לדלג לתוכן

שמורת גובוסטאן

שמורת גובוסטאן
Qobustan qoruğu
אתר מורשת עולמית
נופי התרבות של אמנות הסלע בגובוסטאן
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2007, לפי קריטריונים 3
שטח האתר 3,096 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
תאריך הקמה 1966 עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים ומידות
שטח 3,096 הקטאר
מיקום
מדינה אזרבייג'ןאזרבייג'ן אזרבייג'ן
מיקום אזור אבשרון עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 40°06′20″N 49°23′20″E / 40.10555556°N 49.38888889°E / 40.10555556; 49.38888889
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שמורת גובוסטאןאזרית: Qobustan qoruğu - "שמורת ארץ הואדיות") כ-60 ק"מ דרומית-מערבית לבאקו באזרבייג'ן שוכנת באזור סלעי בעל אקלים חצי-מדברי והיא נודעת בפטרוגליפים הרבים שנותרו בה מתקופת האבן ולאחריה. האתר התגלה באקראי בשנות השלושים של המאה ה-20 על ידי כורים, ובשנת 1966 הוכרז כשמורת טבע לאומית ששטחה 44,000 דונם. בשנת 2007 היה חלק מהשמורה לאתר מורשת עולמית.

פטרוגליפים וכתובות אבן

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פטרוגליף בשמורה

לפני כ-12,000 שנה החלה התיישבות במערות האזור שהיה פורה ולח בסיום עידן הקרח האחרון. המקום שכן בסמיכות לחוף הים הכספי, שמפלס מימיו הגיע אותה עת כ-80 מטר מעל למפלסם הנוכחי. ב-1939 החל סקר ארכאולוגי בגובוסטאן ונמשך מאז בידי חוקרים שונים. עד כה נתגלו למעלה מ-6,000 פטרוגליפים, שהמוקדמים שבהם הם מהאלף ה-8 לפנה"ס. בפטרוגליפים נראות דמויות אדם ובעלי חיים דוגמת שור הבר, חזיר בר וסוסיים - חלקם בגודל טבעי. עוד נראות בהם סצינות ציד, הקרבת קרבנות, סצינות קרב, ריקודים והתרחשויות נוספות מחיי היום-יום. ציורי סירות גומא, שלפי אמונת התושבים הובילו את השמש לאחר שקיעתה במערב למקום זריחתה במזרח ביום המחרת, הביאו את החוקר הנורווגי תור היירדאל להציע, על סמך דמיון בין ציורים אלה לסירות סקנדינביות, כי מקורם של תושבי סקנדינביה היה בתחומי אזרבייג'ן של ימינו.

פטרוגליפים וכתובות אבן נמצאו בגובוסטאן גם מהתקופה הרומית ומימי הביניים. כתובת בלטינית מסוף המאה ה-1 נחקקה בידי יוליוס מקסימוס (Julius Maximus), שר מאה בלגיון הרומי ה-12 שיכול ויצא למשימת סיור מסוריה. כתובת זו, שתוכנה כבר אינו קריא בשל פגעי האקלים, נחשבת לכתובת הרומית המזרחית בעולם.

פטרוגליפים מימי הביניים הפכו קטנים ומופשטים יותר בהשפעת האסלאם, ונמצאו בשמורה כתובות בערבית מהמאה ה-12 עד המאה ה-14. האתר הניב ממצאים נוספים רבים כולל אבן טמבורין ששימשה ככלי נגינה פרימיטיבי, וכן נתגלו בו שרידי יישוב ואתרי קבורה.

בשנת 2007 הכריז ארגון אונסק"ו על שטח של 5,370 דונם בשמורה כאתר מורשת עולמית. בשמורה נמצא גם מוזיאון.

הרי געש של בוץ

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשמורה יש מספר גדול של הרי געש של בוץ, וההערכה היא כי מתוך 700 הקיימים בעולם, 300 נמצאים במזרח אזרבייג'ן. אלה הם תלים הנמצאים כ-10 ק"מ מדרום לאזור הפטרוגליפים, הפולטים בוץ מבעבע וגז.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמורת גובוסטאן בוויקישיתוף

גלריית תמונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]