לדלג לתוכן

עזריה פיגו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי עזריה פיג'ו
לידה 1579
ה'של"ט
ונציה, הרפובליקה של ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 בפברואר 1647 (בגיל 68 בערך)
א' באדר א' ה'ת"ז
רוביגו, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הרפובליקה של ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 6 בפברואר 1647 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו רבי אברהם אבוהב, רבי יששכר בר איילנבורג
תלמידיו רבי שמואל אבוהב, רבי משה זכות
חיבוריו גידולי תרומה, בינה לעיתים
צאצאים
  • אליעזר פיגו
  • אפרים פיגו עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי עזריה פיג'ו (ה'של"ט, 1579א' באדר א' ה'ת"ז, 1647) היה מחכמי איטליה במאה ה-17, רב, פוסק ודרשן. מחבר הספרים גידולי תרומה ובינה לעיתים.

נולד בשנת של"ט (1579) לאביו רבי אפרים בוונציה, שם למד תורה ורכש גם השכלה כללית באוניברסיטה המקומית כדרכה של יהדות איטליה. לדבריו, כאשר עמד על דעתו עזב את "הלימודים החיצוניים" והתרכז בלימוד "הגמרא וכל הסמוך לה".[1]

למד בישיבתו של רבי אברהם אבוהב וכן אצל רבי יששכר בר איילנבורג. בשנת שס"ז (1607) החל לשמש כרב קהילת פיזה, תפקיד אותו מילא במשך כ-20 שנה. בשנים אלו עסק בכתיבת פירושו לספר התרומות של רבי שמואל הסרדי העוסק בדיני ממונות. את חיבורו זה כתב כמעט ללא ספרים בעקבות גזירת האפיפיור על שריפת ספרי התלמוד בשנת שי"ד (1554), גזירה שתוצאותיה ניכרו גם שנים רבות אחר כך במיוחד בקהילות הקטנות. בהקדמת הספר מציין רבי עזריה כי בזמן כתיבת חיבורו לא היו בידו כי אם שלוש מסכתות מהתלמוד: בבא קמא, שבועות ונזיר. בספרו הוא מברר את דברי ספר התרומות ואת מקורותיו, ומשווה אותם לדברי פוסקים אחרים. פירושו, גידולי תרומה, זכה להערכה רבה בקרב האחרונים, והש"ך מרבה להביאו בפירושו לשולחן ערוך[2].

בשנת שפ"ז (1627) שב לוונציה ושימש בה כדרשן בבתי הכנסת. דרשותיו נדפסו בספרו בינה לעיתים הכולל כ-75 דרשות, ואשר יצא לראשונה בשנת ת"ח (1648), ומאז נדפס עשרות פעמים וזכה לפופולריות רבה בקרב הדרשנים והמון העם.

הרב ברוך ישר, שליקט והוציא לאור את דרשותיו של רבי עזריה פיגו מסודרות על פי סדר הפרשיות, כותב על סגנונו: "הוא משתדל לא להיכנס בעיונים מופשטים ורעיונות פילוסופיים שאין להם אחיזה בעולם המעשה, כדרכם של דרשני איטליה בימים ההם, אלא חודר לתוך עומקם של הדברים ומפתיע אותנו בהברקותיו למצוא פשט הדברים. אחרי שאנו מתעמקים בדבריו אנו מתפלאים על עצמנו איך נעלמו דברים כה גלויים מעינינו".[3]

חיבר גם ספר שו"ת, אך הוא לא הגיע לידינו.[4] חלק מתשובותיו נדפסו בספר "באר שבע" מאת הרב יששכר בער איילנברג (ונציה שע"ד).

היה גם סופר סת"ם מומחה, וספר תורה שכתב נמצא עד היום בבית כנסת בגיברלטר. החיד"א מביא שספר התורה יצא מתחת ידי רבי עזריה ללא שגיאה אחת בחסירות ויתרות.

רבי עזריה פיגו נפטר בא' באדר א' ה'ת"ז (1647) ברוויגו, כנראה בעת שהיה בשליחות בעניין פולמוס המקווה שפרץ בעיר, ונקבר שם.

מצאצאיו ידוע לנו על שני בניו, רבי אליעזר ורבי אפרים שהחל לחבר ביאור על הספר "תולדות אדם וחוה" לרבנו ירוחם. שניהם נפטרו עוד בחייו של רבי עזריה במגפה שפרצה באיטליה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ גידולי תרומה, הקדמת המחבר
  2. ^ שם הספר משתמש במטבע הלשון "גידולי תרומה", שמובא במשנה, מסכת תרומות, פרק ט', משנה ד' לעניין ירק שגדל מזרעי תרומה במשמעות המתייחסת לספר התרומות שעליו מוסב הפירוש.
  3. ^ הרב ברוך ישר, בינה לעיתים, מבוא
  4. ^ החיד"א, שם הגדולים, בערכו