רפורמה במערכת המשפט
רפורמה במערכת המשפט היא רפורמה מלאה או חלקית במערכת המשפט של מדינה. רפורמה משפטית נעשית לעיתים קרובות כחלק מרפורמה רחבה יותר של המערכת הפוליטית במדינה.[1]
תחומי הרפורמה השיפוטית כוללים לרוב: קודיפיקציה של החוק במקום המשפט המקובל, מעבר ממערכת אינקוויזיטורית למערכת יריבות, ביסוס עצמאות שיפוטית חזקה יותר עם מועצות שיפוטיות או שינויים בהליך המינוי, קביעת גיל פרישה חובה לשופטים או הגברת עצמאות התביעה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרפורמה המשפטית של אלכסנדר השני[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרפורמה השיפוטית של הצאר אלכסנדר השני (אנ') נחשבת לאחת המוצלחות והעקביות מבין הרפורמות שביצע. הוקמו מערכת משפט וסדר הליכים משפטיים חדשים לחלוטין. התוצאות העיקריות היו הנהגת מערכת משפט מאוחדת במקום מערך עזבונות מסורבל של בתי המשפט הממלכתיים, ושינויים מהותיים במשפטים הפליליים. זה האחרון כלל את ביסוס עקרון השוויון של הצדדים המעורבים, הכנסת דיונים פומביים, משפט המושבעים, ועורך דין מקצועי. עם זאת, היו ברפורמה גם בעיות, שכן מוסדות מיושנים מסוימים לא כוסו על ידי הרפורמה.
במאה ה־21[עריכת קוד מקור | עריכה]
החוקרת קים ליין שפלי מתארת את התופעה שכינתה "רודנות בחסות החוק" כעלייה איטית וסמויה מן העין של משטרים סמכותניים במדינות שנחשבו לדמוקרטיות ליברליות. היא טוענת שהסימן הראשון לזיהוי משטר שכזה הוא: "שימוש ברפורמה משפטית כדי לשחרר את הכבלים החוקתיים שמרסנים את הכוח של הרשות המבצעת".[2]
רומניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז תחילת ההצטרפות של רומניה לאיחוד האירופי בשנת 2005, הרפורמה השיפוטית (אנ') הייתה אחד המאמצים העיקריים של ממשלת רומניה.
גאורגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האיחוד האירופי ומועצת אירופה מימנו ב־1,220,000 אירו רפורמה משפטית בגאורגיה. מטרת הרפורמה להגביר את האפקטיביות, היעילות והשקיפות של הרשות השופטת ולשכת עורכי הדין, לשפר אמצעי הגנה חקיקתיים, לתמוך בפרקטיקות ממשל והזדמנויות הכשרה, ולשפר ניהול תיקים ברשות השופטת. הרפורמה כוללת הנמקת מינוי שופטים ויצירת מנגנון ערעור יעיל, הכשרות לצוות השיפוט ופיקוח על מערכת המשפט. מיחשוב המערכות, הסברה, מודעות ציבורית לנחיצותו של בית המשפט ותיקוני חקיקה.[3] תחילת הרפורמה ב־1 בנובמבר 2019 וסופה ב־1 במרץ 2023.[4]
הונגריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ממשלת פידס השמרנית בראשות ויקטור אורבן הגדירה בתחילת העשור השני של המאה ה־21 את מטרתה להפוך את הונגריה לדמוקרטיה "לא ליברלית". מאז, בוצעו שורה של מהלכים ששינו את מערכת המשפט והיחס בין המדינה לחברה.[5] באמצע 2011 כוננה חוקה חדשה להונגריה, ובסוף אותה שנה שורטטו מחדש מחוזות הבחירה במדינה, בחוק שמבקריו טענו שמהווה הטיה בקביעת מחוזות בחירה.[5] בנובמבר 2012 חוקק חוק שדורש ממצביעים בבחירות להירשם 15 ימים לפני הבחירות;[5] באותו חודש קבע בית המשפט של האיחוד האירופי שהרפורמות המשפטיות שנועדו להחליש את מעמד בית המשפט העליון לא תואמות את חוקת האיחוד.[6] ב־2013 ביטל בית המשפט החוקתי של הונגריה (אנ') את חוק הרישום לבחירות.[5] חודשיים לאחר מכן הועברה קבוצת תיקונים לחוקה, שבין השאר הגבילה את כוחו של בית המשפט החוקתי, חלקם סעיפים שאותו בין משפט פסל בעבר.[5] בין הסעיפים נמצא ביטול יכולתו של בית המשפט לבחון סעיפים שכבר עוגנו בחוקה, הורדת גיל הפרישה של השופטים,[7][8] מתן העדפה לתאים משפחתיים "מסורתיים", ואף קביעה כי דרי רחוב עוברים עבירה פלילית בפועל.[5] ב־2018 נחקק חוק להקמת ערכאה חדשה שכפופה ישירות לשר המשפטים, ותטפל בנושאים אדמיניסטרטיביים שלפני כן נדונו בבית המשפט העליון, כדוגמת בחירות ומיסוי.[8] ב־2022 עצר האיחוד האירופה מענק של 7.5 מיליארד אירו להונגריה, כל עוד איננה מממשת 27 ציוני דרך שהוסכמו עם האיחוד להבראת המערכת המשפטית שלה.[9]
