תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־13:13, 11 באוגוסט 2019

עיקור של נשים אינדיאניות

עיקור בכפייה היה הליך שנעשה על ידי שירות הבריאות האינדיאני (באנגלית: IHS- Indian Health Service) ורופאים אשר שיתפו פעולה עם ה-IHS. העיקור נעשה על נשים אינדיאניות בשנות השישים והשבעים. רופאי ה- IHS עיקרו נשים אינדיאניות באמצעות כפייה או עיקרו אותן ללא הסכמתן תוך שימוש במגוון טקטיקות. הטקטיקות כללו אי-מסירת המידע הדרוש לנשים בנוגע לתהליך העיקור, שימוש בכפייה לקבלת חתימות על טפסי ההסכמה, טפסי הסכמה פסולים והיעדר תקופת המתנה מתאימה (לפחות שבעים ושתיים שעות) בין חתימת טופס הסכמה וההליך הכירורגי.^[1] בשנת 1976, משרד החשבונאות הכללי של ארה"ב מצא כי IHS עיקרה 3,406 נשים ילידות אמריקה בשנים 1973 ו- 1976, כולל עשרים ושלוש נשים שהיו מתחת לגיל עשרים ואחת; מה שהיה בניגוד לתקנות המחלקה לבריאות ורווחה.^[2]^[3]^[4] הממצאים הראו כי 25%-50% מהנשים האינדיאניות עברו עיקור בשיטות שונות, אולם השיטות העיקריות היו קשירת חצוצרות או כריתת רחם.^[5]

שיטות עיקור

נעשה שימוש בשיטות עיקור קבועות וגם הפיכות, עם זאת כריתת רחם וקשירת חצוצרות היו שתי שיטות עיקור עיקריות. כריתת רחם היא פרוצדורה נפוצה המשמשת לעיקור נשים כאשר הרחם מוסר דרך הבטן או הנרתיק של הנשים. פעולה זו שימשה לעיקור נשים אינדיאניות בשנות ה -60 וה -70 בארצות הברית. ^[6] צורת עיקור נפוצה נוספת הייתה קשירת חצוצרות, הליך עיקור בו החצוצרות של האישה נקשרות, נחסמות או נחתכות.^[7] עבור נשים רבות הליכים אלו נעשו ללא הסכמה וכתוצאה מכך רופאים קיבלו פניות רבות לצורך הליכים כמו השתלת רחם.^[8]

אחת מצורות העיקור האחרות בהן נעשה שימוש נקראת קווינאצרין (באנגלית: Quinacrine), תרופה שבדרך כלל משמשת לטיפול במלריה, אך ניתן להשתמש בה גם לעיקור לא כירורגי. שיטה זו הייתה צורה נוספת של עיקור קבוע, בה כמוסות מוכנסות לרחם ומשמידות את רירית החצוצרות.^[9] בנוסף, היו שתי צורות עיקור הפיכות עיקריות בהן נעשה שימוש: דפו-פרוברה ( באנגלית: Depo-Provera) ונורפלנט (באנגלית: Norplant). דפו פרוברה שומשה בעיקר על נשים אינדיאניות עם מוגבלות שכלית לפני שהיא קיבלה אישור מטעם ה- FDA בשנת 1992.^[10] נורפלנט, או בשמו השני ג'נס הוא התקן תוך-רחמי שקודם על ידי ה- IHS, ושווק על ידי חברת ווית פרמצבטיקה (אשר נתבעה בגלל אי גילוי מספק של תופעות לוואי כולל דימום לא סדיר, כאבי ראש, בחילה ודיכאון). תופעות לוואי של שני שיטות עיקור אלו כללו הפסקת המחזור החודשי ודימום מוגזם.^[11]

על פי נתוני הסקר הלאומי לגידול משפחות בשנת 2002, מכון הבריאות האינדיאני העירוני מצא כי בקרב נשים המשתמשות באמצעי מניעה, השיטות הנפוצות ביותר בהן השתמשו נשים אינדיאניות עירוניות וילידות אלסקה בגילאי 15-44 היו עיקור נשי (34%), גלולות למניעת הריון (21%) וקונדומים (21%). אולם בקרב הנשים הלבנות לבנים ממוצא לא-היספני, השיטות הנפוצות ביותר היו גלולות למניעת הריון (36%), עיקור נשי (20%) וקונדומים זכריים (18%).^[12]

שירות הבריאות האינדיאני

שירות הבריאות האינדיאני הוא ארגון ממשלתי שהוקם בשנת 1955 בארצות הברית במטרה לסייע במאבק בתנאי מחייה ובריאות ירודים של האינדיאנים ותושבי אלסקה. ארגון ה- IHS עדיין פועל בארצות הברית כיום והוא תערובת של ארגונים שונים שנוצרו בכדי להילחם בבעיות בריאות ספציפיות עבור ילידי אמריקה הצפונית ואלסקה.^[13] כיום הארגון עדיין אחראי על מתן שירותי בריאות פדרליים לאינדיאנים ותושבי אלסקה. באתר האינטרנט של IHS נאמר כי "IHS הוא הספק הפדרלי העיקרי בתחום שירותי הבריאות והפרקליט הבריאות של האינדיאנים, ומטרתו להעלות את מצבם הבריאותי לרמה הגבוהה ביותר האפשרית. ה- IHS מספק מערכת אספקת שירותי בריאות מקיפה לכ -2.2 מיליון אינדיאנים ותושבי אלסקה השייכים ל- 573 שבטים מוכרים פדרלית ב 37 מדינות. ^[14]

היסטוריה של עיקור באמריקה

השימוש באאוגניקה בכדי לשלוט בשיעור הילודה של "הלא כשירים" זורז על ידי כתביו של פרנסיס גלטון על איך להשתמש בגנטיקה כדי להשביח את המין האנושי.^[15] ^[16]תורת האאוגניקה הפכה פופולרית יותר ויותר במהלך המאה העשרים ובשנת 1907, אינדיאנה הייתה המדינה הראשונה באמריקה שהתירה עיקור אאוגני לפי חוק. ^[17] העיסוק של עיקור אאוגני הפך לנורמלי ובמשך עשרים השנים הבאות חמש עשרה מדינות נוספות יחוקקו חוקים דומים לחוק שמתיר עיקור אאוגני באינדיאנה.^[18]

