ציסטה שחלתית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
העריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
יצירה באמצעות תרגום הדף "Ovarian cyst"
(אין הבדלים)

גרסה מ־02:05, 13 בדצמבר 2016


שגיאות פרמטריות בתבנית:מחלה
פרמטרים [ ICD9 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ציסטה שחלתית
תחום גינקולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 255865 עריכת הנתון בוויקינתונים
DiseasesDB 9433
MeSH D010048
MedlinePlus 001504
סיווגים
ICD-10 N83.0-N83.2
ICD-11 GA18.6 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ציסטה בשחלה היא שק מלא נוזל בתוך השחלה. בדרך כלל הן לא מראות סימפטומים. לעיתים הן עשויות לייצר נפיחות, כאב בבטן התחתונה, או כאבים בגב תחתון. אם הציסטה נפתחת או גורמת לפיתול של השחלה היא עלולה לגרום לכאב חמור, אשר עלול לגרום להקאות או להרגשת חולשה. הרוב המכריע של הציסטות, לעומת זאת, לא מזיק.[1]

רוב הציסטות בשחלות קשורות לביוץ ועלולות להיות או ציסטות זקיקיות או ציסטות של הגופיף הצהוב. סוגים אחרים כוללים ציסטות בשל אנדומטריוזיס, ציסטות דרמואידיות, וציסטאדנומות. הרבה ציסטות קטנות נוצרות בשתי השחלות בתסמונת השחלות הפוליציסטיות. מחלה דלקתית של האגן עלולה גם לגרום לציסטות. לעתים רחוקות ציסטות יכולות להוות סוג של סרטן השחלות. האבחנה נעשית על ידי בדיקה של האגן עם אולטרסאונד או בדיקות אחרות המשמשות בכדי לאסוף פרטים נוספים.[1]

לעיתים קרובות ציסטות פשוט נצפות לאורך זמן. אם הן גורמות לכאב, אפשר ליטול תרופות כגון  פרצטמול (אקמול) או איבופרופן. אמצעי מניעה הורמונליים עשויים לשמש בכדי למנוע ציסטות נוספות אצל נשים הסובלות באופן תדיר מציסטות בשחלות.[1] עם זאת, הראיות אינן תומכות ביכולת אמצעי המניעה בטיפול בציסטות נוכחיות.[2] אם הם לא ייעלמו לאחר מספר חודשים, ולחלופין מתחילות לגדול יותר, להיראות יותר יוצאות דופן, או לגרום לכאב הם ניתנות להסרה באמצעות ניתוח.[1]

רוב הנשים בגיל הפוריות מפתחות ציסטות קטנות מידי חודש. ציסטות גדולות אשר גורמות לבעיות נוצרות אצל 8% מהנשים מתחת לגיל המעבר. ציסטות בשחלות קיימות אצל 16% מהנשים לאחר גיל המעבר, ואם הן נמצאות הן עלולות מאוד להיות סרטן.

סימנים וסימפטומים

חלק מהסימפטומים הבאים או כולם עלולים לבוא לידי ביטוי, אולם קיימת האפשרות לא לחוות סימפטומים כלל:[3]

  •  כאב בטן. כאב קהה באיזור הבטן או האגן, במיוחד במהלך קיום יחסי מין.
  • דימום ברחם. כאב במהלך או מיד לאחר התחלה או הסוף של המחזור החודשי; מחזור לא סדיר או דימום רחמי לא תקין.
  • תחושת מלאות, כבדות, לחץ, נפיחות בבטן.
  • כאשר ציסטות נקרעות מן השחלה, יכול להיווצר כאב פתאומי וחד בבטן התחתונה בצד אחד.
  • שינוי בתדירות או בנוחות מתן שתן (כגון חוסר יכולת לרוקן לגמרי את שלפוחית השתן), או קושי בפעולות המעיים עקב לחץ סמוך לאיזור האנטומי של האגן.
  • סימפטומים מערכתיים כגון עייפות, כאבי ראש
  • בחילות או הקאות
  • עליה במשקל

