שבתאי רוזן

שבתאי רוזן
	שבתאי רוזן (במרכז) עם אבא אבן (משמאל) וראובן שילוח, 1949
לידה	24 בנובמבר 1917; לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
פטירה	21 בספטמבר 2010 (בגיל 92); ירושלים
שם לידה	Sefton Wilfred David Rowson
מדינה	ישראל
מקום קבורה	הר המנוחות
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים
מעסיק	אוניברסיטת אמסטרדם, אוניברסיטת קיימברידג', אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת אוטרכט, אוניברסיטת וירג'יניה, אקדמיית האג למשפט בינלאומי
תפקיד	שגריר
פרסים והוקרה	פרס ישראל (1960); מדליית מנלי א. הדסון ;

שבתאי רוזן (24 בנובמבר 1917 – 21 בספטמבר 2010) היה פרופסור למשפט בינלאומי ודיפלומט ישראלי.

ביוגרפיה

רוזן נולד בנובמבר^[1] 1917 בלונדון שבאנגליה, ושמו היה ראוסון. בשנת 1938 סיים את לימודיו האקדמיים במשפטים באוניברסיטת לונדון ובשנים 1940–1946 שירת בחיל האוויר המלכותי הבריטי כיועץ משפטי באפריקה והמזרח התיכון. לאחר מכן עבד במחלקה המדינית של הסוכנות היהודית^[2], תחילה בלונדון ואחר כך בירושלים. טרם עלייתו לארץ ישראל הרצה בענייני משפט בינלאומי במכללה הימית המלכותית (1946 - 1947). לקראת קום המדינה מונה לחבר המזכירות המשפטית של ועדת המצב וביולי 1948, עם גיבוש צוות משרד החוץ, מונה ליועץ המשפטי של המשרד^[3]. בראשית עבודתו עסק במידת היישום של הסכמים מדיניים מימי המנדט הבריטי^[2]. כן השתתף במשא ומתן על הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות עם מצרים^[4]^[5], לבנון^[6], ירדן^[7]^[8] וסוריה^[9]. כן השתתף בשיחות בועידת לוזאן^[10].

בדצמבר 1951 פרסם עזריאל קרליבך שרוזן אירח את היילמאר שאכט בעת שהותו בנמל התעופה בלוד בחיבור בין טיסות^[11]. משרד החוץ פרסם הכחשה שטענה שרוזן לא יצר כל מגע עם שאכט^[12]. מאמצע שנות ה-50 ניהל את התביעה נגד בולגריה על הפלת מטוס אל על בשמי בולגריה בבית הדין הבין-לאומי^[13]^[14].

רוזן המשיך לכהן כיועץ המשפטי של משרד החוץ עד 1967. במקביל, סיים בשנת 1959 את לימודי הדוקטורט באוניברסיטה העברית^[15], בהנחיית נורמן בנטוויץ', ובשנת 1960 קודם לדרג שגריר. בסיום כהונתו כיועץ המשפטי מונה למספר תפקידים דיפלומטיים: סגן נציג ישראל לאו"ם בניו יורק (1967 - 1971), נציג ישראל לאו"ם ולארגונים בינלאומיים בז'נבה (1971 - 1974) ולאחר מכן קיבל מינוי לדרג שגריר כללי.

רוזן כיהן לאורך השנים בתפקידים שסיפקו עבורו התמחות מעשית רחבה בתחום המשפט הבינלאומי. בין היתר כיהן כחבר המשלחת הישראלית להסכמי שביתת הנשק (1949) וחבר המכון למשפט בינלאומי (משנת 1963). לאחר פרישתו משירות המדינה היה חבר סגל בדרגת פרופסור באוניברסיטת בר-אילן ופרופסור אורח באוניברסיטת קיימברידג', אוניברסיטת אמסטרדם ומוסדות אחרים. בשנת 2001 היה חבר אקדמיית האג למשפט בינלאומי. ניסיונו הביא אותו לשמש יועץ לממשלות ארצות הברית, יוגוסלביה, יפן ומדינות נוספות. ב-2010 מונה לחבר בוועדת טירקל לחקירת אירועי המשט לעזה, אך נפטר תוך כדי עבודתה.