פסק דין באק נגד בל מ -1927 אישר את חוק העיקור האאוגני בווירג'יניה, במקרה זה דנו בסיפורן של שלוש נשים ממשפחת באק; אמה, קארי וויויאן. שלוש הנשים נחשבו לאטיות מה שתמך באמונה האאוגנית לפיה תכונות כמו פיגור הן תורשתיות; הלוביסט של האאוגניקה זכה בתיק זה וקארי באק עוקרה. השופט אוליבר וונדל הולמס קבע כי יש לעקר את קארי באק ואמר, "עדיף יהיה לכל העולם שבמקום שנחכה להוצאתם להורג של הצאצאים הפושעים המנוונים, או במקום שנאפשר להם לגווע ברעב בשל איוולתם, שהחברה תמנע מאלה שאינם כשירים להעמיד צאצאים דומים להם. העיקרון לפיו סנקציה של חיסון חובה רחבה מספיק בכדי לכסות את הליך קשירת החצוצרות. [...] שלושה דורות של אימבצילים הם די והותר."^[19] מקרה זה יחד עם ציטוטו של הולמס מראה את הלך הרוח של אנשים באותה תקופה. יתרה מזאת, מקרה זה אישש את האמונה כי תכונות לא רצויות כמו פיגור, עוני וחוסר מוסריות עברו בירושה, ולכן עיקור האם יוביל לכך שתכונות בלתי רצויות אלו יושמטו בסופו של דבר מהחברה.^[20] במהלך שנות ה -60 וה -70 עם התגברות נוהג העיקור לא הייתה כל חקיקה האוסרת זאת ולכן היא נתפסה כשיטה בת קיימא למניעת הריון.^[21] ^[22]^[23]

למה עיקרו נשים אינדיאניות?

נשים אינדיאניות לא היו היחידות שעברו עיקורים בכפייה; נשים שחורות ונשים עניות נפגעו גם הן מהפרקטיקות הללו.^[24] בשנות השבעים, ממשלת ארצות הברית אילצה את האינדיאנים לעבור לשמורות או להתמקם מחדש באזורים עירוניים ללא תמיכה נאותה, מה שהוביל לכך שאינדיאנים רבים נאבקו בעוני. בנוסף, אוכלוסיית ילידי אמריקה הצפונית הייתה תלויה בארגונים ממשלתיים כמו שירות הבריאות האינדיאני, המחלקה לבריאות (באנגלית: Department of Health), חינוך ורווחה (באנגלית: Education and Welfare) והלשכה לענייני אינדיאנים (באנגלית: Bureau of Indian Affairs).^[25] שירות הבריאות האינדיאני (IHS) היה ספק שירותי הבריאות העיקרי שלהם. כיוון שהאוכלוסייה האינדיאנית הייתה תלויה בארגונים ממשלתיים אלה עבור שירותי הבריאות הם נהפכו נוחים לפגיעה וניצול ועברו עיקור בכפייה בשיעור גבוה יותר מאוכלוסיות אחרות. האוכלוסייה האינדיאנית שהייתה תלויה בארגונים ממשלתיים אלה עבור שירותי בריאות הפכה אותם ליותר נוחים לעיקור בכפייה מאשר אוכלוסיות אחרות.^[26]

מרבית הרופאים הלבנים שביצעו הליך זה ראו בעיקור כאלטרנטיבה הטובה ביותר עבור נשים אלה. הם טענו שזה ישפר את מצבם הכלכלי ואת איכות החיים של כל המשפחה.^[27] הרופאים קיבלו שכר גבוה יותר עבור ביצוע כריתת רחם וקשירת חצוצרות לעומת צורות אחרות של מניעת הריון.^[28] היישום של הליכים כירורגיים נתפס כאימון לרופאים מומחים וכהתמחות עבור רופאים בשלב ההתמחות. בשנת 1971 הצהיר ד"ר ג'יימס ראיין כי הוא העדיף כריתת רחם על פני קשירת חצוצרות מכיוון ש"זה יותר מאתגר ... וזה התנסות טובה עבור המתמחה הזוטר ".^[29] עם פחות אנשים הפונים לשירותי הרפואה והרווחה, הממשלה הפדרלית יכלה להפחית את ההוצאות על תכניות הרווחה.^[30] הציטוט של ד"ר ריאן מתיישב עם החשיבה של התקופה. כמו כן, הרופאים עודדו לבצע ניתוחים נוספים עקב תגמולים כספיים. יתר על כן, רופאים רבים האמינו כי מטופלי הרווחה אינם אמינים או חכמים מספיק כדי ליטול אמצעי מניעה דרך הפה או להשתמש בקונדומים ביעילות. לפיכך, עיקור חולה סעד נתפסה כאופציה האמינה ביותר.^[31]^[32] למעשה, כשנשאלו רופאים על עמדותיהם ביחס למדיניות למניעת הריון, 94% השיבו כי אם האמא הייתה מטופלת על ידי הרווחה עם שלושה ילדים או יותר הם יאשרו עיקור חובה.^[33]

אין שום עדות לכך ששירותי הבריאות האינדיאנים הורו באופן ספציפי לעובדיהם לעקר נשים אינדיאניות. מעבר לכך, רופאי שירות הבריאות האינדיאני לא קיבלו כל תועלת כלכלית מעיקור נשים אינדיאניות. עם זאת, במהלך שנות ה-60 וה-70 העיקור נתפס כאופציה טובה לסוג של אמצעי מניעה.^[34] יתר על כן, רופאי ה-IHS האמינו בתכנון משפחה שתואם לדפוס שמאפיין את מעמד הביניים. למשל, למשפחה יהיו שני ילדים ואישה צריכה להינשא כדי להרות.^[35] עמדתם של רופאי ה-IHS לפיה משפחות אינדיאניות רוצות את אותו מבנה משפחתי כמו משפחות לבנות ממעמד הביניים הובילה להתפשטות ההתעללות על ידי העיקור הכפוי.^[36] עם זאת, תיאוריה אחת מצביעה על כך שרופאי ה-IHS השתכרו בשכר נמוך ועבדו יתר על המידה ולכן עיקרו נשים אינדיאניות כדי לדאוג לפחות עבודה בעתיד.^[37] יתרה מזאת, בשנת 1974 יחס הרופאים למטופלים היה נמוך באופן דרסטי, כאשר היחס עמד על "רופא אחד בלבד ל -1,700 אינדיאנים מהשמורות."^[38] המחסור ברופאים הוחמר עוד יותר כאשר הופסק גיוס הרופאים בשנת 1976, דבר אשר השפיע ישירות על ה- IHS מכיוון שהם גייסו רבים מהרופאים שלהם דרך הגיוס הצבאי.^[39]^[40] בין 1971 ל -1974 מספר הפניות לגבי משרות פנויות ירד מ-700 ל -100 פניות, מה שיצר עומסי עבודה כבדים לשאר הרופאים.^[41]^[42] עם זאת, יש לעשות הבחנה אחת חשובה בין רופאי ה-IHS לרופאים אחרים שנשכרו במיוחד לצורך עיקור. עבור רופאי ה-IHS לא היה שום תמריץ כספי והם ככל הנראה היו בעלי מוטיבציה להפחית את עומס העבודה שלהם ואילו רופאים שהוזמנו לצורכי עיקור קיבלו הטבות כספיות כאשר עיקרו נשים, במקום לתת להם אמצעי מניעה דרך הפה.^[43]

