לדלג לתוכן

שגרירות פולין בישראל

שגרירות פולין בישראל
מידע כללי
כתובת סוטין 16
עיר תל אביב-יפו
קואורדינטות 32°04′55″N 34°47′06″E / 32.081944°N 34.785°E / 32.081944; 34.785
תאריך פתיחה (1936) 1948
תאריך סגירה 1967
תאריך פתיחה מחדש 1986
דיפלומטיה
חלק מ יחסי ישראל–פולין
שטח האמנה ישראלישראל ישראל
מדינה מיוצגת פוליןפולין פולין
www.gov.pl/web/izrael
(למפת תל אביב רגילה)
 
שגרירות פולין בישראל
שגרירות פולין בישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סניף בנק פ.ק.או. ברחוב אלנבי בתל אביב, בשנת 1935. הוא שימש גם כקונסוליה של פולין באותה עת ולאחר קום המדינה. החל מ-1963 מוקמה בסמוך לו שגרירות פולין.
קונסול פולין בארץ ישראל, בזמן המנדט הבריטי, עומד בכניסה לבניין הקונסוליה בירושלים

שגרירות פולין בישראל היא השגרירות, הנציגות הדיפלומטית ומקום משכן שגריר ממשלת פולין בישראל. השגרירות ממוקמת בתל אביב. שגריר פולין בישראל (2024) הוא מאצ'יי חוניה.

מיד עם הקמת המדינה, הכירה פולין במדינת ישראל[1]. בתל אביב, וגם בירושלים, הייתה לפולין כבר קונסוליה שהוקמה בימי המנדט הבריטי. הקונסול בתל אביב היה יהודי בשם רפאל לוץ שמונה בפברואר 1946[2]. הקונסוליה הייתה ממוקמת בבניין בנק פ.ק.או. ברחוב אלנבי[3]. עם כינון היחסים הדיפלומטיים בין המדינות, הוסכם על החלפת נציגים בדרג ציר (הנציגויות הדיפלומטיות הראשונות שפתחה מדינת ישראל ברחבי העולם לאחר הקמתה היו צירויות ולא שגרירויות, מטעמי צניעות). בתחילת 1949 שלחה מדינת ישראל את ישראל ברזילי כציר לפולין[4]. ביוני 1949 חתמו פולין וישראל על הסכם מסחרי, מטעם פולין חתם על ההסכם רפאל לוץ[5]. באוקטובר 1949 הודיעה פולין שבקרוב יתמנה ציר פולין בישראל. את ההודעה מסר קונסול נוסף שהיה לפולין בירושלים, גם עוד מימי המנדט[6]. ציר פולין בישראל הראשון מונה לבסוף רק ב-1954[7].

באפריל 1963 שודרגה הצירות של פולין בישראל לדרג שגרירות, במקביל לצירות ישראל בפולין[8]. השגריר הראשון של פולין בישראל הגיש את כתב האמנתו לנשיא המדינה זלמן שזר ב-14 באוקטובר 1963[9]. שגרירות פולין בישראל הייתה ממוקמת אז בצמוד לקונסוליה ובנק פ.ק.או. ברחוב אלנבי.

שגרירות פולין בישראל נסגרה ב-18 ביולי 1967, יחד עם עוד מספר מדינות מברית ורשה, עקב ניתוק היחסים הדיפלומטיים בין המדינות בעקבות מלחמת ששת הימים[10]. עם זאת הבנק הממשלתי הפולני פ.ק.או. המשיך לפעול בישראל[11]. שגרירות פינלנד שימשה כנציגות לענייני פולין בישראל. ואילו בפולין שימשה הולנד כנציגות ישראל[12].

בסוף 1984 החלו דיונים על חידוש הסחר בין המדינות[13], ובאפריל 1986 ישראל ופולין הסכימו להחליף נציגים דיפלומטיים[14]. נציגות פולין הייתה אמורה להיות בתוך בניין בנק פ.ק.או., אך המפקחת על הבנקים גליה מאור לא אישרה זאת ונבחר מיקום אחר[15]. באוקטובר 1988, לאחר פגישה של שר החוץ שמעון פרס עם שר החוץ הפולני, הוסכם להעלות את היחסים בין המדינות לדרג צירות[16]. ב-1990 הנציגות של פולין הועלתה שוב לדרג שגרירות.

ב-18 בפברואר 2018, לאחר שראש ממשלת פולין מטאוש מורבייצקי אמר במסיבת עיתונאים כי "אנחנו לא נעניש מי שיאמר שהיו משתפי פעולה פולנים בשואה עם הנאצים. אכן היו כאלה, כפי שהיו גם פושעים אוקראינים ויהודים משתפי פעולה", רוססו צלבי קרס על שער השגרירות[17].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אתר האינטרנט הרשמי של שגרירות פולין בישראל (באנגלית, בפולנית ובעברית)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ רעם ביום בהיר באו"ם, הארץ, 16 במאי 1948
  2. ^ רפאל לוץ - קונסול פולין בארץ ישראל, המשקיף, 18 בפברואר 1946
  3. ^ נעשות הכנות לפתיחת צירות פולין בישראל, על המשמר, 15 בנובמבר 1949
  4. ^ י. בורנשטיין, ציר ישראל בחגיגות גיטו וורשה, הארץ, 22 במאי 1949
  5. ^ בעקבות ההסכם המסחרי פולין-ישראל תקוה להבנה גס בשטחים אחרים, דבר, 22 ביוני 1949
    מסיבה לכבוד חתימת ההסכם המסחרי ישראל־־פולין, קול העם, 23 ביוני 1949
  6. ^ בקרוב יתמנה ציר פולין בישראל, הארץ, 25 באוקטובר 1949
    קונסול פולני חדש, הַבֹּקֶר, 8 באפריל 1946
  7. ^ בא ציר פולין, דבר, 5 בדצמבר 1954
  8. ^ הגיע השגריר הראשון של פולין בישראל, למרחב, 9 באוקטובר 1963
  9. ^ השגריר י. פוטר' קורא לפיתוח שיתוף־הפעולה בין פולין לישראל, קול העם, 15 באוקטובר 1963
  10. ^ הישראלים יצאו ממוסקוה - הסובייטים יצאו מישראל, דבר, 19 ביוני 1967
  11. ^ אינגה דויטשקרון, ב"פולסקא קאסא אופייקי" העסקים כרגיל, מעריב, 11 באוגוסט 1986
  12. ^ דוד לפקין, שגרירות פינלד הפסיקה לטפל בענייני פולין, דבר, 13 באוקטובר 1970
  13. ^ אינגה דויטשקרון, פולין וישראל דנות על חידוש הסחר ביניהן, מעריב, 19 בנובמבר 1984
  14. ^ רפאל מן ועופרה ישועה-ליית, ישראל ופולין סיכמו להחליף נציגים דיפלומטיים בתוך חודש, מעריב, 28 באפריל 1986
  15. ^ רפאל מן, הנציגות הפולנית בת"א אינה רשאית לפעול באמצעות בנה פ.ק.או, מעריב, 2 בדצמבר 1986
  16. ^ אילן כפיר, אליהו זהבי, צ׳כיה פולין והונגריה מהדקות יחסים עם ישראל, חדשות, 2 באוקטובר 1988
  17. ^ דבר ראשון, ‏ראש ממשלת פולין: "היו פולנים שסייעו לנאצים, כפי שהיו גם יהודים", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 17 בפברואר 2018
    ברהנו טגניה, ‏צלבי קרס רוססו על שגרירות פולין, באתר ‏מאקו‏, 18 בפברואר 2018