תכנון תבוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תכנון תבוניאנגלית: Intelligent Design) היא השערה פילוסופית לפיה מוצא החיים ותהליך האבולוציה של החיים הם מתוכננים ואינם אקראיים. על פי גישה זו מתוך התבוננות על הביולוגיה הקיימת ועל מורכבות היקום המסקנה היא דואליסטית.

בבסיס רעיון התכנון התבוני נתפסת האבולוציה כתהליך נדיר אשר סיכוייו להצליח ללא התערבות של כוח-עליון לא סבירים. ההנחה היא כי האבולוציה אכן נכונה אך אינה עונה על השאלה האם קיים מחולל ראשוני (אלוהים) אלא אך ורק מסבירה כיצד התהליך מתהווה (יצור חי A ליצור חי B).

מתנגדי התכנון התבוני רואים בו לא יותר מניסיון להציג בריאתנות במסווה מדעי. לטענתם, חלק נכבד מהטענות של תומכי התכנון התבוני שגויות, כלומר התופעות הללו ניתנות להסבר על פי התאוריות המדעיות הקיימות, והשאר אינן אלא פערים בידע המדעי, ואינן מעידות על דבר מעבר לכך שהמדע טרם הצליח להסביר את אותן תופעות[1].

תומכי התכנון התבוני, שפותח על ידי מכון דיסקברי, דורשים להכיר בה כתאוריה מדעית וללמדה בשיעורי מדעים בבתי הספר הציבוריים בארצות הברית, במקביל ללימודי האבולוציה. דרישה זאת הציתה מחלוקת ציבורית מתמשכת בארצות הברית וברחבי העולם. המתנגדים רואים בדרישה הזאת ניסיון ללמד בריאתנות, אשר בית המשפט העליון של ארצות הברית פסק שאסור ללמדה בבתי ספר של המדינה, בגלל דרישת החוקה להפרדת דת ומדינה[2].

היחס לאבולוציה ובריאתנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד הבריאתנות שואפת להוכיח שהעולם נברא על פי התיאור המופיע בספר בראשית או בחיבור דתי אחר, וזרם מרכזי בו אף דוגל בכך שבריאה זו התרחשה פחות מ-4,000 שנים לפני הספירה (Young Earth Creationism), התכנון התבוני אינו גורס כל דרך ספציפית לדרך בה נוצר העולם או לגילו, מעבר לכך שנדרש לכך תכנון תבוני. כך, בעוד חלק מאנשי התכנון התבוני תומכים בדעה שהעולם צעיר יחסית, אחרים תומכים בדעה שהיקום והחיים על פני כדור הארץ התפתחו במשך מיליארדי שנים. עם זאת, לדעת תומכי התכנון התבוני, אין די במוטציות האקראיות ובברירה הטבעית, אותם הם מכנים "דרוויניזם", בשביל להסביר את האבולוציה של כל צורות החיים.

טיעונים של תומכי התכנון התבוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסתברות נמוכה לקיום אבולוציה אקראית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטענת תומכי התכנון התבוני, המעבר בין הכימיה לחיים מצריך מספר עצום של תנאים, עד שהוא משול לסיכוייו של אדם אחד לזכות בפיס אלפי פעמים ברציפות. האסטרונומים פרד הויל וצ'נדרה ויקראמסינג העריכו את ההסתברות ליצירת חיים, ולפי מסקנתם (המכונה בפי מתנגדיה בשם "הטעות של הויל"), מדובר באחת לעשר בחזקת ארבעים אלף. לדבריהם, מספר זה "די גדול כדי לקבור את דרווין יחד עם תיאורית האבולוציה"[3]. במקום אחר טוען הויל, כי הסיכוי להתפתחות חיים מפותחים באופן אקראי דומה לסיכוי שסופת טורנדו שתפגע במחסן גרוטאות תהפוך אותו באופן אקראי למטוס בואינג 747.

מורכבות שאינה ניתנת לצמצום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון שמערכות ביולוגיות מסוימות התפתחו בתהליך אבולוציוני רגיל דורש קיום של דור קודם בעל יכולת תפקודית המותאמת פחות מהדור שבא אחריו. על-פי תומכי גישת התכנון התבוני, מערכות מסוימות, מולקולריות בדרך כלל, מכילות רמת מורכבות גבוהה מאוד, בעלות אופטימיזציה (השגת הפתרון המיטבי לבעיה) גבוהה, כך שכל גריעת חלק קטנטן מהמערכת תחסל את התפקודיות שלה, דבר שלכאורה ימנע קיום של דור קודם הדומה לדור הקיים. התנאי להימצאות פונקציונליות מינימלית של המכניזם הביולוגי הראשוני הוא, לטענתם, מורכב מכדי להיווצר אבולוציונית, ולכן נראה לכאורה שאין מסלול מתון מספיק במעלה של האי סבירות ההדרגתית.

