שבט כרמל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שבט כרמל
תחום תנועת נוער
מדינה ישראלישראל ישראל
מטה הארגון בית הספר הריאלי
בעלות הצופים העבריים
מקום פעילות חיפה
מייסדים דב מדזיני, מרים (מיקי) שרון (אפשטיין), דוד בילסקי ומאיר (זרו) זורע (זרודינסקי)
חברים 900 חניכים (נכון לשנת 2024)
תקופת הפעילות 1937–הווה (כ־87 שנים)
נוצר מתוך שבט משוטטי בכרמל
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שבט כרמל הוא שבט של תנועת הנוער הצופים העבריים, להנהגת חיפה. השבט הוקם בשנת 1937 על ידי שבט משוטטי בכרמל. בשיאו, מנה השבט 1,500 חניכים.

נכון לשנת 2023 השבט מונה כ-900 חניכים מתשע שכבות גיל, מכיתה ד' עד י"ב, וקולט לתוכו תלמידים מארבעה בתי ספר יסודיים – בית הספר הריאלי, סניף אחוזה וסניף הדר; בית הספר "רוממה" ובית הספר "זיכרון יוסף". בנוסף, יש בשבט שתי קבוצות של חניכים בעלי צרכים מיוחדים ("צמי"ד") מבית ספר "רגבים" ובית הספר "ליאו באק".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבט כרמל הוא השבט השני אשר הוקם בהנהגת חיפה בשנת 1937 על ידי שבט משוטטים ואחד ממקימי השבט דב מדזיני אשר היה בוגר ״שבט משוטטים״ שפעל בשכונת הדר בעיר חיפה סמוך לבית הספר הריאלי והטכניקום בבניין הטכניון הישן (כיום המדעטק). דב אשר היה מורה לאומנות בבית ספר הריאלי בסניף ״אחוזה״ שבכרמל הקים יחד עם מספר תלמידיו את שבט ״הכרמל״ שהיווה שלוחה לשבט ״משוטטי הכרמל״ הגדול שפעל בהדר הכרמל. עד להקמת השבט באזור שכונת ״אחוזה״ שבכרמל תלמידים שהיו מעוניינים בפעולות הצופים נאלצו לרדת לשכונת הדר. דבר שהיה קשה מאוד באותה תקופה עקב דלילות קווי האוטובוס, מכוניות פרטיות כמעט שלא היו בנמצא והדבר דרש מאמץ רב - מה שהוביל לפתיחת שבט חדש בכרמל.

בחודש ספטמבר 1937, לאחר פתיחת שנה הלימודים בעיר , גויסו המדריכים הראשונים של השבט, שהיו בעיקר תושבי הכרמל. תחילה גויסו שני מדריכים - מרים אפשטיין - שרון מדריכת קבוצת הבנות ודוד בילסקי לקבוצת הבנים. לאחר מכן הצטרפו מדריכים נוספים. לאחר זמן מה מפתיחת פעילות השבט נהרג דוד בילסקי בתאונת דרכים ומאיר זרודינסקי נכנס למלא את מקומו. הגדוד הראשון בשבט נקרא לזכרו של דוד בילסקי ״גדוד דוד״.

לאחר מספר שנים של פעילות וגדילתו של השבט והגעה לכמות מרשימה של כ-1500 חניכים פעילים, שבט כרמל שלח מספר שלוחות ואיתן נפתחו שבטים נוספים בהנהגת חיפה כגון : שבט ״צופית״, שבט ״העגן״, שבט ״תדהר״ , שבט ״לטם״, שבט ״נשרים״.

שמות וצבעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת דרכו של השבט הוחלט שהשבט יקרא ״גדודי הכרמל״ עקב פיצול גדוד משבט ״משוטטי הכרמל״. בהמשך עם התפתחותו וגדילתו של השבט הוחלט לשנות את שם השבט ל - ״הכרמל״ ולצבעו של השבט נבחר הצבע הלבן. בסביבות שנות ה-60 בעקבות פתיחת שבטים נוספים בהנהגה וברכס הכרמל הוחלט לשנות את צבעיו של השבט לאדום ולבן. ולפני הקמתם של שבטים נוספים היה שבט כרמל השבט הראשון והיחיד על הר הכרמל ולאחר הקמתם של שבטים נוספים נאלץ השבט לשנות את שמו מ - ״גדודי הכרמל״ לשבט ״כרמל״.