מכיוון שלא הייתה כל תועלת כספית עבור רופאי ה-IHS לעיקור נשים אינדיאניות, זה מרמז שהיו גורמים חברתיים/תרבותיים שגרמו לרופאי ה-HIS לעקר נשים אינדיאניות. בשנות השבעים סטראוטיפיים שליליים על נשים אינדיאניות תרמו לאמונה בקרב רופאים לבנים לפיה נשים אלו לא יוכלו להגביל את מספר הילדים שלהם או להשתמש באמצעים למניעת הריון באופן יעיל ואפקטיבי.^[44] אם כן, בהתאם לתפיסה של האדם הלבן לגבי תכנון משפחה ממעמד הביניים עיקור נתפס כצורה הטובה ביותר למניעת הריון.^[45] כאשר הרופאים נשאלו אם יעקרו את מטופליהם הפרטיים, רק 6% אמרו שעיקור היא אפשרות ברת קיימא.^[46] ניתן לראות מהנתונים הסטטיסטיים את העמדות השונות של הרופאים בהתאם למצב הסוציו-אקונומי של מטופליהם.

^ Thomas W. Volscho, Sterilization Racism and Pan-Ethnic Disparities of the Past Decade: The Continued Encroachment on Reproductive Rights, Wicazo Sa Review 25, 2010, עמ' 17–31 doi: 10.1353/wic.0.0053
^ Sally J. Torpy, Native American Women and Coerced Sterilization: On the Trail of Tears in the 1970s, American Indian Culture and Research Journal 24, 2000-01, עמ' 1–22 doi: 10.17953/aicr.24.2.7646013460646042
^ Susan Lobo, Native American Voices, 2016-02-19 doi: 10.4324/9781315663456
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, Government Accountability Office, Health Care Policy and Politics A to Z, CQ Press
^ D. Marie Ralstin-Lewis, The Continuing Struggle against Genocide: Indigenous Women's Reproductive Rights, Wicazo Sa Review 20, 2005, עמ' 71–95 doi: 10.1353/wic.2005.0012
^ T. Mišic, Slovenia ∙ The Acrimonious Saga of the Slovenian ‘Bail-In’ Unlikely to End with the Proposed New Law, European Competition and Regulatory Law Review 1, 2018, עמ' 348–353 doi: 10.21552/core/2017/4/11
^ Myla Vicenti Carpio, (Un)disturbing Exhibitions: Indigenous Historical Memory at the NMAI, The American Indian Quarterly 30, 2006, עמ' 619–631 doi: 10.1353/aiq.2006.0018
^ Jane Lawrence, The Indian Health Service and the Sterilization of Native American Women, The American Indian Quarterly 24, 2000, עמ' 400–419 doi: 10.1353/aiq.2000.0008
^ D. Marie Ralstin-Lewis, The Continuing Struggle against Genocide: Indigenous Women's Reproductive Rights, Wicazo Sa Review 20, 2005, עמ' 71–95 doi: 10.1353/wic.2005.0012
^ D. Marie Ralstin-Lewis, The Continuing Struggle against Genocide: Indigenous Women's Reproductive Rights, Wicazo Sa Review 20, 2005, עמ' 71–95 doi: 10.1353/wic.2005.0012
^ D. Marie Ralstin-Lewis, The Continuing Struggle against Genocide: Indigenous Women's Reproductive Rights, Wicazo Sa Review 20, 2005, עמ' 71–95 doi: 10.1353/wic.2005.0012
^ Craig Rushing, Native VOICES: Adapting a Video-based Sexual Health Intervention for American Indian Teens and Young Adults Using the ADAPT-ITT Model, American Indian and Alaska Native Mental Health Research 23, 2016, עמ' 24–46 doi: 10.5820/aian.2301.2016.24
^ Jane Lawrence, The Indian Health Service and the Sterilization of Native American Women, The American Indian Quarterly 24, 2000, עמ' 400–419 doi: 10.1353/aiq.2000.0008
^ The Indian Health Service 14th Annual IHS Research Conference, PsycEXTRA Dataset, ‏2002
^ Trombley, Stephen., The right to reproduce : a history of coercive sterilization, London: Weidenfeld and Nicholson, 1988
^ Sally J. Torpy, Native American Women and Coerced Sterilization: On the Trail of Tears in the 1970s, American Indian Culture and Research Journal 24, 2000-01, עמ' 1–22 doi: 10.17953/aicr.24.2.7646013460646042
^ Sally J. Torpy, Native American Women and Coerced Sterilization: On the Trail of Tears in the 1970s, American Indian Culture and Research Journal 24, 2000-01, עמ' 1–22 doi: 10.17953/aicr.24.2.7646013460646042
^ Sally J. Torpy, Native American Women and Coerced Sterilization: On the Trail of Tears in the 1970s, American Indian Culture and Research Journal 24, 2000-01, עמ' 1–22 doi: 10.17953/aicr.24.2.7646013460646042
^ Sally J. Torpy, Native American Women and Coerced Sterilization: On the Trail of Tears in the 1970s, American Indian Culture and Research Journal 24, 2000-01, עמ' 1–22 doi: 10.17953/aicr.24.2.7646013460646042
^ Sally J. Torpy, Native American Women and Coerced Sterilization: On the Trail of Tears in the 1970s, American Indian Culture and Research Journal 24, 2000-01, עמ' 1–22 doi: 10.17953/aicr.24.2.7646013460646042
^ Prohibition of Abuse of Law : A New General Principle of EU Law?, Hart Publishing
^ Sheila M. Rothman, Sterilizing the poor, Society 14, 1977-01, עמ' 36–40 doi: 10.1007/bf02695147
^ Sally J. Torpy, Native American Women and Coerced Sterilization: On the Trail of Tears in the 1970s, American Indian Culture and Research Journal 24, 2000-01, עמ' 1–22 doi: 10.17953/aicr.24.2.7646013460646042
^ George Zdenkowski, Sterilization: Whose Right to Choose?, Australian Journal of Social Issues 11, 1976-12, עמ' 280–286 doi: 10.1002/j.1839-4655.1976.tb00579.x
^ Sally J. Torpy, Native American Women and Coerced Sterilization: On the Trail of Tears in the 1970s, American Indian Culture and Research Journal 24, 2000-01, עמ' 1–22 doi: 10.17953/aicr.24.2.7646013460646042
^ Sally J. Torpy, Native American Women and Coerced Sterilization: On the Trail of Tears in the 1970s, American Indian Culture and Research Journal 24, 2000-01, עמ' 1–22 doi: 10.17953/aicr.24.2.7646013460646042
^ Sally J. Torpy, Native American Women and Coerced Sterilization: On the Trail of Tears in the 1970s, American Indian Culture and Research Journal 24, 2000-01, עמ' 1–22 doi: 10.17953/aicr.24.2.7646013460646042
^ Jane Lawrence, The Indian Health Service and the Sterilization of Native American Women, The American Indian Quarterly 24, 2000, עמ' 400–419 doi: 10.1353/aiq.2000.0008
^ Science and the Garden, Hoboken, NJ, USA: John Wiley & Sons, Inc., 2015-10-23, עמ' 234–247
^ Jane Lawrence, The Indian Health Service and the Sterilization of Native American Women, The American Indian Quarterly 24, 2000, עמ' 400–419 doi: 10.1353/aiq.2000.0008
^ Sally J. Torpy, Native American Women and Coerced Sterilization: On the Trail of Tears in the 1970s, American Indian Culture and Research Journal 24, 2000-01, עמ' 1–22 doi: 10.17953/aicr.24.2.7646013460646042
^ Robert E. McGarrah, Voluntary Female Sterilization: Abuses, Risks and Guidelines, The Hastings Center Report 4, 1974-06, עמ' 5 doi: 10.2307/3560699
^ Mary R. Haas, Native Languages of the Americas, Boston, MA: Springer US, 1976, עמ' 23–58
^ Sheila M. Rothman, Sterilizing the poor, Society 14, 1977-01, עמ' 36–40 doi: 10.1007/bf02695147
^ Sally J. Torpy, Native American Women and Coerced Sterilization: On the Trail of Tears in the 1970s, American Indian Culture and Research Journal 24, 2000-01, עמ' 1–22 doi: 10.17953/aicr.24.2.7646013460646042
^ Sally J. Torpy, Native American Women and Coerced Sterilization: On the Trail of Tears in the 1970s, American Indian Culture and Research Journal 24, 2000-01, עמ' 1–22 doi: 10.17953/aicr.24.2.7646013460646042
^ Marius Turda, Review of 'Fixing the Poor: Eugenic Sterilization and Child Welfare in the Twentieth Century', Reviews in History, 2018 doi: 10.14296/rih/2014/2283
^ Sally J. Torpy, Native American Women and Coerced Sterilization: On the Trail of Tears in the 1970s, American Indian Culture and Research Journal 24, 2000-01, עמ' 1–22 doi: 10.17953/aicr.24.2.7646013460646042
^ Sally J. Torpy, Native American Women and Coerced Sterilization: On the Trail of Tears in the 1970s, American Indian Culture and Research Journal 24, 2000-01, עמ' 1–22 doi: 10.17953/aicr.24.2.7646013460646042
^ Managed Competition Poses a Major Threat to Mental Health Service Delivery, PsycEXTRA Dataset, ‏1993
^ Jesse Nodora, Abstract B102: Colorectal cancer screening practice among primary care physicians in rural, Indian Health Service, and community health center facilities, Prevention Research, American Association for Cancer Research, 2010-10 doi: 10.1158/1055-9965.disp-10-b102
^ Marius Turda, Review of 'Fixing the Poor: Eugenic Sterilization and Child Welfare in the Twentieth Century', Reviews in History, 2018 doi: 10.14296/rih/2014/2283
^ Marius Turda, Review of 'Fixing the Poor: Eugenic Sterilization and Child Welfare in the Twentieth Century', Reviews in History, 2018 doi: 10.14296/rih/2014/2283
^ Jane Lawrence, The Indian Health Service and the Sterilization of Native American Women, The American Indian Quarterly 24, 2000, עמ' 400–419 doi: 10.1353/aiq.2000.0008
^ Marius Turda, Review of 'Fixing the Poor: Eugenic Sterilization and Child Welfare in the Twentieth Century', Reviews in History, 2018 doi: 10.14296/rih/2014/2283
^ Mary R. Haas, Native Languages of the Americas, Boston, MA: Springer US, 1976, עמ' 23–58

