרש ולהסביר פסוקים בקוראן, ובפרט משלים בו. על פי האסלאם חלק ממדרשים אלו יכולים להיות מדויקים, אך בגלל שאינם עומדים בקריטריוני האמיתות של החדית' הם אינם משתווים להם ונחשבים למקור ברמה פחותה יותר, ובאופן כללי לא מחבבים להשתמש בהם.

דיראיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיראיה היא השימוש בחשיבה ובסיבתיות, כדי להגיע למסקנות.[17] אין המדובר בחשיבה בלבד משום שזו אסורה על פי האסלאם, אלא בדעה המבוססת על מקור קוראני. הפרט החשוב ביותר בדרך זו, היא החשיבה האובייקטיבית של כותב התפסיר המשתמש בדיראיה.

תפסירים חשובים שנכתבו בדרך הדיראיה הם:

תפסיר אסור[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוהי פרשנות של הקוראן דרך הדעה של המפרש, בהתבססו באופן ישיר על תנאים ברורים, אך לפי הדעה שלו. יש מוסלמים המאמינים כי אסור ליצור פרשנות לקוראן תוך שימוש בדעה אישית בלבד, והם מתבססים על חדית׳ מאומתת[18] המצהירה בשם מוחמד: "אותו אחד שיגיד (משהו) בהקשר לקוראן בלא ידיעה, הוא מצית את כסאו באש"[19]. למרות זאת, יש המפרשים את חדית' זו באופן אחר, ואומרים שמשמעות הכתוב היא שאין לפרש את הקוראן ללמדו לאחרים, ולשאת דרשות בו, ללא למידה ועיון מעמיקים קודמים.

בין התנאים לפרשנות זו:

  • שהפרשן יהיה בקי גדול במדעי ההלכות באסלאם, למשל: מדע הקוראן, מדע אמירות הנביא הטהורות, מדעי האמונה, ומדעי הבנת השפה הערבית.
  • שהפרשנות שלו לא תצא מגדר ההבנות של יסודות האמונה והקוראן, ומדרך הנביא.

בין הספרים הבולטים של פרשנות זו נמנים:

  • "מפתחות הנסתר" מאת אלפח'ר א-ראזי
  • "אורות אשר הורדו וסודות של פרשנות" מאת שייח' אל-בַיּדְַויִ

לימודי תפסיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפועל קיימים מרכזי לימוד רבים לתפסיר, וכל אחד מייצג את נקודת ראותו הן ברמת היחיד והן ברמת השייכות השבטית קבוצתית. התפסירים הידועים יותר לפי קבוצתם הם:

סוני קלאסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפסיר הישן והרחב ביותר. מאופיין על פי רוב בשיטת הריוואיה.

מועתזילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפסיר המאופיין בחשיבה רציונלית בולטת, ומהווה חלק חשוב בפרשנות הדייארה.

תפסיר שיעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפסיר הנכתב ולעיתים מדגיש את תפיסת העולם השיעית.

אחמדייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועת האחמדיה עוסקת בהוצאה לאור של תפסירים, הכתובים בשפות אנגלית ואורדו.

תפסיר סופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פסוק בקוראן
  2. ^ [1] Elmhurst, N.Y. The Holy Qur'an: text, translation & commentary. Tarsile Qur'an, U.S. ed. 1987
  3. ^ http://www.islamic-awareness.org/Quran/Tafseer/Ulum/Denffor6.html#Principles הסבר על המילה
  4. ^ Al-Zehebi, Al-Tafsir vel Mufassirun
  5. ^ איות
  6. ^ Şatibi, El-muvafakat
  7. ^ לדוגמה אבן תימיה
  8. ^ Muhsin Demirci, Tefsir Usulu, 120
  9. ^ היסטוריה של התפסיר
  10. ^ קוראןV11:1, V41:3, V41:44, V54:17, V54:22, V54:32, V54:40
  11. ^ Tirmizi, Tafsir, 1
  12. ^ Taberi, Camiul Beyan, I, 27
  13. ^ http://www.usc.edu/schools/college/crcc/engagement/resources/texts/muslim/quran/016.qmt.html#016.064
  14. ^ ראו טרמינולוגיית החדית'
  15. ^ Maḥalli, Jalal al-Din Muḥammad ibn Aḥmad (1389-1459). Tafsir al-Jalalayn. London, Dar Al Taqwa, 2007 [2]
  16. ^ Muhsin Demirci, Tefsir Tarihi, 128
  17. ^ נקרא אג'תהאד אל פי אל-טאבארי
  18. ^ ראו טרמינולוגיית החדית׳
  19. ^ Tirmizi, Tafsir 1