לדלג לתוכן

שמחה מילר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמחה מילר
לידה 1934 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 באוקטובר 2018 (בגיל 84 בערך)
קריית מוצקין, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה קצין, בוגר מדעי הרוח, מוסמך מינהל ציבורי
עיסוק מנהל שלוחת מכללה וחבר מליאת העיר
מפלגה מפא"י, מפלגת העבודה
ראש עיריית קריית מוצקין ה-2
יולי 1984[1]נובמבר 1993
(כ־9 שנים)
חבר מליאת קריית מוצקין ומחזיק תיקים במועצה / עירייה
19721975
(כ־3 שנים)
פעיל בהסתדרות הסטודנטים, מנהל מכללה, חבר דירקטוריונים, יו"ר דירקטוריון בנק אוצר השלטון המקומי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שמחה מילר (193419 באוקטובר 2018[2]) היה ראש העיר השני של קריית מוצקין, בין השנים 19841993.

נולד ב-1934 לשרה ויעקב מילר. בשנת 1936 עברה המשפחה לקריית מוצקין והייתה לאחת המשפחות הראשונות במקום. את ילדותו, נעוריו ובחרותו עשה מילר בקריה. את לימודי התיכון סיים בבית הספר הריאלי בחיפה. הוא הדריך בתנועת הצופים ובפנימיית הדסים בשרון.

את מרבית שירותו הצבאי עשה בחיל התותחנים. הוא השתחרר מצה"ל כקצין קרבי בשנת 1955. אז, נשא לאשה את אביגיל, אותה הכיר עוד בבית הספר היסודי, והזוג עבר לירושלים. בשנת 1959, השלים לימודי תואר כללי במדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים, והמשפחה שבה לקריית מוצקין.

את פעילותו הציבורית החל מילר בעודו סטודנט כפעיל מפא"י בהסתדרות הסטודנטים. ב-1972 נבחר לראשונה כחבר המועצה המקומית מטעם רשימת מפלגת העבודה בקריית מוצקין. בין היתר כיהן כיו"ר ועדת החינוך, חבר ועדות הנהלה וכספים וכממלא מקום ראש המועצה ללא שכר. עם שינוי מעמדה של קריית מוצקין ממועצה מקומית לעירייה, היה לסגן ומ"מ ראש העיר הראשון.

במקביל, המשיך את לימודיו ופיתח קריירה במסגרת המכללה למינהל. תחילה ניהל את שלוחת המכללה של הסתדרות הפקידים בחיפה ובאזור (בית הפקיד). ב-1975 נשלח על ידי המכללה לאוניברסיטת סירקיוז בארצות הברית ללימודי M.A במינהל ציבורי אותם סיים בהצלחה. כמו כן השתלם בקורס דו-שנתי למנהל תעשייתי בטכניון. ב-1981 מונה למנהל המכללה הארצית. במשך שנתיים ניהל רשת בתי ספר ובה כ-24 אלף תלמידים וכ-3000 מורים, מרצים, ועובדי מנהל. ב-1983 חזר לנהל את שלוחת חיפה.

כראש העירייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיותו ממלא-מקום ראש העירייה, ביולי 1984, לאחר פטירתו של משה גושן, נבחר על ידי חברי מועצת העיר לראשות העירייה[1], והיה לראש העיר השני בתולדותיה. לאחר שניצח בבחירות שנערכו ב-1988[3], הוא כיהן בתפקיד עד דצמבר 1993, אז הפסיד בבחירות לחיים צורי בסיבוב השני בהפרש קטן[4].

מילר פעל לקידום תחום המנהל ברשות, קביעת היררכיה בתפקידי הניהול וחלוקת תחומי סמכות ואחריות, מינוי מנכ"ל (במקום מזכיר), קביעת יחידות תקציביות סגורות, שיפור הליכי הגביה ושיפור מערך השירותים לרווחת התושבים. בתקופתו, אישרה מועצת העיר עבודות להקמת נכסים צבוריים רבים. בעיית ההצפות בצפון העיר נפתרה בעקבות עבודות ניקוז נרחבות. צנרת הביוב והולכת מים הישנה הוחלפה, רחובות ותיקים צופו באספלט ואבן משתלבת, שכונות ותיקות עברו טיפולים קוסמטיים, חודשה תאורת הרחובות והועמק שיתוף הפעולה עם האגודה לתרבות הדיור.

במהלך כהונתו הוגשה למועצת העיר תוכנית מתאר מקיפה לכיכר העירייה העתידית הכוללת ספרייה עירונית, אודיטוריום ובית עירייה. מילר קידם גם את הקמתן ופיתוחן של שכונת "נוה גנים" ושל שכונת "בנה ביתך", שהייתה הראשונה מסוגה בסביבה. הוקם מרכז מד"א אזורי; בשיתוף עם הסוכנות היהודית הוקם מרכז יום לקשיש. בתחום החינוך, הוקמה חטיבת הביניים הראשונה, נבנו כיתות בית ספר וגן חדשים והוחל בהקמת מערך המחשוב.

במהלך שנות כהונותו שימש גם כחבר בדירקטוריונים של אוניברסיטת חיפה, נפטא חברה ישראלית לנפט, המכללה למינהל, המפעל להכשרת ילדי ישראל ואגודת "לב אל לב ישראל". מילר כיהן גם כחבר הנהלה וסגן-יו"ר מרכז השלטון המקומי.

עם תום כהונתו כראש עיר, החל למלא את התפקיד הציבורי האחרון בחייו, כיו"ר דירקטוריון בנק אוצר השלטון המקומי, הבנק המרכזי של הרשויות המקומיות בישראל.

בשנת 2015 החליטה מועצת העיר קריית מוצקין לקבל את הצעתו של ראש העיר, חיים צורי, ולקרוא לספרייה העירונית בעיר על שמו. הספרייה, שתכנון בניית בניינה החדש החל ביוזמתו של מילר, עברה למשכנה לאחר סיום כהונתו כראש העירייה. מילר ובני משפחתו נכחו בטקס הסרת הלוט מעל שמה החדש של הספרייה.

מילר היה נשוי ואב לשלוש בנות[2]. התגורר עד פטירתו, באוקטובר 2018[2], בקריית מוצקין.

הובא לקבורות בבית העלמין צור שלום[2].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמחה מילר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]