[1] Thomas W. Volscho, Sterilization Racism and Pan-Ethnic Disparities of the Past Decade: The Continued Encroachment on Reproductive Rights, Wicazo Sa Review 25, 2010, עמ' 17–31 doi: 10.1353/wic.0.0053

[2] Sally J. Torpy, Native American Women and Coerced Sterilization: On the Trail of Tears in the 1970s, American Indian Culture and Research Journal 24, 2000-01, עמ' 1–22 doi: 10.17953/aicr.24.2.7646013460646042

[3] Susan Lobo, Native American Voices, 2016-02-19 doi: 10.4324/9781315663456

[4] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, Government Accountability Office, Health Care Policy and Politics A to Z, CQ Press

[5] D. Marie Ralstin-Lewis, The Continuing Struggle against Genocide: Indigenous Women's Reproductive Rights, Wicazo Sa Review 20, 2005, עמ' 71–95 doi: 10.1353/wic.2005.0012

[6] T. Mišic, Slovenia ∙ The Acrimonious Saga of the Slovenian ‘Bail-In’ Unlikely to End with the Proposed New Law, European Competition and Regulatory Law Review 1, 2018, עמ' 348–353 doi: 10.21552/core/2017/4/11

[7] Myla Vicenti Carpio, (Un)disturbing Exhibitions: Indigenous Historical Memory at the NMAI, The American Indian Quarterly 30, 2006, עמ' 619–631 doi: 10.1353/aiq.2006.0018

[8] Jane Lawrence, The Indian Health Service and the Sterilization of Native American Women, The American Indian Quarterly 24, 2000, עמ' 400–419 doi: 10.1353/aiq.2000.0008

[9] D. Marie Ralstin-Lewis, The Continuing Struggle against Genocide: Indigenous Women's Reproductive Rights, Wicazo Sa Review 20, 2005, עמ' 71–95 doi: 10.1353/wic.2005.0012

[10] D. Marie Ralstin-Lewis, The Continuing Struggle against Genocide: Indigenous Women's Reproductive Rights, Wicazo Sa Review 20, 2005, עמ' 71–95 doi: 10.1353/wic.2005.0012

[11] D. Marie Ralstin-Lewis, The Continuing Struggle against Genocide: Indigenous Women's Reproductive Rights, Wicazo Sa Review 20, 2005, עמ' 71–95 doi: 10.1353/wic.2005.0012