הוא זכה בפרס ישראל למדעי המשפט בשנת 1960, בהוקרה מהאגודה האמריקנית למשפט בינלאומי (1994) ובפרס האג למשפט הבינלאומי (2004). כמו כן הוא נבחר לנשיא כבוד של האגודה האמריקנית למשפט בינלאומי וחבר כבוד באגודה ההלניסטית למשפט בינלאומי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שבתאי רוזן בוויקישיתוף

תומר זרחין, פרופ' שבתאי רוזן כתב את הספר שמשמש את שופטי בית המשפט בהאג, באתר הארץ, 14 ביוני 2010
אטילה שומפלבי, שבתאי רוזן, חבר ועדת טירקל, נפטר בגיל 93, באתר ynet, 22 בספטמבר 2010
שבתי רוזן (1917-2010), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ אתר "Billiongraves"
^ ¹ ² שבתי רוזן היועץ המשפטי, מעריב, 22 באוקטובר 1948
^ הושלם המבנה של משרד־החוץ, המשקיף, 21 ביולי 1948
^ מי ומי נכח בפגישה, הַבֹּקֶר, 6 בפברואר 1949
^ מ. קריתי, השיחות הצבאיות לא התקדמו, מעריב, 8 בפברואר 1949
^ התנאים לשביתת הנשק עם הלבנון, דבר, 20 בפברואר 1949
^ הרכב משלחת ישראל, חרות, 28 בפברואר 1949
^ היום חתימת שביתת הנשק עם עבה"י, חרות, 3 באפריל 1949
^ התחדשו השיחות עם סוריה, הצופה, 17 ביוני 1949
^ הורכבה המשלחת הישראלית לועידת לוזאן, הַבֹּקֶר, 19 באפריל 1949
^ עזריאל קרליבך, לנו אסור היה, מעריב, 2 בדצמבר 1951
^ ש. רוזן לא נפגש עם שאכט, הצופה, 3 בדצמבר 1951
^ ישראל הגישה תביעה נגד בולגריה בבית־הדין הבינלאומי בהאג, על המשמר, 18 באוקטובר 1957
^ ישראל הגישה תביעותיה נגד בולגריה על הפלת מטוס "אל־על", חרות, 12 באוגוסט 1958
^ מקבלי תואר "דוקטור לפילוסופיה" במדעי הרוח והחברה, דבר, 9 ביולי 1959

[1] אתר "Billiongraves"

[מעריב48-2] ¹ ² שבתי רוזן היועץ המשפטי, מעריב, 22 באוקטובר 1948

[3] הושלם המבנה של משרד־החוץ, המשקיף, 21 ביולי 1948

[4] מי ומי נכח בפגישה, הַבֹּקֶר, 6 בפברואר 1949

[5] מ. קריתי, השיחות הצבאיות לא התקדמו, מעריב, 8 בפברואר 1949

[6] התנאים לשביתת הנשק עם הלבנון, דבר, 20 בפברואר 1949

[7] הרכב משלחת ישראל, חרות, 28 בפברואר 1949

[8] היום חתימת שביתת הנשק עם עבה"י, חרות, 3 באפריל 1949

[9] התחדשו השיחות עם סוריה, הצופה, 17 ביוני 1949

[10] הורכבה המשלחת הישראלית לועידת לוזאן, הַבֹּקֶר, 19 באפריל 1949

[11] עזריאל קרליבך, לנו אסור היה, מעריב, 2 בדצמבר 1951

[12] ש. רוזן לא נפגש עם שאכט, הצופה, 3 בדצמבר 1951

[13] ישראל הגישה תביעה נגד בולגריה בבית־הדין הבינלאומי בהאג, על המשמר, 18 באוקטובר 1957

[14] ישראל הגישה תביעותיה נגד בולגריה על הפלת מטוס "אל־על", חרות, 12 באוגוסט 1958

[15] מקבלי תואר "דוקטור לפילוסופיה" במדעי הרוח והחברה, דבר, 9 ביולי 1959

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]