שמשון חיים נחמני
 | |
| צילום שער הספר זרע שמשון, מנטובה, איטליה, ה'תקל"ח, 1778 | |
| לידה |
1706 ה'תס"ו מודנה, איטליה |
|---|---|
| פטירה |
18 באוגוסט 1779 (בגיל 73 בערך) ו' באלול ה'תקל"ט רג'ו אמיליה, איטליה |
| כינוי | הזרע שמשון |
| מקום קבורה | לא ידוע |
| מקום פעילות | מודנה, סיינה ורג'ו אמיליה - איטליה |
| תקופת הפעילות |
? – 18 באוגוסט 1779  |
| השתייכות | יהדות איטליה |
| תחומי עיסוק | קבלה |
| תפקידים נוספים | הוראה |
| רבותיו | רבי אפרים כהן מאוסטראה, רבי בנימין הכהן ויטאלי, רבי דוד פינצי, ורבי אביעד שר שלום באזילה |
| תלמידיו | רבי דוד זכות |
| בני דורו | רמח"ל, ישראל בנימין באסאן |
| חיבוריו | זרע שמשון, תולדות שמשון |
רבי שמשון חיים נחמני (ה'תס"ו, 1706 - ו' באלול ה'תקל"ט, 18 באוגוסט 1779) היה רב, מקובל, סופר תורני, ומשורר יהודי איטלקי. שימש כרב במספר קהילות בצפון איטליה ונחשב לאחד מגדולי רבני המדינה. כיום מוכר בעיקר בזכות ספרו "זרע שמשון".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד במודינה לנחמן מיכאל נחמני. אמו היא בתו של רבי יהודה מצליח פאדובה, רב הקהילה במודינה. למד מפי רבי אפרים כהן ליפשיץ מאוסטראה, המו"ץ במודינה. בהמשך למד במנטובה מרבי דוד פינצי, חמיו של הרמח"ל, ומרבי אביעד שר שלום באזילה, בעל ה"אמונת חכמים". קבלה למד מפי רבי בנימין הכהן ויטאלי ("הרב"ך") ברג'ו אמיליה.
לאחר לימודיו במנטובה, עבר לפיזה, החל ללמד שם תלמידים, ולהפיץ תורה ברבים. בהמשך עבר לסיינה, ובהמשך חזר לעיר הולדתו מודינה, שימש בה כרב קהילה, ועמד בראש בית כנסת.
בשנת ה'תצ"ד (1733), נישא לדבורה בת הרב אברהם פונטאנילה. ילדיהם נפטרו בקטנותם.
בשנת ה'תצ"ט (1739), לאחר פטירת הרב ישעיהו מרדכי באסאן, רב העיר רג'ו אמיליה, החל לכהן במקומו.[דרושה הבהרה] ברג'ו אמיליה שקד על חיבור ספריו שעסקו גם בקבלה.
הרב נחמני כיהן כאמור כרב בכמה ערים באיטליה, ובהן גם סיינה[1]. הוא נחשב לבקי בכל חלקי התורה, נגלה ונסתר. גישתו הכללית בהלכה הייתה מחמירה, ולדעתו נטייה להקל היא מ"כח הטומאה"[2].
לימד תלמידים רבים, ביניהם אחיינו, רבי דוד זכות, מגדולי רבני איטליה[3]. במשך חייו פעל רבות להפצת יהדות ולהעמדת תלמידים. בעיקר דאג לתלמידיו שפנו לעסוק במלאכה, שימשיכו בקיום היהדות כראוי.
בלט כדרשן. עסק גם בשירה, וחלק משיריו נדפסו על ידי תלמידיו. בין השאר ידוע על שיר שחיבר לכבוד חתונת הרמח"ל[4].
אחיו רבי שמואל, היה תלמידו הקרוב של רבי חיים בן עטר, עלה עמו ארצה ונפטר בעכו ממחלה. אח נוסף היה רבי ידידיה[5].