[12] Craig Rushing, Native VOICES: Adapting a Video-based Sexual Health Intervention for American Indian Teens and Young Adults Using the ADAPT-ITT Model, American Indian and Alaska Native Mental Health Research 23, 2016, עמ' 24–46 doi: 10.5820/aian.2301.2016.24

[13] Jane Lawrence, The Indian Health Service and the Sterilization of Native American Women, The American Indian Quarterly 24, 2000, עמ' 400–419 doi: 10.1353/aiq.2000.0008

[14] The Indian Health Service 14th Annual IHS Research Conference, PsycEXTRA Dataset, ‏2002

[15] Trombley, Stephen., The right to reproduce : a history of coercive sterilization, London: Weidenfeld and Nicholson, 1988

[16] Sally J. Torpy, Native American Women and Coerced Sterilization: On the Trail of Tears in the 1970s, American Indian Culture and Research Journal 24, 2000-01, עמ' 1–22 doi: 10.17953/aicr.24.2.7646013460646042

[17] Sally J. Torpy, Native American Women and Coerced Sterilization: On the Trail of Tears in the 1970s, American Indian Culture and Research Journal 24, 2000-01, עמ' 1–22 doi: 10.17953/aicr.24.2.7646013460646042

[18] Sally J. Torpy, Native American Women and Coerced Sterilization: On the Trail of Tears in the 1970s, American Indian Culture and Research Journal 24, 2000-01, עמ' 1–22 doi: 10.17953/aicr.24.2.7646013460646042

[19] Sally J. Torpy, Native American Women and Coerced Sterilization: On the Trail of Tears in the 1970s, American Indian Culture and Research Journal 24, 2000-01, עמ' 1–22 doi: 10.17953/aicr.24.2.7646013460646042

[20] Sally J. Torpy, Native American Women and Coerced Sterilization: On the Trail of Tears in the 1970s, American Indian Culture and Research Journal 24, 2000-01, עמ' 1–22 doi: 10.17953/aicr.24.2.7646013460646042

[21] Prohibition of Abuse of Law : A New General Principle of EU Law?, Hart Publishing

[22] Sheila M. Rothman, Sterilizing the poor, Society 14, 1977-01, עמ' 36–40 doi: 10.1007/bf02695147

[23] Sally J. Torpy, Native American Women and Coerced Sterilization: On the Trail of Tears in the 1970s, American Indian Culture and Research Journal 24, 2000-01, עמ' 1–22 doi: 10.17953/aicr.24.2.7646013460646042

[24] George Zdenkowski, Sterilization: Whose Right to Choose?, Australian Journal of Social Issues 11, 1976-12, עמ' 280–286 doi: 10.1002/j.1839-4655.1976.tb00579.x

[25] Sally J. Torpy, Native American Women and Coerced Sterilization: On the Trail of Tears in the 1970s, American Indian Culture and Research Journal 24, 2000-01, עמ' 1–22 doi: 10.17953/aicr.24.2.7646013460646042

[26] Sally J. Torpy, Native American Women and Coerced Sterilization: On the Trail of Tears in the 1970s, American Indian Culture and Research Journal 24, 2000-01, עמ' 1–22 doi: 10.17953/aicr.24.2.7646013460646042

[27] Sally J. Torpy, Native American Women and Coerced Sterilization: On the Trail of Tears in the 1970s, American Indian Culture and Research Journal 24, 2000-01, עמ' 1–22 doi: 10.17953/aicr.24.2.7646013460646042

[28] Jane Lawrence, The Indian Health Service and the Sterilization of Native American Women, The American Indian Quarterly 24, 2000, עמ' 400–419 doi: 10.1353/aiq.2000.0008

[29] Science and the Garden, Hoboken, NJ, USA: John Wiley & Sons, Inc., 2015-10-23, עמ' 234–247

[30] Jane Lawrence, The Indian Health Service and the Sterilization of Native American Women, The American Indian Quarterly 24, 2000, עמ' 400–419 doi: 10.1353/aiq.2000.0008

[31] Sally J. Torpy, Native American Women and Coerced Sterilization: On the Trail of Tears in the 1970s, American Indian Culture and Research Journal 24, 2000-01, עמ' 1–22 doi: 10.17953/aicr.24.2.7646013460646042

[32] Robert E. McGarrah, Voluntary Female Sterilization: Abuses, Risks and Guidelines, The Hastings Center Report 4, 1974-06, עמ' 5 doi: 10.2307/3560699

[33] Mary R. Haas, Native Languages of the Americas, Boston, MA: Springer US, 1976, עמ' 23–58

[34] Sheila M. Rothman, Sterilizing the poor, Society 14, 1977-01, עמ' 36–40 doi: 10.1007/bf02695147

[35] Sally J. Torpy, Native American Women and Coerced Sterilization: On the Trail of Tears in the 1970s, American Indian Culture and Research Journal 24, 2000-01, עמ' 1–22 doi: 10.17953/aicr.24.2.7646013460646042

[36] Sally J. Torpy, Native American Women and Coerced Sterilization: On the Trail of Tears in the 1970s, American Indian Culture and Research Journal 24, 2000-01, עמ' 1–22 doi: 10.17953/aicr.24.2.7646013460646042

[37] Marius Turda, Review of 'Fixing the Poor: Eugenic Sterilization and Child Welfare in the Twentieth Century', Reviews in History, 2018 doi: 10.14296/rih/2014/2283

[38] Sally J. Torpy, Native American Women and Coerced Sterilization: On the Trail of Tears in the 1970s, American Indian Culture and Research Journal 24, 2000-01, עמ' 1–22 doi: 10.17953/aicr.24.2.7646013460646042

[39] Sally J. Torpy, Native American Women and Coerced Sterilization: On the Trail of Tears in the 1970s, American Indian Culture and Research Journal 24, 2000-01, עמ' 1–22 doi: 10.17953/aicr.24.2.7646013460646042

[40] Managed Competition Poses a Major Threat to Mental Health Service Delivery, PsycEXTRA Dataset, ‏1993

[41] Jesse Nodora, Abstract B102: Colorectal cancer screening practice among primary care physicians in rural, Indian Health Service, and community health center facilities, Prevention Research, American Association for Cancer Research, 2010-10 doi: 10.1158/1055-9965.disp-10-b102

[42] Marius Turda, Review of 'Fixing the Poor: Eugenic Sterilization and Child Welfare in the Twentieth Century', Reviews in History, 2018 doi: 10.14296/rih/2014/2283

[43] Marius Turda, Review of 'Fixing the Poor: Eugenic Sterilization and Child Welfare in the Twentieth Century', Reviews in History, 2018 doi: 10.14296/rih/2014/2283