סימפטומים נוספים עלולים להיות תלויים בסיבת היווצרות הציסטות:

ההשפעה של ציסטות לא קשורות ל- PCOS על פוריות אינה ברורה.[4]

קרע ציסטה

קריעת ציסטה בשחלה בדרך כלל מחלימה מעצמה, ודורשת בעיקר פיקוח על המצב, ונטילת תרופות לשיכוך כאבים. הסימפטום העיקרי הוא כאב בטן, אבל היא יכולה להיות גם אסימפטומטיים. הכאב יכול להימשך בין מספר ימים למספר שבועות.[5] קרע של ציסטת שחלה גדולה יכול לגרום לדימום בתוך חלל הבטן ובמקרים מסוימים להלם.

פיתול השחלה

ציסטות בשחלות מגבירות את הסיכון לפיתול השחלה, ציסטות גדול מ-4 ס"מ מקושרות לסיכון של כ-17%. פיתול יכול לגרום לחסימה של זרימת הדם, ולהוביל אוטם.[6]

אבחון

- 2 ס " מ משמאל ציסטה בשחלה כפי שנראה באולטרסאונד

ציסטות השחלות בדרך כלל מאובחנות באמצעות אולטרסאונד, CT או MRI, ובקורלציה עם הממצאים הקליניים ובדיקות אינדוקנולוגיות בהתאם.

אולטרסאונד

ציסטות פשוטות בגודל של עד 5 ס"מ אצל נשים בגיל הפריון אינן מצריכות מעקב הדמייה באולטרסאונד, מכיוון שאלו הן בדרך כלל זקיקי בשחלות נורמליים. ציסטות פשוטות הגדול מ-5 ס"מ וקטנות מ-7 ס"מ בגיל המעבר אמורות להיות במעקב שנתי. ציסטות פשוטות הגדולות מ-7 ס"מ, הדמיה נוספת בעזרת MRI או הערכה כירורגית הינה חובה בשל גודלן, אלו ציסטות שלא ניתן להעריך באופן מהימן באמצעות אולטרסאונד בלבד. החשש העיקרי מציסטות גדולות הוא הפוטנציאל לאי-הדמיה של הרקמות הרכות ובדיקה האם מדובר ביצירת גוש או התעבות  בקיר האחורי בשל מוגבלות חדירת קרן האולטרסאונד. לגבי הגופיף צהוב, זקיק מבייץ דומיננטי אשר בדרך כלל נראה כמו ציסטה עם קירות מעובים שוליים פנימיים סדוקים, מעקב אינו נחוץ אם הציסטה קטנה מ-3 ס"מ קוטר. לאחר גיל המעבר כל ציסטה פשוטה הגדולה מ-1 ס"מ וקטנה מ-7 ס"מ דורשת מעקב שנתי, בעוד אל הגדולות מ-7 ס"מ דורשות בדיקת MRI או הערכה כירורגית, בדומה לגיל הפוריות.[7]

 CT אקסיאלי המדגים ציסטה גדולה ומדממת בשחלה. הציסטה מותווה על ידי הקווים הצהובים עם דם מקדימה לה.

[7]

פונקציונליות

ציסטות פונקציונליות נוצרות כחלק רגיל של המחזור החודשי. ישנם מספר סוגים של ציסטות:

  • ציסטה זקיקית, הסוג הנפוץ ביותר של ציסטה בשחלה. אצל נשים המקבלות מחזור חודשי,זקיק המכיל את הביצית (ביצה מופרית) יתבקע במהלך הביוץ. אם זה לא התרחש, ציסטה של יותר מ-2.5 ס"מ קוטר עלולה להיווצר.[3]
  • ציסטות גופיף צהוב מופיעות לאחר הביוץ. הגופיף צהוב הוא שריד של הזקיק לאחר שהביצית עוברת את החצוצרות. זו בדרך כלל מתפרקת בתוך 5-9 ימים. גופיף צהוב הגדול מ-3 ס"מ מוגדר כציסטה.[3]

לא פונקציונליות

בדיקת אולטרה סאונד וגינלי של ציסטה דימומית בשחלה, כנראה שמקורה מן הגופיף צהוב. 
בדיקת אולטרה סאונד וגינלי מראה 67 x 40 מ " מ endometrioma, עם מעט גרגירי תוכן.

