פרידריך פופס
 | |
| ד"ר פרידריך פופס | |
| לידה |
25 בנובמבר 1874 בלגרד, .svg){kind=small} נסיכות סרביה |
|---|---|
| פטירה |
25 במאי 1948 (בגיל 73) בלגרד,  הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה |
| מדינה | ממלכת יוגוסלביה |
| פעילות בולטת | נשיא איגוד הקהילות היהודיות של יהודי יוגוסלביה |
| השכלה | לימודי משפטים באוניברסיטת בלגרד ואוניברסיטת ציריך |
| תקופת הפעילות | 1933–1948 (כ־15 שנים) |
| מקצוע | עורך דין |
| תואר | דוקטור למשפטים |
| מפלגה | המפלגה הדמוקרטית של יוגוסלביה (אנ') |
| בת זוג | רוז'ה פופס |
ד"ר פרידריך פּוֹפְּס (בסרבו-קרואטית: Fridrih Pops; 25 בנובמבר 1874, בלגרד, נסיכות סרביה - 25 במאי 1948, בלגרד, הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה) היה איש ציבור יהודי, משפטן ופוליטיקאי יוגוסלבי אשר כיהן כנשיא איגוד הקהילות היהודיות ביוגוסלביה ונשיא הקהילה היהודית-אשכנזית של יהודי בלגרד.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרידריך פופס נולד בבלגרד לשמואל וקרולינה פופס. אביו שנולד בדרוהוביץ' היה רופא שהגיע לבלגרד מלבוב ב-1865. הוא כיהן כנשיא הקהילה האשכנזית של יהודי בלגרד במחצית השנייה של המאה ה-19 ובהמשך כסגן יו"ר האגודה הציונית "ציון".[1] פרידריך רכש השכלה אקדמית במשפטים באוניברסיטת בלגרד. לאחר תום לימודיו הועסק כמשפטן במשרד החוץ של ממלכת סרביה. ב-1901 פתח משרד פרטי לעריכת דין בבלגרד. ב-1910 נבחר לנשיא הקהילה האשכנזית של יהודי בלגרד. פופס נמנה עם מייסדי הסניף הסרבי של ארגון בני ברית.
הוא שירת כקצין מילואים בצבא הסרבי, לחם במלחמת העולם הראשונה ונפצע בקרבות. פופס נסוג ביחד עם כוחות הצבא הסרבי דרך אלבניה ובהמשך נשלח לטיפול רפואי בציריך אשר בשווייץ. לאחר החלמתו רכש דוקטורט במשפטים באוניברסיטת ציריך וב-1919 שב לבלגרד. הוא הצטרף למפלגה הדמוקרטית של יוגוסלביה (אנ') ולאורך שנות העשרים כיהן כסגן נשיא המפלגה. במקביל, השתתף בניסוח תקנון "איגוד הקהילות הדתיות היהודיות בממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים", שאושר בהמשך על ידי נציגי השלטון.[2]
במישור הקהילתי פעל פופס בהצלחה לשיתוף פעולה בין הקהילה הספרדית לאשכנזית בבלגרד למען הקמת בית כנסת אשכנזי בעיר. ב-1925 נחנך בית הכנסת סוכת שלום בבלגרד. פופס נמנה עם יוזמי הקמת "איגוד הקהילות היהודיות ביוגוסלביה", כיהן כסגן נשיא האיגוד תחת הוגו שפיצר ולאחר פרישתו של שפיצר מונה ב-1933 לנשיא האיגוד. במסגרת תפקידו פעל לסייע לפליטים יהודים שהגיעו ליוגוסלביה מגרמניה הנאצית, אוסטריה וצ'כוסלובקיה. כן כיהן כסגנו של אלכסנדר ליכט בהנהגת התנועה הציונית בממלכה.[3][4]
באפריל 1941 פלשה גרמניה הנאצית ליוגוסלביה והכניעה את צבאה תוך ימים אחדים. פופס הצליח למלט את משפחתו לשטח הכיבוש האיטלקי. הוא שב לבלגרד ונעצר על ידי הגסטפו ביחד עם נכבדים מהקהילה. מבלגרד הועבר למעצר בגראץ.[5] לאחר מספר חודשים שוחרר פופס, שב לבלגרד, ירד למחתרת והשתמש בזהות בדויה ובמסמכים מזויפים.[6] לאחר שחרור יוגוסלביה התמנה פופס מחדש לנשיא איחוד הקהילות היהודיות ביוגוסלביה ופעל לסייע בשיקום שארית הפליטה.
פרידריך פופס נפטר בבלגרד ב-1948 והוא בן 73. היה נשוי לרוז'ה (1961-1883), ואב לשלוש בנות ובן.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לקראת יריד המזרח 1934, דואר היום, 16 באוקטובר 1933
- פרידריך פופס-ביוגרפיה, באתר makabijada.com (בסרבית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הקהילה היהודית בבלגרד, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמוד 81.
- ^ מנחם שלח (עורך), תולדות השואה - יוגוסלביה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1990, עמוד 11.
- ^ מבוא, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, עמוד 16.
- ^ הקהילה היהודית בבלגרד, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, עמוד 62.
- ^ מנחם שלח (עורך), תולדות השואה - יוגוסלביה, עמוד 81.
- ^ מנחם שלח (עורך), תולדות השואה - יוגוסלביה, עמוד 133.