[44] Jane Lawrence, The Indian Health Service and the Sterilization of Native American Women, The American Indian Quarterly 24, 2000, עמ' 400–419 doi: 10.1353/aiq.2000.0008

[45] Marius Turda, Review of 'Fixing the Poor: Eugenic Sterilization and Child Welfare in the Twentieth Century', Reviews in History, 2018 doi: 10.14296/rih/2014/2283

[46] Mary R. Haas, Native Languages of the Americas, Boston, MA: Springer US, 1976, עמ' 23–58

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 [[פסק דין באק נגד בל]] מ -1927 אישר את חוק העיקור האאוגני ב[[וירג'יניה|ווירג'יניה]], במקרה זה דנו בסיפורן של שלוש נשים ממשפחת באק; אמה, קארי וויויאן. שלוש הנשים נחשבו לאטיות מה שתמך באמונה האאוגנית לפיה תכונות כמו [[פיגור]] הן [[תורשתיות]]; הלוביסט של האאוגניקה זכה בתיק זה וקארי באק עוקרה. השופט [[אוליבר ונדל הולמס הבן|אוליבר וונדל הולמס]] קבע כי יש לעקר את קארי באק ואמר, "עדיף יהיה לכל העולם שבמקום שנחכה להוצאתם להורג של הצאצאים הפושעים המנוונים, או במקום שנאפשר להם לגווע ברעב בשל איוולתם, שהחברה תמנע מאלה שאינם כשירים להעמיד צאצאים דומים להם. העיקרון לפיו סנקציה של חיסון חובה רחבה מספיק בכדי לכסות את הליך קשירת החצוצרות. [...] שלושה דורות של אימבצילים הם די והותר."<ref>{{צ-מאמר|שם=Native American Women and Coerced Sterilization: On the Trail of Tears in the 1970s|קישור=http://dx.doi.org/10.17953/aicr.24.2.7646013460646042|כתב עת=American Indian Culture and Research Journal|שנת הוצאה=2000-01|עמ=1–22|כרך=24|doi=10.17953/aicr.24.2.7646013460646042|מחבר=Sally J. Torpy}}</ref> מקרה זה יחד עם ציטוטו של הולמס מראה את הלך הרוח של אנשים באותה תקופה. יתרה מזאת, מקרה זה אישש את האמונה כי תכונות לא רצויות כמו פיגור, עוני וחוסר מוסריות עברו ב[[ירושה]], ולכן [[עיקור]] האם יוביל לכך שתכונות בלתי רצויות אלו יושמטו בסופו של דבר מהחברה.<ref>{{צ-מאמר|שם=Native American Women and Coerced Sterilization: On the Trail of Tears in the 1970s|קישור=http://dx.doi.org/10.17953/aicr.24.2.7646013460646042|כתב עת=American Indian Culture and Research Journal|שנת הוצאה=2000-01|עמ=1–22|כרך=24|doi=10.17953/aicr.24.2.7646013460646042|מחבר=Sally J. Torpy}}</ref> במהלך שנות ה -60 וה -70 עם התגברות נוהג העיקור לא הייתה כל חקיקה האוסרת זאת ולכן היא נתפסה כשיטה בת קיימא ל[[מניעת היריון|מניעת הריון]].<ref>{{צ-ספר|שם=Prohibition of Abuse of Law : A New General Principle of EU Law?|קישור=http://dx.doi.org/10.5040/9781472565570.ch-034|מו"ל=Hart Publishing}}</ref> <ref>{{צ-מאמר|שם=Sterilizing the poor|קישור=http://dx.doi.org/10.1007/bf02695147|כתב עת=Society|שנת הוצאה=1977-01|עמ=36–40|כרך=14|doi=10.1007/bf02695147|מחבר=Sheila M. Rothman}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=Native American Women and Coerced Sterilization: On the Trail of Tears in the 1970s|קישור=http://dx.doi.org/10.17953/aicr.24.2.7646013460646042|כתב עת=American Indian Culture and Research Journal|שנת הוצאה=2000-01|עמ=1–22|כרך=24|doi=10.17953/aicr.24.2.7646013460646042|מחבר=Sally J. Torpy}}</ref>
+=== למה עיקרו נשים אינדיאניות? ===
+נשים אינדיאניות לא היו היחידות שעברו עיקורים בכפייה; נשים שחורות ונשים עניות נפגעו גם הן מהפרקטיקות הללו.<ref>{{צ-מאמר|שם=Sterilization: Whose Right to Choose?|קישור=http://dx.doi.org/10.1002/j.1839-4655.1976.tb00579.x|כתב עת=Australian Journal of Social Issues|שנת הוצאה=1976-12|עמ=280–286|כרך=11|doi=10.1002/j.1839-4655.1976.tb00579.x|מחבר=George Zdenkowski}}</ref>  בשנות השבעים, ממשלת ארצות הברית אילצה את האינדיאנים לעבור ל[[שמורת אינדיאנים|שמורות]] או להתמקם מחדש באזורים עירוניים ללא תמיכה נאותה, מה שהוביל לכך שאינדיאנים רבים נאבקו בעוני. בנוסף, אוכלוסיית [[האינדיאנים בארצות הברית|ילידי אמריקה הצפונית]] הייתה תלויה בארגונים ממשלתיים כמו שירות הבריאות האינדיאני, המחלקה לבריאות (ב[[אנגלית|אנגלית:]] '''Department of Health'''), חינוך ורווחה (ב[[אנגלית|אנגלית:]] '''Education and Welfare''') והלשכה לענייני אינדיאנים (ב[[אנגלית|אנגלית:]]  '''Bureau of Indian Affairs''').<ref>{{צ-מאמר|שם=Native American Women and Coerced Sterilization: On the Trail of Tears in the 1970s|קישור=http://dx.doi.org/10.17953/aicr.24.2.7646013460646042|כתב עת=American Indian Culture and Research Journal|שנת הוצאה=2000-01|עמ=1–22|כרך=24|doi=10.17953/aicr.24.2.7646013460646042|מחבר=Sally J. Torpy}}</ref> שירות הבריאות האינדיאני (IHS) היה ספק שירותי הבריאות העיקרי שלהם. כיוון שהאוכלוסייה האינדיאנית הייתה תלויה בארגונים ממשלתיים אלה עבור שירותי הבריאות הם נהפכו נוחים לפגיעה וניצול ועברו עיקור בכפייה בשיעור גבוה יותר מאוכלוסיות אחרות. האוכלוסייה האינדיאנית שהייתה תלויה בארגונים ממשלתיים אלה עבור שירותי בריאות הפכה אותם ליותר נוחים לעיקור בכפייה מאשר אוכלוסיות אחרות.<ref>{{צ-מאמר|שם=Native American Women and Coerced Sterilization: On the Trail of Tears in the 1970s|קישור=http://dx.doi.org/10.17953/aicr.24.2.7646013460646042|כתב עת=American Indian Culture and Research Journal|שנת הוצאה=2000-01|עמ=1–22|כרך=24|doi=10.17953/aicr.24.2.7646013460646042|מחבר=Sally J. Torpy}}</ref>