ציסטות לא פונקציונליות עשויות לכלול את הציסטות הבאות:

מצבים רפואיים קשורים

אצל קטינות הסובלות מתת-פעולה של בלוטת התריס ציסטות בשחלות קיימות בכ-75% מהמקרים.[8]

תסמונת השחלות הפוליציסטיות מערבת את התפתחותן של הרבה ציסטות קטנות בשתי השחלות עקב חריגה ביחס של הורמון מחלמן יחסית להורמון מגרה זקיק, בדרך כלל יותר מ-25 ציסטות בכל שחלה או נפח שחלות גדול מ-10 מ"ל.[9]

ציסטות דו-צדדית גדולות יותר יכולות להיווצר כתוצאה של טיפולי פוריות עקב מתן רמות גבוהות של HCG, במקרים קיצוניים והתוצאה היא מצב המכונה תסמונת שחלתית[10] .[11]

סיכון לסרטן

שיטה מוערכת להערכת הסיכון של סרטן שחלות ממאיר בהתבסס על בדיקה ראשונית מקיפה היא מדד הסיכון של ממאירות - risk of malignancy index (RMI) . מומלץ לנשים עם ציון  RMI של מעל 200 יש לפנות למרכז עם ניסיון של ניתוח סרטן השחלות.[12]

ה-RMI מחושב כדלקמן:[12]

RMI = ציון אולטרסאונד x ציון גיל המעבר  x CA-125 ברמת U/ml.

טיפול

ציסטות הקשורות לתת-פעילות בלוטת התריס או בעיות אנדוקריניות אחרות מנוהלות על ידי טיפול בבעיה הבסיסית.

כ-95% מהציסטות בשחלות הן שפירות, ולא סרטניים.[13]

ציסטות פונקציונליות וציסטות מדממות בדרך כלל נרפאות באופן ספונטני.[14] עם זאת ציסטות גדולות יותר הינן בעלות סבירות פחותהלהיעלם מעצמן.[15] טיפול עשוי להיות נחוץ אם הציסטות נשארות למשך מספר חודשים, גדלות או גורמות לכאב מתגבר.[16]

ציסטות הנותרות למעבר לשניים או שלושה מחזורי וסת חודשיים, או מתרחשות אצל נשים אחרי גיל המעבר, עשויות להצביע על מחלה רצינית יותר, אשר צריכה להיבדק באמצעות בדיקת אולטרה סאונד ולפרוסקופיה, במיוחד במקרים בהם סרטן השחלות הופיע במשפחה. ציסטות כאלו עשויות לדרוש ביופסיה כירורגית. .[17]

כאב

כאבים הקשורים לציסטות בשחלות ניתן לטפל במספר דרכים:

ניתוח

למרות שרוב המקרים של ציסטות בשחלות כוללים ניטור, חלק מהמקרים דורשים ניתוח.[18] דבר זה עשוי להיות כרוך בהסרת ציסטה, או באחת או בשתי השחלות.[19] הטכניקה בדרך כלל לפרוסקופיה, אלא אם הציסטה הוא גדול במיוחד, או אם הדמיה טרום ניתוחית מצביעה על ממאירות או אנטומיה מורכבת.[20] במצבים מסוימים מתבצעת הסרה של הציסטה בשלמותה, ואילו בציסטות עם סיכון חזרה נמוך, חולים צעירים יותר, או אשר נמצאות מבחינה אנטומית מעל תחומי האגן, הן יכולות להיות מנוקזות.[21][22] תכונות אלו עשוי להצביע על הצורך בניתוח כוללים:[23]

