שקלוב
| |||
 | |||
| מבנה העירייה | |||
| מדינה |
 בלארוס | ||
|---|---|---|---|
| וובלסט |
 מוהילב | ||
| ראיון | שקלוב | ||
| תאריך ייסוד | 1535 (נזכרת לראשונה) | ||
| גובה | 158 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיירה | 14,870 (1 בינואר 2024) | ||
| קואורדינטות | 54°12′38″N 30°17′30″E / 54.21056°N 30.29167°E | ||
| אזור זמן | UTC +2 | ||
שְקְלוֹב (בבלארוסית: Шклоў, ברוסית: Шклов, ביידיש: שקלאָוו) היא עיר קטנה במחוז מוהילב שבמזרח בלארוס, על גדת נהר דנייפר, כ-35 ק"מ צפונית למוהילב. העיר נמצאת על תחנת דרכים בקו הרכבת שבין אורשה ומוהילב, ונכון לשנת 2015 האוכלוסייה בה מונה כ-16,400 נפש.
תולדות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
התיעוד הראשון לעיר הוא משנת 1535. בשנת 1655 נהרסה העיר בידי הקוזקים, בשנת 1708 נחרבה ונשדדה בידי השוודים בפיקודו של גנרל לוונהופט, ובשנת 1812 פלש צבאו של נפוליאון לעיר, ובזזהּ.
בחלוקת פולין בסוף המאה ה-18 נכללה העיר בתחום האימפריה הרוסית.
יהודי שקלוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהודים התיישבו בשקלוב בתקופה מוקדמת, קרוב לוודאי בתחילת המאה השש-עשרה. מיקומה של העיר על קו הגבול שבין האימפריה הרוסית ופולין חשף אותה לעיתים קרובות להרס המלחמות, והיהודים, שהיוו את רוב אוכלוסייתה, היו הסובלים העיקריים מכך.
בשנת 1897 נמנו בעיר 5,422 יהודים, רוב תושביה, ובתקופה זו היו בה שני בתי כנסת, עשרים ושבעה בתי תפילה יהודיים, בית ספר ממלכתי יהודי, בית חולים יהודי וכמה מוסדות חינוך וצדקה נוספים. היהודים בעיר ניהלו סחר נרחב בחיטה ובסחורות אחרות. בתקופה הסובייטית שבין מלחמות העולם פחת מספר היהודים בעיר, וטרם פרוץ מלחמת העולם השנייה עמד על כ-2,100 איש.
שקלוב נודעה כשטעטל בעל חשיבות. הייתה בה השפעה ניכרת של הגאון מווילנה, והיא מוזכרת לתהילה בפי בנו של הלה בהקדמה לביאור לשולחן ערוך, כאשר גם כמה מבחירי תלמידי הגר"א היו מן העיר.
בין יוצאי העיר הנודעים נמנים:
- ר' יהושע לייב דיסקין - שימש כרב העיר.
- ר' ברוך משקלוב מתרגם ספר יסודות של אוקלידס לעברית.
- יהושע צייטלין.
- ר' ישראל משקלוב מחבר 'פאת השולחן'. מראשי העולים לארץ ישראל בעליית תלמידי הגר"א
- ר' מנחם מנדל משקלוב מראשי העולים לארץ ישראל בעליית תלמידי הגר"א.
- ר' הלל משקלוב מחבר 'קול התור'.
- זלמן שניאור משורר ישראלי בעברית וביידיש, אשר העמיד את העיר במוקד חלק מיצירותיו, ובהן "אנשי שקלוב" ו"פנדרי גיבור".
- ר' אברהם וולפנזון.
- יוסף גוזיקוב - הכליזמר הראשון שערך הופעות במערב אירופה.
בשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם פרוץ מבצע ברברוסה גויסו גברים יהודים רבים מהעיר לצבא האדום, וחלק מיתר האוכלוסייה היהודית בה ניסו להימלט לעומק ברית המועצות, אך נאלצו לשוב לעיר בשל הדרכים החסומות. ב-12 ביולי 1941 נכנסו לעיר הגרמנים, וגירשו חלק מיהודיה לכפר הסמוך ריז'קוביצ'י, בו רצחו לאחר סלקציה 84 יהודים. את יתר היהודים שהובאו לכפר שיכנו הגרמנים תחת כיפת השמיים בכיכר הכפר, תחת שמירה של שוטרים בלארוסים, אשר מנעו בתורם אספקת מזון ליהודים.
יתר יהודי שקלוב שנותרו בעיר רוכזו בגטו שהוקם במספר בתים הרוסים בה. על יהודי הגטו הטילו הגרמנים גזירות שונות, ובהן חובת ענידת טלאי צהוב.
ב-2 באוקטובר 1941 פשטו על הכפר ריז'קוביצ'י שוטרים גרמנים, פינים ובלארוסים, ורצחו את כל היהודים שרוכזו בו בסמוך לכפר זרצ'יה הסמוך לדנייפר. בסמוך לאחר מכן רצחו הגרמנים בזרצ'יה גם את 1,459 היהודים שנותרו בגטו שקלוב ובקולחוז הסמוך אליה, לאחר שהובלו לשם במשאיות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רוחמה אלבג, "אייכם, יהודים גרומים ומוצקים עם מגפיכם הכבדים" - על ספרו של זלמן שניאור, "אנשי שקלוב", באתר הארץ, 13 באוקטובר 2008
- שקלוב, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
- שקלוב (Shklov), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- שקלוב במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)
- "שקלוב", באתר JewishGen (באנגלית)
- גנאדי ויניצה, שקלוב, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1729–1731), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
שקלוב (בלארוס), דף שער בספרייה הלאומית
