שירים לאילאיל

"שירים לאילאיל (קטע מפואמה)" הוא מחזור שירי אהבה שכתב שאול טשרניחובסקי בשנת 1925. השירים נכתבו בתל אביב, שווינואוישצ'ה, ברלין ופיכטנגרונד. המחזור כולל 11 שירים. "אילאיל" הוא שם שהמציא טשרניחובסקי לאהובתו רחל רוזה רוזנשטיין, זמרת אופרה ומורה לפיתוח קול, עימה ניהל רומן ברוסיה, בגרמניה ובארץ ישראל. הרומן בין רוזנשטיין לבין טשרניחובסקי היה סוד שנשמר שנים עד שנחשף, התגלה ופורסם בירחון "את" באוגוסט 1975 בידי הכתבת אולי כהן.

הרקע לכתיבת השירים

רוזה רחל אלכסנדר נולדה בסנקט פטרבורג שברוסיה בראשית המאה ה-20, בת שלישית לאביה י. אלכסנדר לבית שניאורסון, תעשיין ובעל מכרות עשיר. בבית המשפחה המרווח בסנקט פטרבורג התארחו אמנים ואנשי-שם בחיי התרבות הרוסית, וכך התפתחה נטייתה של רחל לאמנות, והיא בחרה בלימודי מוזיקה בקונסרבטוריון המלכותי הרוסי. ש. אנ-סקי מחזאי ציוני, כותב "הדיבוק", הזמין אותה לערב תרבות במטרה שתכיר את טשרניחובסקי, באחד הלילות של שנת 1917.אז לראשונה נפגשה רחל, בת ה-17, עם המשורר שהיה אז בן 42. הפגישה הולידה את סיפור האהבה המסתורי של אותם ימים. אהבה שתחילתה ברוסיה, המשכה בגרמניה וסופה בתל אביב הקטנה שבארץ ישראל.

כעבור כמה שנים, כשרחל הייתה אישה נשואה וביקרה בברלין לרגל ועידה של הוועד הפועל הציוני יחד עם בעלה, ד"ר משה רוזנשטיין, עורך-דין וכלכלן ציוני, פגשה בשנית את שאול טשרניחובסקי, בנשף שהתקיים לכבוד הצייר מרק שאגאל ובפגישה זאת ניצת הרומן ביניהם.

בשנת 1923 עלו רחל, בעלה ומשפחתה לארץ-ישראל והשתקעו בתל אביב. בזכות בעלה התקרבה אל הציונות ואף למדה עברית. רק אז קראה את שירתו של טשרניחובסקי והרבתה לשיר את שיריו הראשונים, שהולחנו על ידי יואל אנגל ואחרים. המפורסמים ביותר מבין השירים אותם שרה היו הלחן הראשון של "אומרים ישנה ארץ", " ויהי בישורון מלך" (שנכתב במיוחד לכבודה של רחל) ו"אלגיה (גלים נעים)". רחל לא הסתפקה ברמת הזמרה שלה ונסעה לאיטליה להשתלם אצל טובי המורים. מאיטליה הרבתה לנסוע ברחבי אירופה, נפגשה עם טשרניחובסקי וקיימה עמו קשר הדוק.

טשרניחובסקי לא הרפה, הוא כתב לה על נושאים שונים ולא רק מכתבי אהבה וגעגועים. באחד ממכתביו התלונן (ברלין 1927) כי מצבו הכספי גרוע, ואף כתב לביאליק על כך. אף על פי שהודיע לו שיאלץ למשכן אחד מחפציו, לא קיבל ממנו תשובה. באותם ימים ישב טשרניחובסקי בטירה עתיקה של ידידו שמואל ריבקין ואשתו בשווינואוישצ'ה (סווינימונדה) על חוף הים הבלטי וכתב ל"כוהנת הכרמל" שירים רבים. היה נוהג להיוועץ בה אודות שיריו והגיש לה אותם כתובים ברוסית. וכפי שמתברר בשיר השמיני במחרוזת ה"שירים לאילאיל", היא הייתה המוזה שלו:

הֲמִשִׁגְיוֹנִי בְּאַהֲבָתֵךְ הַמַּקְסַמְתֵּנִי
אֲקַו לְשִׁיר?
הֲמַנְגִּינָתִי וּבַחֲרוּזִים קוֹלֶטֶת אוֹתָךְ
כְּטַל-נִיר?