דוגמאות ידועות:

החכמה הקיימת בטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטבע קיימת חכמה רבה שקשה להסביר שהתפתחה באופן אקראי אצל יצורים לא מפותחים.

דוגמאות:

  • המבנה הגאומטרי של כוורת דבורים בצורת תאים משושים, שהוא המבנה האופטימלי ביותר שיכול להיות מבחינת ניצול וחוזק, מבלי שהדבורים היו בשיעור גאומטריה אחד.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי ריצ'רד דוקינס וג'רי קווין מדובר ברעיון דתי שאינו מגובה בשום ממצא:

אין שום ממצא התומך בתכנון תבוני - יש רק פערים-לכאורה בשלמות התיאור האבולוציוני, בשילוב עם "כשל ברירת המחדל". ובעוד שנכון לחלוטין שהמדע האבולוציוני אינו שלם ומלא, העדות החיובית המאששת את עובדת האבולוציה היא באמת אדירה ומורכבת ממאות אלפי תצפיות המאשרות זו את זו.

ריצ'רד דוקינס וג'רי קוין, כמו ללמד על החסידה בשיעור חינוך מיני, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2005

הסתברות ו"הטעות של הויל"[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובה של הקהילה המדעית דוחה את מסקנותיהם של הויל ושל ויקראמסינג באשר להסתברות ליצירת חיים. טענת הנגד היא שתהליך הסקת המסקנות כולל טעויות לוגיות והשמטות רבות, ובעיקר התייחסותם לתאורית האבולוציה בדרך של ברירה טבעית, כאילו היא כוללת הנחה שהתהליך אקראי לגמרי. על פי התאוריה, המקובלת על רוב גדול של המדענים, אמנם בשלב הראשון נוצרות מוטציות אקראיות, אך עליהן פועל תהליך הבירור, שהוא תהליך מכוון ולא אקראי[4]. טעות נוספת היא ההנחה שיצירת החיים הספונטנית חייבת להתרחש בבת אחת, כלומר ההנחה שהחיים שנוצרו בצורה ספונטנית חייבים להיות מורכבים כמו החיים כפי שאנו מכירים אותם היום (ולא פרימיטיביים ופשוטים יותר). כן נטען, שההסתברות הנמוכה להופעת מקרה יחיד של חיים מורכבים בצורה ספונטנית, מוכרעת על ידי המספר הגדול של ניסיונות המתרחשים בו זמנית בכל שטחו העצום של היקום, ובמשך כל מיליארדי שנות קיומו[5].

טיעונים לוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנחת היסוד בבסיס הטיעון היא שסיבוכיות מוחלטת מרמזת על תכנון. מתנגדי התכנון התבוני טוענים שישנן דוגמאות המפריכות את הטענה, לדוגמה: גל אבנים המכיל כמה עשרות סלעים, כל סלע שונה במסתו ובצורתו מהאחרים, ובינות לאבנים ישנה אחת אשר היא תיבה ישרה מושלמת. לכאורה האבן ה"מסותתת" מרמזת על תכנון (כלומר, אדם שסיתת אותה), אך למעשה היא צורה פשוטה בהרבה מהסיבוכיות של יתר האבנים על צורותיהן השונות.

אבולוציה לא ישירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים בטבע מקרים רבים, של מנגנונים שהתפתחו מתוך מנגנונים אחרים, שהיו קיימים כאשר שירתו צורך, שהפסיק להתקיים או שחשיבותו ירדה. צורת התפתחות זו נקראת "אבולוציה במסלול לא ישיר".

לדוגמה:

  • עצמות השמע שבלב אוזני היונקים, שהתפתחו מזימים (שליונקים אין צורך בהם כיום)
  • גלי הקול של דולפינים המשמשים לתקשורת, שהתפתחו לשמש כסונאר לאיכון מטרות ולתעתע בלהקות דגים
  • כנפי הפינגווינים, ששימשו לתעופה בשלב אבולוציוני מוקדם, וכיום משמשות להגנה מפני הקור ולשחייה (עקב נדידת יבשת אנטארקטיקה).

אם מניחים שלשוטון החיידק הייתה מטרה קדומה שאינה שחייה, הטיעון בדבר התפתחותה ההדרגתית למטרה זו נפסל.

