שחר (גשושית)
 | |
| המחשה של הגשושית שחר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוכנות חלל | נאס"א |
| מפעיל | JPL, UCLA, Orbital |
| יצרן |
אורביטל סיינסס קורפורשיין  |
| תאריך שיגור | 27 בספטמבר 2007 |
| תאריך הוצאה משירות | 1 בנובמבר 2018 |
| משגר | דלתא 2 |
| אתר שיגור | SLC-17B, נמל החלל קייפ קנוורל |
| http://dawn.jpl.nasa.gov/ | |
| משימה | |
| סוג משימה | ביצוע יעף / מקפת |
| ביצוע יעף על | מאדים |
| תאריך ביצוע היעף | 17 בפברואר 2009 |
| לוויין של | וסטה, קרס |
| תאריך כניסה למסלול |
וסטה: 16 ביולי 2011 קרס: 6 במרץ 2015 |
| מסלול | מסלול קוטבי |
| תאריך עזיבה | הגשושית עזבה את וסטה ב-9 בספטמבר 2012 |
| משך המשימה הכולל |
27 בספטמבר 2007 – הווה (17 שנים) |
| משך המשימה | 11 שנים, חודש ו-5 ימים. |
| מידע טכני | |
| משקל | 1,240 ק"ג |
| כוח | 1,300 ואט |
| אורך |
1.64 מ' |
| קישורים חיצוניים | |
| מספר קטלוג לוויינים | 32249 |
| מאגר המידע הלאומי | 2007-043A |
  | |
שחר (באנגלית: Dawn) היא גשושית שנשלחה על ידי נאס"א לחקור את שני הגופים הגדולים ביותר בחגורת האסטרואידים - וסטה וקרס. המשימה מנוהלת עבור נאס"א על ידי המעבדה להנעה סילונית והמכון הטכנולוגי של קליפורניה כחלק מתוכנית דיסקברי. הגשושית שוגרה ב-27 בספטמבר 2007, וחקרה את וסטה בין ה-16 ביולי 2011 ל-9 בספטמבר 2012. הגשושית הגיעה אל קרס ב-6 במרץ 2015. שחר הוא הכלי הראשון שחקר את שני העצמים האלו.
מנוע היונים החדשני של הגשושית הפך אותה לחללית הראשונה שהקיפה שני גופים חיצוניים (שלושה כולל השמש). כל המשימות הקודמות שנשלחו לחקור מספר גרמי שמיים (כגון תוכנית וויאג'ר) השתמשו במנועים קונבנציונליים, והיו מסוגלים לבצע יעפים בלבד.
מידות ומכשור
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשהלוחות הסולאריים מכונסים (בשיגור), אורך הגשושית הוא 2.36 מטרים. כשהלוחות פרושים לגמרי אורכה 19.7 מטרים.[1]
מערכת ההנעה של הגשושית מורכבת משלושה מנועים יוניים בעלי מתקף סגולי של 3,100 שניות ודחף מקסימלי של 91mN.[2] המנועים משתמשים בגז קסנון. הגשושית שוגרה לחלל עם 425 ק"ג דלק, מתוכם 275 ק"ג הוקצו להתקרבות לאסטרואיד וסטה, ועוד 110 ק"ג לכניסה למסלול סביב קרס. משיקולי יתירות, בכל פעם מפעילים רק מנוע אחד. סה"כ משך הפעלות המנועים יהיה 2,100 ימים - זמן ששובר את השיא הקודם (671 ימים) שנקבע על ידי מנועי הגשושית חלל עמוק 1 (אנ').
המכשור שהגשושית נושאת כולל:
בנוסף למכשירים אלו נשלח על גבי הגשושית שבב המכיל את שמותיהם של 360,000 חובבי חלל. השמות נאספו דרך האינטרנט כחלק ממאמץ למשוך לפרויקט עניין לתשומת לב.
מהלך המשימה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שחר שוגרה ב־27 בספטמבר 2007 מ־LC-17B בנמל החלל קייפ קנוורל על משגר דלתא 2. השיגור תוכנן להתבצע שלושה חודשים לפני כן, ב־20 ביוני, אבל החללית סבלה ממספר בעיות שגרמו לדחיית השיגור. משגר הדלתא 2 הביא את הגשושית למהירות של 11.46 ק"מ לשנייה אז הופעל מנוע היונים של הגשושית. לאחר בדיקת מנוע היונים שארכה 11 יום, ב־17 בדצמבר 2007 הוכנסה הגשושית למסלול שיוט. ב־31 באוקטובר 2008 השלימה "שחר" תמרון שגרם לה לבצע יעף על פני מאדים ב־2009, ולהשתמש בו כמקלעת כבידתית. ב־20 בנובמבר 2008 ביצעה הגשושית את תיקון המסלול הראשון שלה (TCM1) בהפעילה את מנוע מספר 1 למשך 11 דקות. בעקבות ההתקבצות הסולארית של הגשושית התברר כי תיקון מסלול שתוכנן לינואר 2009 אינו נדרש.