השם אילאיל אינו שם עברי. לצליל יש רקע רוסי. טשרניחובסקי קרא למושא אהבתו ותשוקתו רקיל והיה כותב "רק-איל". מאוחר יותר נולד הכינוי "אילאיל". במכתב שכתב לה מסווינימונדה סיפר, שכשכתב את שמה מתוך געגוע על חוף הים הבלטי, גלי הים מחקו את האות הראשונה ונותרה רק ההברה "איל" אותה הכפיל וכך יצר את השם "אילאיל".

מחזור השירים

במחזור "שירים לאילאיל" (חלק מפואמה) 11 שירים. בפתיח למחזור השירים נכתב כך:

וַיְהִי מִקֵּץ הַיָּמִים וְיִוָּאֵשׁ מֵה'
וְלֹא הֶאֱמִין בָּאֱלִיל, –
וִיבָרְכוּהוּ הַשָּׁמַיִם,
וְיִפְגַּע בְּאִילְאִיל
וַיָּשַׂר אֶת שִׁירָיו לְאִילְאִיל.

השיר הראשון נכתב בתל אביב ב-1925.השיר מתאר את מקור השם אילאיל. שם אינטימי לאישה אהובה, שם, שרק האוהבים משתמשים בו, שם שמעולם לא ניתן לשום אישה, שם טהור וחולף כמו האהבה החד פעמית והחיים. השיר מסתיים במילים, שצופות, שהשם הזה גם לא יינתן לשום אישה ,גם הוא חד פעמי כמו האהובה שלמענה יצר אותו .

השיר השני נכתב בסוינמינדה ומתאר ברמז את הסיטואציה בה כתב טשרניחובסקי את שמה של אהובתו על חוף הים ,את געגועיו ואת מושא שיריו:

אֲנִי אֶתֵּן לָהּ שִׁירַי, שִׁירִים שֶׁל יָם
(וּשְׁמָהּ לֹא יִזָּכֵר וְלֹא יִהְיֶה שְׁמָהּ בָּם):
שִׁיר לַגַּל, שִׁיר לַחוֹל, שִׁיר לַשַּׁחַף הָרָן,
לַעֲנָנָה פוֹשֶׁטֶת, וְאֵין פּוֹתֵר לְאָן.
וְאוּלָם הַשִּׁירִים הַקְּטַנִּים אַךְ לָהּ!
בִּרְעֹד נִימֵי לִבִּי אֵלֶיהָ יִכְלֶה,
בְּטִלְטוּל בַּדֶּרֶךְ מִיָּם וְעַד יָם,
מִשִּׁלְגֵי הַצָּפוֹן וְעַד חוֹל-נֶגֶב חָם.
כִּי אֵלֶּה עֵינֶיהָ שְׁנֵי יַמִּים יְרֻקִּים,
בָּהֶם חַיַּי תְּלוּיִים וְהֶגְיוֹנַי חֲבוּקִים.

השיר השלישי נכתב בסוינמינדה בשנת 1925 ומתאר סערה, כעס ובדידות, תוך אזכור מיתולוגיות קדומות של חיות בראשית, בתאורי סערה וקצף של הים לעומת הישימון. המטאפורות המתוארות מתוך סערת נפש מבוטאות באמצעות תיאורי הטבע: הים הסוער והישימון.

השיר הרביעי נכתב בסוינמינדה בשנת 1925, מתאר את גלי הים כשיער שיבה, מטונימיה, רמז לפער הגילאים בין טשרניחובסקי לאהובתו הצעירה ואת השתעבדותו ותשוקתו הארוטית ליבשה, לאהובה, ואולי גם רמז לשני הגברים בחייה:

.........וְהַבָּאִים
עַד קְצֵה הַיַּבֶּשֶׁת יָלֹקּוּ
אֶת שְׂפָתָהּ – עֲבָדִים נִרְצָעִים.