כאמור, חלק מהחוקים שחוקקו לא נגעו למערכת המשפט אלא ליחסי המדינה והחברה. ב־2015 נחקק חוק נגד מסתננים שמאפשר לכלוא אותם במחנות, להאיץ את הליך בקשת המקלט שלהם ולהגביל להם את אפשרויות הערעור.[5] ב־2018 הוקמה "הקרן המרכז אירופית לעיתונות ותקשורת" (אנ'), אליה תרמו אוליגרכים המקורבים לשלטון מאות כלי תקשורת שקיבלו חסינות מבדיקות של רשות התחרות.[5] בין 2017–2019, שינויי חקיקה, שהוגדרו בית הדין האירופי לצדק כמנוגדים למשפט האירופי,[10] אילצו את האוניברסיטה המרכז-אירופית להעביר את מושבה מבודפשט לווינה.[5] ב־2020 בוטלה ההכרה המשפטית בטרנסג'נדרים, וב־2021, במסגרת חוק נגד פדופיליה נכלל איסור על הפצת תכנים הומוסקסואלים ותכנים שנוגעים ל"התאמה מגדרית" לפני גיל 18.[5]
החל משנת 2020 ארגון זכויות האדם Freedom House שינה את הגדרת הונגריה בדו"ח השנתי שלו מדמוקרטיה ל"משטר כלאיים".[11][12] הביקורת באיחוד האירופי נמשכה והפרלמנט האירופי הצהיר כי הונגריה לא יכולה להיחשב כדמוקרטיה מלאה, אלא כאוטוקרטיה אלקטורלית.[13][14]
ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הרפורמה המשפטית בישראל (2023)
הרפורמה המשפטית שכונתה רפורמת לוין עם הצגתה היא תוכנית של שר המשפטים יריב לוין לביצוע רפורמה במערכת המשפט בישראל. הרפורמה הוצגה על ידי השר לוין ב-4 בינואר 2023, שבוע לאחר השבעת ממשלת ישראל השלושים ושבע. ב-24 ב-יולי 2023 התקבל בקריאה שנייה ושלישית החוק הראשון במסגרת הרפורמה, חוק עילת הסבירות, שהגביל את עילת הסבירות בהחלטות המשפטיות.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קים ליין שפלי, רודנות בחסות החוק, מאנגלית: מיטל שרון, הוצאת תלם, תשפ"ג 2023
- Maria Dakolias, Javier Said, Judicial Reform: A Process of Chang eThrough Pilot Courts, The International Bank for Reconstruction, 1999
- Juan Carlos Botero, Rafael La Porta, Florencio López-de-Silanes, Andrei Shleifer, Alexander Volokh, Judicial Reform, The World Bank Research Observer 18, 2003, עמ' 61–88
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Judicial Discipline Reform, Judicial Discipline Reform (באנגלית אמריקאית)
- International Security Sector Advisory Team (ISSAT), What is the role of legal and judicial reform in the development process?, International Security Sector Advisory Team (ISSAT) (באנגלית בריטית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Peter Barenboim, Natalya Merkulova. "The 25th Anniversary of Constitutional Economics: The Russian Model and Legal Reform in Russia, in The World Rule of Law Movement and Russian Legal Reform", edited by Francis Neate and Holly Nielsen, Justitsinform, Moscow (2007).
- ^ קים ליין שפלי, רודנות בחסות החוק, מאנגלית: מיטל שרון, הוצאת תלם, תשפ"ג 2023, עמ' 11
- ^ Georgia - Implementation of judicial reforms (Voluntary Contribution) - European Committee on Legal Co-operation - publi.coe.int, European Committee on Legal Co-operation (באנגלית בריטית)
- ^ Enhancing the Accountability and the Efficiency of the Judicial System and the Professionalism of Lawyers in Georgia - Council of Europe Office in Georgia - publi.coe.int, Council of Europe Office in Georgia (באנגלית בריטית)
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
הארץ, ניו יורק טיימס ורויטרס, מזהים תהליכים: כיצד השתנו פניה הדמוקרטיים של הונגריה, באתר הארץ, 12 בינואר 2023
- ^ Court of Justice rules Hungarian forced early retirement of judges incompatible with EU law
- ^ The Last Days of the Independent Supreme Court of Hungary?
- ^ 1 2 Hungary to set up courts overseen directly by government
- ^ Hungary could miss out on EU billions in rule-of-law fight
- ^ ד-פ-א, איי.פי ורויטרס, בית הדין האירופי לצדק: חוק בהונגריה שפגע באוניברסיטה של סורוס — נוגד את הדין, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2020
- ^ סוכנויות הידיעות, דוח בארה"ב: הונגריה חדלה מלהיות דמוקרטיה, באתר וואלה!, 6 במאי 2020
- ^ Hungary: Nations in Transit 2023 Country Report, Freedom House (באנגלית)
- ^ הפרלמנט האירופי: "הונגריה איננה עוד דמוקרטיה מלאה", באתר בחדרי חרדים
- ^ פסובסקי, אורי (2023-01-27). "מומחית למשפט חוקתי מזהירה: זה העתיד שאליו צועדת ישראל". Globes. נבדק ב-2023-01-27.