+מרבית הרופאים הלבנים שביצעו הליך זה ראו בעיקור כאלטרנטיבה הטובה ביותר עבור נשים אלה. הם טענו שזה ישפר את מצבם הכלכלי ואת איכות החיים של כל המשפחה.<ref>{{צ-מאמר|שם=Native American Women and Coerced Sterilization: On the Trail of Tears in the 1970s|קישור=http://dx.doi.org/10.17953/aicr.24.2.7646013460646042|כתב עת=American Indian Culture and Research Journal|שנת הוצאה=2000-01|עמ=1–22|כרך=24|doi=10.17953/aicr.24.2.7646013460646042|מחבר=Sally J. Torpy}}</ref> הרופאים קיבלו שכר גבוה יותר עבור ביצוע [[כריתת רחם]] ו[[קשירת חצוצרות]] לעומת צורות אחרות של [[מניעת היריון|מניעת הריון]].<ref>{{צ-מאמר|שם=The Indian Health Service and the Sterilization of Native American Women|קישור=http://dx.doi.org/10.1353/aiq.2000.0008|כתב עת=The American Indian Quarterly|שנת הוצאה=2000|עמ=400–419|כרך=24|doi=10.1353/aiq.2000.0008|מחבר=Jane Lawrence}}</ref> היישום של הליכים [[כירורגיה|כירורגיים]] נתפס כאימון לרופאים מומחים ו[[התמחות (רפואה)|כהתמחות]] עבור רופאים בשלב ההתמחות. בשנת 1971 הצהיר ד"ר ג'יימס ראיין כי הוא העדיף כריתת רחם על פני קשירת חצוצרות מכיוון ש"זה יותר מאתגר ... וזה התנסות טובה עבור המתמחה הזוטר ".<ref>{{צ-ספר|שם=Science and the Garden|קישור=http://dx.doi.org/10.1002/9781118778418.ch17|מו"ל=John Wiley & Sons, Inc.|שנת הוצאה=2015-10-23|מקום הוצאה=Hoboken, NJ, USA|עמ=234–247}}</ref> עם פחות אנשים הפונים לשירותי הרפואה והרווחה, הממשלה הפדרלית יכלה להפחית את ההוצאות על תכניות הרווחה.<ref>{{צ-מאמר|שם=The Indian Health Service and the Sterilization of Native American Women|קישור=http://dx.doi.org/10.1353/aiq.2000.0008|כתב עת=The American Indian Quarterly|שנת הוצאה=2000|עמ=400–419|כרך=24|doi=10.1353/aiq.2000.0008|מחבר=Jane Lawrence}}</ref> הציטוט של ד"ר ריאן מתיישב עם החשיבה של התקופה. כמו כן, הרופאים עודדו לבצע ניתוחים נוספים עקב תגמולים כספיים. יתר על כן, רופאים רבים האמינו כי מטופלי הרווחה אינם אמינים או חכמים מספיק כדי ליטול אמצעי מניעה דרך הפה או להשתמש בקונדומים ביעילות. לפיכך, עיקור חולה סעד נתפסה כאופציה האמינה ביותר.<ref>{{צ-מאמר|שם=Native American Women and Coerced Sterilization: On the Trail of Tears in the 1970s|קישור=http://dx.doi.org/10.17953/aicr.24.2.7646013460646042|כתב עת=American Indian Culture and Research Journal|שנת הוצאה=2000-01|עמ=1–22|כרך=24|doi=10.17953/aicr.24.2.7646013460646042|מחבר=Sally J. Torpy}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=Voluntary Female Sterilization: Abuses, Risks and Guidelines|קישור=http://dx.doi.org/10.2307/3560699|כתב עת=The Hastings Center Report|שנת הוצאה=1974-06|עמ=5|כרך=4|doi=10.2307/3560699|מחבר=Robert E. McGarrah}}</ref> למעשה, כשנשאלו רופאים על עמדותיהם ביחס למדיניות למניעת הריון, 94% השיבו כי אם האמא הייתה מטופלת על ידי הרווחה עם שלושה ילדים או יותר הם יאשרו עיקור חובה.<ref>{{צ-ספר|שם=Native Languages of the Americas|קישור=http://dx.doi.org/10.1007/978-1-4757-1559-0_2|מו"ל=Springer US|שנת הוצאה=1976|מקום הוצאה=Boston, MA|עמ=23–58|מחבר=Mary R. Haas}}</ref>
+אין שום עדות לכך ששירותי הבריאות האינדיאנים הורו באופן ספציפי לעובדיהם לעקר נשים אינדיאניות. מעבר לכך, רופאי שירות הבריאות האינדיאני לא קיבלו כל תועלת כלכלית מעיקור נשים אינדיאניות. עם זאת, במהלך שנות ה-60 וה-70 העיקור נתפס כאופציה טובה לסוג של [[אמצעי מניעה]].<ref>{{צ-מאמר|שם=Sterilizing the poor|קישור=http://dx.doi.org/10.1007/bf02695147|כתב עת=Society|שנת הוצאה=1977-01|עמ=36–40|כרך=14|doi=10.1007/bf02695147|מחבר=Sheila M. Rothman}}</ref> יתר על כן, רופאי ה-IHS האמינו בתכנון משפחה שתואם לדפוס שמאפיין את [[מעמד הביניים]]. למשל, למשפחה יהיו שני ילדים ואישה צריכה להינשא כדי [[היריון|להרות]].<ref>{{צ-מאמר|שם=Native American Women and Coerced Sterilization: On the Trail of Tears in the 1970s|קישור=http://dx.doi.org/10.17953/aicr.24.2.7646013460646042|כתב עת=American Indian Culture and Research Journal|שנת הוצאה=2000-01|עמ=1–22|כרך=24|doi=10.17953/aicr.24.2.7646013460646042|מחבר=Sally J. Torpy}}</ref> עמדתם של רופאי ה-IHS לפיה משפחות אינדיאניות רוצות את אותו מבנה משפחתי כמו משפחות לבנות ממעמד הביניים הובילה להתפשטות ההתעללות על ידי ה[[עיקור כפוי|עיקור הכפוי]].