צ'סלי סאלנברגר

סאלי סאלנברגר
Sully Sullenberger
	סאלנברגר, מאי 2022
	סאלנברגר, מאי 2022
לידה	23 בינואר 1951 (בן 73); דניסון, טקסס, ארצות הברית
שם מלא	צ'סלי בארנט סאלנברגר השלישי
מדינה	ארצות הברית
השכלה	אקדמיית חיל האוויר של ארצות הברית ; אוניברסיטת פרדו ; אוניברסיטת צפון קולורדו
עיסוק	טייס, דיפלומט
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית של קליפורניה
	www.sullysullenberger.com
	3 בפברואר 2022 – 1 ביולי 2022; (21 שבועות ויומיים)
נשיא ממנה	ג'ו ביידן
	→ שון א. דוסי ברנט כריסטנסן ←
פרסים והוקרה
	פרס הומניטרי של השנה (2009); Tony Jannus Award (2018); חבר כבוד (2009); קצין בלגיון הכבוד (דצמבר 2010) ;

צ'סלי "סאלי" סאלנברגר (באנגלית: Chesley Burnett "Sully" Sullenberger III; נולד ב-23 בינואר 1951) הוא טייס קרב וקברניט מטוסי נוסעים לשעבר אמריקאי. התפרסם בעקבות היותו הקברניט בטיסה 1549 של יו אס איירווייז. במשך כחמישה חודשים היה נציגה הקבוע של ארצות הברית בהארגון הבין-לאומי לתעופה אזרחית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים מוקדמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאלנברגר נולד בדניסון, טקסס למשפחה ממוצא גרמני-שווייצרי. לצ'סלי אחות אחת בשם מארי. כבר בצעירותו התעניין בתעופה ובנה מודלים של מטוסים. הוא גם נהג לצפות לעיתים קרובות בטיסות היוצאות והנכנסות מבסיס חיל האוויר הסמוך (אנ').

בעקבות היותו מחונן, התקבל סאלנברגר לתיכון מנסה והיה נשיא מועדון הלטינית, חלילן ראשי. סיים בהצטיינות יתרה מבין 350 בני המחזור שלו בתיכון דניסון. בגיל 16 קיבל רישיון לטוס במטוס הקל אראונקה צ'מפיון (אנ') שהיה אירוע מכונן בעבורו.

סאלנברגר סיים תואר במדעים (אנ') מהאקדמיה של חיל האוויר האמריקאי, וכן שני תארים שניים: בפסיכולוגיה של תעשיות (אנ') מאוניברסיטת פרדו ובאדמיניסטרציה ציבורית מאוניברסיטת צפון קולורדו (אנ').

קריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקריירה הצבאית של סאלנברגר החלה ב-1973 כאשר הוא למד טיסה בדאון כחניך בחיל האוויר האמריקאי.

אחרי סיום התארים, סאלנברגר גויס להטסת מטוסי T-37 Tweet (אנ') וT-38 Talon בבסיס קולומבוס במיסיסיפי (אנ'). לאחר שהשיג את כנפי הטיס הוא הודרך בהטסת F-4 פנטום בבסיס לוק באריזונה.

לאחר הצבתו באנגליה בבסיס לנקהאט (אנ') הוא הועבר לטייסת ה-428 (אנ') באגף טיסה 474 (אנ') שבבסיס נליס בנבדה. השתתף במשימות הכוח הכחול (אנ') ותרגיל רד פלאג.

לפני טיסה 1549 של יו אס איירווייז ואחריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1980 עד 2010 עבד סאלנברגר בחברת US Airways ובשלוחתה Pacific Southwest Airlines. הוא גם תפקד כמורה להטסת מטוסים בעלי מנוע אחד או שניים, ולהטסת דאונים.

כעובד החברה וכחבר ה-NTSB הוא לקח חלק בחקירה של טיסה 1771 של פאסיפיק סאות'ווסט איירליינס ובאסון בנמל התעופה בלוס אנג'לס (אנ').

בנוסף, עבד כמדריך ברשות התעופה הפדרלית כיועץ, כמדריך בהתאחדות הבינלאומית של טייסי מטוסי נוסעים (אנ') וחוקר בנושא ניהול משאבי אנוש בטיסות נוסעים (אנ').

ב-15 בינואר 2009, סאלנברגר הטיס את טיסה 1549 של יו אס איירווייז, מטוס איירבוס A320 מנמל התעופה לה גוארדיה שבניו יורק לשארלוט.

זמן קצר לאחר ההמראה שני מנועי המטוס איבדו את כוחם בעקבות התנגשות בלהקה (אנ') של אווזים קנדיים, ובעקבות כך לא ניתן היה כלל לשלוט בגובה המטוס.

לאחר שסאלנברגר ראה שאין אפשרות לחזור ללה גווארדיה או לנמל תעופה טיטרבורו (אנ'), הוא נחת נחיתת חירום על נהר ההדסון. כל 155 הנוסעים ניצלו ונלקחו לעיר בידי מעבורות וסירות ששטו בסמוך.

בחקירה שבוצעה לאחר הטיסה, שבוצעה באמצעות סימולציות באתר האימונים של אירבוס בטולוז (אנ') נמצא שלסאלנברגר לא היו אפשרויות אחרות פרט לנחיתת חירום בהדסון.

המעשה זכה לשבחים מהנשיא היוצא ג'ורג' בוש הבן והנכנס ברק אובמה, וסאלנברגר הוזמן לטקס ההשבעה של אובמה עם אשתו ושאר צוות המטוס. גם בסנאט ובבית הנבחרים נערכו טקסים אשר הוקירו את מעשיו.

לאחר מכן נערכו אירועים רבים נוספים בהם ניתן לו כבוד על תפקודו בטיסה 1549 - משחקי פוטבול ובייסבול, אירועים של אגודות טיסה שונות ועוד.

פרישה ולאחריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010 הודיע סאלנברגר על פרישתו מטיסה פעילה לאחר 30 שנה. את טיסתו האחרונה ערך עם סגנו בטיסה 1549 - ג'ף סקילס (אנ') מפורט לודרדייל לשארלוט.

בדצמבר של אותה השנה קיבל את אות לגיון הכבוד מצרפת. שנה לאחר מכן חנך במוזיאון הטיסה של הקרוליינות (אנ') את התצוגה על טיסה 1549, אשר כוללת את מטוס האירבוס מהטיסה.

בשנת 2019 כתב דוח ביקורת על התפקוד הלקוי של מטוסי בואינג 737 ועל כך שהם היו מעורבים בתאונות רבות אשר נבעו מתקלות מובנות (אנ').

בפברואר 2019 הביע תמיכה במועמדותו של ג'ו ביידן לנשיאות, ועבד עם ארגונים שונים כמו Vote Vets (אנ') וThe Lincoln Project (אנ') ליצירת פרסומות אודות עמדתו.

ב-15 ביוני 2021 הודיע הנשיא ביידן כי סאלנברגר הוא המועמד שלו לשגריר ארצות הברית בארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא צ'סלי סאלנברגר בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של צ'סלי סאלנברגר (באנגלית)

צ'סלי סאלנברגר, ברשת החברתית פייסבוק
צ'סלי סאלנברגר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
צ'סלי סאלנברגר, ברשת החברתית אינסטגרם
צ'סלי סאלנברגר, ברשת החברתית LinkedIn
צ'סלי סאלנברגר, סרטונים בערוץ היוטיוב