השיר החמישי נכתב גם הוא בסוינמינדה בשנת 1925. השיר מתאר געגועים, אושר ותשוקה לאהובה .על החוף הרחוק עומדות אלות עטויות עדיים ומעבר להן מתחוללת גם ביבשה וגם בים סופה, סערה של גלי חולות, חשכה וים סוער, מעין רעידת אדמה, אבל בהמשך שואל האוהב המשתוקק כשהוא מתאר את אושרו :

מַה לִּי סוּפָה? מַה לִּי שָׁמַי
בְּשִׁכְרוֹן אָשְׁרִי, שִׁכְרוֹן דָּמַי?
שִׁמְעִי, אָשְׁרִי, חֲלוֹם-זְהָבִי:
סוּפוֹת כּוֹכְבִיּוֹת... בִּלְבָבִי!
סוּפוֹת כּוֹכְבִיּוֹת...שָׁמָעַתְּ?
וְשִׁירַת יֵשֵׁךְ פִּרְפּוּר – רָעַד...

השיר השישי שנכתב באותו מקום ובאותה שנה מתאר אווירה שונה,של קור, חרדה, חוסר יציבות, תלונה ועצב. שינויים במצב הרוח של האוהב.

השיר השביעי נכתב בתל אביב ב-1925, מתאר את הפגישות בין האוהבים כבלתי נמנעות, פרי גורל, את האושר הבלתי צפוי, מידו של הנותן חיים וכאהבה חבויה בסוד העולם.

השיר השמיני נכתב בברלין ב-1925, שיר שמתאר את הארוטיקה ואת היותה של האהובה המוזה ליצירת שיריו.

השיר התשיעי נכתב בתל אביב ב-1925 ובו מצהיר הדובר, כי איננו אוהב יותר את אהובתו - אהבתו תמה אבל:

אַךְ לִבִּי הוּא שׁוּב דּוֹפֵק
בְּשִׁגְעונוֹת דּוֹר וָדוֹר
עִם שִׁגְיוֹן צִפּוֹר שָׁרָה,
עִם טֵרוּף עִשְׂבֵי-מוֹר...

השיר העשירי שנכתב בגרמניה, בפיכטנגרונד 1925, הוא השיר המפורסם במחזור השירים :"את אינך יודעת".השיר מתאר את יופייה של האהובה, המוטיבים של ים וחול שבים ומופיעים גם בו. האישה חידתית, רבת פנים, מושכת ויפהפייה:

אַתְּ תְּפוּסָה וְלֹא תְּפוּסָה,
בַּיָּד וְלֹא בַיָּד,
נִכְבָּשָׁה וְחָפְשִׁיָּה...

השיר האחד עשר,האחרון תוהה האם האהבה הזאת היא מקסם שוא, או אמת לאמיתה. אהבה סוערת, שנעה בין ההר לים, אהבה של אישה שכולה נתונה באהבתה לגבר. השיר מסתיים ביסוד של אלימות שנובעת מפרץ תשוקה ואהבה גדולה:

אֶת מֵאֲכָלְתְּךָ תְּקַע בָּהּ
אוֹ
בָּךְ!

לקריאה נוספת

• עוזי שביט, סודה של אילאיל : "שירים לאילאיל" של שאול טשרניחובסקי, מאזנים מח/4 (תשלט), עמ' 263–265. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• אריאל הירשפלד, "תפוסה ולא תפוסה: 'שירים לאילאיל' מאת טשרניחובסקי כשיח אהבה", מאזנים צב/5, אוקטובר 2018, עמ' 4–21.

קישורים חיצוניים

• שִׁירִים לְאִילְאִיל (קטע מפואמה) / שאול טשרניחובסקי, באתר פרויקט בן-יהודה
• בועז כהן, כהן אולי, אהבת שאול לאילאיל, באתר לונדון קולינג, 24 במאי 2014
• עופרה עופר אורן, למי כתב שאול טשרניחובסקי: "את אינך יודעת מה מאוד יפייפית"?, באתר Xnet‏, 28 בפברואר 2016
• קרן דובנוב, אִילְאִיל – שם פרטי שמקורו בשירה, באתר האקדמיה ללשון העברית
• אלגיה (גלים נעים), אתר הספרייה הלאומית
• כתב היד של שירים לאילאיל באתר הספרייה הלאומית - חלק מארכיון טשרניחובסקי