הגשושית חלפה בקרבה מרבית אל מאדים ב־17 בפברואר 2009 תוך שימוש בכוח המשיכה של מאדים לצורך מקלעת כבידתית. באותו יום הכניסה הגשושית את עצמה ל"מצב־בטוח" (Safe Mode) בגלל כשל במחשב הגשושית, אך חזרה לתפקוד רגיל יומיים לאחר מכן.
ב־3 במאי 2011 צילמה הגשושית לראשונה את וסטה, ממרחק של 1.2 מיליון ק"מ, והחלה בשלב ההתקרבות. ב־12 ביוני 2011 הואטה מהירות הגשושית כהכנה לכניסתה למסלול סביב וסטה. הגשושית תוכננה להיכנס למסלול סביב וסטה ב־16 ביולי, לאחר הפעלת המנוע שלה. כיוון שבעת הפעלת המנוע הייתה אנטנת הגשושית מכוונת לכיוון הנגדי לכדור הארץ, לא יכלו המדענים והטכנאים בכדור הארץ לדעת אם התמרון הושלם בהצלחה. ב־17 ביולי קיבלה נאס"א אותות מהגשושית (שהחזירה את האנטנה לכיוון כדור הארץ) כי היא נכנסה בהצלחה למסלול סביב וסטה.
ב־13 בדצמבר 2011 נכנסה הגשושית למסלולה הנמוך ביותר סביב וסטה, בגובה של 210 ק"מ מפניו, והחלה בשלב המיפוי. ב־9 בספטמבר 2012 קיבלה נאס"א אותות מהגשושית המעידים על יציאתה משדה הכבידה של וסטה.
ב־6 במרץ 2015 נכנסה למסלול סביב קרס והפכה למשימה הראשונה סביב כוכב לכת ננסי. בשלב הראשון ביצעה סריקה במשך 15 יום במסלול קוטבי בגובה 13,500 ק"מ. לאחר מכן, החלה לרדת למסלול בגובה 4,430 ק"מ אשר אפשר צילום במצלמות באור הנראה והאינפרה אדום (VIR). לאחר ביצוע שלב זה הנמיכה לגובה 1,480 ק"מ בו צילמה ברזולוציה גבוהה יותר ואף בצילום סטריאוסקופי כדי לקבל תמונה תלת־ממדית של פני השטח של קרס.
ציוני דרך:
- 27 בספטמבר 2007 - שיגור
- 17 בפברואר 2009 - ביצוע יעף על מאדים
- 16 ביולי 2011 - הגעה אל וסטה
- 9 בספטמבר 2012 - עזיבת וסטה
- דצמבר 2014 - הגעה אל קרס
- 6 במרץ 2015 - כניסה למסלול סביב קרס
- 1 בנובמבר 2018 - סיום המשימה[3]
ב-1 בנובמבר 2018 נותק הקשר עם המשימה ומנהליה הגיעו למסקנה כי זו סיימה את מלאי דלק ההידראזין והמשימה הסתיימה לפיכך.[4]
לאחר סיום משימתה ממשיכה הגשושית שחר להקיף ללא הגבלה את קרס כלוויין נצחי שלו, עקב מסלולה היציב סביבו.[5][3]
תצלומים מווסטה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני הכניסה למסלול
במסלול
התקרבות לקרס
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
במרחק 237 אלף ק"מ מתאריך 25 בינואר 2015 -
במרחק 145 אלף ק"מ מתאריך 4 בפברואר 2015 -
במרחק 83 אלף ק"מ מתאריך 12 בפברואר 2015
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של שחר (באנגלית)- הגשושית באתר נאס"א (באנגלית)
- אבי בליזובסקי, החללית Dawn (שחר) תיכנס היום למסלול סביב כוכב הלכת הננסי קרס, באתר "הידען", 6 במרץ 2015
- שחר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אודות מבנה החללית באתר הגשושית בJPL
- ^ אודות ההנעה החשמלית של שחר באתר JPL
- ^ 1 2 משימת הגשושית שחר הגיעה לסיומה, נאס"א, הצהרה לתקשורת מס' 18-087, 1 בנובמבר 2018
- ^ אבי בליזובסקי, החללית DAWN סיימה את משימתה, לאחר שנותק הקשר עימה, באתר "הידען", 4 בנובמבר 2018
- ^ Jonathan Amos, Dawn spacecraft gets an eyeful of dwarf planet Ceres, BBC, 19 January 2015
| תוכנית דיסקברי | ||
|---|---|---|
| פעילים | ASPERA-3 (רכיב במארס אקספרס) • לוסי • פסיכה | 
|
| מתוכננים | VERITAS • DAVINCI | |
| הושלמו | NEAR Shoemaker • מארס פאת'פיינדר • לונר פרוספקטור • סטארדאסט / NExT • ג'נסיס • MESSENGER • פגיעה עמוקה / EPOXI • Moon Mineralogy Mapper • GRAIL • Dawn • טלסקופ החלל קפלר • InSight | |
| נכשלו | CONTOUR | |