מייסדים ובוגרי שבט משמעותיים בחברה הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוגרים רבים של שבט כרמל תרמו ותורמים למדינת ישראל בתחומים שונים, רבים מן הבוגרים נמצאים בתחומי הפוליטיקה העירונית ובחברות העיתונאות המקומית של העיר. בין מקימי השבט ניתן למנות את הבאים:

  • דוד בילסקי שנולד בגרמניה , ברלין, ושאעלה ארצה בשנת 1933. בשנת 1937 עם הקמת ״גדודי הכרמל״ נשלח דוד בילסקי כמדריך יחיד לגדוד הבנים בכיתות ה׳-ו׳. בתאריך ה-6 בספטמבר 1938 נהרג דוד בתאונת דרכים קטלנית בין הערים חיפה לתל אביב. דוד בילסקי היה בן 16 במותו. ולזכרו הוחלט לקרוא לגדוד הראשון ב ״גדודי הכרמל״ על שמו. ״גדוד דוד״.

שבטים שהוקמו על ידי שבט כרמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שבט צופית - הוקם בספטמבר 1964. שבט צופית עבד בבתי הספר ״דוד ילין״ , ״מגידו״ ,״בן גוריון״ ,״הרצל״ ו - ״אהוד״. בהקמתו של השבט הוחלט להקצות לשבט כ-400-500 חניכים מחניכי שבט כרמל ואילו שבשבט כרמל יישאר כ-600 חניכים. מכיוון שהשבט היה בכמות של כ-1200 חניכים.
  • שבט העוגן - הוקם בשנת 1976 במרכז השכונות , ״עין הים״ (שפרינצק) , נווה דוד , רמת הנשיא ושער העלייה. כשהוחלט לפתוח את ״שבט העוגן״ גובש צוות של כ-20 מדריכים שידריכו בשבט החדש בנוסף למדריכים משבט צופית. למעשה, עד היום נעזר שבט העוגן בהדרכת חוץ משבט כרמל. חלק משכבת שישיות כל שנה, נבחרים כמות של כ-3-4 מדריכים להדריך בנוסף לימי הפעילות הרגילים (שלישי שישי) ביום חמישי בשבט העוגן. הקשר בין השבטים הדוק ומראה על יחס שבטי אחים.
  • שבט תדהר - הוקם סמוך לשבט ״העוגן״ בשכונת כרמליה, שהיווה חלופה נוספת על הכרמל, אך רק בתחילת דרכו הוא נתמך רבות על ידי שבט ״כרמל״. בהמשך , השותפות בין השבטים נפסקה, ושבט ״תדהר״ זכה לתמיכה בעיקר משבט ״צופית״.
  • שבט לטם - הוקם בשנת 1979. כששבט ״כרמל״ מנה קרוב ל-1500 חניכים פעילים, הוחלט לפתוח שלוחה חדש (שבט חדש) בשם שבט ״לטם״ באזור שכונת דניה כשבסך הכל עברו אליו כ-300 חניכים.

שבט נשרים - בשנת 2013 הוקם השבט מחדש לאחר שנסגר. בתחילת דרכו הוא הוקם ונתמך על ידי שבט ״כרמל״ אשר שלח אליו מספר מדריכי חוץ אשר הדריכו בו ותרמו להתפתחו עד להגעה לעצמאות.

אירוע 50 "יובל" לשבט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילתו של העשור השישי של שבט כרמל זכה שבט ״כרמל״ לחגוג את חמישים שנות פעילות. בתחילת תכנוניו של היובל לשבט הוצעה הצעה להיעזר בחברת פרסומים והפקות על מנת להרים את האירוע היובל לשבט אך הצעה זו נדחתה על מנת שהשבט ינטול על עצמו את מלוא האחריות להפקת האירוע וכך נחסך סכום משמעותי מהתקציב שהוקצב לאירוע. משימת הכנת הטקס הוטלה בחלקה הגדול על חניכי שכבת ט׳ והמדריכים שלהם. החלו מיד בתכנון הטקס לפרטי פרטים וחלוקת עבודה מדויקת. במהלך התכנונים חוזק הקשר בין בוגרי השבט לדורותיו לבין ממשיכי דרכו היום. הוחלט לחזק קשר זה בא מכמה אופנים: טיולים משותפים באזור הכרמל ביום האירוע, מפגשי בוגרים עם חבריהם לפי מחזורים וכן תערוכות צופיות ובמה מרכזית. העבודה על האירוע חולקה בין חברי השכב״ג (השכבה הבוגרת) וחניכי ט׳ על ידי פיצול לשש ועדות : קשרי חוץ פרסום ואירוח, ועדת טיולים, ועדת מופעים, ועדת מזכירות, ועדת אירגון ומנהלה (תחבורה ובטיחות), ועדת לריכוז ופעילות בשכבות.