סיבוכיות נומינלית היא תוצר טבעי של מנגנונים אבולוציוניים, המתכנסים לביצוע פעולה במינימום אנרגיה ויתירות. כך ששוטונים ששימשו לעגינה בקבוצות (למשל: מושבות חיידקים, אזוב) ואיבדו תפקיד זה במעבר האורגניזם לסביבה אחרת, איבדו בהדרגה את יתר תכונותיהן שאינן רלוונטיות לתפקודן החדש (סיבוכיות נומינלית).

תכנון תבוני ובריאתנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים ממתנגדי התכנון התבוני רואים בו מסווה להכנסת לימודי בריאתנות לבתי הספר בארצות-הברית, תחת שם אחר ובניגוד לחוק. זאת לאחר שבית המשפט העליון של ארצות הברית אסר ללמד בריאתנות כמדע בבתי ספר של המדינה, בגלל דרישת החוקה להפרדת דת ומדינה. במשפט דובר (ראו בסעיף הבא) קיבל בית המשפט את עדותה של הפילוסופית של המדע ברברה פורסט, כי בספר הלימוד הבריאתני שעמד במרכזו של המשפט, הוחלף המונח "בריאה" באופן שיטתי במונח "תכנון תבוני", וכי החלפה זו נעשתה בשנת 1987, מיד לאחר פסק דין אדוארדס נגד אגילארד שאסר על לימוד בריאתנות כמדע. בית המשפט קבע כי זו "ראייה משכנעת... לכך שתכנון תבוני הוא בריאתנות בתווית חדשה"[6]. האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית מתייחסת בפרסומיה הרשמיים לתכנון תבוני כאל סוג של בריאתנות ("Intelligent Design Creationism")[7].

תולדות התכנון התבוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

שורשי התכנון התבוני מצויים עוד בטיעון הטלאולוגי, והם לבשו ופשטו צורה בהתאם להתפתחות המדעית. בשנות ה-80 של המאה ה-20 פורסמו מספר ספרים בנושא הזה. מצד אחד יצא בשנת 1984 הספר "התעלומה של מוצא החיים", שהכיל הקדמה של פרופסור דין קניון, כימאי נודע, בו נטען שסיבוכיות החיים מצביעה על בורא. כן יצא בשנת 1986 ספרו של מיכאל דנטון "האבולוציה: תאוריה במשבר", בו נטען שבטבע יש עדויות לקיומו של כח עליון. מנגד, יצא ב-1986 ספרו של ריצ'רד דוקינס, השען העיוור, שפירט את אופן התרחשותה של האבולוציה ללא צורך בהנחת קיומו של בורא - מוטציות אקראיות ששרידותן מוכתבת בהתאמה לתנאי הסביבה - וטען שהמינים התפתחו בהתאם לתורת האבולוציה[8].

על פי סקרים עדכניים, רבים מתושבי ארצות הברית סבורים שסיפור הבריאה המופיע בתנ"ך הוא אמת, ולכן לדעתם ראוי ללמדו בשיעורי מדע במקביל לתאוריית האבולוציה. אולם, בשל העובדה שהתיקון הראשון לחוקת ארצות הברית דורש הפרדת הדת מהמדינה, ומכיוון שסיפור הבריאה נחשב לרעיון דתי, אסר בית המשפט העליון של ארצות הברית ללמד את תורת הבריאה. כיוון שכך, פיתח ארגון המכונה מכון דיסקברי את תורת התכנון התבוני הטוענת להיותה תורה מדעית, והם מבקשים לתת לה זמן שווה לזמן המוקדש ללימוד תורת האבולוציה בשיעורי המדע בבתי הספר.

בשנת 2005 פסק בית דין פדרלי במשפט "קיצמילר נגד בית הספר המחוזי של דובר" לזכותם של 11 הורים בדובר, פנסילבניה, שדרשו לא ללמד שתורת התכנון התבוני היא בעלת משקל מדעי שווה לתאוריית האבולוציה. השופט ג'ון א. ג'ונס השלישי (מינוי של הנשיא הרפובליקני ג'ורג' ו. בוש משנת 2002) פסק כי הכללת תיאורית התכנון התבוני שנעשתה על ידי מועצת בתי הספר של המחוז מפרה את התיקון הראשון לחוקת ארצות הברית, המתווה הפרדה ברורה בין המדינה ובין הדת (קן מילר היה עד מומחה במשפט זה). ב-14 מדינות בארצות הברית שוקלים לשלב את לימודי התכנון התבוני בתוכנית הלימודים בביולוגיה. בין ההצעות: חוק במדינת מיזורי, המבקש להבטיח כי רק מדע שהוכח בניסויים יילמד בבתי הספר[9], ובכך לדחוק את רגלי תורת האבולוציה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תכנון תבוני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]