<ref>{{צ-מאמר|שם=Native American Women and Coerced Sterilization: On the Trail of Tears in the 1970s|קישור=http://dx.doi.org/10.17953/aicr.24.2.7646013460646042|כתב עת=American Indian Culture and Research Journal|שנת הוצאה=2000-01|עמ=1–22|כרך=24|doi=10.17953/aicr.24.2.7646013460646042|מחבר=Sally J. Torpy}}</ref> עם זאת, תיאוריה אחת מצביעה על כך שרופאי ה-IHS השתכרו בשכר נמוך ועבדו יתר על המידה ולכן עיקרו נשים אינדיאניות כדי לדאוג לפחות עבודה בעתיד.<ref>{{צ-מאמר|שם=Review of 'Fixing the Poor: Eugenic Sterilization and Child Welfare in the Twentieth Century'|קישור=http://dx.doi.org/10.14296/rih/2014/2283|כתב עת=Reviews in History|שנת הוצאה=2018|doi=10.14296/rih/2014/2283|מחבר=Marius Turda}}</ref> יתרה מזאת, בשנת 1974 יחס הרופאים למטופלים היה נמוך באופן דרסטי, כאשר היחס עמד על "רופא אחד בלבד ל -1,700 אינדיאנים מהשמורות."<ref>{{צ-מאמר|שם=Native American Women and Coerced Sterilization: On the Trail of Tears in the 1970s|קישור=http://dx.doi.org/10.17953/aicr.24.2.7646013460646042|כתב עת=American Indian Culture and Research Journal|שנת הוצאה=2000-01|עמ=1–22|כרך=24|doi=10.17953/aicr.24.2.7646013460646042|מחבר=Sally J. Torpy}}</ref> המחסור ברופאים הוחמר עוד יותר כאשר הופסק גיוס הרופאים בשנת 1976, דבר אשר השפיע ישירות על ה- IHS מכיוון שהם גייסו רבים מהרופאים שלהם דרך הגיוס הצבאי.<ref>{{צ-מאמר|שם=Native American Women and Coerced Sterilization: On the Trail of Tears in the 1970s|קישור=http://dx.doi.org/10.17953/aicr.24.2.7646013460646042|כתב עת=American Indian Culture and Research Journal|שנת הוצאה=2000-01|עמ=1–22|כרך=24|doi=10.17953/aicr.24.2.7646013460646042|מחבר=Sally J. Torpy}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=http://dx.doi.org/10.1037/e554872011-008|כותרת=Managed Competition Poses a Major Threat to Mental Health Service Delivery|אתר=PsycEXTRA Dataset|תאריך=1993|תאריך_וידוא=2019-08-11}}</ref> בין 1971 ל -1974 מספר הפניות לגבי משרות פנויות ירד מ-700 ל -100 פניות, מה שיצר עומסי עבודה כבדים לשאר הרופאים.<ref>{{צ-מאמר|שם=Abstract B102: Colorectal cancer screening practice among primary care physicians in rural, Indian Health Service, and community health center facilities|קישור=http://dx.doi.org/10.1158/1055-9965.disp-10-b102|מו"ל=American Association for Cancer Research|כתב עת=Prevention Research|שנת הוצאה=2010-10|doi=10.1158/1055-9965.disp-10-b102|מחבר=Jesse Nodora}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=Review of 'Fixing the Poor: Eugenic Sterilization and Child Welfare in the Twentieth Century'|קישור=http://dx.doi.org/10.14296/rih/2014/2283|כתב עת=Reviews in History|שנת הוצאה=2018|doi=10.14296/rih/2014/2283|מחבר=Marius Turda}}</ref> עם זאת, יש לעשות הבחנה אחת חשובה בין רופאי ה-IHS לרופאים אחרים שנשכרו במיוחד לצורך [[עיקור]]. עבור רופאי ה-IHS לא היה שום תמריץ כספי והם ככל הנראה היו בעלי מוטיבציה להפחית את עומס העבודה שלהם ואילו רופאים שהוזמנו לצורכי עיקור קיבלו הטבות כספיות כאשר עיקרו נשים, במקום לתת להם אמצעי מניעה דרך הפה.<ref>{{צ-מאמר|שם=Review of 'Fixing the Poor: Eugenic Sterilization and Child Welfare in the Twentieth Century'|קישור=http://dx.doi.org/10.14296/rih/2014/2283|כתב עת=Reviews in History|שנת הוצאה=2018|doi=10.14296/rih/2014/2283|מחבר=Marius Turda}}</ref>
+מכיוון שלא הייתה כל תועלת כספית עבור רופאי ה-IHS לעיקור נשים אינדיאניות, זה מרמז שהיו גורמים חברתיים/תרבותיים שגרמו לרופאי ה-HIS לעקר נשים אינדיאניות. בשנות השבעים [[סטריאוטיפ|סטראוטיפיים]] שליליים על נשים אינדיאניות תרמו ל[[אמונה]] בקרב רופאים לבנים לפיה נשים אלו לא יוכלו להגביל את מספר הילדים שלהם או להשתמש באמצעים למניעת הריון באופן יעיל ואפקטיבי.<ref>{{צ-מאמר|שם=The Indian Health Service and the Sterilization of Native American Women|קישור=https://muse.jhu.edu/content/crossref/journals/american_indian_quarterly/v024/24.3lawrence.html|כתב עת=The American Indian Quarterly|שנת הוצאה=2000|עמ=400–419|כרך=24|doi=10.1353/aiq.2000.0008|מחבר=Jane Lawrence}}</ref> אם כן, בהתאם לתפיסה של האדם הלבן לגבי תכנון משפחה ממעמד הביניים עיקור נתפס כצורה הטובה ביותר למניעת הריון.<ref>{{צ-מאמר|שם=Review of 'Fixing the Poor: Eugenic Sterilization and Child Welfare in the Twentieth Century'|קישור=http://dx.doi.org/10.14296/rih/2014/2283|כתב עת=Reviews in History|שנת הוצאה=2018|doi=10.14296/rih/2014/2283|מחבר=Marius Turda}}</ref> כאשר הרופאים נשאלו אם יעקרו את מטופליהם הפרטיים, רק 6% אמרו שעיקור היא אפשרות ברת קיימא.<ref>{{צ-ספר|שם=Native Languages of the Americas|קישור=http://dx.doi.org/10.1007/978-1-4757-1559-0_2|מו"ל=Springer US|שנת הוצאה=1976|מקום הוצאה=Boston, MA|עמ=23–58|מחבר=Mary R. Haas}}</ref>  ניתן לראות מהנתונים הסטטיסטיים את העמדות השונות של הרופאים בהתאם למצב הסוציו-אקונומי של מטופליהם.