  • ציסטות בשחלות עקשניות ומורכבות
  • ציסטות עקשניות הגורמות לתסמינים
  • ציסטות מורכבות הגדולות יותר  מ-5 ס"מ
  • ציסטות פשוטות הגדולות מ-10 ס"מ, או גדולות מ-5 ס"מ אצל נשים לאחר גיל המעבר.
  • נשים בגיל המעבר או בטרום-גיל המעבר

תדירות

רוב הנשים בגיל הפריון מפתחות ציסטות קטנות בכל חודש. ציסטות גדולות הגורמות לבעיות מתרחשות אצל כ-8% מהנשים לפני גיל המעבר.[1] ציסטות השחלות נמצאות אצל כ-16% מהנשים לאחר גיל המעבר, ואם הן נוכחות נוטים יותר להיות סרטן.[1][24]

ציסטות שפירות בשחלות נפוצות אצל בנות בגילאי טרום ההתבגרות, והן נמצאות בשחלות של  כ-68%  מהבנות בגילאי 2-12, ובשחלות של 84% מהבנות בגילאים 0-2 שנים. רובן קטנות מ-9 מ"מ בעוד שכ 10-20% מהן הן מאקרוציסטות גדולות יותר. בעוד שציסטות קטנות נעלמות תוך כ-6 חודשים, הגדולות יותר נראות כעקשניות יותר.[25][26]