פטירתו וקברו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתשעה באב ה'תקל"ט (יולי 1779) הרב נחמני נפל ונפצע, וכחודש לאחר מכן הוא נפטר ברג'ו אמיליה. בצוואתו ציווה לחלק את ממונו לעניים, ושלא יספרו כלל בשבחו, מלבד זאת - שרצה לזכות את הרבים, להעמיד תלמידים, ולחדש חידושי תורה אמיתיים. רבני איטליה במדינה כולה עסקו בהספדיו, ביניהם חברו הרב ישראל בנימין באסאן שהספידו כמה פעמים. הוא נקבר ברג'ו אמיליה. שנים לאחר פטירתו הוחרב בית הקברות (יתכן שחלק מהקברים הועברו למקום לא ידוע)[דרוש מקור].
הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בי"ח כסלו ה'תשפ"ג נקרא בירושלים רחוב "זרע שמשון"[6].
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב נחמני חיבר ספרים רבים, אך ציווה לגנוז אותם עמו, בעיקר אלו שעסקו בקבלה. החיד"א מזכירו בספרו שם הגדולים וכותב: "שמעתי שהוא היה בקי בקבלה מעשית וציווה לגנוז כל ספריו בקברו".
בנו היחיד נפטר בחייו, וכדי להותיר שם אחריו, הדפיס בחייו שנים מספריו. הוא הבטיח שמי שילמד בספריו, יזכה לברכות וישועות מופלגות:
"ועיניכם תראינה בנים בני בנים כשתילי זיתים סביב לשולחנכם חכמים ונבונים, בתים מלאים כל טוב גם עושר גם כבוד לא יסופו מזרעכם"
עקב כך ספריו נדפסים במהדורות חוזרות בשנים האחרונות, כסגולה להיוושע בעניינים שונים[7]. הספר "תולדות שמשון" אף נדפס במהדורה מנוקדת.
- תולדות שמשון - על מסכת אבות (ליבורנו ה'תקכ"ו)
- זרע שמשון על חמישה חומשי תורה וחמש המגילות (מנטובה ה'תקל"ח, ודפוס צילום ברוקלין ה'תשל"ה)
- קרבן קטורת - ספר שיריו. לא נדפס בחייו פרט לקינה ארוכה לתשעה באב[8]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שם הגדולים, מערכת ספרים, "זרע שמשון".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר ארגון "זרע שמשון"
- שמשון חיים נחמני, באתר "החכם היומי"
שמשון חיים בן נחמן מיכאל נחמני (נפטר 1779), דף שער בספרייה הלאומית
Dedication of Rechov Zera Shimshon in Yerushalyim! - קריאת שם לרחוב זרע שמשון, יוטיוב- Zera Shimshon - זרע שמשון, והמלצת הרב קניבסקי, יוטיוב
- תולדות הרב שמשון חיים נחמני, וחוברות לזכרו, מ"האיגוד העולמי להפצת תורת זרע שמשון"
- נחמני, שמשון חיים בן נחמן מיכאל, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בשנת ה'תק"י (על פי הסכמתו למהדורת "אורחות חיים", פירנצה ה'תק"י, והסכמה נוספת באותה שנה לספר "מסורת סייג לתורה" של הרמ"ה.
- ^ "תולדות שמשון", פרק ג, דף מ ע"א.
- ^ מאיר בניהו, יום טוב שני של גלויות, עמוד ע"ג
- ^ מאיר בניהו, שירים ליום חתונתו של רמח"ל, עמודים 52-53.
- ^ ראה בתולדותיו שב"קישורים חיצוניים" עמודים 2-3. בין היתר נכתב באחת האגרות שה"אור החיים" הצטער על רבי שמואל יותר מצערו על פטירת אביו
- ^ בהשתדלות "האיגוד העולמי להפצת תורת זרע שמשון - עמותת זרע שמשון"
- ^ קונטרס "גבורת שמשון", סיפורים מפי בעלי המעשה שפורסמו בגיליונות "נפלאות שמשון", בשנים ה'תשע"ד-ע"ו, "האיגוד העולמי להפצת תורת הזרע שמשון", חנוכה ה'תשע"ז
- ^ נדפסה על ידי תלמידו, רבי חנניה אלחנן חי כהן, ריג'יו ה'תקע"ב.