לאחר חלוקה לועדות השכבגיסטים וחניכי ט׳ נכחו בשבט ימים ולילות והשבט הפך לביתם בחודשי העבודה לרגל האירוע.

למרבה הצער, 2000 גלויות שהודפסו במיוחד לרגל האירוע במטרה להתחקות אחר עקבותיהם של בוגרי השבט, נשכחו על ידי המחסנאים בשבט בערב האירוע, ולעולם לא הגיעו לתעודתם.

גם המנון נכתב לרגל חגיגות היובל:

זה שבט הכרמל שלנו

הוא כבר לא צעיר - בן חמישים

יד ביד הלך הוא עם כולנו

הוא לא נראה כל כך מרשים

אבל גם אם אין בו אף גינה אחת של שושנים

אותו לא מחליף , גם בעוד 100 שנים!

זה לא מאורע רגיל שמולאים לשבט חמישים

לפי חשבון פשוט זה יוצא רק פעם ביובל

ולכן אספנו יחד צעירים וגם קשישים

מחיפה , הצפון והתבל

זה שבט הכרמל שלנו…..

נעלמה חצאית החאקי, הבנות לובשות היום צמוד

המחסן גדול פי שניים ובכל מקום מקום חשמל עם אוטו או עם סקייטבורד באים לפעולה בגדוד

נראה כמעט הכל פה השתנה, אבל -

זה שבט הכרמל שלנו…..

ספר קורות "שבט כרמל"

לאור חשיבותו הרבה של הטקס הורדה למעשה רוב שנת הפעילות להכנות אליו. אירועים אחרים כגון : טיולים ומפעלים שונים שהתקיימו בשנה זו, היו כהקדמה לטקס שהיה כמובן גולת הכותרת של אותה שנת פעילות.

בטקס עצמו נכחו כאלפיים איש שהיווה הצלחה גדולה עבור השבט, והיווה תקדים תמריץ וציפייה לטקס 60 לשבט. שנערך כעשור מאוחר יותר: חברי השבט שנכחו באותה תקופה ידעו שאירוע כזה הוא אפשרי ובר הגשמה.

אירוע ה-60 בשבט כרמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שעבר עשור מהאירוע יובל ה-50 של שבט ״כרמל״ השבט חוגג את אירוע ה-60 של השבט. האירוע עלה לנושא שיחה בשבט לאחר יצירת סמל השבט. המודעות לחגיגת האירוע 60 בא עקב כניסתם של המרכזים החדשים עודד נצר (עוואד), גלעד פישמן (קוזי) וגילי לבנוני, בוגרי השבט. ועקב יחסים מצוינים בין שלושת המרכזים אשר היו חברי ילדות מתקופת חברותם בשבט, השלושה השפיעו לטובה על תפקוד השכבה הבוגרת (השכב״ג) והחלו הכנות של ממש לקראת ״חגיגות שנת השישים״. כחודשיים לאחר תחילת השנה הציעו עודד נצר וגלעד פישמן לאיתי בארי, מדריך שמיניות בשבט באותה שנה, להיכנס לנעליו של גלעד, וכך היה. הוקמו ועדות וצוותים אשר היו אחראי על ההיבטים השונים בטקס ומונו בעלי תפקידים מרכזיים מטעם השכבה הבוגרת (השכב״ג). עידן סטרולוביץ׳ , המש״ץ, יחד עם אבי גורוביץ, רכז השכבה הבוגרת אשר פעלה באינספור ההיבטים הכרוכים בהוצאה אל הפועל של מעמד ציבורי רחב היקף -״טקס השישים״

הטקס נקבע ל31.5.1997 בסניף בית-בירם של ביה״ס הריאלי העברי בחיפה. בהקשר זה נציין כי ראש השבט, יהודה דסקל, דאג להסדיר את נושאי הארגון, הבטיחות, הביטחון והרפואה עם ביה״ס הריאלי.

ההכנות לטקס כללו בין השאר את איתור בוגרי השבט לדורותיהם, איתור ׳ספונסרים׳ רבים לטקס, תיאומים אינסופיים עם גורמי חוץ, ובקיצור, שקידה לפרטי פרטים של הטקס- הקמת מבנים ותערוכה, עיצוב סמל ה-60, הכנת מסכת וטקס אש, הזמנת אישי ציבור, פרסום מודעות בעיתונים המקומיים, הארציים וברדיו, הפקת מופע זיקוקי דינור, הדפסת ושליחת (חברי השכב״ג בתור דוורים על מנת לחסוך) הזמנות ומודעות קיר, הוצאת חולצות, מדבקות ועוד ועוד. כל אלה בנוסף למטלות הדרכה הרגילות , הישיבות , ימי ניקיון, משחקי הכדורעף , הכדורסל והכדורגל. תפעולה של מכונת הסוכר, הטיולים, טיולי הכנה, הסמינרים והמחנות.