לקריאה נוספת

תבנית:Reflist

קישורים חיצוניים

[[קטגוריה:הפרעות לא דלקתיות של מערכת המין הנשית]]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 "Ovarian cysts". Office on Women's Health. 19 בנובמבר 2014. נבדק ב-27 ביוני 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 Grimes, DA; Jones, LB; Lopez, LM; Schulz, KF (29 באפריל 2014). "Oral contraceptives for functional ovarian cysts". The Cochrane database of systematic reviews. 4: CD006134. doi:10.1002/14651858.CD006134.pub5. PMID 24782304. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 3 Helm, William. "Ovarian Cysts". נבדק ב-30 באוגוסט 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Legendre, G; Catala, L; Morinière, C; Lacoeuille, C; Boussion, F; Sentilhes, L; Descamps, P (במרץ 2014). "Relationship between ovarian cysts and infertility: what surgery and when?". Fertility and Sterility. 101 (3): 608–14. doi:10.1016/j.fertnstert.2014.01.021. PMID 24559614. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ Ovarian Cyst Rupture at Medscape.
  6. ^ "Ovarian Cysts Causes, Symptoms, Diagnosis, and Treatment". eMedicineHealth.com.
  7. ^ 1 2 Levine, D; Brown, DL; Andreotti, RF; Benacerraf, B; Benson, CB; Brewster, WR; Coleman, B; Depriest, P; Doubilet, PM; Goldstein, SR; Hamper, UM; Hecht, JL; Horrow, M; Hur, HC; Marnach, M; Patel, MD; Platt, LD; Puscheck, E; Smith-Bindman, R (בספטמבר 2010). "Management of asymptomatic ovarian and other adnexal cysts imaged at US: Society of Radiologists in Ultrasound Consensus Conference Statement". Radiology. 256 (3): 943–54. doi:10.1148/radiol.10100213. PMID 20505067. {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ Durbin KL, Diaz-Montes T, Loveless MB (2011). "Van wyk and grumbach syndrome: An unusual case and review of the literature". Journal of pediatric and adolescent gynecology. 24 (4): e93–6. doi:10.1016/j.jpag.2010.08.003. PMID 21600802.
  9. ^ Dewailly, D; Lujan, ME; Carmina, E; Cedars, MI; Laven, J; Norman, RJ; Escobar-Morreale, HF (במאי 2014). "Definition and significance of polycystic ovarian morphology: a task force report from the Androgen Excess and Polycystic Ovary Syndrome Society". Human Reproduction Update. 20 (3): 334–52. doi:10.1093/humupd/dmt061. PMID 24345633. {{cite journal}}: (עזרה)
  10. ^ Altinkaya, SO; Talas, BB; Gungor, T; Gulerman, C (באוקטובר 2009). "Treatment of clomiphene citrate-related ovarian cysts in a prospective randomized study. A single center experience". The journal of obstetrics and gynaecology research. 35 (5): 940–5. doi:10.1111/j.1447-0756.2009.01041.x. PMID 20149045. {{cite journal}}: (עזרה)
  11. ^ Suzuki, H; Matsubara, S; Uchida, S; Ohkuchi, A (באוקטובר 2014). "Ovary hyperstimulation syndrome accompanying molar pregnancy: case report and review of the literature". Archives of gynecology and obstetrics. 290 (4): 803–6. doi:10.1007/s00404-014-3319-0. PMID 24966119. {{cite journal}}: (עזרה)
  12. ^ 1 2 EPITHELIAL OVARIAN CANCER SECTION 3: DIAGNOSIS from The Scottish Intercollegiate Guidelines Network.
  13. ^ http://www.nhs.uk/Conditions/Ovarian-cyst/Pages/Symptoms.aspx
  14. ^ V.T. (14 במאי 2014). Understanding Ovarian Cyst. V.T. pp. 25–. GGKEY:JTX84XQARW9. {{cite book}}: (עזרה)
  15. ^ Edward I. Bluth (2000). Ultrasound: A Practical Approach to Clinical Problems. Thieme. p. 190. ISBN 978-0-86577-861-0.
  16. ^ Susan A. Orshan (2008). Maternity, Newborn, and Women's Health Nursing: Comprehensive Care Across the Lifespan. Lippincott Williams & Wilkins. p. 161. ISBN 978-0-7817-4254-2.
  17. ^ תבנית:MedlinePlusEncyclopedia
  18. ^ Tamparo, Carol; Lewis, Marcia (2011). Diseases of the Human Body. Philadelphia, PA: Library of Congress. p. 475. ISBN 978-0-8036-2505-1.
  19. ^ "HealthHints: Gynecologic Health (January/February, 2003)". Texas AgriLife Extension Service: HealthHints.
  20. ^ Surgit, O; Inegol Gumus, I (2014). "Single-port Laparoscopic Total Hysterectomy and Bilateral Salpingo-oopherectomy Combined with Burch Colposuspension". Acta chirurgica Belgica. 114 (4): 0. PMID 26021429.
  21. ^ Cho, MJ; Kim, DY; Kim, SC (באוקטובר 2015). "Ovarian Cyst Aspiration in the Neonate: Minimally Invasive Surgery". Journal of pediatric and adolescent gynecology. 28 (5): 348–53. doi:10.1016/j.jpag.2014.10.003. PMID 26148782. {{cite journal}}: (עזרה)
  22. ^ Nohuz, E (11 בדצמבר 2015). "[How I do...the aspiration of an adnexal cyst without iterative needle punctures neither irrigation-aspiration device during a laparoscopy]". Gynecologie, obstetrique & fertilite. 44: 63–6. doi:10.1016/j.gyobfe.2015.11.001. PMID 26701109. {{cite journal}}: (עזרה)
  23. ^ Ovarian cysts from MedlinePlus.
  24. ^ Mimoun, C; Fritel, X; Fauconnier, A; Deffieux, X; Dumont, A; Huchon, C (בדצמבר 2013). "[Epidemiology of presumed benign ovarian tumors]". Journal de gynecologie, obstetrique et biologie de la reproduction. 42 (8): 722–9. doi:10.1016/j.jgyn.2013.09.027. PMID 24210235. {{cite journal}}: (עזרה)
  25. ^ "Ovarian cysts are common in premenarchal girls: A sonographic study of 101 children 2-12 years old". AJR. American journal of roentgenology. 159 (1): 89–91. 1992. doi:10.2214/ajr.159.1.1609728. PMID 1609728.
  26. ^ "Simple ovarian cysts: Frequency and outcome in girls aged 2-9 years". Clinical and experimental obstetrics & gynecology. 27 (1): 51–3. 2000. PMID 10758801.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ציסטה_שחלתית&oldid=19766116"