בנוסף לכל אלו עמלה נטעלי שלוסר הכינה סרט ״הצופים - חדורי אמונה: שבט ״כרמל״ בסימן 60 שנה״, שמטרתו הייתה לשקף את פעילות השבט בשנת ה-60 ולהציג את הטקס על כל מרכיביו.

באותו זמן ממש, התחילו לחבר ספר מקום השבט עד לאירוע ה-60 לשבט. הספר יצא לאור במאי 1997 באלף עותקים אשר אזלו בתוך שנה. ראוי לציין שהתנועה רכשה עותק לכל שבט בארץ על מנת לעודד יוזמות דומות בעתיד.

הטקס היה הצלחה כבירה ובראש ובראשונה היה גורם לסיפוק עצום לכל המשתתפים בה - כנתו (כאן במקום לציין שהחמישיסטים התגייסו אף הם במהלך סוף השבוע לעבודה בבית בירם).

האירוע זימן מפגשי בוגרים במקומות שנקבעו מראש על פי שנתונים וזו הייתה חוויה בלתי רגילה לראות את הצהלה והשמחה באותם מפגשים. כמו כן הוקמו אוהלים ובהם הועלו שנתנו ביטוי להוויה בשבט בכל עשור ועשור. התערוכה נבנתה על פי המהדורה הראשונה של ספר זה. בטקס נכחו בין 2500-3000 בוגרים, חניכים והורים, ביניהם סגן שר החינוך וראש העיר. זיקוקי הדינור שבסיומו, כפי שהתברר מאוחר יותר, סופקו בכמות גדולה פי כמה מאשר זו שהובטחה לשבט במקור, ככל הנראה בזכות תושייתם ויכולת המיקוח של המחסנאים. כל זה הפך ערב חד-פעמי זה למיוחד, מרגש ובלתי נשכח.

הצריף[עריכת קוד מקור | עריכה]

צריף שבט כרמל, 2012

עם זקוק למולדת?
אדם זקוק לבית?
אחווה צריכה מקום סודי?
אז עכשיו תסבירי לי למה לחניכים שלנו לא מגיע שיהיה להם צריף משלהם?
אנחנו עומדים מול הצריף הירוק שהיה פעם חדר המלאכה של בית הספר הריאלי, ואילן שפירא מניף את ידיו בהתרגשות של גואל קרקעות של הקרן הקיימת...

גלילה רון-פדר-עמית על הצריף, 1967

הצריף הוא המבנה בו נמצאים מרכזיו של השבט: הגזברות, חדר מצב, חדר השכבה הבוגרת וחדר ח'-ט'. הצריף הוסב בשנת 1937 מחדרי כיתות של בית הספר הריאלי למבנה צופי. בתחילת דרכו הצריף היה בצבע ירוק אך לאחר מכן נצבע בצבעו הנוכחי, אדום. בשנת 2016 הרס הצריף ובמקומו נבנה בניין חדש בשטח בית הספר הריאלי, סניף אחוזה.

המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הריסת הצריף השבט חנך את ״המבנה״ בחטיבת הבית ספר שמשמש את השבט עד היום כמבנה היחיד של השבט. במבנה שתי קומות. בקומה הראשונה יש את חדר השכב״ג (השכבה הבוגרת) , חדר פעילים (קיוסק) וחדר אולטראס. ובקומה השנייה יש את חדר המרכזים , חדר צופיות , חדר נעורים (ז׳-ח׳) והמחסן הגדול ומחוץ למבנה בצדו השמאלי יש את המחסן הקטן. ומחוץ למבנה יש את רחבת המבנה שגם בה ניתן להעביר פעולות. ובנוסף את פינת ההנצחה של שירה צור שנבנתה לזכרה של שירה על ידי שכבת שביעיות (י"א) כיום שכבת שירה.

בנוסף למבנה לשבט יש מכולה בבעלותה שבה נשמר ציוד מחנאי נוסף של השבט. ואיזור הסנדות שנמצאת סמוך למכולה.




לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יניר רובינשטין, קורות שבט כרמל, חיפה: שבט כרמל - הסתדרות הצופים העברים בישראל, 2007.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]